מסע לעומקם של אתרי היכרויות: גרסת יוסי פרנקוס [שבסוף מתחתן - מזל טוב!]

[הספגטי המעופף]

אני מת לדעת מה תהיה התגובה בהמשך אחרי שהיא תעשה עליך בדיקת רקע בעזרת גוגל...

תקווה שהיא לא יודעת לקרוא הפוך

[יוסי פרנקוס]

היא לא יודעת מה שם המשפחה שלי

[נהג מתחיל]

אני לא יודעת אם היא נואשת או סתם זורמת

 

הכל תלוי באיך שהיא נראית.

[TheHunter88]

יוסי, ראשית כל בהצלחה היום!

שנית, אני עוקב אחרי הדיון מהרגע שפתחת אותו. העדפתי להשאר בשקט, עד שאוכל להוסיף משהו מועיל. בשבועיים האחרונים הייתי במקום מאוד רע מבחינת המין הנשי, אבל אתה פשוט תותח מבחינתי. אם לא הדיון שלך, לא הייתי נרשם ל-OKcupid, לא הייתי מנסה ונשרף עם הרבה בנות שם, לא הייתי יוצא ל-2 דייטים, לא הייתי נופל בדייט הראשון, לא הייתי מצליח בטירוף בדייט השני

אז מה שאני מנסה להגיד בעצם - תודה לך!

 

ועכשיו לקצת תובנות משלי לאתרי הכרויות, בהתאם לשיחות שהתנהלו ב-2 הדייטים, פלוס 3 שזה עבר לפייסבוק:

אתרי הכרויות זה מקום קשה מאוד. לדעתי יותר קשה מפאב, מכולת, תחנת דלק או חנות בגדים אפילו. נשים עם תמונה חצי טובה מקבלות 342 פניות ביום, כאשר כמובן רוב הפניות האלה בסגנון "היי סקסית מה נשמע?" וכו'. הפניות הללו הורסות לאנשים שבאמת מחפשים משהו, רוצים לנסות משהו. זה הופך את המצב לכך שצריך להשקיע מאוד בקריאת הפרופיל, לחשוב על משהו מתוחכם, ומשם להזרים את השיחה תוך כדיי שאתה שם לב לכל מילה שלך. כמובן שהצד השני באמת צריך להיות גם באותו ה-State of Mind של להכיר מישהו חדש, לענות ביותר מתשובות לקוניות מטומטמות שתוקעות כל שיחה אפשרית. גם אחרי שכבר הצלחת לקבל את תשומת הלב שלהן, רובן עדיין מפחדות וחוששות להפגש עם מישהו מהאינטרנט. זה עוד מכשול שנמצא בפנינו. אבל כמו שאמרתי, הצליח לי. המצב כן אפשרי, ברגע שהצד השני באמת מחפש גם.

 

ועכשיו לסיפורי האישי:

נפרדתי מהבת זוג שלי לפני כחודשיים, אחרי שהיינו ביחד 5 שנים. נסיבות הפרידה באמת לא חשובות כרגע. בסופו של דבר לפני שבועיים הגעתי למצב מאוד שבור, אפשר לקרוא לזה רסיסים של בן אדם. היא התקדמה הלאה, היא במקום אחר, ואני עם כל הרצון שלי לא מצליח. חייתי בין מאניה לדיפרסיה. רגע אחד מאוד רציתי לצאת עם חברים להתחיל עם כל בחורה אפשרית בדרך, סתם לדבר עם המין השני בשביל להוכיח לעצמי שאני יכול לעניין, רק בשביל להרגיש יותר טוב עם עצמי. אבל רצה הגורל, ואחרי 5 שנים עם מישהי, כל האנשים מסביבך מסתבר שהם גם במערכות יחסים, ומי רוצה לצאת עם זוג להיות גלגל עזר לא קשור?

