גולדן בן 15 שהשתנה מצבו הרפואי

[or_lougasi]

חדשות רעות... בדיקת האולטראסאונד גילתה שתי גושים , שאחד מהם יושב על עורק חשוב ומונע תפקוד תקין של הלב, זה הגורם להצטברות הנוזלים, שדרך אגב הצטברו מהר מאוד, עוד באותו לילה שהיה מאושפז הם ניקזו לו חצי ליטר נוסף של נוזלים מבית החזה . היו בפנינו 2 אופציות- לבצע סיטי בהרדמה מלאה שיוכל לקבוע אם ניתן לנתח , ואם כן ניתן לנתח אז לבצע ניתוח קשה מאוד שכולל פתיחה של בית החזה והסרת הגידולים. הוטרינר לא יכל להעריך לי באחוזים את הצלחתו של כלב בן 15 מניתוח כל כך קשה, אבל הסכים להגיד שהם לא גבוהים . ישבנו , חשבנו, התלבטנו, וביחד עם הווטרינר החלטנו לבצע לו המתת חסד. לא רצינו לגרום לו כל כך הרבה סבל בעקבות הניתוח, במיוחד לא בגיל 15. חשבתי שאני חזק , אבל גיליתי כמה אני לא, הכלב הורדם אתמול, אני אישית שבור לרסיסים. חברה שלי לא הסכימה לחזור לבית ריק ומשם נסענו ואימצנו גור מסוג ג׳ק ראסל בן 3 חודשים. הוא חמוד ויפה, אבל קשה לי להתחבר אליו. אני בשונה מחברה שלי הייתי צריך תקופת התאוששות. מוזר לשמוע שיש לי חברים שלא מבינים למה אני בוכה, ״כולה כלב״ הם אומרים, ויש כאלה שבכו איתי ביחד. החשבון בבית דגן הסתיים ב 2500 שקל לאחר הנחת סטודנטים. העלות של הסיטי והניתוח אם כן היינו מחליטים לבצע אותו מסתכם ב 12 אלף נוספים. אם היה מדובר בכלב צעיר יותר לא הייתי חושב פעמיים והייתי מנסה להציל אותו , ואז כן היה שווה להעביר אותו את הסבל הכרוך שאולי היה נותן לו כמה שנים נוספות לחיות. לא יכלתי לחשוב על אופציית שריפת הגופה, וגם לא בקבורה פשוטה ב400 שקל בשטח חקלאי לא ידוע כלשהו. העדפתי לשלם 1200 ש״ח בעבור קבורה מכובדת בשטח פרטי, מגודר, עם דשא ופרחים , ומצבת קרמיקה עם השם והתמונה שלו, והאופצייה לבוא לבקר במקרה הצורך ללא תיאום מראש. אני כבר לא יודע אם השמחה שהכלב מכניס בשנות חייו, שווה את הצער שהוא משאיר כשהוא עוזב.

[BigMak]

ריגשת אותי, מצטער על האבדן שלך.

אריאל.

[drivemaster]

משתתף בצערכם!!

 

אני יכול לגמרי להבין את חברה שלך שלא הייתה מוכנה לחזור לבית ריק.

זה ממש קשה להיכנס מבלי שמישהו קופץ עליך משמחה!

 

כל מי שאומר "כולה כלב" כנראה מעולם לא גידל אחד ולא חווה את האהבה האין סופית הזאת שהיצורים המדהימים האלה מעניקים!

אחרי שלושה כלבים שהרדמתי במהלך חיי, אני יכול להגיד לך כמה דברים:

 

אני חושב שעשיתם צעד מאוד נכון!!

ככה אתם תמיד תזכרו אותו כיצור חמוד ושובב ולא ככלב זקן שלא מתפקד.

אני מאוד תומך ברעיון של קבורה! אאת שני הכלבים הראשונים שהורדמו, לא קברתי. עד היום אני מתחרט על זה!

והאחרון, אני יודע שזה קלישאתי ונדוש, אבל במקרה הזה זמן הוא אכן רופא נהדר! (וכמובן שגור חדש תמיד עוזר לזרז את את האבל.)

 

תהיו חזקים!

 

עודד.

 

נ.ב

פתאום הסתכלתי על התאריך ושמתי לב שבדיוק היום (9/8/2007), הרדמנו את הכלבה שלנו בבית החולים הוטרינרי.

