שרשור פוליטי של אחרי/לפני/באמצע בחירות/מלחמות/שלום/חומוס בדמשק

[m3x7r3m3]

יש היררכיה, יש יכול ערעור, שני אלו היו קיימים לפני שאהרון ברק נולד.

בקיצור אין לך שמץ של מושג איך עובדת מערכת משפט ומה רע באקטיביזם. שזה בסדר, אבל ניקח את הדעה שלך בנושא בערבון מוגבל.

 

טראמפ דווקא דוגמה אחרת - שם המשפט מתנהל בסנאט ולא בבית משפט.

 

החוק הוא לא תמיד חד משמעי, אבל במקרה שאינו חד משמעי לא תפקיד בית המשפט להיכנס לנעלי הפרלמנט ולקבוע מה ראוי ומה לא, מה הגיוני בעיני הציבור הנאור ומה לא.

 

אגב באופן עקרוני לא מחוקקים חוקים שחותרים תחת השיטה, ז"א שלא מחוקקים חוקים שקובעים שאין בחירות, אפשר לשחק עם טווח השנים בין הבחירות, לא מבטלים אותם.

מאותו טעם אגב חוק יסוד הכנסת מגביל אנשים מלהבחר, רק שבאקטיביזם שיפוטי עיקרו את החוק לאנשים מסוימים ומחילים אותו רק על אנשים אחרים, זועבי לא נפסלת (למרות שהחוק מאוד ברור וחד משמעי) אבל בן ארי כן.

[יבגניפ]

ושוב אתה מגיע לנקודה הכ״כ אהובה עליך: להסיבר למי שמתווכח איתך שהוא לא מבין כלום. רד מזה. זה לא מזכה אותך בנקודות לא פה, לא מול רוני ולא מול נהגי מוניות כועסים.

החוק הוא לא תמיד חד משמעי, אבל במקרה שאינו חד משמעי לא תפקיד בית המשפט להיכנס לנעלי הפרלמנט ולקבוע מה ראוי ומה לא, מה הגיוני בעיני הציבור הנאור ומה לא.

בן אדם, העולם המשפטי - בתור מומחה אתה צריך לדעת - לא עוסק רק בשאלות מרחיקות לכת על תפקידה של השפה הערבית בישראל.

עזוב את הפרלמנט. שופטים וגם בוררים נמצאים באינסוף נקודות במציאות יומיות בה הסיטואציה המשפטית היא לא חד משמעית ויש שני צדדים שלא מסכימים ויש מבוגר אחראי שמחליט משהו, ואם לא מסכימים איתו אז פונים למי שנמצא מעליו. ולמרות שאני לא מומחה למשפטים, הייתי במספר סיטואציות בחיים, בהן נתקלתי במצב משפטי כלשהו בו הייתי בטוח במשהו אחד, הלכתי לעורך דין א׳ שאמר לי שאני צודק והלכתי לעורך דין ב׳ שאמר לי שאני טועה - שניהם לחלוטין תוך הסתמכות על הסיפור הסובייקטיבי שלי, כפי שהוא נשמע להם, שניהם עם 0 וודאות לגבי תוצאת משפט צפויה.

 

זה לא קשור לאקטיביזם. זה קשור לעולם נתון, שלא מסתדר לך בכל פעם מחדש - בין אם בגדול כשאתה *משוכנע* שאתה יודע מה המצב המפשטי של יו״ש, כשבפעול מדובר בפרשנות, לבין אם מדובר בדברים יותר קטנים. ואני לא יודע מה הרקע שלך במשפטים, אבל בכל פעם עושה רושם שאתה חושב שחוק זה כמו שורת קוד באסמבלי. וזה לא. זו לא דעתי האישית. זה העולם. ואני כותב את זה פעם בעמוד פה.

 

לגבי האקטיביזים - אפשר להסכים שחוקה זה דבר נהדר. לגבי שאר הטענות נגד בגצ - כתבתי לך עוד מוקדם יותר שזכותך לחשוב מה שאתה רוצה. את העמדה שלי הבהרתי. וגם האקיביזים יעלם, עדיין אמורה להיות לך הזכות לערער בבית משפט על החלטה כזו או אחרת. למה? כי זה לא הכל ״אכיבוש״ מול העולם. הנה, בתל אביב היה סיפור עכשיו עם ניסיון של העיריה לסחוט מאות מיליונים מבעלי בניניים סביב איזה שיפוץ חזיתות פיקטיבי. לא הגיוני שיש בית משפט שאפשר לפנות אליו כדי לעצור כזה דבר? ראש העיר ברמת גן החליט למנוע תמ״א בעיר. לא הגיוני שיש בית משפט שאפשר לפנות אליו?

עריכה אחרונה ב-24 לדצמבר, 2019 על ידי יבגניפ

[פינדר]

החוק הוא לא תמיד חד משמעי, אבל במקרה שאינו חד משמעי לא תפקיד בית המשפט להיכנס לנעלי הפרלמנט ולקבוע מה ראוי ומה לא, מה הגיוני בעיני הציבור הנאור ומה לא.

 

אפילו הדיוט משפטי שכמוני, יודע שזה בדיוק תפקידו של בית המשפט.

החוק לא יכול לכסות את כל המקרים והאפשרויות, ולכן נולדים תקדימים והלכות.

אם החוק היה חד משמעי, כמו תרשים זרימה, לא היה צורך בערכאות, עירעורים והרכבים שלושה, חמישה,.. שופטים.

[m3x7r3m3]

ושוב אתה מגיע לנקודה הכ״כ אהובה עליך: להסיבר למי שמתווכח איתך שהוא לא מבין כלום. רד מזה. זה לא מזכה אותך בנקודות לא פה, לא מול רוני ולא מול נהגי מוניות כועסים.

