לאיזו מדינה הייתם מהגרים

[Lior_Django]

לפני 5 דקות, G. P. Magnus כתב:

 

1. פעם גם נשים חילוניות ילדו יותר תינוקות + היתה לחרדים פחות תמיכה ממשלתית, מה שהשתנה (לרעה) מאז עליית נתניהו לשלטון, ולכן הגידול רק בתחילתו (אתה מוזמן להביא נתונים שחלקם של החרדים באוכלוסיה נותר/ישאר זהה אם יש לך כאלו).

אני חושב שאת קצבאות הילדים הורידו קצת בעשור האחרון.

לפני 5 דקות, G. P. Magnus כתב:

2. בעבר היו לך יותר מפלגות חרדיות כגון אגודת ישראל (ואז חלק מהקולות אבד). היום יש אחת לאשכנזים ואחת לספרדים. כמו כן ההיחלשות של ש"ס לאחר פטירת הרב עובדיה גם לא סייעה להם להשיג תוצאות טובות בקלפי - אם ב-1999 היו לה 17 מנדטים אחרי פטירת הרב עובדיה היא ירדה ל-7 מנדטים ...

זה אומר שהמנדטים לא תמיד רק עולים.

לפני 5 דקות, G. P. Magnus כתב:

3. לא דנתי בנקודה בה היכולת של משלמי המיסים לסחוב על גבם את החרדים יגיע לנקודת השבר אלא רק בנתון הדמוגרפי ואולם סביר להניח שהשבר יגיע הרבה לפני שהם יהיו שליש מהאוכלוסיה (בהנחה ששיעור ההשתתפות שלהם בעבודה יוותר כפי שהוא).  

ולכן תהיה התעוררות בנועם או בהכרח דווקא מהצד החרדי.

[G. P. Magnus]

לפני 3 דקות, Lior_Django כתב:

אני חושב שאת קצבאות הילדים הורידו קצת בעשור האחרון.

זה אומר שהמנדטים לא תמיד רק עולים.

ולכן תהיה התעוררות בנועם או בהכרח דווקא מהצד החרדי.

 

פעם קצבאות הילדים היו נושא חשוב כי זה היה מקור הכנסה משמעותי וכמעט יחיד כי המפלגות החרדיות היו קטנות יותר והתקצוב לילדים היה לינארי. מכיוון שאפיק זה נחסם החרדים דאגו לתקציבים עצומים בדרכים אחרות - ראשית באמצעות אספקת שירותים שונים כגון ארנונה וגני ילדים בחינם לאוכלוסיות חרדיות, שנית באמצעות תקציבי ישיבות וכו' וכו' - לא סתם הם למדו לשבת על השיבר של ועדת הכספים ותראה מה קרה כאשר ליברמן ביקש לבטל להם את ההנחות של הגנים ...

 

מנדטים לא תמיד עולים, זה בטוח ולכן אמרתי שזה מה שסביר להניח שיקרה כי בכל זאת שיעורי ההצבעה אצל החרדים גבוהים במובהק מיתר האוכלוסיה וזה כנראה משהו שימשך.

 

לא רואה מצב שיש התעוררות בנועם - ראה מה שכתבתי לגבי ליברמן והגנים לעיל.

 

[rev-Match]

@Derishאולי תספר קצת על החיים בספרד?

הטוב, הרע והמכוער בכמה פסקאות? 

איך היחס למהגרים מצד הרשויות? 

 

אם אתה מכיר משפחות מהגרים עם ילדים אשמח לשמוע גם מה הם חושבים. 

 

ספרד נראה לי יעד לא רע עם שפה יחסית קלה. 

 

 

 

[Derish]

החיים שונים מאד בין מדריד לברצלונה או בילבאו, אבל למתעניינים הקבוצה הזאת היא נקודת התחלה טובה: https://www.facebook.com/groups/7569305694

אין לי שום זיקה לישראל או ליהדות ואני מקפיד להתרחק מהקהילות הגלותיות האלו (גם מהרוסית/אוקראינית) שחבריהן רואים עצמם כ-X בתוך Y, כך שהישראלי המצוי ששוקל מעבר ימצא שם מידע הרבה יותר רלוונטי מאשר בשיחה איתי.

 

[sperial]

דריש - משהו אצלך לא מסתדר. מצד אחד אתה מצהיר השכם והערב על סלידתך מישראל, מצד שני אתה פעיל מאוד בפורום ישראלי על כל הכרוך בכך.

