לאיזו מדינה הייתם מהגרים

[Guest Mikelt89]

לפני 36 דקות, vadim6385 כתב:

כמה עישנת לפני שכתבת את זה?

 

זה רק השכנים האוקראינים מלמטה מעשנים גראס כל היום, אז אני קצת פאסיבי זה הכל

[stas12]

לפני שעה, Mikelt89 כתב:

 

זה גם החלום שלי, אני מעדיף להיות מנקה רחובות בארה"ב מלעבוד בהייטק בישראל, אתה יודע למה? כי אני עדיין יחיה שם טוב יותר וגם אוכל לקנות לי קורת גג ולחיות בשלום ובבטחון יחסי, וגם לקנות מוצרים וגאדטים טכנולוגיים שאני פריק שלהם בעלות זניחה ולהנות מהחיים, גם מקדולנדס זאת אופציה טובה אני פשוט פחות בנאדם של אנשים, מעדיך לדבר עם עצמי ועם עץ, אינטרציה עם אנשים עבורי אני מעדיף לצרוך רק בנוחות שלי ולא כשזה נכפה עליי. 

 

אתה מכיר קצת את ארה"ב שלא דרך סדרות טלויזיה? 

כל מה שרשמת שטויות במיץ.. 

 

בארה" ב מעבודה כזאתי בקושי תוכל להתקיים. אנשים שם עובדים ב 2-3 עבודות ביום כשבין לבין ישנים באוטו רק כדי להצליח לשלם משכנתא או שכירות וביטוח בריאות.. 

 

אם משהו ממה שרשמת היה נכון אז רחובות ערי ארצות הברית היו מצוחצחים מכל אלה שעובדים בנקיון כדי לקנות בית.. 

 

ואם כבר תקנה בית מעבטדתך במקדונלדס, זה יהיה במקום שהדבר האחרון שתוכל להגיד זה "בטחון יחסי" 

 

עריכה אחרונה ב-4 לנובמבר, 2022 על ידי stas12

[Guest Mikelt89]

לפחות בשכונות המגורים ולא האלה של האוכלוסיה הענייה ביותר הרחובות מצוחצחים באמת ואנשים שומרים על סדר ונקיון, זה עניין של תרבות שלא קיימת בארץ בכלל. 

[tzahico]

לפני 2 דקות, oryo כתב:

רגשות זה סובייקטיבי, טרם פגשתי מישהו שהסתובב כאן והרגיש לא בטוח

 

הסתובבת במנהטן בזמן האחרון?

[stas12]

לפני 2 דקות, Mikelt89 כתב:

לפחות בשכונות המגורים ולא האלה של האוכלוסיה הענייה ביותר הרחובות מצוחצחים באמת ואנשים שומרים על סדר ונקיון, זה עניין של תרבות שלא קיימת בארץ בכלל. 

 

לא זה לא עניין של תרבות, זה עניין של מיסי עירייה (ארנונה בישראל) של פי כמה וכמה מישראל. 

 

ושל קנסות למי שלא מטפל בנראות של הבית שלו 

 

וספויילר: משכורת של מקדונלדס לא תביא אותך לשכונות האלה

עריכה אחרונה ב-4 לנובמבר, 2022 על ידי stas12

[Derish]

לפני 34 דקות, itaysamurai כתב:

שאלה לחבר'ה המרלקשים.