 

תפסיק להתקרבן, שאלתי מה הידע המשפטי שלך, כתבת פחות-או-יותר-כלום, כתבתי שזה בסדר, אבל נדע לקחת את הדברים שלך בערבון מוגבל, כי אתה לא יודע, תכף תיעלב כי לא ייקחו ממך עצות איך לטפל בטחורים.

 

בן אדם, העולם המשפטי - בתור מומחה אתה צריך לדעת - לא עוסק רק בשאלות מרחיקות לכת על תפקידה של השפה הערבית בישראל.

 

כמובן שלא, הוא גם לא צריך לעסוק בתפקידה של השפה הערבית בישראל אלא אם כן זה בנושא עבירה על חוק כלשהו.

 

עזוב את הפרלמנט. שופטים וגם בוררים נמצאים באינסוף נקודות במציאות יומיות בה הסיטואציה המשפטית היא לא חד משמעית ויש שני צדדים שלא מסכימים ויש מבוגר אחראי שמחליט משהו, ואם לא מסכימים איתו אז פונים למי שנמצא מעליו. ולמרות שאני לא מומחה למשפטים, הייתי במספר סיטואציות בחיים, בהן נתקלתי במצב משפטי כלשהו בו הייתי בטוח במשהו אחד, הלכתי לעורך דין א׳ שאמר לי שאני צודק והלכתי לעורך דין ב׳ שאמר לי שאני טועה - שניהם לחלוטין תוך הסתמכות על הסיפור הסובייקטיבי שלי, כפי שהוא נשמע להם, שניהם עם 0 וודאות לגבי תוצאת משפט צפויה.

 

אתה לא מקשיב - זה סימפטום של מערכת המשפט בארץ, זה לא מצב תקין, והוא לא קיים ברוב מדינות העולם.

בגרמניה או בארה"ב (במשפטים שאין בהם מושבעים) ברוב הסיטואציות עו"ד בקיא בחומר יכול להגיד לך מה תהיה התוצאה, ואז מתחיל משחק של Loopholes ופסילת ראיות.

אבל נניח שהתשתית הראייתית קיימת והתקבלה, פסק הדין דיי ברור, כאן לא, ומספיק להזכיר את בשארה/זועבי לעומת בן-ארי/מרזל.

לפי התשתית הראייתית או שכולם היו צריכים להיפסל, או שכולם לא. בפועל שופט אחד אולטרא-אקטיביסט (אבל עד הסוף) אישר את כולם, שופט אחד (שמרן) פסל את כולם, כל השאר לא. לימבו משפטי.

 

זה לא קשור לאקטיביזם. זה קשור לעולם נתון, שלא מסתדר לך בכל פעם מחדש - בין אם בגדול כשאתה *משוכנע* שאתה יודע מה המצב המפשטי של יו״ש, כשבפעול מדובר בפרשנות, לבין אם מדובר בדברים יותר קטנים. ואני לא יודע מה הרקע שלך במשפטים, אבל בכל פעם עושה רושם שאתה חושב שחוק זה כמו שורת קוד באסמבלי. וזה לא. זו לא דעתי האישית. זה העולם. ואני כותב את זה פעם בעמוד פה.

 

אם הייתה שאלה בנוגע למצב המשפטי של יו"ש זה היה מול ירדן, אבל כמה דברים ראויים לציון בנושא הזה: היחידים שהכירו בשלטון הירדני ביו"ש היו בריטניה, פקיסטן ועיראק, השטח גם לפי תוכנית החלוקה לא היה מיועד לירדן, ובמסגרת הסכם השלום ירדן הסירה כל טענה לגבי יו"ש.

אבל אל תתן לעובדות לבלבל אותך.

הרקע שלי במשפטים הוא כזה שאני נחשב ל"ידיד בית המשפט" ברוב המדינות המערביות (אגב כולל בישראל) בתחום התמחותי שזה פורנזיקה דיגיטלית, ויכולים לזמן אותי כעד מומחה לבתי משפט ברוב המדינות המערביות.

זה כמובן מתאפשר בגלל שיש לי ידע משפטי. ודווקא בגלל שהידע המשפטי שלי לא מוגבל לישראל אני יכול לומר מה קורה במדינות אחרות.

 

לגבי האקטיביזים - אפשר להסכים שחוקה זה דבר נהדר. לגבי שאר הטענות נגד בגצ - כתבתי לך עוד מוקדם יותר שזכותך לחשוב מה שאתה רוצה. את העמדה שלי הבהרתי. וגם האקיביזים יעלם, עדיין אמורה להיות לך הזכות לערער בבית משפט על החלטה כזו או אחרת. למה? כי זה לא הכל ״אכיבוש״ מול העולם. הנה, בתל אביב היה סיפור עכשיו עם ניסיון של העיריה לסחוט מאות מיליונים מבעלי בניניים סביב איזה שיפוץ חזיתות פיקטיבי. לא הגיוני שיש בית משפט שאפשר לפנות אליו כדי לעצור כזה דבר? ראש העיר ברמת גן החליט למנוע תמ״א בעיר. לא הגיוני שיש בית משפט שאפשר לפנות אליו?

 

אם האקטיביזם ייעלם יש לך זכות לערער לבית המשפט (ואפילו לבג"צ) בהינתן כמה תנאים:

1. יש לך זכות עמידה. לדוגמה אם עירייה מסוימת מחליטה לגבות ארנונה גבוהה יותר מרוסים, אתה הנפגע, אני (נניח תושב אותה עיר) לא יכול לערער בשמך, רק אתה יכול לערער בשמך, גם יבגני ב' שגר בעיר אחרת לא יכול לערער בשמך למרות שהוא רוסי, קל וחומר ליאור ב' שגם לא גר באותה עיר וגם לא רוסי לא יכול לערער בשמך.