 

לגבי בתי החולים וחדרי המיון בארץ - אני מציע להעביר את הדיון לאיזה פורום שעוסק בתקצוב שלהם. מדובר בהזנחה רבת שנים, וזה מתבטא, בין השאר, בתורים, בצפיפות ובחוסר כוח אדם. דרך אגב, לא משהו ייחודי לישראל, יש בעולם המערבי לא מעט מערכות בריאות רעבות עם תורים שלא נגמרים. יש קושי למצוא את נקודת האיזון בין העלויות לתוצאות, שגם אותן לא תמיד קל למדוד.

 

@Nakamichi אני לא חושב שהבעיה היא שאותם 120 דואגים רק לעצמם - אם כי אין לי ספק שלרובן אגו עם מבנה של צפלין - אבל בהחלט שליטה של אינטרסים צרים שחלקם לא לגמרי מובנים לי. אבל האמת היא שמנהיגים דתיים תמיד רצו לשלוט שליטה מלאה בצאן מרעיתם, להגביל את השכלתם וגישתם לידע חיצוני, ולחיות היטב על חשבונם. זה לא מיוחד למפלגות החרדיות, זה קיים לכל אורך ההיסטוריה.

 

 

עריכה אחרונה ב-4 לנובמבר, 2022 על ידי sperial

[vadim6385]

לפני 2 דקות, sperial כתב:

האמת היא שמנהיגים דתיים תמיד רצו לשלוט שליטה מלאה בצאן מרעיתם, להגביל את השכלתם וגישתם לידע חיצוני, ולחיות היטב על חשבונם

זה מה שכל דיקטטור רוצה - אזרחים בורים ומנותקים.

 

במקסימום נותנים לאזרחים רק את ההשכלה והשירותי בריאות המינימליים שנחוצים כדי שיעבדו לטובת המשטר ולא יתפגרו מהר מדי.

 

דת עובדת מעולה כאמצעי שליטה. איפה שהדת היא לא חלק מהאידיאולוגיה, ממציאים דת חדשה, רק שבמקום אלוהים יש את המנהיג הדגול וספרי קודש זה אלה שהוא כתב.

[Derish]

לפני 12 דקות, sperial כתב:

דריש - משהו אצלך לא מסתדר. מצד אחד אתה מצהיר השכם והערב על סלידתך מישראל, מצד שני אתה פעיל מאוד בפורום ישראלי על כל הכרוך בכך.

 

נכון להיום אני יותר אדיש לישראל מאשר סולד ממנה, אם כי עדיין מעדיף להימנע מביקורים מיותרים שאינם במסגרת העבודה. באשר לפורום - אני פעיל במסגרות דומות בכל השפות שאני דובר (אנגלית, רוסית, ספרדית), אתה פשוט לא חשוף לזה.

 

[Guest Mikelt89]

לפני 22 שעות, vadim6385 כתב:

מניח שזה כמו שמישהו מסומליה יבוא אליך ויגיד לך שהחלום שלו זה לראות את הבן שלו עובר לטקסס ושם מדים של מקדונלדס.

 

זה גם החלום שלי, אני מעדיף להיות מנקה רחובות בארה"ב מלעבוד בהייטק בישראל, אתה יודע למה? כי אני עדיין יחיה שם טוב יותר וגם אוכל לקנות לי קורת גג ולחיות בשלום ובבטחון יחסי, וגם לקנות מוצרים וגאדטים טכנולוגיים שאני פריק שלהם בעלות זניחה ולהנות מהחיים, גם מקדולנדס זאת אופציה טובה אני פשוט פחות בנאדם של אנשים, מעדיך לדבר עם עצמי ועם עץ, אינטרציה עם אנשים עבורי אני מעדיף לצרוך רק בנוחות שלי ולא כשזה נכפה עליי. 

[לירון .ה.]

אתה בטוח שאם תהיה מנקה רחובות באמריקה תהיה לך איכות חיים גבוה יותר מישראל?

ואם תנקה שם רחובות תוכל לקנות בית?

איפה נרשמים?

שיתקנו אותי מי שגר באמריקה כיום, אבל זה תרחיש לא ראלי בעליל.

אחרת מיליוני אמריקנים היו עושים את זה, ולא מהגרי עבודה.

ומה עם ביטוח בריאות? תוכל לממן אותו מלנקות רחובות?

אם זה הכיוון ממליץ על מדינות הסקנדינביות הסוציאליות, אבל שם זה יותר בכיוון גריפת השלג ברחובות.