הדיון שלך עלה, ראיתי את OKcupid ונרשמתי. בתכל'ס? האתר היותר טוב שיש מכל מה שראיתי. אפשר לקרוא את כל ההודעות, החלק של השאלות ממש מגניב, הוא בחינם באמת, לא בא לגזול כסף מרווקים נואשים.

בערך יומיים אחרי שהייתי בו, יצאתי לדייט עם בחורה, אבל רצה הגורל והגברת עוד מעט עושה רילוקיישן, אז אין פה מה לדבר על המשך. אבל עשה הרגשה טובה, הרגשה של שיפור.

 

בהמשך התחלתי שיחה נחמדה עם בחורה אחרת, לאחר יומיים של הודעות דרך האתר היא נתנה לי את המספר טלפון שלה. ביום שבת האחרון התכתבנו קצת, דובר על לצאת לאן שהוא, הצעתי את הנמל בת"א (שנינו צפוניים), כי משום מה הייתי לי דודא לאזור הזה. אהבתי לטייל בו לפני זמן מה. אחרי שעתיים ללא תגובה, התקשרתי. לא ענתה. עוד שעה, עוד שיחה, עוד סינון. עזבתי את זה בנתיים.

 

למחרת יום ראשון-ערב חג שני, אני אצל חבר בארוחת חג. שניה לפני שמחקתי את המספר טלפון שלה, אמרתי ניתן ניסיון אחרון. שלחתי לה הודעת חג שמח, היא החזירה, מפה לשם השיחה התגלגלה, תוך שעתיים הייתי אצלה, ונסענו out of the blue לתל אביב. פגישה ראשונה, בלי יותר מידי צ'יט צ'אט לפני, נסיעה ארוכה בפנינו. חתיכת מבחן.

עכשיו, בדיעבד אחרי שנפגשנו בפעם השניה ויצא לנו לדבר יותר על כל הקטע הזה, אני מבין איזה הצלחה הייתה לי. היא הסכימה להפגש ולסוע "רק בשביל לסיים עם זה כמה שיותר מהר". לא הייתה לה אמונה שמשהו מאתר הכרויות יצליח. אם נשווה את זה למשחקים, הגעתי במצב של מינוס נקודות.

לא היה כמעט שקט לשניה בדרך. לא הפסקנו לדבר, לצחוק, להחליף חוויות. כמובן שהיה את המשחקים של דייט ראשון, אי אפשר בלעדיהם לדעתי. הגענו לפאב, גם שם ישבנו בכיף ודיברנו ונהנו. יצאנו לטייל בנמל, ושם הכול התחבר והתקדם, נשיקות, חיבוקים, כל מה שהיה חסר לי.

 

בדרך חזרה, היה יותר שקט. אני הייתי גמור מעייפות, אבל זה לא הרס כלום. היינו בקוצי מוצי שלנו. כשהגענו מתחת לבית שלה, נשארנו עוד שעה שלמה ברכב. היא לא כל כך רצתה לצאת, מתי שהוא היא אפילו אמרה "תודה שלא ויתרת". אני הרגשתי מלך עולם. בדייט אחד, כמה שעות, בשלוש מילים היא פשוט חיברה אותי לבן אדם חדש. הבן אדם שרציתי להיות - שלם עם עצמי, בטוח בעצמי, מסוגל לחיות עם הפרידה.

 

לא יודע איך הגעתי לחפירה הזאת, הרגשתי צורך לשתף אני מניח. פרנקוס, אם לא אתה - זה לא היה קורה. כשתגיע לבקר באזור כרמיאל - יש לך בירה/קפה/חומוס עליי.

[nitch]

עשית לי את הבוקר עם ההודעה הזו. שיהיה בהצלחה!

[Nightstalker]

אדון TheHunter88

 

הצלחת לעשות לי את היום עם ההודעה שלך!

 

תודה!

שיהיה לך בהצלחה!

[Maayan Z]

יוסי, ראשית כל בהצלחה היום!