2. יש סיכוי שהטענה שלך נכונה ויש סיכוי שתוכל להוכיח אותה.

 

הדבר הזה אגב הוא על בסיס חוק יסוד השפיטה, זה לא אקטיביזם שיפוטי שאיפשר לך לערער על החלטות כאלה ואחרות, כולל של בתי משפט נמוכים יותר בהיררכיה.

לגבי המקרים שציינת, גם הם מופיעים במפורש בחוק יסוד השפיטה, זה בדיוק הסיבה ששאלתי מה הידע המשפטי שלך, כי זה משפטים 101 לדעת דברים כאלה.

 

וכדי שתדע להבא סעיף 15 לחוק יסוד השפיטה סעיף ד:

מבלי לפגוע בכלליות ההוראות שבסעיף קטן (ג), מוסמך בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק –

(2) לתת צווים לרשויות המדינה, לרשויות מקומיות, לפקידיהן ולגופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין, ואם נבחרו או נתמנו שלא כדין - להימנע מלפעול;

 

אפילו הדיוט משפטי שכמוני, יודע שזה בדיוק תפקידו של בית המשפט.

החוק לא יכול לכסות את כל המקרים והאפשרויות, ולכן נולדים תקדימים והלכות.

אם החוק היה חד משמעי, כמו תרשים זרימה, לא היה צורך בערכאות, עירעורים והרכבים שלושה, חמישה,.. שופטים.

 

ההדיוט המשפטי "יודע" שזה תפקידו של בית המשפט, האם הוא יכול לתת דוגמה לכך ממדינות אחרות שהן לא הודו או עולם שלישי?

מי בדיוק לימד אותך שזה תפקידו של בית המשפט?

 

ועוד יודע מה - אפילו הייתי מוכן לקבל שבית המשפט יפרש חוקים כשהחוק לא חד משמעי, אבל לפסוק בניגוד לחוק? החוק כותב ש-X אסור ובית המשפט בתיק על X מזכה? איך עוד ניתן להגדיר את זה אם לא החלפת המחוקק?! ואני ממש הייתי רוצה לראות באיזה דמוקרטיה בית המשפט מחליף מחוקק.

[יבגניפ]

יקירי, אני לא ״מתקרבן״. אני בעיקר חושב שאנחנו מדברים בשפות שונות, על מושגים שונים ובאופן כזה שאינו ניתן לגישור. לצערי הרב.

 

זכותך לחשוב שאתה מומחה למשפט בינלאומי בכל תחום כי אתה מומחה לפורנזיקה דיגיטלית. לא יודע איך זה הופך אותך לבעל הבנה כללית גורפת על הנעשה בכל בתי המשפט במערב, אבל ניחא. זכותך. קיבלת. אבל הטקסטים שאתה כותב בנושא הם ״סתומים״ לוגית, ואני, לצערי, לא מצליח הפעם להסביר למה. עזוב לשכנע. להסביר. ואתה לא מצליח להסביר או ליישב את הסתירות בטענות שלך לצד השני.

 

בעולמך אין התנגשות בין הטענה כאילו במצב משפטי מתוקן, כלומר לא בארץ, הכל ברור חוץ מויכוח על ראיות, לבין הטענה שזכות לערער קיימת גם ללא אקטיביזם שיפוטי כי ״יש סיכוי שהטענה שלך נכונה״. ולך זה מסתדר ששני המצבים האלו ולידים, וגם במקומות אחרים בעולם יש דרכים לערער על החלטה משפטית, למרות שרק בארץ מערכת המשפט כ״כ חורגת מסמכותה והעולם המשפטי אמור להיות בינארי. אני לא מבין איך זה מסתדר, אבל עוד יותר אני לא מבין למה אתה מתעקש לנהל ויכוח לא על מה שאני כותב. כאילו... מה המטרה של ההסברים למה אקטיביזים שיפוטי זה חרא? כתבת שאתה חושב שצריכה להיות חוקה. הסכמנו. נהדר. הסכמנו גם שעדיין בתור אזרח יש לך זכות לערער על החלטות של גופי השלטון שנוגעות לך, ולפעמים אפילו לנצח, וזה טריוויאלי גם ללא אקטיביזם שיפוטי. אז מה הפואנטה?

 

לגבי הפסקה נהוספת שכתבת על יו״ש - שוב, אתה מתבלבל, ואני לגמרי תקליט שבור פה: העובדה היא שלאף אחד בעולם לא איכפת מה הדיעה שלך על הכיבוש. לא מה שאתה חושב יקבע את גורלו של השטח ולא איך שאתה מפרש את העולם מאז סן רמו או מאז מתי שבא לך ועד היום זה מה שקובע. ולא אתה קובע האם השאלה המשפטית היא מול ירדן או מול חייזרים ממאדים. וזו הנקודה הכי עצובה שאני לא מצליח להבהיר לך. אתה ממשיך להסביר לי פעם אחר פעם למה אתה ״צודק״ ויודע להגיד אם יש כיבוש, אם אין כיבוש, ומה הסטטו שלך השטח. אבל אני לא שואל אותך מה *אתה* חושב על זה, כי זה לא מעניין. אני רק מנסה להסביר לך, ללא הצלחה, במשך שנים כבר במצטבר, שדעתך ופרשנותך המשפטית - גם פה, גם בשאלות אחרות - לא באמת מחייבת אף אחד ושום דבר. גם אם אתה בטוח שהיא נכונה וכל מי שפועל בניגוד אליה עובר על החוק. וזה כי... ובכן... העולם המשפטי לא כזה בינארי כמו שאתה מנסה לצייר אותו. בטח לא בשאלות מורכבות כמו זו.

