מה צופן לנו העתיד הכלכלי - דיון לא פוליטי

[ישה]

מדובר במשחקי כוח בין הסדרות השונות לבין החברה ובינם לבינם והסוף יהיה כמה עמוק יצטרך דנקנר להכניס לכיסו או באיזה מחיר זול הוא ימכור חלק מהחברה כדי להישאר בחיים ולעמוד בהתחייבויות.

 

וכרגיל מי שנזיל מרוויח ובגדול

[dorki]

בשל המח"מ הקצר שלהן האחרות נסחרות במחיר שסביב ה- 30 אג', מה שלא יעזור להן במקרה של פירוק שבו כולם שווים ומקבלים את חלקם כאחוז מהפארי.

[ישה]

דורקי

בלי להכיר את תנאי האג"ח ובהינתן כי מדובר בהליכה לפירוק

אז אם יש לי אג"ח של 30 אג' אמכור אותו וארוץ לקנות 1 ושני שליש אג"ח של 18 אג.

 

ובשוק מצ'וכלל מחיר של זה יעלה ומחיר של זה ירד עד שיגיעו לשיווי משקל.

 

כי אם ההבדל הוא במח"מ בלבד אז לכאורה השוק מצביע שלא יהיה פירוק?

 

או פיספסתי משהו?

[dorki]

השוק מעריך/העריך שבאג"חים הקצרות יספיקו לפדות חלק מהקרן לפני הסדר חוב.

כמובן שפדיון הקרן נעשה לפי מחיר מלא ולפיכך היו כאלה שהעריכו שביוני 2013 אחרי ש- 50% מהקרן תפדה הם יהיו ברווח. היו גם אחרים שחשבו שישנה סכנה גם לתשלום הזה ולכן שיווי המשקל נוצר סביב ה- 40 אג'.

 

באה הערת עסק חי וטרפה לכולם את הקלפים והאג"חים הקצרות התחילו לצנוח (כי כאמור - בפירוק כולם שווים).

 

אגב להשכלה כללית:

כשמשקיעים מעריכים שחברה נקלעה לקשיים אז עומדות בפניהם שתי איסטרטגיות אפשריות:

1. לרכוש אג"ח במח"מ קצר ככול הניתן כדי לפדות כמה שיותר מהקרן לפני ההסדר שבאופק.

2. לרכוש אג"ח במח"מ ארוך ככול הניתן כיוון שמחירו בשוק הוא הזול ביותר ובפירוק משווים את כולם אל מחיר הפארי.

באופן כללי, לטעמי הגישה השנייה היא המועדפת כי היא מסוכנת פחות, אבל כל מקרה לגופו ובהחלט יתכנו מיקרים שבהם דווקא הגישה הראשונה היא שתעניק למשקיע תשואה גבוהה יותר.

[[פנדוב]

לידיעת הקורא באגירה- [אולי מתאים יותר לשרשור על המדד אך הוא דעך]

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4279972,00.html

[[פנדוב]

הנה משהו על פקוח:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4280180,00.html

 

או אולי היעדר פקוח.

זו רק דוגמה, היעדר כל פקוח , אי מימוש יכולת של ממונה על הגבלים עסקיים ועוד ביטויים לבטלה בהגנה על האזרח' מסתכמים במחירים גבוהים, שרות רע בתחומים מסוימים, חוסר ציפיות של האזרח משרותים ממשלתיים ועוד.צמיחה מוגזמת של טייקונים ועוד.

אבל אני לא אוכל, לי חשוב רק מחירי חלפים לרכב. בארץ יקר, אין מי שישמור עליי מתעריפים מטורפים. אז מנסים להביא לבד ומה מתברר? יש פקוח ועוד איך, על האזרח.

 

אז אני כועס. מקשים עליי עם האוטו הפוצי מתוק שלי. כל השאר לא משנה, הרי גרים אצל ההורים ואוכלים על חשבונם. רק האוטו- פוצי שלי. חוץ מזה, הכל טוב פה.

 

הכל טוב? אולי הכל רע? יש גם תשובה מוסמכת, לפי הקישור שצירפתי בתגובתי הקודמת. תלוי מתי שואלים ובאיזו תשובה מעוניינים.

 

אופס, שכחתי. הקישורים לקוחים מהתקשורת עוכרת ישראל.

