המעבר מטמפו, לוירטוס ולבסוף להייבריד - ביקורת ודעה

[AlonBar]

אדי, אין ספק שניתן לנגיע עם הטוויטרים של פוקאל לסאונד טוב ולא מציק, אך קשה לי לומר שהטוויטרים שלהם לא חדים משמעותית בבסיסם. זה אופי סאונד שונה לגמרי שאני אישית חא מסתדר איתו. זה סאונד שמסתדר מעולה עם מוזיקה קצבית, עתירת כלים/צלילים. נכון, במוזיקה הספציפית שאני ציינתי פה שאני שומע יש לסאונד הזה יתרונות רבים. אך מה אם בא לי לשמוע קצת פינק פלויד ? קצת ג'אז רגוע ? רוק איטי ? בכל אלו אני פשוט לא מצליח להאזין לפוקאל, אף ע"פ שהטוויטרים הותקנו אוף אקסיס ותדרי גבוהים הונחתו. כתוצאה מהנסיון לרסן את הטוויטר, חלק מהפירוט של הסאונד גם נאבד. בקיצור, צריך להתחבר אליהם. לי, אישית, סאונד פוקאלי מתיש בצורה בלתי רגילה.

אני כותב את התגובה הזו כדי לעדכן מעט, לאחר כמה שבועות של כיוונים יומיומיים ונסיון עבודה אקטיבי.

ככה: ההייבריד החדשים מעולים. פשוט מעולים. במה זה מתבטא? הטוויטרים חדים מעט פחות מאלו של הוירטוס, עליו אנשים רבים כבר התלוננו לטוויטרים לא מי יודע "מורליים". עם זאת, הם מפורטים יותר מאלו של הוירטוס, נעימים יותר לאוזן ויורדים נמוך יותר, מה שמקנה לי במה גבוהה מאוד, למרות שאין לי מיד נפרד. הסאונד כולו בגובה הטוויטרים, מה שלא הצלחתי להשיג עם הוירטוס. הבעיה העיקרית שבגללה החלפתי את הוירטוס כאמור הייתה תחושה שהסט מאבד עצמו מעט בשירים עמוסי כלים וצלילים. פה, ניכר שהסט מאבד עצמו הרבה פחות. הפירוט מתבטא פה בכך שניתן לשמוע כל כלי וכלי, בהנחה שההקלטה המקורית של השיר מאפשרת זאת. עוד שיפור: תחום המידבאס דומיננטי יותר משמעותית. עם ההייבריד הצלחתי להביא את הבאס קדימה לחלוטין, מה שלא הצלחתי לעשות עם הוירטוס.

לגבי המשחקים שביצעתי בשבועות האחרונים: החלטתי לחבר את הסט בבי-ווירינג, לכמה ימים, רק על מנת למצא את ההבדל ולהחליט אם להשאר כך או לא.

ובכן, ישנו הבדל. לומר שיצאתי מרוצה? מכמה סיבות כנראה שלא, לכן החזרתי את הקרוסים הפאסיביים. עם זאת, היה מדובר בחיבור אקטיבי לא מנוצל לגמרי - מגבר ארבע ערוצים, שני ערוצים לטוויטרים ושניים למידבאסים, כששני זוגות rca יוצאים מהקלאריון למגבר, כל זוג שולט על האלמנטים שלו. נכון, הצלחתי להשיג טוויטרים שיורדים נמוך אף יותר, הצלחתי להרים עוד קצת את הבמה, אך עם זאת הסאונד לא היה נקי משמעותית מהחיבור הפאסיבי בברידג' והפסד הכוח היה ניכר בווליום הגבוה, בו המידבאסים לא יכלו להתמודד עם קיקים רציניים בלי דיסטורשן. סה"כ, נוכחתי לגלות שלפחות במקרה שלי ועם הציוד שלי, הגישור לא באמת גורע מהאיכות. כעת אני מרוצה מאוד, יש במה קדמית איכותית, צליל מאוד מאוד נקי (אגב, דומה באופן משעשע למערכת הביתית שלי שגם היא מורכבת ממורל), צלילי באס קדמיים, סאונד לא מעייף גם בווליום גבוה ופאנצ'יות אגרסיבית בקיקים של תופים בשירים שמוקלטים באיכות פלאק אוטנטית. השגתי את רוב מטרותיי מהמערכת בתקציב לא מי יודע מה גבוה, של כ8000 ש"ח עד כה, הכל ציוד חדש מהחנות.

אני כבר מצפה להגיע למפגש צפון הבא ולהדגים, לקבל ביקורות בונות ועצות נוספות לכיוון. שבת שלום!

[AlonBar]

רציתי להוסיף עוד כמה נקודות: ביצועי האוף אקסיס של הטוויטרים פשוט מדהימים. גם און וגם אוף, הטוויטרים נשמעים פשוט מעולה, לא חדים מדי, לא צורמים, מאוד מאוד טבעיים.

לגבי המידבאסים: עדיין הם מעט משתרכים מאחור ביחס לעוצמת הבאסים מקדימה, זאת ביחס לסט מקביל של פוקאל והרץ, אך בתחום צלילי המיד לדעתי המורל יוצאים כשידם על העליונה.

עוד נקודה: הסטים של מורל צמאים לעוצמה. אנשים נוטים לחשוב שהקסם של מורל נעוץ בכך שעל הדף הם מסוגלים לספוג עוצמה רבה אך גםעם כמעט חצי מהעוצמה הם מפיקים ווליום גבוה ונקי. אז צר לי לנפץ את המיתוס, מורלים מסוגלים לספוג הרבה עוצמה, ודורשים אותה. איפה שסטים מקבילים של פוקל מקבלים 80 רמס ומפיקים ווליום גבוה, סטים של מורל צריכים יותר מכך בשביל אותו ווליום ואותו הצליל הנקי.

[srool]

יפה מאוד על היוזמה ועל הביקורת.

 

לגבי התגובה האחרונה שלך- מורל בכלל והייבריד בפרט, אלו רמקולים רעבים לכוח, וייטיבו אתך ככל שתיטיב עם הגברתם הראויה.

מבחינת נתונים- פוקאל והרץ מותאמים טוב יותר לנפח דלת ולכן קל יותר להפיק איתם באס טוב יותר. עם זאת, את ההייבריד הייתי משווה לפחות ל KF של פוקאל או היי אנרג'י של הרץ. זה "לא כוחות" להשוות לדברים פשוטים יותר.

[AlonBar]

הבנתי אגב שגם DYNAUDIO לרוב הם אלמנטים רעבים לכוח. מה הסיבה לכך ? יש יתרון כלשהו ? לא עדיף לתכנן אלמנט יעיל יותר ?