[yuvalganim]

אפילו הדיוט משפטי שכמוני, יודע שזה בדיוק תפקידו של בית המשפט.

החוק לא יכול לכסות את כל המקרים והאפשרויות, ולכן נולדים תקדימים והלכות.

אם החוק היה חד משמעי, כמו תרשים זרימה, לא היה צורך בערכאות, עירעורים והרכבים שלושה, חמישה,.. שופטים.

 

זה לא מדויק.

ברוב המקרים כשאין חוק בנושא, בית המשפט יודע להחזיר את העניין למחוקק או לקבל החלטה שהוא לא מתערב בנושא, זה קורה לא אחת בעולם וקרה גם בישראל (למשל עם מתקן חולות שהוחזר לכנסת פעמיים לשינוי חקיקה).

תקדים לא נובעים כשאין חוק, תקדימים נובעים כשיש חוק ושופט מחליט אחרת בגלל שמקרה סובייקטיבי מסוים הביא להחלטה שונה או שינויים בתרבות או באורח החיים שהופכים תקדים לתקדים.

בישראל יש אקטיביזם שיפוטי שזה עניין אחר, למעשה בית המשפט בישראל הוא נחשב למאוד רדיקלי בכלל בעולם בעצמאות השיפוטית שהוא נטל לעצמו ובסמכות שהוא לקח לקבל החלטות על סמך "סבירות" או "מידתיות".

אחת הסיבות שבתי משפט בעולם לא נכנסים לתחום של סבירות ומידתיות היא שזה תחום אפור לחלוטין ולגמרי סובייקטיבי, שופטים לא מתעסקים עם הדברים האלה בעולם.

גם בישראל עד שהגיע אהרון ברק לא התעסקו עם הדברים האלו וקיבלו החלטות במשפט בהתאם לחוק, כשלא היה חוק - ברוב המוחלט של המקרים פשוט לא דנו בנושא.

 

יש הרבה מאוד בעיות עם השיטה בישראל שגרמה למעשה לטשטוש הגבולות בין הרשויות בישראל ובכך להביא לכאוס שיש היום.

שופט העליון שמגר (שקדם לברק) היה ההיפך המוחלט ממנו והוא הזהיר לא אחת שעל השופטים מאוד להיזהר להיכנס לתחומים שלא בסמכותם.

ואז הגיע אהרון ברק ושינה את הכל, כי הוא האמין יותר מהכל ששופטים מבינים ב"סבירות" ו"מידתיות" יותר מכולם, ועל ההנחה ההזויה הזאת הכניס את כל הרשויות בישראל לסחרור מסוכן שלא ברור איך נצא ממנו.

[m3x7r3m3]

יקירי, אני לא ״מתקרבן״. אני בעיקר חושב שאנחנו מדברים בשפות שונות, על מושגים שונים ובאופן כזה שאינו ניתן לגישור. לצערי הרב.

 

סופר מתקרבן, אם אתה מנסה להתדיין בנושא מקצועי זה לגיטימי שאדע מה רמת המקצועיות שלך באותו נושא.

היית מוכן שידריך אותך מישהו להחליף צמיגים אם הוא לא עשה זאת מעולם ואין לו שום הכשרה בנושא?

 

זכותך לחשוב שאתה מומחה למשפט בינלאומי בכל תחום כי אתה מומחה לפורנזיקה דיגיטלית. לא יודע איך זה הופך אותך לבעל הבנה כללית גורפת על הנעשה בכל בתי המשפט במערב, אבל ניחא. זכותך. קיבלת. אבל הטקסטים שאתה כותב בנושא הם ״סתומים״ לוגית, ואני, לצערי, לא מצליח הפעם להסביר למה. עזוב לשכנע. להסביר. ואתה לא מצליח להסביר או ליישב את הסתירות בטענות שלך לצד השני.

 

אני לא מומחה למשפט בינלאומי, יש כאלה שכן, לנושאים שעליהם אני מדבר לא צריך מומחה למשפט בינלאומי, מספיק לקרוא את תנאי הסף.

בהקבלה זה שמישהו נכנס לך ברכב כשהוא חנה, אתה לא צריך את עו"ד אורון כדי להוכיח אשמה שלו.

הטקסטים שאני כותב הם "סתומים" כי אתה מצד אחד לא מבין בנושא, מצד שני מסתמך על כל מיני שיש להם אינטרסים להציג דעה X או Y, ומצד שלישי לא פתוח בכלל ללמוד.

 

בעולמך אין התנגשות בין הטענה כאילו במצב משפטי מתוקן, כלומר לא בארץ, הכל ברור חוץ מויכוח על ראיות, לבין הטענה שזכות לערער קיימת גם ללא אקטיביזם שיפוטי כי ״יש סיכוי שהטענה שלך נכונה״. ולך זה מסתדר ששני המצבים האלו ולידים, וגם במקומות אחרים בעולם יש דרכים לערער על החלטה משפטית, למרות שרק בארץ מערכת המשפט כ״כ חורגת מסמכותה והעולם המשפטי אמור להיות בינארי. אני לא מבין איך זה מסתדר, אבל עוד יותר אני לא מבין למה אתה מתעקש לנהל ויכוח לא על מה שאני כותב. כאילו... מה המטרה של ההסברים למה אקטיביזים שיפוטי זה חרא? כתבת שאתה חושב שצריכה להיות חוקה. הסכמנו. נהדר. הסכמנו גם שעדיין בתור אזרח יש לך זכות לערער על החלטות של גופי השלטון שנוגעות לך, ולפעמים אפילו לנצח, וזה טריוויאלי גם ללא אקטיביזם שיפוטי. אז מה הפואנטה?