אני הרגשתי פחות בטוח ברחובות אמריקה מאשר בישראל, אולי הדברים השתנו מאז הפעם האחרונה שלי שם, שגרתי שם.

אני לא עובד בהייטק, והצלחתי לקנות דירה.

אז אפשרי.

[Guest Mikelt89]

רחובות אמריקה הן לא מסדרון קולקטיבי של בטוח או לא, תלוי איפה, ואם תשים עלייך אקדח תרגיש יותר בטוח, בישראל אני בטוח שאם תסתובב טיפה מחוץ למרכז הארץ תרגיש לא הכי בטוח. 

 

וכן אני כמעט בטוח שבכל עבודה אתה תוכל לספק לך קורת גג תוך כמה שנים, וכמובן לא נכליל את בוורלי הילס אך אפשרויות המחיה שם הם רחבות, כל עוד העבודה שלך נמצאת יחסית באזור.

 

 

[לירון .ה.]

בגלל זה רשמתי שיתקנו אותי מי שגר שם כרגע,

אני לא חושב שכל עבודה פשוטה תוכל לספק לך קורת גג.

כשהייתי בניו יורק, עבדתי במפעל שמייצר את כל האיבזור של המוניות הצהובות. המפעל היה בבעלות ישראלי לשעבר.

לא ראיתי שם עובדים מקומיים, בודדים אולי.

ואני לא חושב שמהכסף שקיבלתי הייתי יכול לקנות בית בניו יורק. רחוק מזה.

לפני 5 דקות, Mikelt89 כתב:

תלוי איפה, ואם תשים עלייך אקדח תרגיש יותר בטוח, בישראל אני בטוח שאם תסתובב טיפה מחוץ למרכז הארץ תרגיש לא הכי בטוח. 

 

זהוא שאני לא רוצה להסתובב עם אקדח עלי.

אני לא גר במרכז וגדלתי בצפון, לא הרגשתי בצפון איזה חוסר ביטחון עצמי ברחובות.

 

[vadim6385]

לפני כשעה, Mikelt89 כתב:

זה גם החלום שלי, אני מעדיף להיות מנקה רחובות בארה"ב מלעבוד בהייטק בישראל, אתה יודע למה? כי אני עדיין יחיה שם טוב יותר וגם אוכל לקנות לי קורת גג ולחיות בשלום ובבטחון יחסי, וגם לקנות מוצרים וגאדטים טכנולוגיים שאני פריק שלהם בעלות זניחה ולהנות מהחיים, גם מקדולנדס זאת אופציה טובה אני פשוט פחות בנאדם של אנשים, מעדיך לדבר עם עצמי ועם עץ, אינטרציה עם אנשים עבורי אני מעדיף לצרוך רק בנוחות שלי ולא כשזה נכפה עליי. 

כמה עישנת לפני שכתבת את זה?

[itaysamurai]

לפני 26 דקות, Mikelt89 כתב:

בישראל אני בטוח שאם תסתובב טיפה מחוץ למרכז הארץ תרגיש לא הכי בטוח. 

 

שמע, אתה משחרר פנינים בקצב.

מנקה רחובות שם עדיף על הייטק פה.

כל עבודה תאפשר לך שם בית.

מה עוד? 

 

שאלה לחבר'ה המרלקשים.

הוזכרה פה תחושת הזרות, עם או בלי קשר ילדים. אני גם שומע את זה מחברים שגרים בכל מיני מדינות, חלקם לא מעט שנים.

עד כמה זה מורגש? איך זה בא לידי ביטוי?

האם זה קטע ישראלי בעיקר? או אולי יהודי?

הייתי תחת תחושה שהעולם נהיה די גלובלי, שהרבה אנשים גרים במדינות שלא נולדו בהן. שזה כבר פחות אישיו.

מעניין לשמוע.

[oryo]

לפני כשעה, לירון .ה. כתב:

ואם תנקה שם רחובות תוכל לקנות בית?

הוא מגזים לגמרי (מן הסתם)

ומנגד, הנה דוגמא לשוכר שלי: אב חד הורי עם יכולת השתכרות ממוצעת, גר בבית פרטי 100 מ״ר 4 חדרי שינה (ישראליים, 3 חדרים בתכלס, לא סופרים כאן סלון) במרחק של בערך 10 דק׳ מהדומיין (משהו שמזכיר את רמת החייל) ו20 דק׳ ממרכז העיר (נניח דיזינגוף).