שנית, אני עוקב אחרי הדיון מהרגע שפתחת אותו. העדפתי להשאר בשקט, עד שאוכל להוסיף משהו מועיל. בשבועיים האחרונים הייתי במקום מאוד רע מבחינת המין הנשי, אבל אתה פשוט תותח מבחינתי. אם לא הדיון שלך, לא הייתי נרשם ל-OKcupid, לא הייתי מנסה ונשרף עם הרבה בנות שם, לא הייתי יוצא ל-2 דייטים, לא הייתי נופל בדייט הראשון, לא הייתי מצליח בטירוף בדייט השני

אז מה שאני מנסה להגיד בעצם - תודה לך!

 

ועכשיו לקצת תובנות משלי לאתרי הכרויות, בהתאם לשיחות שהתנהלו ב-2 הדייטים, פלוס 3 שזה עבר לפייסבוק:

אתרי הכרויות זה מקום קשה מאוד. לדעתי יותר קשה מפאב, מכולת, תחנת דלק או חנות בגדים אפילו. נשים עם תמונה חצי טובה מקבלות 342 פניות ביום, כאשר כמובן רוב הפניות האלה בסגנון "היי סקסית מה נשמע?" וכו'. הפניות הללו הורסות לאנשים שבאמת מחפשים משהו, רוצים לנסות משהו. זה הופך את המצב לכך שצריך להשקיע מאוד בקריאת הפרופיל, לחשוב על משהו מתוחכם, ומשם להזרים את השיחה תוך כדיי שאתה שם לב לכל מילה שלך. כמובן שהצד השני באמת צריך להיות גם באותו ה-State of Mind של להכיר מישהו חדש, לענות ביותר מתשובות לקוניות מטומטמות שתוקעות כל שיחה אפשרית. גם אחרי שכבר הצלחת לקבל את תשומת הלב שלהן, רובן עדיין מפחדות וחוששות להפגש עם מישהו מהאינטרנט. זה עוד מכשול שנמצא בפנינו. אבל כמו שאמרתי, הצליח לי. המצב כן אפשרי, ברגע שהצד השני באמת מחפש גם.

 

ועכשיו לסיפורי האישי:

נפרדתי מהבת זוג שלי לפני כחודשיים, אחרי שהיינו ביחד 5 שנים. נסיבות הפרידה באמת לא חשובות כרגע. בסופו של דבר לפני שבועיים הגעתי למצב מאוד שבור, אפשר לקרוא לזה רסיסים של בן אדם. היא התקדמה הלאה, היא במקום אחר, ואני עם כל הרצון שלי לא מצליח. חייתי בין מאניה לדיפרסיה. רגע אחד מאוד רציתי לצאת עם חברים להתחיל עם כל בחורה אפשרית בדרך, סתם לדבר עם המין השני בשביל להוכיח לעצמי שאני יכול לעניין, רק בשביל להרגיש יותר טוב עם עצמי. אבל רצה הגורל, ואחרי 5 שנים עם מישהי, כל האנשים מסביבך מסתבר שהם גם במערכות יחסים, ומי רוצה לצאת עם זוג להיות גלגל עזר לא קשור?

הדיון שלך עלה, ראיתי את OKcupid ונרשמתי. בתכל'ס? האתר היותר טוב שיש מכל מה שראיתי. אפשר לקרוא את כל ההודעות, החלק של השאלות ממש מגניב, הוא בחינם באמת, לא בא לגזול כסף מרווקים נואשים.

בערך יומיים אחרי שהייתי בו, יצאתי לדייט עם בחורה, אבל רצה הגורל והגברת עוד מעט עושה רילוקיישן, אז אין פה מה לדבר על המשך. אבל עשה הרגשה טובה, הרגשה של שיפור.

