אז כמה שווה האהבה שלנו?

[Poseidon]

איזה סטייל

אם היא הייתה אצלך לפני השיפוץ אל תמכור!!!

[Kundason]

א. האוטו שלך יפהפה.

 

ב. אני תמיד זורק "300 אלף שקל והיא שלך"

[עידן ב.מ]

לירון, הפיאסטה הזו היא בת-ימית, והיא באמת נראית טוב, והחישוקים שלו (מקוריים של פורד אסקורט) לא יכולים להרע לה...אבל שאתה נקשר לרכב, אף רכב זהה לרכב שלך לא יהיה אותו דבר. אני מקסימום חושק בחישוקים שלו, לא יותר.

 

יום אחד נסענו בבת-ים והיא עצרה לידנו, אז חברה שלי אמרה שהרכב אולי נראה יפה, אבל שלי יותר...

 

אפרופו הקשרות - לפני שבועים לקחתי את הסובארו DL של דודה שלי, להעביר אותה טסט בת"א, היה בה קצת דלק (פול טנק! ) אז אמרתי שאני אסתובב איתה קצת לפני הטסט ואין מה להגיד, בסובארו יש מזגן, היא אוטומטית, יש הגה כוח וחלונות חשמל, מרחב פנימי, איכות הנסיעה הרבה יותר טובה, אבל זה לא זה. עם המזגן הממזג, ועם ההגה כוח וחלונות החשמל - הרגשתי שונה.

 

כי עם הסובארו לא טיפסתי על דיונות, ואת הדשבורד של הסובארו לא פירקתי,ולא שכבתי מתחת לסובארו, ולא נסעתי עם הסובארו לרמלה בלילה, בלי אורות, בלי לוח שעונים ובלי מראה מרכזית.

 

כסף יכול לקנות לך מכונית, כסף לא יכול לקנות לך חויות איתה.

אתה יכול לקנות רכב במיליון שקל, ולא להקשר אליו כמו לחיפושית חלודה שקנית, יד 13, ועם חלקים חסרים ושהיא נוסעת כמו הצרות שלך.

 

ביום חמישי שעבר לקחתי את האוטו לרחיצה, להכין אותו למפגש הפורדים.

בדרך חזרה מאבו-כביר, עצרו אותי פעמים לשאול אם אני מוכר. גם ביום שלישי שנסעתי לתקן פנצ'ר ליד בניין מכרזים, הגיע לשם ילד בן 18 עם אבא שלו להחליף צמיגים בפאסאט שלהם. הוא הסתכל קצת על הפיאסטה ושאל אותי אם אני מוכר. זרקתי לו: "15,000 לא גמיש"

 

כמובן ששואלים "למה" ו"איך" ואומרים לי שיש חלודות - אני מנטרל אותם: "ואם לא הייתה חלודה, היית שם 15?" בדר"כ השתיקה מסגירה אותם...זרוק להם מחיר דימיוני, ואם יסכימו - תגיד שאתה תחת השפעת תרופות.

 

בכל אופן, אני לא מוכר. לא שווה לי למכור, אבל מי בכלל רוצה? רק עכשיו התחלתי לגייס כסף לפחחות...

עידן.

[בנצי]

אני למדתי שעם כל דבר אפשר ליצור חוויות, עם הסוויפט הייתי בכל מקום כ"כ כייף לי לראות תמונת שלי באילת כשהרכב ברקע או תמונות מהצפון שגם שם יש ארוחת צהריים על מכסה המנוע, על המקרר יש לי תמונה שלי נוהג בסוויפט. עם הוולבו היו לי חוויות חבל על הזמן, חילצתי איתה סופה ששקעה בדיונות, הייתי מחליק איתה כ"כ הרבה בגשם, נסעתי איתה ללטרון עם מושב אחורי ריק וחזרתי עם 8 אנשים ברכב, חוויות וזיכרונות נעימים יש מהסמארט והגולף, אפילו מהב.מ.וו.

ואני בן אדם מאוד נוסטלגי, אחד שאוהב להתרפק על העבר (גם אם הוא לא כ"כ רחוק).

וכל הזמן אני צובר עוד חוויות וזיכרונות, עם האסקורט, הקסארה, הסיריון וכד'.

אני אומר שלכל דבר יש מחיר. לא כדאי שאפרט שיחות שבהם שוחחנו אני וחברי על מה אנחנו מוכנים לעשות תמורת X כסף.

 

היום בכסף קונים אנשים, קונים דעות, קונים חיים. עצוב אבל נכון.

[bagira]

בקשר לכיתוב על הפיאסטה, איזה קטע, הגולך אצלי רק יומיים וכבר היום הזמנתי 3 מדבקות עם הכיתוב "לא לנדנד לי, האוטו לא למכירה".

כולה יומיים וכבר איזה מיליון איש הציקו לי בדרך.

[gluk]

בקשר לכיתוב על הפיאסטה, איזה קטע, הגולך אצלי רק יומיים וכבר היום הזמנתי 3 מדבקות עם הכיתוב "לא לנדנד לי, האוטו לא למכירה".

כולה יומיים וכבר איזה מיליון איש הציקו לי בדרך.

אתה קנית את הגולף 4X4? -יפה, האוטו חמוד! פעם, אם אינני טועה, הייתה אחת לבנה ברחובות, לא יודע, מה עלה בגורלה.

