גבינה שוויצרית - משבר גיל 30

[locomotive]

במובן מסויים אני מנותק

במובן מסויים אני חצי כבוי וחצי אוטומט

התינוק ניגש ליומו הראשון במעון ורק בן שלושה חודשים,

אימא צריכה לחזור לעבודה.

שלושה חודשים זה גיל הזוי לעזוב תינוק בידיים אחרות .

לפחות הוא יהיה יחד עם אחותו תחת אותה קורת הגג,

אין הנחות אין עניינים - 4000 ש"ח לחודש לשני הילדים.

 

הכל עולה והשכר תקוע, אין לי מושג קלוש מה מחיר ק"ג עגבנייה

ואין לי מושג בשיט כמה ליטר בנזין עולה.

צריך עגבנייה בסלט והילדים צריכים להגיע למעון, אז מה זה משנה ?

 

אלו שמסתדרים קבורים בעבודה כדי להכנס להגדרת הביניים

אחוז המתגרשים סביבי רק עולה, אולי כי קבורים בעבודה כדי לשלם

על העגבנייה ולא היו שם מספיק עם המשפחה.

 

חלק מחבריי כבר לעולם לא ירכשו דירה, השלימו עם העובדה .

לא זה מה שפינטזתי עליו בגיל העשרה, הייתי אמור להיות במעמד אחר

משהו השתבש.

 

בני 30 בקושי וכבר פתחו כרטיס חבר במרפאה לבריאות הנפש,

גם אני בדרך לייעוץ זוגי - העגבנייה אשמה.

 

אין כוח, החיים רק התחילו ומצצו לי את הנשמה,

איך לעזאזל אני אמור להגיע לגיל פרישה?

במשבר מתקדם הייתי קונה מכונה אכזרית וצעירה ומתגבר

על המועקה, במשבר הזה אני מפנטז על חשבון חשמל משולם.

 

 

נקרא לילד בשמו -

בגבינה שוויצרית יש פחות גבינה באותו כסף

זו גבינה שיצאה מהמפעל עם דפקט

מישהו הזיז את הגבינה שלי והחליף אותה בשוויצרית

ושכנע אותי שהיא יותר טובה.

 

תודה על ההקשבה.

[MeDuZa]

איפה נמצא פה כפתור ה-Like?

 

אני אומנם יחסית צעיר (24), אבל מבין על מה אתה מדבר. מעמד הביניים הולך ונעלם.

[locomotive]

עטופים במעטפת ברזל טכנולוגית קרה

מלטפים את מסך המגע

משחררים החוצה תמונות מזוייפות

מחכים לתגובות עם ידיים רועדות

עכשיו אני פה עכשיו אני שם אוכל את זה

ומקיא את זה

איי לייק את שר האוצר

גם אני רוצה שיויון, תכניס אותי לעבוד בתחנת הכח

או בנמל אשדוד.

לא מבין בחרדים ולא בטייקונים

מבין היטב מתי מערבבים אותי

אולי יאיר את הלפיד

אני נותן לו צ'אנס עדיין למרות שאין אויר.

[Cerebral Cortex]

כולם עוברים את זה, אכן כן, זה קשה להפקיד את היקר לך בידיים אחרות וללכת. אני מבטיח לך שיגיעו ימים שבהם תוכל להיות עם הילד אבל תעדיף שהוא יעביר את היום במעון. אתה לא ההורה היחידי שנאלץ לעבור את זה.

תאמין לי, שכמה שאולי אתה מרגיש שקשה לך ישנם אנשים שסופרים את השניות שלהם בכל יום כי היום פשוט לא עובר להם.

כמה שזה קשה לך, תהיה שמח בחלקך ותנסה לראות את הדברים היפים והחיוביים שבחיים.

גיל 30? תהיה אסיר תודה לקוסמוס על כך שהגעת עד הלום, יש אנשים שגם לגיל הזה לא הגיעו.

[[פנדוב]

ערן ידידי, נאה כתבת למרות שהמציאות נאה פחות.

בענייני עבודה ומשכורת, אתה יודע טוב ממני מה תוכל ומה לא תוכל לעשות.

