המצב הכלכלי שלנו מצוין

[nitch]

האמת היא שזה משהו שבאמת תהיתי לגביו, שכן בעלי מלאכה איכותיים בהחלט מתפרנסים בכבוד.

בתור שכיר אני אמנם נמצא במקום טוב ומתגמל, כשיש לי הצעות באופן קבוע ממעסיקים אחרים, אבל ברור לי לחלוטין שהשוק יכול להתהפך עלי יום אחד. הדרך שלי להרגיע את עצמי (חוץ מחסכון אובססיבי) היא שבתור בעל יכולת טכנית טובה, אני תמיד יכול לעשות הסבה זריזה לנותן שירות (חשמלטור/אינסטלטור/מסגר וכו') ולהתפרנס היטב. לא רואה בזה בושה כל עוד אתה מתפרנס מאיכות עבודה מעולה, ולא מלתת שירות בינוני ולדפוק את הלקוחות שלך.

[נהג מתחיל]

זו התוצאה של ביטול החינוך הטכנולוגי שהחלה בתחילת שנות ה 90'.

היום מערכת החינוך נמדדת רק במספר הניגשים\זכאים לתעודת בגרות ותו לא.

אין מה לעשות בעשרות אלפי בעלי תואר ראשון שמסיימים כל שנה תארים בלתי רלוונטים בעליל, כמו באלפי עורכי דין.

מעטים מוכנים לעבוד בעבודות כפיים היום, וזו נחשבת לאם כל הבושות.

מישהו מוכן להראות לי אם שתרצה שבנה יהיה פחח רכב ?

 

נכון, אבל אשאל אותך שאלה - כמה פחחי רכב שומרי חוק אתה מכיר שחיים בכבוד ממשלח ידם? כמה יכולים להרשות חינוך איכותי לילדיהם?

 

באירופה וארה"ב זה אולי אפשרי, לא פה.

[Kernel]

יש חינוך לא איכותי בישראל?

יש חינוך מעל למערכת החינוך הרגילה בישראל?

 

 

דווקא אלה שמעלימים מס מרוויחים הרבה הרבה יותר מכולנו, מצד שני, אם כולם לא היו מעלימים מס, המצב של כולנו היה הרבה יותר טוב.

[yehuda-k]

בחוק החברות קיים סעיף של הרמת מסך בו יחוייבו הבעלים בחובות החברה אם היה לחברה מימון דק או נכנסה להרפתקאות עסקיות שלא היו מוצדקות, ונעשו מתוך ידיעה שמקסימום החבות שלי היא הון המניות שהשקעתי בחברה.

וכדי למנוע זאת קיים הסעיף , השימוש בו לא רב אבל הוא מופעל על ידי בתי המשפט, אם אכן מוכח כי כך פעלה החברה.

ברורה האי סימטריה.

חידשת לי בענין הרמת המסך. תודה

האם לא קשה מאוד עד בלתי אפשרי להוכיח שהיזם נכנס להרפתקא עסקית לא מוצדקת?

 

לא רחוק היום שפועל, שמוכן לעבוד בעבודה לא מבוקשת, יקבל שכר של מנהל. ראה זאת בעולם הבניה, במידה ויסגרו השערים לעובדים זרים - סיכוי טוב שפועל בניין יקבל יותר מעובד היי טק.

בארצות אחרות שעברו את התהליך הזה, הבניה עוברת להיות יותר טרומית ומתועשת, כך שצריך פחות ידיים עובדות, וחלק גדול מהעבודה נעשה עוד במפעל. גם אנחנו נעבור לכך, וחבל שבאיחור גדול. בינתיים אנו מעסיקים פלסטינאים וסינים, שזה רע לנו.

 

לא תיתכן פעולת תספורת ללא ענישה.

לדעתי, מבלי שאני מבין יותר מידי בתחום, נשמע לי מצוין שכל מי שמבצע תספורת, באופן אוטומטי לא תוכל שום חברה שהוא קשור בבעלותה בצורה ישירה או עקיפה, מלאה או חלקית, להנפיק במשך עשור.

אתה מציע לחתוך את הרגל הלא טובה יחד עם הרגל הטובה. אז על מה נעמוד?

הרגל הלא טובה הוא שכספי הפנסיה שלנו הולכים להשקעות מסוכנות מדי, בידיעה ברורה מראש. בזה חיבים לטפל.

הרגל הטובה היא שכדי שתהיה לכולנו עבודה, יזמים צריכים להשקיע גם עם סיכון גדול, והם לא יעשו זאת אם במקרה של כשלון הם יפגעו אישית אוטומטית.