 

אשאיר את ה'איך זה מרגיש' לאחרים, אבל חשוב להזכיר שסטטוס המהגר עם המבטא והשם המוזר הוא לעתים קרובות יתרון יותר מחסרון. באנגליה למשל, בתור מקומי אתה צריך להקפיד מאד על ההגייה כדי לא לחשוף את הרקע והמעמד שלך בין מקומיים אחרים ו'גזעיים' יותר (במובן הארי של המילה). בתור זר יכולתי לדבר אנגלית בריטית/אמריקאית מעורבת, לא לטרוח עם נימוס יתר, ובאופן כללי הייתי פטור משלל כללי טקס למיניהם שהמקומיים (או אלו שמנסים להיות) חייבים בהם. מצד שני, כשהתחלתי לנהל צוות טכני שמורכב מג'נטלמנים בריטים בני 50-65, לקח לי חודשים ארוכים לבסס איתם יחסי אמון ושת"פ שמעבר ל'אני הבוס ואתה תעשה מה שאני אומר'. לבחור שהחליף אותי בהמשך, שהיה טכנאי מקומי בלי חצי מהידע או ההשכלה או הנסיון הבינלאומי שלי, זה לקח בערך שבועיים ושלושה ביקורים בפאב.

 

אחת התלונות הנפוצות מספרדים ולטינים בברצלונה היא שהם מדברים ספרדית והמקומיים עונים להם בקטלונית עם נימה של בוז ו/או התנשאות. אצלי מעולם לא הייתה בעיה כזאת, כי כשאני דובר ספרדית 'של עולה חדש' עם הגייה לא מדוייקת, הקטלונים מיד יורדים לרמה שלי ומדברים איתי (ספרדית) לאט ובמילים פשוטות כדי שאוכל לעקוב אחריהם. מצד שני, כל מנהל אקספאט אצלנו בתאגיד יודע טוב מאד שיש גבול עד כמה גבוה הוא יכול להתקדם מבלי לעבור לסניף של סן דיאגו או פאלו אלטו.

 

בכל סצנריו של הגירה בדור ראשון ברור שיש תקרות זכוכית שיום אחד תיתקל בהן - המקומיים יקבלו עדיפות לקידום בעבודה, יוכלו לנהל בקלות רבה יותר מערכות יחסים מכל סוג עם אחרים ואחרות כמוהם, הילדים שלהם ירגישו נוח יותר בביה"ס, וחייהם יהיו קלים יותר בשלל היבטים יומיומיים שאתה אפילו לא חושב עליהם כמקומי. אבל אם אתה בוחר נכון את היעד החדש ועובר מלכתחילה לתוך סביבה רב-לאומית, אז יש מספיק יתרונות וחוויות שלא תקבל בארץ המקור שלך (איפה שזה לא יהיה) שיפצו על החסרונות האלו. ואם את/ה רווק/ה אז בכלל.

 

[Liviur]

לפני 21 דקות, tzahico כתב:

 

הסתובבת במנהטן בזמן האחרון?

כן - פעם אחרונה לפני שבוע ושבוע לפני כן באמצע הלילה בקצוות.

איך אני יכול לעזור לך? אם אתה שואל אם הרגשתי לא בטוח ? התשובה היא הרגשתי בטוח לחלוטין.

(גם בהארלם, שאגב ממש לא מה שהיתה פעם)

לפחות אם אתה בוחר דוגמא - תבחר משהו כמו האיזורים בטנדרלוין בסן פרנסיסקו (אתמול בלילה הייתי שם) שמרגיש פחות בטוח משמעותית. בערך כמו איזורים מפוקפקים בדרום תל אביב.

 

עדיין לא הייתי ממליץ להיות פה מנקה רחובות על פני הייטק בארץ 😂

לפני 24 דקות, stas12 כתב:

ושל קנסות למי שלא מטפל בנראות של הבית שלו

ברוב ארה״ב אין שום hoa או קנסות. להכליל את הדוגמאות האלו זה מגוכך.

(ולא - אין את זה ״בעיירות הנחשבות״ , זה קשור למשהו אחר לגמרי ועדיף להבין מה זה לפני שזורקים את זה כדוגמא)

[oryo]

לפני 26 דקות, tzahico כתב:

הסתובבת במנהטן בזמן האחרון?

הסתובבת בדטרויט לאחרונה?

הסתובבת בבאר שבע?

הסתובבת בלוד?

