קנסות עירייה

[rachelratser]

שלום לכולם

זקוקה לעזרתכם

שהיתי בחו"ל משנת 2001

וחזרתי באפריל 2010

מייד קיבלתי הביתה 2 קנסות עירייה אחד משנת 1999--------(11 שנה)

והשני משנת 2000 ------- 10 שנים

שניהם היו במקור דוחות חניה ע"ס 70 שכמובן צמחו וגדלו לתפארת מדינת ישראל

אני מבקשת את עזרתכם איך לטפל בנושא מה אני אמורה לברר

לא חייתי כאן מ2001 ובודאי שלא קיבלתי שום דואר

אני מודה מראש לכל עזרה

חג שמח

רחל

[גבי ד]

אני חושב שאם משום מה קרה ולא שלחו לך התראה שנה יש התישנות אבל זה מצריך בדיקה ותלונה אצלם למה לא הודיעו.

וגם אם שלחו ויש להם ראיה. רוב הסיכויים שאפשר להוריד את הריבית עם קצת טרחנות.

[ישה]

ברוכה הבאה לארץ

 

כתבי מכתב לעיריה תסבירי את המצב העובדתי, ואני מניח כי יסכימו שתשלמי את הסכום המקורי, לא בטוח. כי...

לפי תאריכי שתי הדוחות היית אמורה לקבל דרישת תשלום ראשונה ושניה עוד כאשר היית בארץ, !!

 

לא יסכימו תחזרי לכאן, יסכימו תחזרי לכאן ליידע

 

המשך קליטה נעים

[עו"ד ד"ר דוד סער]

שלום רב,

 

בעניין זה חלים דיני ההתיישנות. יחד עם זאת, לפני שתטעני את טענת ההתיישנות, עלייך לבדוק מס' פרטים, כגון:

 

כתובתך הרשומה במשרד הפנים אל מול הכתובת אליה נשלח הדו"ח, כמה פעמים קיבלת תזכורות לעניין תשלום הדו"ח, האם קיבלת את הדו"ח בדואר רשום או לא וכו'.

 

בברכה

 

ד"ר דוד סער, עו"ד

[ישה]

שלום רב,

 

בעניין זה חלים דיני ההתיישנות. יחד עם זאת, לפני שתטעני את טענת ההתיישנות, עלייך לבדוק מס' פרטים, כגון:

 

כתובתך הרשומה במשרד הפנים אל מול הכתובת אליה נשלח הדו"ח, כמה פעמים קיבלת תזכורות לעניין תשלום הדו"ח, האם קיבלת את הדו"ח בדואר רשום או לא וכו'.

 

בברכה

 

ד"ר דוד סער, עו"ד

סוגיית ההתיישנות ידועה לי לפחות

 

אבל מה קורה במקרה כמו שכאן שהבן אדם לא שהה בארץ 10 שנים.

בהנחה שהעיריה שלחה לכתובתה האחרונה הידועה מדי תקופה ( כל פעם לפני תום 3 השנים )

הגברת כמובן לא קיבלה כי שהתה בחו"ל, אז מבחינת החזקה שקיבלה היא יכולה להוכיח כי לא קיבלה.

 

האם אפשר לטעון כי ההתיישנות הוקפאה, ועכשיו חודש התהליך.

האם הדרישה של העיריה נולדה בתגובה לשובה לארץ או מתוך הרוטינה הרגילה של משלוח לכתובתה הידועה.

[COMMANDER]

אם תבקשי מן העירייה את "דו"ח מצבים" המתאר את ההסטוריה של משלוח ההודעות, אפשר יהיה לדעת אם יש רצף של הודעות אשר מונע את ההתיישנות.

השאלה הרלוונטית (כפי שכבר כתבו קודמי) היא האם כתובתך הרשומה בארץ נכונה, והאם לא בוטלה.

[kompy]

ד"א - לא כל השופטים מקבלים את דו"ח המצבים כראיה למשלוח.

[bagira]

פעמיים הייתי בבית משפט בנסיבות דומות.

 

פעמיים ערערתי על פיסת הנייר חסרת כל הערך הזאת שנקראת "דו"ח מצבים".

 

פעמיים טענתי בפני השופט ש(ואני מצטט את עצמי) "בלי להכיר את משפחתו של כבודו, אני משוכנע שהצעיר בנכדיו של כבודו מפיק כזה נייר חסר ערך ב 20 שניות עבודה בכל מעבד תמלילים ואם הרשות מעוניינת להוכיח משהוא, תתכבד ותחפור בארכיונים ותמציא לידי בית המשפט את שוברי המשלוח המקוריים של דואר ישראל המוכיחים שליחת איזהשהוא מכתב אלי".

 

בשני המקרים השופט קיבל את טיעוניי ובשני המקרים הדו"ח בוטל ע"י התביעה.