 

בהמשך התחלתי שיחה נחמדה עם בחורה אחרת, לאחר יומיים של הודעות דרך האתר היא נתנה לי את המספר טלפון שלה. ביום שבת האחרון התכתבנו קצת, דובר על לצאת לאן שהוא, הצעתי את הנמל בת"א (שנינו צפוניים), כי משום מה הייתי לי דודא לאזור הזה. אהבתי לטייל בו לפני זמן מה. אחרי שעתיים ללא תגובה, התקשרתי. לא ענתה. עוד שעה, עוד שיחה, עוד סינון. עזבתי את זה בנתיים.

 

למחרת יום ראשון-ערב חג שני, אני אצל חבר בארוחת חג. שניה לפני שמחקתי את המספר טלפון שלה, אמרתי ניתן ניסיון אחרון. שלחתי לה הודעת חג שמח, היא החזירה, מפה לשם השיחה התגלגלה, תוך שעתיים הייתי אצלה, ונסענו out of the blue לתל אביב. פגישה ראשונה, בלי יותר מידי צ'יט צ'אט לפני, נסיעה ארוכה בפנינו. חתיכת מבחן.

עכשיו, בדיעבד אחרי שנפגשנו בפעם השניה ויצא לנו לדבר יותר על כל הקטע הזה, אני מבין איזה הצלחה הייתה לי. היא הסכימה להפגש ולסוע "רק בשביל לסיים עם זה כמה שיותר מהר". לא הייתה לה אמונה שמשהו מאתר הכרויות יצליח. אם נשווה את זה למשחקים, הגעתי במצב של מינוס נקודות.

לא היה כמעט שקט לשניה בדרך. לא הפסקנו לדבר, לצחוק, להחליף חוויות. כמובן שהיה את המשחקים של דייט ראשון, אי אפשר בלעדיהם לדעתי. הגענו לפאב, גם שם ישבנו בכיף ודיברנו ונהנו. יצאנו לטייל בנמל, ושם הכול התחבר והתקדם, נשיקות, חיבוקים, כל מה שהיה חסר לי.

 

בדרך חזרה, היה יותר שקט. אני הייתי גמור מעייפות, אבל זה לא הרס כלום. היינו בקוצי מוצי שלנו. כשהגענו מתחת לבית שלה, נשארנו עוד שעה שלמה ברכב. היא לא כל כך רצתה לצאת, מתי שהוא היא אפילו אמרה "תודה שלא ויתרת". אני הרגשתי מלך עולם. בדייט אחד, כמה שעות, בשלוש מילים היא פשוט חיברה אותי לבן אדם חדש. הבן אדם שרציתי להיות - שלם עם עצמי, בטוח בעצמי, מסוגל לחיות עם הפרידה.

 

לא יודע איך הגעתי לחפירה הזאת, הרגשתי צורך לשתף אני מניח. פרנקוס, אם לא אתה - זה לא היה קורה. כשתגיע לבקר באזור כרמיאל - יש לך בירה/קפה/חומוס עליי.

 

בהחלט היה שווה לקרוא את כל התגובה שלך...כיף לשמוע על מקרים כאלו

המון בהצלחה, שמחה בשבילך

[TheHunter88]

תודה רבה לכם חברים וחברות יקרים, עזרתם לבוקר הזה להמשיך מעולה

[ALX]

העלת חיוך על שפתיי, תודה לך על זה

מקווה שהצלחה כמו שלך תיפול גם בחלקי.

[renault5]

גם אני מצרף.

נהנתי לקרוא את ההודעה שלך שיהיה לך רק בהצלחה.

[Black Joker]

גם אני יצאתי מבסוט מההודעה הנ"ל. שיהיה רק בהצלחה!

[Derish]

בכיתי, צחקתי, בחקתי... אבל איפה התמונות?

[ניקו פ.]

צייד, סיפור מקסים. איזה כיף לקרוא דברים כאלה.

[יוסי פרנקוס]

יוסי, ראשית כל בהצלחה היום!