הכל פה טוב, חוץ מהתקשורת.

פויה, על התקשורת באמת צריך יותר פקוח. שלא יקלקלו תמצב רוח.

[bagira]

חדשות טריות מהיום:

 

דו"ח שחיברו כלכלני מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, קובע כי נתוני הצמיחה המעודדים יוצרים מצג שווא של כלכלה הסוגרת את הפערים מול מדינות המערב.

בפועל, מחירי המזון והנדל"ן מרקיעים שחקים וזה רק קצה הקרחון. "התשתיות הפיזיות והאנושיות המרכזיות של ישראל הוזנחו והתנוונו"

[Arilou]

זה בגלל הפלאזמות, הסמארטפונים, האייפדים והמסעדות כמובן

 

ובכלל אין מה לדבר, הטיסות לחו"ל מלאות והייתה עכשיו מלחמה, וגם ככה כולם בבתי קפה ומסעדות

[amir74]

המצב גרוע, המחאה לא צצה משום מקום, נקווה שהממשלה הבאה מי שלא תהיה תשנה את השיטה וסדרי העדיפויות.

[יוסי פרנקוס]

מעבר לזה, ברגע שתרבות השוק תתחיל להיעלם קצת (אני לא רואה את זה קורה), המחירים יתחילו לרדת בחזרה.

 

הבעיה נעוצה בין השאר בעדיפויות של הצרכנים עצמם (מתלוננים על מחירים אבל קונים סמארטפון חדש), בעדיפות של המעסיקים (הרבה לא מוכנים לשלם משכורות ראויות בשביל לקבל עובדים טובים), העדיפויות של הרשויות המקומיות (ארנונה גבוהה מדי והגבלות נוראיות לעסקים), עדיפויות של הפוליטיקאים (שמים שיקולים סקטוריאליים לפני עתיד המדינה) וכו'.

 

כל המערכת לצערי רקובה מהיסוד אבל כל אחד יכול לתרום את החלק שלו. אני למשל מתחיל לקנות מעסקים קטנים ולא מחברות גדולות בשביל לאזן קצת את המערכת.

 

המעבר של המון אנשים לחברות סלולר חדשות וקטנות מבהיר טוב מאוד שרוב האנשים מתחילים להיות מודעים לכוח המוגזם של גופים כלכליים ריכוזיים מדי.

 

צריך להוריד את האפשרות למונופולים, להגביר את התחרות ולתת ביטחון כלכלי בסיסי לכולם. לא חייב להיות כסף, אלא רק בריאות, מגורים ואוכל (בתלושים במקום מזומן, שלא יהיה נוח להישאר במצב הזה) שמובטח לכולם, בשביל שאנשים לא ייכנסו להיסטריה ודיכאון, וימשיכו להיות יצרניים.

שוב, לא צריך ליצור מצב שבו נוח להיות תלוי במדינה, אבל לפחות לדעת שגם אם מישהו מאבד את העבודה הוא לא נשאר ברחוב.

 

אני בכלל בעד לחנך אנשים וללמד אותם תמיד לחיות על מה שיש להם, בלי אשראי בכלל, וכל חודש להקציב על ההתחלה 10%-15% מההכנסות לחשבון חיסכון.

[amir74]

מעבר לכך שצריך להיות חיסכון חודשי קבוע מההכנסות צריך לשנות את שיטת החשיבה לגבי ההוצאות. שיטת החשיבה של רוב האנשים היא "איזה הוצאות אני יכול להעמיס על המשכורות הבאות שלי" כשהיא צריכה להיות "איזה הוצאות אני יכול להעמיס על הכסף שכבר נמצא אצלי". ברגע שעושים את הסוויץ' הזה המינוסים נעלמים, לא משלמים ריביות מופרכות וניתן לעשות יותר עם הכסף שמרוויחים.

[yehuda-k]

מתוך ראיון עם חים כצמן, ישראלי "כבד" שהצליח בגדול בנדל"ן בארה"ב:

 

- יש בועה בשוק הנדל"ן הישראלי? "אני לא אגיד בועה, אך כן - מחירי הנדל"ן בארץ יקרים. מאוד יקרים".

- זה הגיוני מבחינתך שזוג צעיר בישראל צריך לחסוך 127 משכורות חודשיות כדי לקנות דירה?