 

על מה אתה מדבר? מה הקשר בין זכות לערער ובין אקטיביזם שיפוטי? הקשר הזה שאתה יצרת אצלך במוח, או שיצרו בשבילך בעלי אינטרסים רק מוכיח כמה אתה לא מבין בנושא, אבל להתווכח אתה ממשיך.

זכות לערער הייתה לפני האקטיביזם השיפוטי ותימשך גם אחריו, היא מגובה מילה במילה בחוק יסוד, אבל אל תתן לזה לבלבל אותך.

הזכות לערער לא נובעת מאקטיביזם שיפוטי, אלא מכוח החוק, אבל אל תתן גם לזה לבלבל אותך.

בלי אהרון ברק היית גר בדיקטטורה. מרוצה?

 

הפואנטה היא שהאקטיביזם השיפוטי פוגע גם בך ואתה כל כך לא מבין שאתה לא יודע שזה הוא שפגע בך.

 

לגבי הפסקה נהוספת שכתבת על יו״ש - שוב, אתה מתבלבל, ואני לגמרי תקליט שבור פה: העובדה היא שלאף אחד בעולם לא איכפת מה הדיעה שלך על הכיבוש. לא מה שאתה חושב יקבע את גורלו של השטח ולא איך שאתה מפרש את העולם מאז סן רמו או מאז מתי שבא לך ועד היום זה מה שקובע. ולא אתה קובע האם השאלה המשפטית היא מול ירדן או מול חייזרים ממאדים. וזו הנקודה הכי עצובה שאני לא מצליח להבהיר לך. אתה ממשיך להסביר לי פעם אחר פעם למה אתה ״צודק״ ויודע להגיד אם יש כיבוש, אם אין כיבוש, ומה הסטטו שלך השטח. אבל אני לא שואל אותך מה *אתה* חושב על זה, כי זה לא מעניין. אני רק מנסה להסביר לך, ללא הצלחה, במשך שנים כבר במצטבר, שדעתך ופרשנותך המשפטית - גם פה, גם בשאלות אחרות - לא באמת מחייבת אף אחד ושום דבר. גם אם אתה בטוח שהיא נכונה וכל מי שפועל בניגוד אליה עובר על החוק. וזה כי... ובכן... העולם המשפטי לא כזה בינארי כמו שאתה מנסה לצייר אותו. בטח לא בשאלות מורכבות כמו זו.

 

מה הקשר בין המצב המשפטי של יו"ש ובין הדיעה שלי על הכיבוש? אתה רואה שכתבתי שם דעה? הערכה? כתבתי 3 עובדות פשוטות שקל נורא לבדוק אותן.

אבל בסדר, שוב אתה מתבלבל בין עובדות ודעות.

[יבגניפ]

סופר מתקרבן, אם אתה מנסה להתדיין בנושא מקצועי זה לגיטימי שאדע מה רמת המקצועיות שלך באותו נושא.

לא מתקרבן בכלל. מנסה לגרום לך להמשיך במגמה החיובית שהתחלנו בה בחודשים האחרונים. מרוויחים מזה.

הטקסטים שאני כותב הם "סתומים" כי אתה מצד אחד לא מבין בנושא, מצד שני מסתמך על כל מיני שיש להם אינטרסים להציג דעה X או Y, ומצד שלישי לא פתוח בכלל ללמוד.

הם סתומים כי אתה כותב מפוזיציה ומנסה למכור, בעיקר לעצמך, אשליה, כאילו הטקסטים שלך הם אמת טהורה. הם לא. הם דיעה.

בהקבלה זה שמישהו נכנס לך ברכב כשהוא חנה, אתה לא צריך את עו"ד אורון כדי להוכיח אשמה שלו.

נדמה לי שכתבתי כבר כ-15 פעם שרדוקציות לא פותרות הכל בחיים.

ישנם נושאים משפטיים שחורגים מהבינארי הפשוט שאתה בונה לעצמך ״פגעו לי באוטו אזי אשמים״.

על מה אתה מדבר?

מה הקשר בין זכות לערער ובין אקטיביזם שיפוטי?

זה בדיוק מה שאני שואל אותך. אתה דחפת את נושא האקטיביזם, והסקת שיש לי איזו דיעה על ברק ומשם אתה כותב על זה כבר שלושה עמודים.

זכות לערער הייתה לפני האקטיביזם השיפוטי ותימשך גם אחריו, היא מגובה מילה במילה בחוק יסוד, אבל אל תתן לזה לבלבל אותך.

באחת מהתגובות אתה מייחס לי עמדה על ברק ועל גישתו. אני כותב במפורש שהוא לא מעניין אותי. אתה ממשיך להסביר לי שערעור לא תלוי באקטיביזם. אני עונה לך שאתה צודק, ושואל למה אתה ממשיך לעסוק באקטיביזם. אתה בתגובה שואל אותי מה הקשר ביניהם... נו, מה... מה נסגר?

הפואנטה היא שהאקטיביזם השיפוטי פוגע גם בך ואתה כל כך לא מבין שאתה לא יודע שזה הוא שפגע בך.

סבבה. מה זה קשור למה שאני כותב? לא למה שאתה רוצה לייחס לי?

מה הקשר בין המצב המשפטי של יו"ש ובין הדיעה שלי על הכיבוש? אתה רואה שכתבתי שם דעה?

בוודאי. המסקנה מהעובדות שככתבת היא דעה.

...

בסדר נו. אני מתבלבל, לכן אם אי פעם יחודש המומ עם הפלסטינאים, או סתם אומות העולם יכפו עלינו פתרון, הן יבואו אליך וישאלו אותך אפילו לא מה אתה חושב שצריך להיות, אלא מה נכון, חוקי ולא נתון לשום אינטרפרטציה אחרת, כי אתה מומחה לפורנזיקה דיגיטלית.