בענייני כלכלה ומדינה, השפעתי אפסית, בדיוק כשלך.[דווקא יש פה ושם אפסים עם השפעה רבה]

משפיעים - מאסות של אנשים, חלקם חסרי כל יכולת, לא, לא יכולת- רצון לחשוב.

התברכת וקוללת ביכולת לעצור, לחשוב ולהתבונן גם על עצמך קצת מהצד.[לא כולם יבינו משפט זה, אתה כן]

מה נותר?

נותר להבין שהמשאב החשוב ביותר[אולי] הוא זמן. נצל את הזמן הזה לעשות טוב לך, למשפחתך, לחבריך ואם אפשר- גם קצת יותר.

דאג שיהיה להם טוב ועסוק בדברים שעושים לך טוב בפנאי שיש לך.

כל השאר, כל המסביב- רק רעש חולף, לא יותר.

עזוב את הרעש, הוא היה לפנינו ויהיה אחרינו. אתה תעשה את שלך.

[vadim6385]

לך יש יותר אומץ ממני - אני בן 29, ובמציאות הזאת פשוט לא רואה את עצמי קונה בית, מתחתן, מקים משפחה, זה רחוק ממני שנות אור, אולי בגילגול הבא.

[locomotive]

הייתי מכור לעבודה בעל כורחי

כך העברתי שנים.

היה כסף אך הגעתי על סף גירושין

הייתי חוזר לבית עצבני והאישה גם.

הבנתי שאני לא יכול לאכול את הגבינה

ושישאר לי מספיק גם לפיצה,

אז הרפתי את הרגל מהדוושה והיום אני

לא עובד יותר מ 215 שעות

פחות מזה והבוס מרים גבה

פחות מזה ואני יכול לנבור באשפה

יותר מזה ואני הופך לפצצה.

 

לפעמים אני שואל או חושב :

איפה נראה דבר כזה כמו בישראל

כשכל אזרח דוחף אפו לכלכלה,

אני לא אמור לעסוק בזה

ואני לעולם לא אכנס לזה

אני אמור לעבוד לחייך להיות עם המשפחה וסתם לחיות

הרי למה שמתי אותך בכיסא הנבחרים?

תעשה שיהיה לי טוב!

מה אתם מערבבים אותי עם האשמות?

" אלו החרדים, לא, אלו הטייקונים, לא לא! אלו בכלל הועדים,

ובכלל זו אשתו של היושב בראש"...

 

מעניין את התחת שלי.

בארה"ב קיים מצב כזה?

בן אדם קם הולך לעבודה חוזר והולך לשתות בירה

גם פאקינג בירה אני כבר לא יכול לשתות כאן יותר

אתה בפרלמנט ואני בעבודה

אני לא קורא לך לבצע את העבודה שלי, נכון?

[Cerebral Cortex]

הייתי מכור לעבודה בעל כורחי

כך העברתי שנים.

היה כסף אך הגעתי על סף גירושין

הייתי חוזר לבית עצבני והאישה גם.

הבנתי שאני לא יכול לאכול את הגבינה

ושישאר לי מספיק גם לפיצה,

אז הרפתי את הרגל מהדוושה והיום אני

לא עובד יותר מ 215 שעות

פחות מזה והבוס מרים גבה

פחות מזה ואני יכול לנבור באשפה

יותר מזה ואני הופך לפצצה.

 

לפעמים אני שואל או חושב :

איפה נראה דבר כזה כמו בישראל

כשכל אזרח דוחף אפו לכלכלה,

אני לא אמור לעסוק בזה

ואני לעולם לא אכנס לזה

אני אמור לעבוד לחייך להיות עם המשפחה וסתם לחיות

הרי למה שמתי אותך בכיסא הנבחרים?

תעשה שיהיה לי טוב!

מה אתם מערבבים אותי עם האשמות?

" אלו החרדים, לא, אלו הטייקונים, לא לא! אלו בכלל הועדים,

ובכלל זו אשתו של היושב בראש"...

 

מעניין את התחת שלי.

בארה"ב קיים מצב כזה?

בן אדם קם הולך לעבודה חוזר והולך לשתות בירה

גם פאקינג בירה אני כבר לא יכול לשתות כאן יותר

אתה בפרלמנט ואני בעבודה

אני לא קורא לך לבצע את העבודה שלי, נכון?[/quote]

 

תאמין לי אבל באמת שתאמין לי. שאם כבר להיות מסכן כמו שאתה טוען אז עדיף להיות מסכן כאן בישראל ולא שם. חייתי שם עשר שנים, אני בהחלט יודע על מה אני מדבר.