[ישה]

יש שופטים שלא מבינים את התהליך של שליחת דו"ח /תזכורת

 

עירית תל אביב שולחת בכל משלוח כ 75-80 אלף דברי דואר.

זהו תהליך די מורכב ויכולות לקרות בו טעויות כמובן.

אבל ב99% מן המקרים הדואר מגיע ליעדו אלא אם הכתובת שגויה או לא עדכנית.

 

וכיוון שכך יש שמזכים ויש כאלה שמפעילים את חזקת התקינות של פעולות השלטון ולא מזכים.

[bagira]

ויש כאלה שמפעילים את חזקת התקינות של פעולות השלטון ולא מזכים.

 

הבעיה היא שהיום אתה כבר לא מתמודד עם "תקינות פעולות השלטון", אתה היום מתמודד עם חברות גביה של העולם התחתון שמפעילות אסירים משוחררים ועבריינים בפועל (כמו חברת הדס), וכשמתמודדים עם כזאת חברה, אני פשוט לא מאמין בגרוש לעוכר דין שלהם שמציג לי איזה חתיכת סמרטוט נייר שהוא כתב בעצמו.

 

מי בכלל תוקע לידי שהנתונים שרשומים שם יש להם איזה קשר קלוש למציאות?

 

שיביא מסמך שדואר ישראל חתום עליו, לא מסמך שהלוגו בראשו הוא של "הדס, חסויות וסחטנות בע"מ" .

[COMMANDER]

בעבר פניתי למשרד מבקר המדינה בעניין התיישנות דו"ח של עיריית חיפה והתחמקותה מהבאת אסמכתאות למשלוח התראות תוך הפרה של חוק חופש המידע.

בעניין דו"ח מצבים יש תקדימים לכאן ולכאן. במקרה שלי דו"ח המצבים עצמו הוכיח כי היה פער של למעלה מ-3 שנים בין משלוח התזכורות ולכן לא הייתי צריך להתמודד עם קבילותו.

באשר לשיטות הגבייה של עיריית חיפה ושלוחתה (במקרה משרד עו"ד הדס) העירייה ננזפה על ידי המבקר שמצא את תלונתי מוצדקת. צריך הרבה סבלנות והתמדה בהתמודדות מול מתקפות הגבייה של הרשויות ושלוחותיהן אשר מתעלמות מן החוק ומנסות להעלות באוב חובות שהתיישנו.

[אמיר שליט]

צריך שיהיה ברןר לכולם:

כשרשות מקומית / משרד עו"ד שולח 70 אלף מכתבים רשומים, אף אחד בדואר לא בודק שאכן התקבלו בפועל 70,000 מכתבים לכתובות המוצהרות.

את דו"ח הריכוז מכין בית דפוס מטעם השולח והדואר חותם עליו אוטומטית בלי לבדוק.

לצורך הענין אני יכול לכתוב בדו"ח ששלחתי מכתב לבגירה כשבפועל המכתב הזה לא הודפס בטעות או נשמט ונעלם.

החתימה של הדואר על הריכוז היא אישור לכאורה שהתקבלו דברי הדואר המוצהרים ע"י השולח.

יתרה מזאת - מחשבים לפעמים טועים ויכול להיות שמס' הרשום שמתיימר להיות של בגירה, למעשה מודפס על המכתב שמיועד לאלעד.

טעויות כאלה קל לגלות כאשר התהליך נעשה בחודשים הקרובים למשלוח. בלתי אפשרי לגלות את הטעויות ולהוכיחן כאשר מבקשים מידע מלפני 5 שנים. לדואר כבר אין מידע. הבעיה היא שחברות הגביה מתחילות לפעול בשלב שברור שלא ניתן לשחזר בדואר ואז רק דו"ח מצבים מפוברק או אמיתי מהווה כביכול האסמכתא היחידה.

.

[ירון פ]

להערכתי מצבה של הטוענת כנגד הדוחות קשה משל אדם הטוען שהתגורר בארץ ולא קיבל דואר. עצם משלוח הדואר הרשום לכתובת הרשומה במשרד הפנים דינה התחלת מרוץ ההתישנות מחדש (ולא משנה אם איש לא דרש לקבל את הדואר). ובמקרה דנן טענת העיריה/מועצה מקומית בדבר משלוח הדואר ליעדו לא יכולה להיסתר על ידי הטוענת עקב אי הימצאה בארץ.

 

 

הצעתי היא כזו - תנסי לנהל משא ומתן כנגד הרשות (אני מודע לעובדה שלא תמיד ניתן) ותנסי לבטל חלק מכפלי הקנס. הכל תלוי בגובה הסכום הנדרש לתשלום, שהרי לא תמיד כלכלי להילחם בבתי משפט. למצער הרשויות מנצלות את העניין ולעיתים דורשות לשלם למרות שאין ספק כי ההתישנות ביטלה את חובת התשלום.