ואני גר במקום עם מרכזי פיתוח של גוגל טסלה אפל אמזון וכו׳, לא באיזה חור במרחק ענק מציביליזציה.

 

בשביל לקנות את הבית הזה הוא יידרש לסד״ג של 300,000 ש״ח הון עצמי.

 

לפני כשעה, לירון .ה. כתב:

אני הרגשתי פחות בטוח ברחובות אמריקה מאשר בישראל, אולי הדברים השתנו מאז הפעם האחרונה שלי שם, שגרתי שם.

רגשות זה סובייקטיבי, טרם פגשתי מישהו שהסתובב כאן והרגיש לא בטוח

 

לפני 28 דקות, itaysamurai כתב:

שאלה לחבר'ה המרלקשים.

הוזכרה פה תחושת הזרות, עם או בלי קשר ילדים. אני גם שומע את זה מחברים שגרים בכל מיני מדינות, חלקם לא מעט שנים.

עד כמה זה מורגש? איך זה בא לידי ביטוי?

האם זה קטע ישראלי בעיקר? או אולי יהודי?

הייתי תחת תחושה שהעולם נהיה די גלובלי, שהרבה אנשים גרים במדינות שלא נולדו בהן. שזה כבר פחות אישיו.

מעניין לשמוע.

כנ״ל (רגשות סובייקטיביים)

אני לא מרגיש זר, אני מרגיש יותר שייך כאן מאשר בישראל. 

איפה שזה בא לידי ביטוי זה בעיקר בתקשורת עם נותני שירות, חלקם חושבים שבגלל שיש לי מבטא אני מפגר, אני מוצא את זה בעיקר משעשע.

אין לי בעיה עם זה שהילדה שלי מדברת באנגלית או משחקת עם חברים אמריקאיים, חלק נרחב מהם לא נראה כמו טייפקאסט אמריקאי כי יש כאן ערב רב של אנשים שנולדו במקום אחר.

 

הייתי פעם אחת בישראל מאז המעבר וזה היה מאוד קשה, כולם כל הזמן צועקים וכועסים, הכביש מטורלל לגמרי, וכן אני מבין שזה נשמע מתנשא או וואטאבר אבל זו פשוט המציאות. כמות ה close call שהיו לנו על הכביש בשבועיים בישראל יותר גדולה משלוש שנים בטקסס, ואני לא מגזים. אני זוכר איך בשכונה אני נוסע בכביש וילד פשוט קופץ מעל הגדר בשטח ההפרדה ורץ פנימה, גורר בלימת חירום. מה נסגר.

 

אני מגיע שוב בדצמבר אחרי שלוש וחצי שנים, הולך להיות מעניין. 

עריכה אחרונה ב-4 לנובמבר, 2022 על ידי oryo

[Buki]

לפני 14 שעות, itaysamurai כתב:

מעניין לשמוע.

זה בא לידי ביטוי בהמון דברים ומורגש מאוד. אני בדעה שאם הגרת בגיל יחסית מבוגר, תחושת הזרות תישאר איתך כל הזמן, גם אחרי 10, 20, 30 שנה במדינה החדשה.

 

במה זה בא לידי ביטוי? לדוגמא אני הגעתי לארץ בגיל 15, כל מה שאתה קלטת, ספגת ולמדת בגן ובבית הספר, סיפורים, סרטים, כל מיני דברים אייקונים, שחקנים, ספורטאים, כל מיני אנשים בולטים באותה תקופה, בדיחות, הומור וכו' - זה דף חלק אצלי. קטע ריק בהיבט המקומי של 15 שנה, שמלא בדבירם אחרים לא רלוונטיים. כשמתחילים לדבר על משהו כזה, אתה לא מבין על מה מדברים, לא משתתף בשיחה - זו תחושת זרות.

זה מבטא שחלק מהאנשים לא מצליחים להיפטר ממנו או ממשיכים לכתוב עם שגיאות, השקפה אחרת, מערכת ערכים אחרת.

או זה שאתה לדוגמא לא לגמרי יודע מה חוגגים בפורים או בסוכות וכו'. מהסיבה הפשוטה שלא היית פה בכיתה א' כשלמדו על החגים האלו ובהמשך איכשהו לא התעמקת בזה.

אני יכול למלא כמה עמודים. 

זו גם הסיבה שאני לא חושב על הגירה נוספת, זה כמובן מאוד אישי אבל אני אחרי למעלה מ 30 שנה עוד לא נחתתי והתאקלמתי בארץ ולא בטוח שרוצה לנסות את  זה שוב במקום אחר.