[sperial]

ערן, לא הגיע הזמן לפרסם את שירתך תמורת תשלום - כדי לצמצם קצת את החורים גבינה?

[momi2004]

יש לך בעיה בתפיסה. התפיסה הראשונה היא - אתה חייב כסף בשביל לחיות. ולא רק שאתה חייב כסף אתה חייב דירה, מעון, אוטו וכו'.

קודם כל הגיע הזמן לחדש - אנחנו לא. המירוץ הבלתי פוסק אחרי הכסף ואחרי הדירות בישראל היה גם לפני כמה שנים. רכישת דירה זאת החלטה לא כלכלית ולא משתלמת בשום צורה ובאופן, אבל פסיכולוגית היא נותנת לאנשים מרגוע נפשי. את זה היא עושה במחיר של לחץ אינסופי על המשכנתא. אף אחד לא חייב כסף בשביל לחיות. חייבים אוויר, מים, מזון.

 

דבר שני וכן אני יורד קצת למציאות היומיומית הוא שהרגילו אנשים לחסוך במקום לחשוב על רווח. אני יודע שאני נשמע כמו גורו בשקל, אבל אני לא כזה אני פשוט חושב שאם תשים לב כל התקשורת או השיח מתעסק באיך אפשר לחסוך בסופר, איך אפשר לחסוך בדלק, איך אפשר לחסוך בגן וכו'. אתה רואה עיתונים שלמים על איך לחסוך בסופר אולי 50 שקל בקניה, כשכמה זה יוצא בחודש 200 שקל? 2400 שקל בשנה? נגיד 5000 שקל בשנה. זה כלום.

 

למה לא להתחיל להכניס לאנשים לראש איך לחשוב לעשות עוד 1000 שקל בחודש, עוד 5000 שקל בחודש. נכון שזה לא קל כשאתה עסוק כל הזמן בלרדוף אחרי השקל, אבל אין מה לעשות אם משהו יוציא אותך מהמצב שאתה נמצא בו זה העוד 2000 שקל בחודש ולא חסכון של 200 שקל בחודש.

 

וכל זה לפני שדיברתי על זה שאנשים היו אמורים לשרוף פה את הרחובות ממזמן.

[sperial]

מומי - התאוריה שלך היא בשקל, אפילו פחות.

החסכון בקניה מתבטא בהרבה יותר מ-50 ש"ח לקניה (כמובן - תלוי בהיקף הקניה) - אני מעריך שניהול נכון של הקניות שלי מביא לחסכון של לפחות 1000 ש"ח בחודש.

שנית - לחסוך בהוצאות זה דבר יחסית קל - שליטה עצמית ובחינה כפולה של כל רכישה מאשפרות חסכון לא קטן. לעומת זאת הגדלת ההכנסות היא ענין מסובך - לא קל למצוא עבודה יותר מכניסה, ואם אתה מדבר על הימורים (כן , כולל בבורסה) - אתה יכול גם לאבד את המכנסיים.

[שמר]

 

תאמין לי אבל באמת שתאמין לי. שאם כבר להיות מסכן כמו שאתה טוען אז עדיף להיות מסכן כאן בישראל ולא שם. חייתי שם עשר שנים, אני בהחלט יודע על מה אני מדבר.

 

 

להקיש מהמקרה הפרטי שלך על הצורה הכללית בה אנשים חיים בארה"ב זה, במילים עדינות, לא משופע בבינה.

 

ובכ"ז - בהכללה - לאמריקאים יש לא מעט מקרים בהם אנשים משתעבדים לעבודה, בעיקר בתחומים הקשורים ל- מה שנקרא : "היי-טק".

מסורת השעות הנוספות ללא הגבלה ו/או משכורת גלובלית הגיעו משם, כמו גם הצורך האובססיבי כמעט להיות "נשוי לעבודה".