 

התשובות לכל השאלו האלו רלוונטיות במידה שווה

[DareDevil]

לפני 7 דקות, Liviur כתב:

קנסות

חבל שאין לנו כאלה קנסות בישראל. כמות הפעמים שראיתי עובדי גינון של העירייה חותכים עצים/שיחים של בתים פרטיים it's too damn high

*כחלק מהתחזוקה השוטפת של נראות העיר ולא כחלק מתשלום לעירייה לביצוע עבודת הגינון

עריכה אחרונה ב-4 לנובמבר, 2022 על ידי DareDevil

[vadim6385]

לפני 58 דקות, Mikelt89 כתב:

זה רק השכנים האוקראינים מלמטה מעשנים גראס כל היום, אז אני קצת פאסיבי זה הכל

אחלה שכנים

[קורן בן אשר]

לפני שעה, itaysamurai כתב:

שאלה לחבר'ה המרלקשים.

הוזכרה פה תחושת הזרות, עם או בלי קשר ילדים. אני גם שומע את זה מחברים שגרים בכל מיני מדינות, חלקם לא מעט שנים.

עד כמה זה מורגש? איך זה בא לידי ביטוי?

האם זה קטע ישראלי בעיקר? או אולי יהודי?

הייתי תחת תחושה שהעולם נהיה די גלובלי, שהרבה אנשים גרים במדינות שלא נולדו בהן. שזה כבר פחות אישיו.

מעניין לשמוע.

לא רק ישראלי-יהודי.
פחות אישיו בסביבה רב-לאומית בערים הגדולות.

לא התגוררתי בקנדה/ארה"ב/אוסטרליה, אלה מדינות מהגרים והרושם שלי הוא שיותר קל שם כי אתה זר בין זרים. בסיאטל או בטורונטו אתה זורק עשר אבנים, פוגע באנשים מעשרה לאומים שונים. כמובן כל עוד אתה לא באיזה צ'אטנוגה, מונטנה.

מדינות אירופה הן מדינות לאום מובהקות, מתחת לפני השטח הם משמעותית יותר לאומנים וקנאים לזהותם, תרבותם ולשפתם. אתה תרגיש שם משמעותית יותר זר, אבל שוב, זה הכל ניואנסים. בכל מטרופולין גדול יש הרבה אקספאטים וברמה היומיומית אתה חי את חייך בלי הפרעה רוב הזמן.

 

עריכה אחרונה ב-4 לנובמבר, 2022 על ידי קורן בן אשר

[vadim6385]

לפני 45 דקות, קורן בן אשר כתב:

בסיאטל או בטורונטו אתה זורק עשר אבנים, פוגע באנשים מעשרה לאומים שונים

מזכיר לי שהייתי בנסיעת עבודה בקליפורניה, מצד אחד שמעתי עברית, מצד שני רוסית, מצד שלישי הינדי

[garicho]

לפני שעתיים, קורן בן אשר כתב:

לא רק ישראלי-יהודי.
פחות אישיו בסביבה רב-לאומית בערים הגדולות.

לא התגוררתי בקנדה/ארה"ב/אוסטרליה, אלה מדינות מהגרים והרושם שלי הוא שיותר קל שם כי אתה זר בין זרים. בסיאטל או בטורונטו אתה זורק עשר אבנים, פוגע באנשים מעשרה לאומים שונים. כמובן כל עוד אתה לא באיזה צ'אטנוגה, מונטנה.

מדינות אירופה הן מדינות לאום מובהקות, מתחת לפני השטח הם משמעותית יותר לאומנים וקנאים לזהותם, תרבותם ולשפתם. אתה תרגיש שם משמעותית יותר זר, אבל שוב, זה הכל ניואנסים. בכל מטרופולין גדול יש הרבה אקספאטים וברמה היומיומית אתה חי את חייך בלי הפרעה רוב הזמן.