[locomotive]

מצטער לשמוע ,אני בטוח שהענקת לכלב חיים מדהימים ומלאים,

אני בטוח שהכלב מילא חלל גדול בחייך בחייו,

הצער במותו הוא כנה ועמוק

מצדיק את השמחה שפיזר סביבך בשנות חייו.

[סלע]

היי אור

הצטערתי לקרוא, אבל כמו שאמרו לפניי-לפחות לכלב יש פריוילגיה לא לסבול

ועדיף לזכור אותו במיטבו.

אילן

[nitch]

משתתף בצערכם, הייתי שם, מבין את ההרגשה.

 

לגבי הג'ק ראסל, תתחדשו, כלב מדהים. רק קחו בחשבון שהגידול שלו שונה מאוד מגולדן, הוא כלב די תובעני.

[hgilad123]

אור, משתתף בצערכם ומבין ללבכם.

 

יכול להיות שיקח לך זמן להתחבר לכלב החדש. לפעמים צריך זמן בלי עד שיש מקום בלב לאחד אחר אבל אני בטוח שלאט לאט תתחבר אליו והכל יהיה בסדר.

 

כל הכבוד לך על כל הדאגה לכלב שלך כי זה לא מובן מאליו בכלל כל מה שעשית בשבילו.

 

וכמו עודד שכבר עבר את זה כמה פעמים, כן השמחה שווה הכל, גם לכם וגם לכלב. תן לזה זמן.

 

גילעד

[[פנדוב]

מסכים עם מה שכבר כתבו לך ומשתתף בצערכם.ו... כן, בהחלט אפשר להבין את תגובותיכם, גם שלך , גם של חברתך.

[m_c_ofer]

כמה עצוב להכנס שוב לשרשור הזה ולקרוא כזו תפנית

משתתף בצערכם. מבחינתי, מוות של כלב שווה ערך למוות של בן משפחה לכל דבר.

לפני מס' שנים הכלבה של ההורים שלי נםטרה אצל דוגיסיטר בזמן שהם היו בנופש. אני יללתי כמו תינוק ברגע ששמעתי על זה.

הדבר היחיד שהוציא אותי מיד היא העובדה שבאותו זמן אישתי אושפזה בבי"ח במחלקת יולדות וילדה מס' ימים לאחר מכן.

 

תהיו חזקים. תאהבו ותדאגו לכלב החדש ואם הזמן הכאב יפחת ואפילו אולי יעלם. תן לזמן לעשות את שלו.

[Uno Turbo]

אני כבר לא יודע אם השמחה שהכלב מכניס בשנות חייו, שווה את הצער שהוא משאיר כשהוא עוזב.

זה בדיוק הסיבה למה אחרי המון שנים עם כלבים אני פשוט לא מסוגל להתמודד שוב עם אובדן של כלב.

[sperial]

בהחלטי אפשר להבין את חברתך - כלב שנמצא בבית 15 שנה הוא בן משפחה. ואחרי אבדן אביה אבדה כעת את החבר על 4.

לי היה נסיון דומה עם חתולה שגרה בבית 12 שנה וכלב שגר בבית 17 שנה - החתולה נדרסה, הכלב הורדם לאחר מספר ארועים מוחיים ואבדן שליטה במרבית אברי הגוף.

ולעניין אחר לגמרי - שימו לב לעלויות הטיפולים. וכל ה בסטנדרטים וטרינריים. עכשיו נסו להבין מה עלויות טיפול רפואי בבני אדם, שנעשה בסטנדרטים אחרים לגמרי.

[שניר106]

אני מקווה שזה לא ישמע רע, אבל ב 25 השנים האחרונות למדתי "שיטה" שעוזרת להקל על הכאב.

 

אצלי שהכלב מגיע לגיל 10 אני מביא עוד כלב.. ככה השמחה כפולה, הגור לומד מחברו הגדול, וקשה לומר אבל גם האבל והעצב שהזקן יותר הולך לגן עדן .. זה מקל, זה קל יותר להתחבר לכלב "חדש" (כי הוא שלך כבר כמה שנים) וככה אני מגדל כבר 3 דורות.. האחרונה הגיע עד גיל 18 ! ומתה בשיבה טובה ..

 

כרגע הנוכחית בת 4, ויש לי עוד אחת בת חצי שנה.. כלבים זו אהבה אחרת, אני אישית מעדיף את הכלבות שלי על חלק נכבד מבני האדם שאני מכיר