 

לא ממש ברורה לי הלהיטות הישראלית לייבא דווקא את הדברים המחורבנים מארה"ב (יש שם, בשפע) ואת הדברים הטובים יותר (למשל, חוקה המבטיחה את זכויות האזרח וההבנה שהמדינה נוצרה בכדי לתת מסגרת שתיטיב עם האזרח, לא להפך) ומן הסתם גם המיליטנטיות הטבועה ברבים מבכירי המשק הישראלי (אחרי שבילו אי-אילו שנים בצבא) ומונעת מהם להבין שחיים של בעל משפחה בן 30-40 לא יכולים להתנהל כמו רווק בן 22 - אלה הופכים את היכולת לנהל חיים נינוחים לכמעט בלתי אפשרית.

 

כל גיחה לאירופה נותנת לי שוב ושוב את הסטירה המצלצלת שמזכירה עד כמה ניתן לחיות אחרת.

 

נכון, חלק גדול מהאירופאים משלם על זה באבטלה, אבל הסיבות לכך הן מגוונות: החיים הנוחים הפכו עבור האירופאי הממוצע לחיי עצלות, הם משאירים את כל העבודה לפקיסטנים/ערבים/אפריקאים ואח"כ מתלוננים שהם מובטלים (דומה מאוד, אגב למה שקרה בארץ עם ה"מסתננים").

גם "גוש היורו" דפק חלק גדול מאירופה. המדינות ה"חזקות" הרימו את שער המטבע לרמה שקלקלה את הכלכלה של המדינות ה"חלשות" והפרה את האיזון הפנימי שהיה שם שנים.

 

לדעתי גוש היורו יתפרק מתישהו, או שעמים שלמים ייאלצו פשוט לשנות את צורת החשיבה שלהם לגבי עבודה - טוב לא ייצא מזה.

[Arilou]

חבר יקר,

אני אתן לך טיפ לחיים:

תעבור לגור בשטחים!

שם במרחק של חצי שעה מתל אביב

תוכל להחזיק בבית חביב

המיסים מסובסדים

וגם המים והחשמל

בקיצור - אם לא עברת, אז פשוט חבל!

 

[locomotive]

ספריאל,

אני מקווה שעד סוף השנה האזרחית הנוכחית יהיה לי קצת חומר

מוקלט שהוכל להשמיע, אני נמצא בהליכי עבודה מתקדמים מוזיקלית.

 

האזכור שלי לגבי ארה"ב לא היה בהקשר של השוואת

תנאי העסקה ושכר .

אחד הדברים הצורמים כאן הוא חוסר יציבות,

הסיבה שאינני מתעניין במחירים היא לאור הידיעה שהם

ישתנו מחר גם ככה.

 

סרבל קורטקס,

אני מסכן באופן יחסי, כלומר לעומת שעות העבודה

שלי ושל רעייתי איכות החיים אינה פרופורציונלית כלל.

 

 

מומי,

אני לא מעוניין בעוד כסף,

תאמין לי שאם אני רוצה אני מגדיל את ההכנסה בלי בעיות.

כמו שאמרתי, הגדלת הכנסה מצד אחד תגזול זמן משפחתי מצד שני

שהוא גם ככה לא שופע כל כך.

[איציק נ.]

 

אין כוח, החיים רק התחילו ומצצו לי את הנשמה,

איך לעזאזל אני אמור להגיע לגיל פרישה?

במשבר מתקדם הייתי קונה מכונה אכזרית וצעירה ומתגבר

על המועקה, במשבר הזה אני מפנטז על חשבון חשמל משולם.

 

ברוך הבא לישראל 2013. שמח לראות שסוף סוף התעוררת למציאות

 

תגיד תודה שאתה משלם "רק" 2000 לחודש לילד. בתל אביב יש מקומות שמשלמים כמעט כפול לילד.

 

לא פלא שחזרנו כמעט 30 שנה אחורה, בחלק מהמקרים - כאשר משקללים הכנסה + אחזקת רכב *או* רק עלויות דלק - יותר זול שהאישה תשב בבית ותגדל את הילדים מאשר תצא לעבוד... הבעיה: "פתאום" כולן רוצות להגשים את עצמן ולצאת לעבוד + "שחיקת האימהוּת" במשך השנים שהובילה אותנו למצב שבו לא כולן מסוגלות להתמודד עם ילד 24/7 וצריכות את העבודה בשביל "להתאוורר".

 

"צרת רבים נחמת טיפשים", תתעודד

 

איציק