"לא, בכלל לא. הבעיה בישראל, אחת מני רבות, היא שהשכר נטו, דהיינו ההכנסה הפנויה, נמוך והסיבה העיקרית לכך, מלבד ההפרשות לחיסכון פנסיוני, היא המיסוי הישיר הגבוה. בישראל אין חלוקה נכונה של נטל המס. אין איזון נכון בין מס על ההון לבין מס על העבודה".

- תן לי דוגמה.

"מס רכוש. לפחות לפי מה שאני מכיר ויודע, ישראל זו המדינה היחידה בעולם שאין בה מס רכוש כמו מס על דירות יוקרה. לי יש אזרחות אמריקנית ויש לי דירה בניו יורק ודירה במיאמי. במיאמי, אני משלם מדי שנה 30 אלף דולר עבור החזקת הדירה, ואילו בניו יורק אני משלם מדי שנה 1%-2% משווי הדירה. בישראל, לעומת זאת, לא גובים ממני שקל על הדירה שיש לי בתל אביב.

"אני לא מבין את זה, ואני לא יודע להסביר למה זה ככה. מס רכוש יכול להכניס למדינה מדי שנה עשרות מיליארדי שקלים. זה נכון וזה הוגן".

- אז מה מכשיל את זה?

"את, כי את כאזרחית לא לוחצת מספיק".

- אני ואחרים לחצנו במסגרת המחאה החברתית האחרונה. זה לא ממש עזר.

"סליחה? דיברתם על מס רכוש? לא, סתם בלבלתם את השכל".

- מובילי המחאה הם אנשים צעירים שאין להם מספיק ידע וניסיון כלכלי כמוך.

"אז שהיו שואלים. היינו עונים להם".

- מבחינתך, המחאה נכשלה?

"לא בדיוק, כי אחרת לא הייתי יושב כאן אתך ומדבר על יוקר המחייה בארץ. לפעמים, מטרתה של מחאה היא להציף בעיות, וכאן נרשמה הצלחה גדולה. המחאה גרמה לאנשים לחשוב, וזה דבר עצום".

הממשלה אשמה

מס רכוש, לדעת כצמן, הוא רק דוגמה למס אחד שאפשר להטיל ובכך לסייע בחלוקת נטל המס. מס אחר הוא מס עיזבון. "למס עיזבון יש לא רק חשיבות כלכלית אלא גם חשיבות סוציולוגית. זה מס שמונע היווצרות של שושלות, משהו שמתחיל להיווצר בישראל. בנוסף, ברמה הפרקטית יותר, מס עיזבון מסייע ביצירת קרנות צדקה, תופעה מבורכת שצריכה להתפתח בארץ".

- זה די חריג שבעל הון כמוך מצדד במס עיזבון.

"כן, זורקים עליי אבנים וזה בסדר. אני לא חושב שהמצב של הבנות שלי (לכצמן 3 בנות, ט.צ.) יהיה רע אם הן תאלצנה לשלם 30% מס למדינה על הירושה שלהן".

 

 

כצמן מדגיש כי הצעותיו אלו נועדו להוריד את נטל המס על כתפי מעמד הביניים. "מס רכוש יבוא על חשבון הורדה בשיעור המע"מ, ולא כתוספת", הוא מבהיר.

- לפני מספר חודשים קראת לזוגות צעירים לחכות עם קניית דירה. אמרת "אסור לקנות דירה היום בישראל. זה טירוף". האם בכלל מחירי הדיור בארץ יכולים לרדת באופן משמעותי שיהפוך את ההמתנה, כדבריך, לכדאית?

"כן, זה אפשרי. אם ממשלת ישראל הייתה רוצה, מחירי הנדל"ן היו יכולים לרדת בעשרות אחוזים".

 

 

יהודה

[sperial]

לפחות בסעיף אחד הוא טועה - לדבר שהוא קורא "מס רכוש" קוראים אצלנו "ארנונה", ומחשבים אותה לפי פרמטרים קשיחים (מיקום, שטח וחו' של הדירה) ולא לפי הערכות ערך נזילות ונתונות לדיון אינסופי.

[bagira]

למה, אין ארנונה בארה"ב?

[roiei]

לא, יש property tax

ד"א גם מי ששוכר דירה, הבעלים של הדירה הוא זה שמשלם את ה property tax