שנית, אני עוקב אחרי הדיון מהרגע שפתחת אותו. העדפתי להשאר בשקט, עד שאוכל להוסיף משהו מועיל. בשבועיים האחרונים הייתי במקום מאוד רע מבחינת המין הנשי, אבל אתה פשוט תותח מבחינתי. אם לא הדיון שלך, לא הייתי נרשם ל-OKcupid, לא הייתי מנסה ונשרף עם הרבה בנות שם, לא הייתי יוצא ל-2 דייטים, לא הייתי נופל בדייט הראשון, לא הייתי מצליח בטירוף בדייט השני

אז מה שאני מנסה להגיד בעצם - תודה לך!

 

ועכשיו לקצת תובנות משלי לאתרי הכרויות, בהתאם לשיחות שהתנהלו ב-2 הדייטים, פלוס 3 שזה עבר לפייסבוק:

אתרי הכרויות זה מקום קשה מאוד. לדעתי יותר קשה מפאב, מכולת, תחנת דלק או חנות בגדים אפילו. נשים עם תמונה חצי טובה מקבלות 342 פניות ביום, כאשר כמובן רוב הפניות האלה בסגנון "היי סקסית מה נשמע?" וכו'. הפניות הללו הורסות לאנשים שבאמת מחפשים משהו, רוצים לנסות משהו. זה הופך את המצב לכך שצריך להשקיע מאוד בקריאת הפרופיל, לחשוב על משהו מתוחכם, ומשם להזרים את השיחה תוך כדיי שאתה שם לב לכל מילה שלך. כמובן שהצד השני באמת צריך להיות גם באותו ה-State of Mind של להכיר מישהו חדש, לענות ביותר מתשובות לקוניות מטומטמות שתוקעות כל שיחה אפשרית. גם אחרי שכבר הצלחת לקבל את תשומת הלב שלהן, רובן עדיין מפחדות וחוששות להפגש עם מישהו מהאינטרנט. זה עוד מכשול שנמצא בפנינו. אבל כמו שאמרתי, הצליח לי. המצב כן אפשרי, ברגע שהצד השני באמת מחפש גם.

 

ועכשיו לסיפורי האישי:

נפרדתי מהבת זוג שלי לפני כחודשיים, אחרי שהיינו ביחד 5 שנים. נסיבות הפרידה באמת לא חשובות כרגע. בסופו של דבר לפני שבועיים הגעתי למצב מאוד שבור, אפשר לקרוא לזה רסיסים של בן אדם. היא התקדמה הלאה, היא במקום אחר, ואני עם כל הרצון שלי לא מצליח. חייתי בין מאניה לדיפרסיה. רגע אחד מאוד רציתי לצאת עם חברים להתחיל עם כל בחורה אפשרית בדרך, סתם לדבר עם המין השני בשביל להוכיח לעצמי שאני יכול לעניין, רק בשביל להרגיש יותר טוב עם עצמי. אבל רצה הגורל, ואחרי 5 שנים עם מישהי, כל האנשים מסביבך מסתבר שהם גם במערכות יחסים, ומי רוצה לצאת עם זוג להיות גלגל עזר לא קשור?

הדיון שלך עלה, ראיתי את OKcupid ונרשמתי. בתכל'ס? האתר היותר טוב שיש מכל מה שראיתי. אפשר לקרוא את כל ההודעות, החלק של השאלות ממש מגניב, הוא בחינם באמת, לא בא לגזול כסף מרווקים נואשים.

בערך יומיים אחרי שהייתי בו, יצאתי לדייט עם בחורה, אבל רצה הגורל והגברת עוד מעט עושה רילוקיישן, אז אין פה מה לדבר על המשך. אבל עשה הרגשה טובה, הרגשה של שיפור.

 

בהמשך התחלתי שיחה נחמדה עם בחורה אחרת, לאחר יומיים של הודעות דרך האתר היא נתנה לי את המספר טלפון שלה. ביום שבת האחרון התכתבנו קצת, דובר על לצאת לאן שהוא, הצעתי את הנמל בת"א (שנינו צפוניים), כי משום מה הייתי לי דודא לאזור הזה. אהבתי לטייל בו לפני זמן מה. אחרי שעתיים ללא תגובה, התקשרתי. לא ענתה. עוד שעה, עוד שיחה, עוד סינון. עזבתי את זה בנתיים.

