שפת גוף - עיניים

[yogev20]

עריכה אחרונה ב-2 למאי, 2014 על ידי yogev20

[yogev20]

לפי איך שאתה מתאר את מקרה זה נובע מסלידה. לא קשור לשקר.

[razmel]

ישבה מאחוריך מישהי עם מחשוף.

[snoop90]

כמו שנאמר מקודם, זה לא קשור לשקר, בגלל המיתוס הזה, אנשים כשמשקרים מביטים בעיניים קצת יותר מדי כדי לחפות. לפעמים זה מלווה מהצלבת רגליים/ ידיים הסתרה רגעית של הפה עם כף היד, סידור צווארון.

 

לכיוון של המבט יש משמעות אבל בכל תרבות ובין אנשים שונים המשמעות שונה, לכן לא ניתן לומר חד משמעית.

 

בעיקרון הוא לא הרגיש בנוח לדבר איתך, אולי קרה לו משהו/ או שהוא עשה משהו שרצה להסתיר ממך.

 

עיניים זה רק חלק משפת גוף, צריך גם לשים לב לעוד הרבה דברים.

[ירחמיאל]

והמבט שלו היה מופנה שמאלה (לימיני).

מישהו פה מבין שפת גוף ויודע על מה זה רומז?

 

יכול להיות שהיה לו קאקי.

 

וברצינות - האם אתה במיקרה ממוקם בארץ ניכר? בארצות שונות - שפת הגוף שונה. בארצות ערב שקרן (סתם לשם הענין) יתנהג אחרת מאחד שמשקר ביפן, או בדנמרק או בארגנטינה.

[דני זומרשטיין]

הוא לא הרגיש נוח בשיחה. זה לא אומר שהוא דיבר אמת או שקר ולא אומר דבר לגבי תוכן השיחה. הוא לא הרגיש נוח ומכאן הכל פתוח. קיימת מהות מהותית לתוכן השיחה ולתגובות אחרות נוספות שהיו בין אם נאמרו ובין אם שפת גוף. זהו. סמוך על מה שהרגשת בבטן. לא על מה שנאמר באופן ישיר ו/או למה אתה מרגיש את מה שאתה מרגיש.

[Black Joker]

כל מה שאני זוכר, הוא שיש לנו 2 אונות ואחת מהן אחראית לדימיון והסתכלות לכיוון מסויים, אכן מעידה על שימוש בדימיון = שקר.

 

עכשיו כל מה שנותר לי, הוא להיזכר באיזה צד מדובר.

[alfa_draco]

היה דבוק לך לריס מין לכלוך מעצבן כזה. אי אפשר להסתכל על מישהו שדבוק לו לכלוך לריס, זה יותר חזק מכל דבר אחר. משמאל היתה מונחת מטלית והוא ניסה בכל כוחותיו הטלקינטיים להזיז אותה לעבר הפרצוף שלך, אבל לא הצליח.

[MOTIOZ]

.

 

הוא ישב זקוף בצד של ספסל מרופד על הקיר.

 

יכול להיות שהיה לו קאקי.

 

.

 

הוא לא הרגיש נוח בשיחה. . הוא לא הרגיש נוח ומכאן הכל פתוח. קיימת מהות מהותית לתגובות אחרות נוספות.. ובין אם שפת גוף. זהו. סמוך על מה שהרגשת בבטן.

 

מתנצל מראש . הנושא דווקא חשוב ,אבל לא יכולתי להתאפק

עריכה אחרונה ב-3 למאי, 2014 על ידי MOTIOZ

[Guy_25]

בעיקר חוסר נוחות ורצון לברוח מהשיחה.

איך הגוף שלו היה? האם הרגליים בצורה נוחה מתחת לשולחן או רגליים חצי מחוץ לשולחן בתנוחה של "מוכן לקום"? האם גוף נינוח או גוף קפוא עם שרירים מתוחים?