 

לפעמים כדי לשכנע אתה צריך לא להניח שכולם סביב מטומטמים...

[m3x7r3m3]

לא מתקרבן בכלל. מנסה לגרום לך להמשיך במגמה החיובית שהתחלנו בה בחודשים האחרונים. מרוויחים מזה.

 

אתה ממש מנסה להתקרבן, הדעות של כולם לא שוות בערכן באף נושא בעולם, כמו שעם הדעה שלי בכמעט כל נושא בפורום הטכני פה אפשר לנגב את הישבן.

 

הם סתומים כי אתה כותב מפוזיציה ומנסה למכור, בעיקר לעצמך, אשליה, כאילו הטקסטים שלך הם אמת טהורה. הם לא. הם דיעה.

 

תפריד בין הדעות לעובדות, העובדות הם אמת טהורה, הדעות הן אמנם מבוססות על העובדות, אבל הן הדעה שלי.

כמו שכתבתי שצריך חוקה, זו דעה, לא עובדה.

אין חוקה, זו עובדה, לא דעה.

 

נדמה לי שכתבתי כבר כ-15 פעם שרדוקציות לא פותרות הכל בחיים.

ישנם נושאים משפטיים שחורגים מהבינארי הפשוט שאתה בונה לעצמך ״פגעו לי באוטו אזי אשמים״.

 

ברור שיש נושאים משפטיים שחורגים מהבינארי - אלה גם בד"כ המקומות שבהם יזמנו מומחה כזה או אחר (כמוני למשל) לתיק, לתיק בינארי לא יזמנו מומחים.

אבל דווקא המקרים שאני כתבתי עליהם הם לא כאלה.

 

זה בדיוק מה שאני שואל אותך. אתה דחפת את נושא האקטיביזם, והסקת שיש לי איזו דיעה על ברק ומשם אתה כותב על זה כבר שלושה עמודים.

 

אני דחפתי את האקטיביזם? הוא הרי קשור בעבותות לנושא הבחירות ותיקי נתניהו, לא ניתן להפריד בין השניים גם אם תרצה.

אתה זה שדחפת את עניין הערעורים שהוא דווקא לא קשור וגם לא עוזר לטענה שלך.

 

באחת מהתגובות אתה מייחס לי עמדה על ברק ועל גישתו. אני כותב במפורש שהוא לא מעניין אותי. אתה ממשיך להסביר לי שערעור לא תלוי באקטיביזם. אני עונה לך שאתה צודק, ושואל למה אתה ממשיך לעסוק באקטיביזם. אתה בתגובה שואל אותי מה הקשר ביניהם... נו, מה... מה נסגר?

 

כי ערעור לא קשור בכלל לנושא, אנחנו בת'רד הפוליטי, מדברים על תיקי נתניהו, בחירות, אקטיביזם שיפוטי קשור פה קשר גורדי, וערעורים לא. ואת נושא הערעורים אתה העלית, לא אני.

אתה גם זה שקשרת ביניהם:

וגם האקיביזים יעלם, עדיין אמורה להיות לך הזכות לערער בבית משפט על החלטה כזו או אחרת.

או לפני כן:

במדינות המערביות אין הררכיה של בתי משפט? יכולת לערער על החלטה משפטית להררכיה יותר ברורה? הויכוח סביב ההדחה של טראמפ הוא לא ויכוח משפטי?

 

סבבה. מה זה קשור למה שאני כותב? לא למה שאתה רוצה לייחס לי?

 

הציטוטים שתי שורות למעלה הם שלך, לא שלי, זה אתה כתבת, לא אני.

 

בוודאי. המסקנה מהעובדות שככתבת היא דעה.

...

בסדר נו. אני מתבלבל, לכן אם אי פעם יחודש המומ עם הפלסטינאים, או סתם אומות העולם יכפו עלינו פתרון, הן יבואו אליך וישאלו אותך אפילו לא מה אתה חושב שצריך להיות, אלא מה נכון, חוקי ולא נתון לשום אינטרפרטציה אחרת, כי אתה מומחה לפורנזיקה דיגיטלית.

 

לפעמים כדי לשכנע אתה צריך לא להניח שכולם סביב מטומטמים...

 

לא כתבתי מסקנה, כתבתי שזה לא עומד בתנאי הסף להחשב שטח כבוש לפי הדין הבינ"ל. זאת עובדה, לא מסקנה.

ואם אומות העולם יכפו עלינו פתרון הוא לא יתחשב בשום דין או בעובדות, או בטענות של מי מהצדדים, הוא יתחשב בצרכים וברצונות של אותן אומות.

זה תמיד היה נכון ותמיד יהיה נכון, למשל כשאובמה "לא נתן" לאסד להשתמש בנשק כימי בסוריה במלחמת האזרחים.

 

החשיבות של הדין הבינלאומי הוא אך ורק כדי להגן מפני "סמכות שיפוט אוניברסלית" היכן שקיימת ומול בית הדין הבינלאומי.

אם כי כמובן שהמדינות שבהן סמכות שיפוט אוניברסלית הן פוליטיות מטבען, וגם בית הדין הבינלאומי הוא פוליטי, ולכן הדין הבינלאומי בשני המקרים האלה הוא רק כלי אחד מהארסנל.

 

אבל כמו שכתבתי לא פעם, בין ה"אמת" המשפטית ובין האמת המציאותית לפעמים אין שום קשר.

ככה גם בין ה"אמת" המשפטית ובין הפעילות נגדך. או בין האמת המציאותית והפעילות נגדך.