 

 

בידיוק. ככל שהעיר גדולה יותר, ההרגשה הרבה פחות משמעותית. גם באירופה מאז האיחוד הערים הגדולות הפכו להרבה יותר קוסמופוליטיות. יש לי חברים מאירלנד, אנגליה, אוקראינה, ספרד, מקומיים, מקומיים-חוזרים (חבר׳ה שגרו שנים במדינות אחרות ואז חזרו), ישראל וברזיל. עם חלקם הקשר יותר טוב ועם חלקם פחות. חלקם הפכו לחברים של ממש שנוסעים איתם לפעמים לחופשות משותפות ונפגשים כמעט כל סוף שבוע. מה שחשוב זה האנשים, ולא מאיפה הם. החיובי בזה זה שכל אחד מביא את הדברים היחודיים לו - המזון, המסורת, החגים - אז יש הרבה סיבות להפגש ולחוות כל מיני דברים.

[לירון .ה.]

לפני 14 שעות, oryo כתב:

לפני 15 שעות, לירון .ה. כתב:

שלי שם, שגרתי שם.

רגשות זה סובייקטיבי, טרם פגשתי מישהו שהסתובב כאן והרגיש לא בטוח

זה נכון 

כשרתי בניו יורק הסתובבתי רגלית בכל מנהטן, ברוקלין, גם בברונקס והיה בסדר בכל שעה.

לעומת זאת ב 3 חודשיים ראיתי ברכבת התחתית מקרי אלימות וביטחון אישי, שלא ראיתי ברכבת ישראל בכל חיי.

לנהוג בכביש פה זה מלחמה, באמת, פחד אלוהים. שונא את זה, שונא שאין משטרה על הכביש שתעשה סדר!.

אבל גם באמריקה לא חסר road rage 

כשגרתי בדאלס טקסס, גרתי בשכונה מגודרת עם שער חשמלי, כניסה רק לתושבי השכונה.

2 בני הדודים שלי גרים בארצות הברית עזבו ישר אחרי הצבא, הילדים שלהם כבר נולדו שם, והם לא ישובו לפה יותר. 

מצד שני אח של אמא הלך לדרום אפריקה התחתן שם, ילדים נולדו שם, עברו לאוסטרליה כולם.

אז כן קצת עצוב שהמשפחה הקרובה כולם לא פה ולא ישובו 

אני חזרתי אחרי 5 שנים, כבר לא יכולתי לצער את ההורים כל כך.

 

[noknok]

אני עברתי לפני 10 חודשים לניו יורק,

 

הרקע שלי קצת שונה - רווק בן 30 אז האריזה הייתה הרבה יותר קלה, לא הייתי צריך לארוז משפחה אישה ילדים וכו'.

 

עברתי לבד בתור הנציג הראשון של החברה בצפון אמריקה(ככה שאין קולגות מקומיים) במטרה ללמוד על עצמי קצת, על איך אני מסתדר עם למצוא את עצמי במקום חדש(תמיד הכרתי אנשים בעבודה/צבא/לימודים - רציתי לראות אם אני מצליח להכיר סביבה מחוץ לזה).

 

יאמר לזכות ניו יורק כמו שרשמו פה אנשים כמטרופלין גדול ומאוד מגוון שאתה לא באמת מרגיש זר באף שלב, הדבר היחיד שגורם לך להרגיש סוג של זרות זה כל היחידות מידה הטיפשיות של האמריקאים(שעוברים במסדרון של הWEWORK ואומרים לך "היום זה יום נעים ביחס למרץ! יש 60 מעלות בחוץ!" אז אני מהנהן בחיוך וחושב בראש שלי "זה חם? זה קר? כמה זה בכלל? מה זה אומר?" לחלק מהמטריקות לומדים לאט לאט להתרגל).

 

לגור בניו יורק זה יקר(בטח מנהטן), לא מרגיש שיותר זול לי מתל אביב.