 

למחרת יום ראשון-ערב חג שני, אני אצל חבר בארוחת חג. שניה לפני שמחקתי את המספר טלפון שלה, אמרתי ניתן ניסיון אחרון. שלחתי לה הודעת חג שמח, היא החזירה, מפה לשם השיחה התגלגלה, תוך שעתיים הייתי אצלה, ונסענו out of the blue לתל אביב. פגישה ראשונה, בלי יותר מידי צ'יט צ'אט לפני, נסיעה ארוכה בפנינו. חתיכת מבחן.

עכשיו, בדיעבד אחרי שנפגשנו בפעם השניה ויצא לנו לדבר יותר על כל הקטע הזה, אני מבין איזה הצלחה הייתה לי. היא הסכימה להפגש ולסוע "רק בשביל לסיים עם זה כמה שיותר מהר". לא הייתה לה אמונה שמשהו מאתר הכרויות יצליח. אם נשווה את זה למשחקים, הגעתי במצב של מינוס נקודות.

לא היה כמעט שקט לשניה בדרך. לא הפסקנו לדבר, לצחוק, להחליף חוויות. כמובן שהיה את המשחקים של דייט ראשון, אי אפשר בלעדיהם לדעתי. הגענו לפאב, גם שם ישבנו בכיף ודיברנו ונהנו. יצאנו לטייל בנמל, ושם הכול התחבר והתקדם, נשיקות, חיבוקים, כל מה שהיה חסר לי.

 

בדרך חזרה, היה יותר שקט. אני הייתי גמור מעייפות, אבל זה לא הרס כלום. היינו בקוצי מוצי שלנו. כשהגענו מתחת לבית שלה, נשארנו עוד שעה שלמה ברכב. היא לא כל כך רצתה לצאת, מתי שהוא היא אפילו אמרה "תודה שלא ויתרת". אני הרגשתי מלך עולם. בדייט אחד, כמה שעות, בשלוש מילים היא פשוט חיברה אותי לבן אדם חדש. הבן אדם שרציתי להיות - שלם עם עצמי, בטוח בעצמי, מסוגל לחיות עם הפרידה.

 

לא יודע איך הגעתי לחפירה הזאת, הרגשתי צורך לשתף אני מניח. פרנקוס, אם לא אתה - זה לא היה קורה. כשתגיע לבקר באזור כרמיאל - יש לך בירה/קפה/חומוס עליי.

גם לי עשית את היום

 

שמח שהבולשיט שלי נותן השראה לאנשים!

 

אני יוצא עוד 5 דקות מהבית לדייט.

Lets get this shit over with...

 

אגב, אתמול מישהי באתר "החצי השני" יצרה קשר.

צ'וטטנו בערך שעה עם שאלות עמוקות, לא סתם על פני השטח.

כרגע אני רואה יותר סיכוי איתה מאשר עם זו שאני אצא איתה היום, למרות בעיית משקל מסוימת (שנראה לי שיש לשתיהן). קצת קשה לדעת מהתמונות כיום.

 

עדכונים בערב!

[E.L]

מתי שהוא היא אפילו אמרה "תודה שלא ויתרת".

 

כנראה שזה רק אני,אבל אני כ"כ שונא את הבחורות האלה....בשביל מה הפאקינג משחקים האלה? אם מצאתי חן בעינייך מההתחלה,אז בשביל מה אח"כ לסנן,לא לענות,לא להתייחס...ורק אחרי כמה זמן פתאום כן להתייחס...??

העיקר הן רושמות בכרטיס שלהן: מחפשת מישהו שסיים עם המשחקים....YEAH RIGHT !!

לפעמים אני חושב שרק בארץ זה ככה...יתקנו אותי אלו שהתחילו/שנשואים לבחורות מחו"ל.