עריכה אחרונה ב-25 לדצמבר, 2019 על ידי m3x7r3m3

[פינדר]

ההדיוט המשפטי "יודע" שזה תפקידו של בית המשפט, האם הוא יכול לתת דוגמה לכך ממדינות אחרות שהן לא הודו או עולם שלישי?

מי בדיוק לימד אותך שזה תפקידו של בית המשפט?

דוגמא לאקטיביזם משפטי מימים אלו.

מקווה שהולנד היא לא הודו או עולם שלישי.

אזרח הולנדי (או ארגון אזרחי) תבע את המדינה, על כך שהיא לא מפחיתה את זיהום האוויר ופוגעת בבריאות האזרחים.

לאחר כמה ערכאות וערעורים, קבע בית המשפט העליון, בפס"ד סופי, שעל המדינה לצמצם את פליטת הגזים המזהמים, ב25%, עד סוף שנה הבאה.

 

אגב, לדעתי האישית מדובר באקטיביזם מרחיק לכת ואני חושב שזו אמור להיות נתון לשיקול דעתו של הממשל הנבחר.

 

https://www.dutchnews.nl/news/2019/12/supreme-court-upholds-urgenda-ruling-dutch-state-must-cut-pollution/

[m3x7r3m3]

האם קראת מעבר לכותרת?

 

הרי כתוב שם:

The court said that the Dutch courts do have the power to determine if the government is meeting its obligations, as set down in the European treaty of human rights, which commits the state to protecting its citizens.

 

It was the first time a court had ruled that a national government was legally bound to follow through on promises made in international climate agreements.

 

למתקשים אני אסביר - כחלק מהסכמים בינלאומיים מדינות אירופה בין היתר חתמו על הסכם שכולל הפחתת פחמן דו-חמצני ב-25% מ-1990 ל-2020, אממה הולנד הצליחה להגיע רק ל-19%-23%, והתביעה לביהמ"ש העליון היא לבצע את ההתחייבות שעליה חתומה ממשלת הולנד.

 

זה באופן מילולי מה שכתוב בחוק יסוד השפיטה כאחד מהתפקידים של בג"צ:

לתת צווים לרשויות המדינה, לרשויות מקומיות, לפקידיהן ולגופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין, ואם נבחרו או נתמנו שלא כדין - להימנע מלפעול;

 

הדגשתי את החלקים הרלוונטיים בדיוק לפסיקה שלמעלה.

זה לא ממש אקטיביזם שיפוטי, החידוש פה הוא שאמנה בינלאומית שממשלת הולנד חתומה עליה - מחייבת את ממשלת הולנד.

[פינדר]

אז לשיטתך, מותר לבית המשפט העליון לכפות על המדינה לקיים סעיפים מסויימים מתוך הסכמי אוסלו, שישראל חתומה עליהם?

[m3x7r3m3]

כמובן! זה אחד התפקידים של בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ.

 

אם זה לא יאה לרשות המבצעת שתתכבד ותבטל את ההסכם באותו אופן שבו הוא התקבל - אם התקבל בהחלטת ממשלה, ביטול ע"י החלטת ממשלה סותרת (עקרון יסוד של המשפט שהמאוחר תופס), אם התקבל ע"י חוק בכנסת - ביטול ע"י חוק סותר בכנסת.

 

זה נשמע לך הגיוני שרשות מבצעת כלשהי תתחייב על משהו ואז לא תטרח לבצע אותו?

 

אגב הבעיה שלי עם הסכמי אוסלו זה לא שהם עברו בכנסת, אלא איך הם עברו בכנסת

 

זה גם מתקשר למה שכתבתי קודם, אם אני לא מרוצה מחוק הלאום כי הוא ימני מדי לדעתי - אני יודע במי לבחור

אם אני לא מרוצה מחוק אחר אני אחפש את המפלגה שרוצה לבטל אותו, אם אני חושב שחסר חוק מסוים אני אחפש את המפלגה שרוצה לחוקק כזה חוק.

אם אני לא מרוצה מפסיקות בג"צ שהן לא לפי החוקים למי אני מצביע?

עריכה אחרונה ב-25 לדצמבר, 2019 על ידי m3x7r3m3

[יבגניפ]

ברור שיש נושאים משפטיים שחורגים מהבינארי - אלה גם בד"כ המקומות שבהם יזמנו מומחה כזה או אחר (כמוני למשל) לתיק, לתיק בינארי לא יזמנו מומחים.

אבל דווקא המקרים שאני כתבתי עליהם הם לא כאלה.

זה לא קשור רק למומחים. אבל יופי. יש התקדמות. מהרגע שאתה מבין שיש נושאים משפטיים שחורגים מהבינארי, אתה אמור להבין, כנראה, שיש נושאים ושאלות שמוכרעים לא בחישובים מתמטים קרים, אלא על ידי בני אדם שזהו תפקידם החברתי.

הוא הרי קשור בעבותות לנושא הבחירות ותיקי נתניהו,

אם נתניהו מושחת או לא זו שאלה של אקטיביזים שיפוטי?

או אולי שאלה מקדימה: אתה חושב שמי שטוען שהוא מושחת, על סמך ראיות והבנה משפטית מספקת בתחום, משקר? לא יכול להיות שזה גם מקרה לא חד משמעי של פרשנות וגבולות החוק?

הציטוטים שתי שורות למעלה הם שלך, לא שלי, זה אתה כתבת, לא אני.

אתה פשוט הלכת לאיבוד בויכוח, סורי. המינוח ״אקטיביזים״ הוזכר לראשונה פה על ידי נטקו, לדעתי. והדיון לא היה סביב רק נתניהו, אלא סביב כוחה של מערכת המשפט בכלל ויכולתם של השופטים להכריע בסוגיות מול הממשלה. אתה התחלת לספר שזכות לערער הייתה קיימת לפני האקטיביזים. אוקיי. תודה קפטן אוובויוס. מה אתה רוצה להוכיח לי בזה? אני אומר שזכות ערעור אמורה להתקיים בכל מקרה, ואתה מספר שהיא אמורה להתקיים בכל מקרה, אז כל המצוין.