 

לגבי הבירוקרטיה, יש מלא שטויות - מהמערכת אשראי והתפעול של הכרטיס אשראי שכולו ידני ודורש מלא קליקים עד שהצלחתי לגרום לו להוריד תשלומים אוטומטית בלי שאני צריך לשלם ידנית כל חודש(מה שבארץ אוטומטי) כאילו מישהו ממש רוצה שלא תצליח ותצבור ריביות וחובות על זה, הSSA הרג אותי עד שהצלחתי לקבוע תור ולהוציא את הSSN(כולל תפריטים שלא קיימים במערכת טלפוניה כדי לקבוע תור בקורונה) והתעסקות עם הDMV והטסטים(שברוב הפדיחה עברתי רביעי אחרי שבארץ עברתי שני על ידני בירושלים) היה קשה.

 

אבל מה שיותר מאתגר מכל זה היה למצוא את עצמי מ0, בנוסף לעובדה שהייתה המון עבודה כעובד ראשון וזה שהיה מלא התעסקות הסיבה שלשמה עברתי היה לראות אם אני יכול למצוא את עצמי במקום זר - זה כלל הליכה להמון MEETUPים או מפגשים שונים בוקנטקסטים שונים - למזלי אני טיפוס דיי פרטי ולא היה לי מאוד קשה להיות לבד(זה מידיי פעם לא כיף, אבל לא משהו שאני סבלתי ממנו מאוד) אחרי שהצלחתי להכיר פתאום בנאדם שכיף לדבר איתו, ואז לאט לאט ללכת לעוד מפגשים ולמצוא עוד מישהו שנפגשים איתו גם אחרי - הצלחתי לייצר לעצמי סביבה קטנה חברותית.

 

מה גם שלאט לאט מגיעים אנשים למשרד האמריקאי וזה מתחיל להיראות קצת יותר צוות.
 

לפני 14 שעות, Liviur כתב:

כן - פעם אחרונה לפני שבוע ושבוע לפני כן באמצע הלילה בקצוות.

איך אני יכול לעזור לך? אם אתה שואל אם הרגשתי לא בטוח ? התשובה היא הרגשתי בטוח לחלוטין.

(גם בהארלם, שאגב ממש לא מה שהיתה פעם)

לפחות אם אתה בוחר דוגמא - תבחר משהו כמו האיזורים בטנדרלוין בסן פרנסיסקו (אתמול בלילה הייתי שם) שמרגיש פחות בטוח משמעותית. בערך כמו איזורים מפוקפקים בדרום תל אביב.

 

 

אני יכול להגיד שאני ממש לא, שבוע אחרי שהגעתי לעיר במידטאון איסט שדרות פארק ב7 בערב - 3 חבר'ה קפצו עלי, פיצצו אותי במכות ושדדו אותי - האם זה אירוע מייצג? כנראה שלא,האם זה עוצר אותי מללכת בלילה בעיר? לא,

אבל ללכת בביטחון מלא בעיר? ממש לא, האם ביפו העתיקה ב2 בלילה אני הולך ביותר ביטחון ממנהטן ב10 בערב? בפירוש.

 

לסיכום, החצי שנה הראשונה היא קשה אבל ב3 חודשים האחרונים אני חייב להגיד שאני דיי בשגרה.

 

ברמה האישית החוויה הזאת של המעבר עשתה לי המון טוב, אני לא יודע מה העתיד יגיד ומה אני יעשה - השבוע אני בביקור בארץ וחייב להגיד שלא התגעגעתי כמו שחשבתי, יש לי עוד הרבה דרך אבל ללא ספק אני יכול להגיד שזה חוויה מדהימה ששינתה אותי המון ואני ממליץ לכל אחד שיכול לעשות - גם אם לא ממחשבה על "איכסה ישראל כיף בחול" אלא סתם בתור חוויה אישית.

עריכה אחרונה ב-5 לנובמבר, 2022 על ידי noknok