[N.bentovim]

תלוי בין היתר, איפה אתה נמצא בחיים. - אם יש לך זמן וכסף לטפל ברכב. יש הרי תקופות שאתה קם בבוקר ומגבב איזה מלמול בדרך לרכב- "מה קיבינמט אני צריך את זה"? , ויש ימים שאתה מכה לעצמך בראש שבכלל עלה בדעתך למכור.

 

מידי פעם זורקים לי איזה "אתה מוכר" , היו מידי פעם הצעות גבוהות , רק שהטיפוסים המתענינים מוציאים לי את החשק מלחשוב על זה בכלל.

 

אצלי לפחות זה יותר תלוי באדם שיקנה את הרכב , מאשר המחיר שהוא מציע.

 

[הרכב הוא האייקון אגב]

[redroze]

זה לא עניין של סכום, אלא זה סכום של עניין.

 

מכל דבר חדש מתלהבים, ועם הזמן ההתלהבות מצטננת. גם אתה תגלה עם הזמן שהקורטינה - חביבה ואהובה ככל שתשאר - מלהיבה אותך פחות מבהתחלה.

 

ואז המציאות גוברת: צריך כסף למשהו אחר, אין מקום לאחסן, האוטו סתם עומד בלי שימוש, מרגיז אותך החלודות שיוצאות ואין לך חשק לפרק ולצבוע מחדש, ועוד ועוד. ואז מוכרים. ואח"כ מצטערים.

 

C'est la vie. תמכור כשתרגיש שזה נכון - לא צריך להתלבט עם זה יותר מידי עכשיו.

 

נמרוד

לא מסכים אתך.

יש לי מתחת לבית רכב שעונה לכל הדרישות שלך (עומד, מעלה אבק, שכנים ש"פותחים עיניים"), רק לפני כשנה קבלתי עליו הצעה רצינית (ואני יודע לסנן הצעה לא רצינית לרמזור לבנאדם שהרכב היה בבעלותו ולכן הוא מוכן לשלם עליו 50K ש"ח) ועדיין סירבתי (ואמרתי לו שגם בסכום כפול מזה אני לא מוכר). כל המנטות שלי יד אחרונה, אף אחת לא למכירה בכל סכום.

[ishpuz]

הקטע הוא שרוב ההצעות לא רציניות.

יש אנשים שכנראה סתם רוצים לדבר על הרכב וזו הדרך שלהם להתחיל שיחה (בניגוד לשוטרים, שעוצרים אותך לבדיקת רשיונות כדי לשאול אותך איך האמינות וכמה היא שווה...)

בהתחלה זה מחמיא למצוא פתקים על הרכב מאנשים שמעוניינים לרכוש אותו. פעם אפילו הייתי שומר אותם ומראה לאשתי כדי שתאמין לי שזו לא סתם גרוטאה אלא גרוטאה מבוקשת.

אחר כך קולטים שזה סתם הצקות.

יותר מפעם אחת אנשים שאלו אותי אם אני מוכר, ורק אחר כך שאלו אותי איזה רכב זה בכלל. אם אתה לא יודע איזה רכב זה מה אתה מתעניין בלרכוש אותו?!?!?

וכשהתחלתי להגיד להם "מוכן למכור במחיר המתאים, כמה אתה מציע?" סתם בשביל הספורט - הם התחילו לגמגם שהם מחפשים משהו זול. ואני מדבר על לא אחד ולא שניים שניהלתי איתם בדיוק את אותה שיחה.

זול? שיילכו לצעצועי חצי חינם בחולון.

 

עזבו אותי מהשטויות האלו. באופן כללי זה נחמד לאגו לשמוע שמישהו מעוניין במשהו שלנו יש ולו אין. ילדותי, אבל נחמד. מעבר לזה - כלום. אל תחשבו שיש שוק של קונים על הרכב שלכם רק בגלל שאנשים שואלים אם הוא למכירה.

[oldcar]

יש נוסחה :

 

"כמה שמשוגע אחד משלם למשוגע אחר"

 

משוגע מי שמוכר (כי אין לו מה לקנות)

משוגע מי שקונה

[yonit]

זה לא עניין של סכום, אלא זה סכום של עניין.

 

מכל דבר חדש מתלהבים, ועם הזמן ההתלהבות מצטננת. גם אתה תגלה עם הזמן שהקורטינה - חביבה ואהובה ככל שתשאר - מלהיבה אותך פחות מבהתחלה.

 

ואז המציאות גוברת: צריך כסף למשהו אחר, אין מקום לאחסן, האוטו סתם עומד בלי שימוש, מרגיז אותך החלודות שיוצאות ואין לך חשק לפרק ולצבוע מחדש, ועוד ועוד. ואז מוכרים. ואח"כ מצטערים.

 

C'est la vie. תמכור כשתרגיש שזה נכון - לא צריך להתלבט עם זה יותר מידי עכשיו.

 

נמרוד

נמרוד האם מתחילים בקיעים בקשר ל - LTD ?

[Fitch]

לדעתי אתם חייבים לצאת מהסרטים שאתם חיים בהם, אומנם יש מכוניות יפות ומושקעות ובעלות סיפור מאחוריהן, אבל עם כל הכבוד, מי הדפוק שיציע מחירים כמו שהזכרתם על המכוניות שלכם? אפשר לחשוב...

 

מה עוד, שרובכם בסוף כן תמכרו. כי תגלו שלשמור את האוטו לקבר זה לא הדבר הכי חשוב בחיים.