לא כתבתי מסקנה, כתבתי שזה לא עומד בתנאי הסף להחשב שטח כבוש לפי הדין הבינ"ל. זאת עובדה, לא מסקנה.

ואני כתבתי שאף אחד לא שואל אותך. לא כדי להעליב. בפורום אתה יכול לכתוב מה שאתה רוצה. במציאות, משום מה, משפטנים עדיין ממשיכים לעסוק בזה. אולי פשוט גם לא מבינים מה זה עובדה ומה זה דיעה.

אבל כמו שכתבתי לא פעם, בין ה"אמת" המשפטית ובין האמת המציאותית לפעמים אין שום קשר.

הנה הפער הגדול בתפיסות העולם שלנו. בעוד שאתה חושב שיש ״אמת״ משפטית שקיימת מחוץ לאמת המציאותית (ואתה *בהכרח* יודע מה היא), אני בסך הכל מסביר לך בעדינות שלא.

[m3x7r3m3]

זה לא קשור רק למומחים. אבל יופי. יש התקדמות. מהרגע שאתה מבין שיש נושאים משפטיים שחורגים מהבינארי, אתה אמור להבין, כנראה, שיש נושאים ושאלות שמוכרעים לא בחישובים מתמטים קרים, אלא על ידי בני אדם שזהו תפקידם החברתי.

 

כמובן, ההתעקשות שלך להחליט בשבילי כאילו כל המערכת המשפטית היא בינארית היא שלך.

ועדיין תפקיד השופטים הוא לשפוט לפי החוק, לא לחוקק את החוק. זהו תפקידם החברתי.

החוק מסמיך אותם לדון בהרבה מאוד דברים, ולמעשה חוק יסוד השפיטה הוא יחסית מאוד ליברלי, לא צריך לנכס סמכויות נוספות.

 

אם נתניהו מושחת או לא זו שאלה של אקטיביזים שיפוטי?

 

זו שאלה של תפיסה, שהרי הוא אפילו לא מואשם בשחיתות אלא בשוחד, בתיק אחד.

 

או אולי שאלה מקדימה: אתה חושב שמי שטוען שהוא מושחת, על סמך ראיות והבנה משפטית מספקת בתחום, משקר? לא יכול להיות שזה גם מקרה לא חד משמעי של פרשנות וגבולות החוק?

 

מי שטוען שהוא מושחת עושה זאת על פי תפיסתו, ולא עפ"י ראיות, הראיות יכולות לקבוע אולי שהוא קיבל שוחד.

כלומר עובדתית עו"ד עם ניסיון מספק יכול להגיד אפילו שבוודאות של 100% הוא יימצא אשם בשוחד, אבל שחיתות זו הגדרה שהיא לא הגדרה חוקית.

 

אתה פשוט הלכת לאיבוד בויכוח, סורי. המינוח ״אקטיביזים״ הוזכר לראשונה פה על ידי נטקו, לדעתי. והדיון לא היה סביב רק נתניהו, אלא סביב כוחה של מערכת המשפט בכלל ויכולתם של השופטים להכריע בסוגיות מול הממשלה. אתה התחלת לספר שזכות לערער הייתה קיימת לפני האקטיביזים. אוקיי. תודה קפטן אוובויוס. מה אתה רוצה להוכיח לי בזה? אני אומר שזכות ערעור אמורה להתקיים בכל מקרה, ואתה מספר שהיא אמורה להתקיים בכל מקרה, אז כל המצוין.

 

אז אם לא כתבתי את המילה אקטיביזם זה לא נחשב? זה כמו שזה לא פסח אם לא אומרים פסח מצה ומרור?

אני סיפרתי שזכות לערער הייתה קיימת לפני האקטיביזם אחרי שאתה העלית את הזכות לערעור במסגרת דיון על כוחה של מערכת המשפט (שזה למתקשים בהבנה - אקטיביזם שיפוטי).

 

למה היית צריך להעלות בכלל את זכות הערעור בדיון הזה על כוחה של מערכת המשפט?

 

ואני כתבתי שאף אחד לא שואל אותך. לא כדי להעליב. בפורום אתה יכול לכתוב מה שאתה רוצה. במציאות, משום מה, משפטנים עדיין ממשיכים לעסוק בזה. אולי פשוט גם לא מבינים מה זה עובדה ומה זה דיעה.

 

לא נעלבתי, משפטנים ממשיכים לעסוק בזה כי יש בזה כסף ולא מעט, וכל עוד ממשיכים לעסוק בזה הם מייצרים Job Security לעצמם.

 

הנה הפער הגדול בתפיסות העולם שלנו. בעוד שאתה חושב שיש ״אמת״ משפטית שקיימת מחוץ לאמת המציאותית (ואתה *בהכרח* יודע מה היא), אני בסך הכל מסביר לך בעדינות שלא.

 

לא אמרתי שאני בהכרח יודע מה האמת המציאותית, אבל ה"אמת" המשפטית במקרים שציינתי היא דיי פשוטה.

יכול להיות גם שה"אמת" המשפטית והאמת המציאותית יתחברו יחד, אבל זה לא הכרח.

והוכחת את הטענה הזו כשאמרת שאם מדינות העולם יחליטו להכריח אותנו אם הם ישאלו אותי.

אז לא הם לא ישאלו אותי ולא אותך, ולא אף אחד אחר, גם לא יעניין אותם ה"אמת" המשפטית ולא האמת המציאותית.