השיחה לא הייתה נעימה בשבילו זה ברור, השאלה היא מה הוא רצה לעשות עם חוסר הנעימות הזה. האם לקום וללכת או להישאר ולפתור את העניין?

כתבת שהוא אדם כוחני, אנשים כאלה רגילים לפתור עניינים לא בשיחה קולחת ובוגרת אלא בויכוח / הרמת קול / הפגנת כח וניסיון לרמוס את האדם שמולם.

אתה אומר שהשיחה התקדמה לטובתך, אז כנראה שהוא פשוט הרגיש שהוא איבד את השליטה בשיחה ונכנס למקום שלא מוכר לו ולכן החוסר נוחות.

אם חיפשת פשוט להעמיד אותו במקום ו"לנצח" אותו אז לפי התיאור שלך נראה שהצלחת (שים לב, לפי התיאור שלך. יכול להיות שהוא ראה את הסיטואציה בצורה שונה. זה דוקא נפוץ אצל אנשים כוחניים שקשה להם להודות שמישהו "התעלה" עליהם בסיטואציה של ראש בראש).

אם חיפשת לקיים דו שיח פרודוקטיבי שישפר את היחסים להבא אז זה נראה שדי נכשלת (כנראה שלא באשמתך, אבל אין לי מספיק מידע לא עליך ולא עליו ולא על הסיטואציה בשביל לנחש את זה).

זה עניין של להבין מי עומד מולך ומה צריך בשביל להגיע אליו מבלי שהוא ירים את המגננות שלו, מה שיוביל לדו-שיח עקר

[nitch]

טוב, אבהיר בשביל כולם. הוא ישראלי, לא היה דבוק לו או לי שום דבר שמסיח את הדעת, וגם שקרים לא קשורים לעניין. הוא מתעסק לא מעט במכירות, אז לטובתו אני מקווה שהוא יודע לשקר ולהסתכל בעיניים בלי למצמץ.

 

דני, תודה על התגובה, אכן לא היה לו נוח וזה ברור. הצבתי אותו במצב לא נוח בידיעה מלאה, אם כי מתוך חוסר ברירה.

לגבי ההרגשה שלי, זו בדיוק הסיבה שאני שואל כאן. היכולת הטבעית שלי לקרוא אנשים וכוונות שלהם מוגבלת מאוד. לא רק משפת גוף אלא גם ממילים ומעשים. הסתבכתי ככה גם עם נשים שהרסו לי את החיים, פשוט נקודת חולשה שלי. בגלל זה אני מתייעץ כאן.

 

גיא, אני נוטה להסכים איתך הוא לא היה נינוח, ואפשר להגדיר את התנוחה כמוכן לקום.

שמתי אותו בנקודה בה הוא לא יכול לרמוס אותי. שיפור יחסי עבודה להבא הוא לא אופציה היות ויש לו צורת התנהלות מסוימת שאין ביכולתי לשנות. לכל היותר מדובר בהסכמה שלי להמשיך במצב קודם, והדבר היחיד שיכול להשתפר הוא שתהיינה לנו פחות נקודות ממשק.

מה שאני מנסה להבין זה המניע שלו. האם מדובר בזה שהוא נפגע אישית מצעד בלתי צפוי שלי מבחינתו, שהוא באמת מחפש את טובתי, או שהצעד שלי עורר יותר הדים ממה שחשבתי ושם אותו בעמדה בעייתית בעבודה.

 

למרות שכאן בפורום אני נוטה להיות לוחמני ולעתים קנטרני, במציאות אני מאוד מאוד סובלני ונוטה לנסות לייצר יחסים טובים כמעט בכל מחיר.

מה שקרה הוא שהגעתי לנקודה בה התהפכתי. או שהוא צריך אותי יותר ממה שהוא מודה, או שהוא חטף מלמעלה כי אני הקש ששבר את גב הגמל, או שתפסתי אותו בהפתעה גמורה והוא לא מוכן לקבל את הכשלון. הצעדים הבאים שלי תלויים מאוד בהבנת המצב, ואני מאוד מתלבט.