הבאתי קודם את חפירת תעלת סואץ כדוגמא. ניתן גם להביא את יוזמת הטלפונים הסלולארים "מודו" שכשלה, אבל כשהיזם מתחיל מחדש, אין לו בעיה להשיג משקיעים, כי ידוע מראש שהנושא מסוכן, אבל עם פוטנציאל להרבה רווח.

יהודה אני רוצה שוב קצת לתקן אותך:

 

יש בצפון (למשל תל חי) ובדרום (למשל אניברסיטת בן גוריון) וגם בירושלים (למשל העיברית) מוסדות השכלה גבוהה שכבר מושכים אליהם סטודנטים רבים. עם סיום התואר הסטודנטים הנ"ל עוברים לעבוד במרכז. למה? כי אין מקומות עבודה בצפון ובדרום.

 

אם אותם סטודנטים היו מתחילים לעבוד במקום סביר במהלך התואר שלהם, הם כבר היו נשארים שם ומחזקים את הפריפריה. (גם ירושלים זקוקה לחיזוק משמעותי), ואם תהיה שם תחבורה ציבורית נורמלית, הם יהיו מוכנים גם לנסוע כחצי שעה באוטובוס למקום העבודה שלהם.

אולי מכיון שכדי שחברה תצליח, היא לא יכולה להסתפק בבוגרים טריים ובמרצים. יש צורך בבעלי נסיון בכל הדרגים, ואלה אינם שם, וכנראה לא מתלהבים לבוא .

מסכים איתך בקשר ל"הם יהיו מוכנים גם לנסוע כחצי שעה באוטובוס למקום העבודה שלהם" ולכן בשלב הראשון חיפנים מוכנים לנסוע לעבוד בתפן, ולאחר כמה שנים, כשמספיק עובדים מנוסים עוברים לגור בסביבות תפן, הם יסעו לעבוד בצפת .

 

יהודה

[sperial]

 

אתה מציע לחתוך את הרגל הלא טובה יחד עם הרגל הטובה. אז על מה נעמוד?

הרגל הלא טובה הוא שכספי הפנסיה שלנו הולכים להשקעות מסוכנות מדי, בידיעה ברורה מראש. בזה חיבים לטפל.

הרגל הטובה היא שכדי שתהיה לכולנו עבודה, יזמים צריכים להשקיע גם עם סיכון גדול, והם לא יעשו זאת אם במקרה של כשלון הם יפגעו אישית אוטומטית.

הבאתי קודם את חפירת תעלת סואץ כדוגמא. ניתן גם להביא את יוזמת הטלפונים הסלולארים "מודו" שכשלה, אבל כשהיזם מתחיל מחדש, אין לו בעיה להשיג משקיעים, כי ידוע מראש שהנושא מסוכן, אבל עם פוטנציאל להרבה רווח.

 

יהודה, אתה טועה, כיון שאינך מבחין בין שני סוגי השקעה שונים לחלטין:

מי שמשקיע בחברה דוגמת "מודו" הוא מי שבמכוון לוקח על עצמו סיכון גדול תמורת סיכוי להרויח בגדול. יתרה מזאת - הוא מביא בחשבון שאחוס מסויים ואפילו גדול מהשקעותיו ירד לטמיון, בתקווה שהחלק הקטן שמצליח יביא לו את הרווחים. כמוכן מדובר בהשקעה בדרך של רכישת מניות, כלומר נטילת אחריות מחד וקבלת תפקיד בניהול מאידך, כלומר, בעצם, רכישת אשפרות להשפיע על דרכה של החברה.

לעומת זאת מי שרוכש אג"ח מתכוון לבצע השקעה בסיכון נמוך, במיוחד כאשר מדובר בגוף רגיש כמו קרן פנסיה. האג"ח היא, בסופו של דבר, הלואה ללא בטוחות מספקות, למעט שמו הטוב של הלווה. כאשר לווה כזה לא עומד בהתחיבויותיו הוא גורם נזק למשקיעים (גם אם "יד שניה"- כגון רוכשי הפנסיה) שאינם מתכוונים לקחת סיכון משמעותי, ומאידך בדרך זו הגוף המשקיע אינו מקבל חלק בניהול החברה, כלומר אין לו אפשרות להשפיע על התנהלות החברה.

[TheOne23]

חלק מאנשים פה בפורום חיים בסוג של בועה, מתבכינים פה על מותרות כמו מחיר הדלק כאשר קרוב לחצי מליון אנשים חיים מתחת לקו העוני ואיך אפילו כסף לארוחת חג.

כמובן שבתל אביב ובגוש דן אין עוני, איזה עני יכול להרשות לעצמו דירת 2 חדרים ב1.5 מליון ש"ח או שכירות של 5 וחצי אלף בחודש. צאו מעט ממדינת תל אביב, חצי שעת נסיעה לכל כיוון ותווכחו מה זה עוני אמיתי.

[sperial]

TheOne23 - הצדק עמך.

מחיר הדלק בולט בדיונים כאן כיון שמדובר בפורום רכב וכיון שמחיר הדלק עלה מאוד בשנה-שנתיים האחרונות, אבל עליית מחיר זו משפיע גם על אותם עניים בפריפריה, אשר אינם מחזיקים ברכב - וצריכים לשלם יותר תמורת התח"צ מחד ותמורת המוצרים שייצורם והובלתם תלויים בדלק ולכן הם מתייקרים.

אני לא זוכר אם כתבתי זאת כבר בימים המוקדמים שלהשרשור - חלק מהבעיה שלנו היא שילוב של אידיאולוגיה ממשלתית שעל הממשלה להעביר אחריות לכל שירות למגזר האזרחי, בין אם הדבר נכון או לא, ההתיחסות להשקעות כאל הוצאות (איך ניתן למדוד את ערכו שלחינוך - הי את התוצאות רואים רק כעבור 30 שנה ובסעיפים אחרים לגמרי) וההתיחסות לסוף שנת התקציב, או, לכל היור, לסוף הקדנציה של הממשלה, כתאריך היעד להתחשבנות, במקום לחשוב על הדורות הבאים. וחוסר השקעה זו לטווח ארוך גורם, בסופו של דבר, הפסדים גדולים - אם כיון שאנשים אינם יכולים למצות את יכולותיהם (חינוך לקוי) ואם כיון שהשירותים הופכים לא יעילים (למשל - תחבורה) או לא מספקים (למשל - בריאות).

[Arilou]

הרבה אמהות רק לצערינו הם מדתות אחרות.

 

אני רוצה להאיר נקודה בקשר לאמהות מדתות אחרות - אפילו הן כבר רוצות שהילדים שלהן יהיו מהנדסים ורופאים.

עו"ד זה פחות פופולארי עדיין.

[bagira]

ולראיה, השכנים שלי מכפר קרע.

 

החליטו לפני כעשור וחצי על פרויקט מצוינות משותף יהודי-ערבי, הקימו אשכול חינוך שבו לומדים מצטייני הסביבה מגיל גן ועד תעודת בגרות והיום הם הישוב הישראלי עם אחוז האקדמאים הגבוהה ביותר.

 

שלא לדבר על התרומה לדו-קיום של פרויקט שכזה.

[ישה]

מי שירצה לקרוא על הפרוייקט גשר על הוואדי

 

http://giser.handinhand.org.il/nodeweb.asp?t=27378&subid=19673

 

גילוי נאות

 

אחד מנכדותי לומדת שם.

[shlomub]

הירידה מהארץ בשפל של 20 שנה לפחות (לפני זה אין נתונים)

 

http://www.cbs.gov.il/www/publications/alia/t3.pdf

 

עוד הוכחה לצדקתו של פותח השרשור

[blavie]

זה קשור הרבה גם לבטחון, שים לב שבתחילת שנות ה 2000 לדוגמה הייתה ההגירה השלילית החזקה ביותר,

וזו הייתה תחילת תקופתם של פיגועי התופת כפי שאנחנו מכירים אותם היום...

[shlomub]

קשור גם לבטחון, אבל פיגועי התופת לא היוו סכנה קיומית על המדינה כמו איום הגרעין האיראני למשל או מלחמת יום הכיפורים. בנוסף יש לך היום למעלה ממיליון אזרחים שנמצאים תחת איום תמידי של ירי טילים וזה לא היה לפני 10 שנים.

שורה תחתונה - אם באמת המצב הכלכלי (והבטחוני) פה היה כ"כ רע, היית רואה אנשים בתור בנתב"ג ולא כדי לצאת לחופשה בחו"ל.

[ישה]

הסיבה לירידה במספר האבסולוטי היא כי המצב הכלכלי בעולם נהיה חרה ופחות מפתה היה לעבור לשם.

 

המעניין הוא המספר הגדול של עולים מבריה"מ שעזבו , משהו בין שליש וחצי מהמספר הכללי.

[blavie]

נראה לי שזה קשור לכך שהבטיחו להם בוודאי שיעזרו להם להתאקלם ויהיה להם קל...

כשהם הגיעו הם גילו כנראה שהבטחות לא מחזיקות הרבה מים,

הגיוני שהרבה שיש להם את האפשרות הפיננסית יחליטו לחזור אחורה ולא להתמודד עם הקשיים \

להבדיל לחזור לברית המועצות במידה וכשבאו לארץ לא ניתקו בצורה מוחלטת את עצמם מהנכסים והקשרים שהיו להם שם.

אחד הגורמים? ייתכן