אמנם עוד לא ממש קלאסית, אך אני נעתר לבקשת הקהל - מכונית השנה 89' - פיאט טיפו.

[גיא127]

granturismo 2.0 אוטומט.

[ירון פ]

ראוי להוסיף כי לטיפו היתה אחות תאומה (לא זהה ) במרכב סדאן - הפיאט טמפרה. הטמפרה ענתה על "הביקוש הישראלי" למכוניות סדאן ופרטים רבים ממנה נמכרו בארץ.

[dj-jack]

כרגיל חן סקירה מאלפת ומעשירה!

ויוחאי,אתה בהחלט מוסיף המון עם נתוני המכירות והייצור,שאותי אישית מעניינים מאוד.

תמיד אהבתי לדעת כמה "חתיכות" עלו על הכביש מדגמים מיוחדים שאהבתי.

[און יעקבסון]

הטיפו לא התחרתה בשלוש המכוניות שציינת, שהיו בליגת מחיר(ופלחי שוק) שונים לחלוטין. לא רק זאת, אלא שאפילו כהוט האץ', מחירה היה זול יחסית.

 

דגמי 94' של הספורטיבה נמכרו אז בארץ במחיר שהתחיל מ-76,000 ש"ח, כשרוב המתחרות תומחרו בין 90 ל-100 אש"ח. גולף VR6(לאחר הורדת המחיר) החלה מאזור ה-110 אם זכרוני אינו מטעני.

 

אותם אניני טעם מעטים שרכשו את המכונית, עשו עסקה נהדרת.

 

הספורטיבה לא היתה הדגם הספורטיבי הראשון של הטיפו.

בנובמבר 89' הוצגה גירסת 16V של מנוע ה 1756 סמ"ק המוכר והאהוב של ה 124 ספיידר\קופה.

עם 136 כ"ס הביצועים היו טובים, וגובו בהתנהגות כביש טובה.

לפחות מכונית אחת כזו הגיעה בוודאות לארץ, במרכב 5 דלתות כמובן.

 

הכל נכון, אבל כוונתי הייתה שמה שפיאט הציעו היה מעט מדי (בהתחלה) ומאוחר מדי (בסוף). זה לא מספיק שהמכונית תהיה טובה ומהנה. בתחום הזה המונע בראש ובראשונה מחשק, צריך גם תדמית ולוק ואת זה לא היה לטיפו, אז המחיר הנמוך לא ממש עזר.

[חן פרחי]

היה עוד דגם חמים שנקרא ספורטוריזמו או משהו כזה. 2000 סמק, הגיע לארץ רק אוטומטי וברמת איבזור גבוהה.

 

נסעתי עליו לא מעט בצעירותי, היה אחלה אוטו ומהנה מאד, רק בולע דלק בטירוף.

כל המכוניות הללו היו אדומות, ורובן נמכרו לחברת השכרת רכב שנקראה יורו דולר שהיתה באותה העת בבעלות סמל"ת.

[Buki]

Granturismo 2.0

כולן אוטומטיות, אבל ממש לא כולן היו אדומות. בוודאות היו גם בצבע ירוק כהה וככל הנראה גם באפור מטאלי. כולן מודל 1994 וכמו שנאמר, בתצורה שלפני מתיחת פנים.

 

אגב, נמכרו בארץ גם פיאט טמפרה עם יחידת כוח זו (מנוע וגיר).

 

אני רק יכול להוסיף, שהצגת גירסת 3 דלתות לקראת סיום ייצור הדגם נראית כמהלך קצת משומה, ולדעתי די נדיר.

[udical]

היתה טיפו להורים של חבר.

כל לוח המכוונים היה דיגיטלי. כלום כמובן לא עבד.

הרכב התפורר הצורה מפחידה

הדבר הכי מצחיק היה שכשהיו סוגרים דלת, חלקים מהגג היו מתפוררים פנימה, קורע מצחוק.

הרכב לא היה מניע בחורף והיה מתחמם בקיץ, כ"כ הרבה צרות שהוא עשה להם.

שילוב של תחזוקה נמוכה ורכב רגיש הביאו את המכונית יום אחד להיתקע באמצע כביש ולהישאר שם...

ובתוך כל החגיגה הזו, אני כמובן צוחק בנבזות על החבר עם הנבלה שלו ממרומי הפיאסטה המצ'וקמקת שלי... היו ימים

[elibaba]

ההיא שנהגתי בה לא היתה אדומה, אלא אפור כהה מיטלי.

עקב בליעת הדלק המרובה שלה החבר החליף אותה ב33 1.7 לבנה (שגם בלעה הרבה דלק...)

[oren1001]

ואיך אפשר בלי תמונה עכשווית של טיפו 1989 שנראית שמורה מאוד.

[חן פרחי]

ייצור הריטמו הופסק באיטליה בשנת 88', אולם ייצור המישפחתית שהבססה עליה, הרגטה, נמשך עד סוף 89', תקופה מסויימת במקביל לטיפו החדשה, ואז הופסק ייצורה ללא שהוצגה לה מחליפה.

לאור החשיבות הדי נמוכה של פלח שוק המישפחתיות באירופה, החליטו בפיאט לחזור על תקדים הרגאטה ולפתח מישפחתית על בסיס הטיפו.

מה שהיה חשוב יותר עבור פיאט היה הצגת מכונית סטיישן, כשלמעשה מאז סיום ייצור הרגאטה לא היו לפיאט מכוניות סטיישן כלל.

מלאכת העיצוב היתה פשוטה יחסית; לטיפו נוסף תא מטען רבוע וגדול וכך נולדה הטמפרה.

עיצוב הסטיישן היה מעניין יותר - גג המכונית הוגבה קלות וכך נוצרה סטיישן גדולה, נאה ובעלת נפח איכסון גדול.

הצד המכאני היה זהה לזה של הטיפו, למעט ויתור ברור על מנוע ה 1.1.

בעת הצגתה היו לטמפרה 3 מנועים בהיצע - 1.4 עם 72 כ"ס, 1.6 עם 84 כ"ס ו 1.8 TC עם 110 כ"ס שנלקח מהלנצ'יה דדרה.

תיבת ההילוכים היתה ידנית 5 הילוכים או רציפה, CVT בדגם שכונה, איך לא, סלקטה.

גם רמות הגימור היו זהות לאלו של הטיפו, והדגמים המהודרים צויידו אף הם בלוח המחוונים הדיגיטאלי.

השקת המכונית נעשתה בסמוך לתערוכת ז'נבה, בפברואר 90'.

בשנת 91' נוסף מנוע 2.0 115 כ"ס להיצע, והוצעה אופצייה לתיבה אוטומטית 4 מהירויות.

לראץ יובאה הטמפרה החל מ 91' בדגמי 1.4 נטולי איבזור, 1.6 מדיה שכללה הגה כוח ומזגן עם בקרת אקלים דיגיטאלית, מערכת זהה לזו שהיתה בלנצ'יה תמא, אגב.

גם דגם ה 1.8 יובא, ברמת הגימור הגבוהה ביותר, SX.

גם הטמפרה, כמו הטיפו, עברה מתיחת שנים בשנת 93' והשינויים היו זהים.

בשנת 94' יובאה לארץ הטמפרה 2.0 בגירסה אוטומטית שכללה לוח מחוונים דיגיטאלי ואפילו מגב אחורי, פריט נדיר במכוניות סאדן.

למרות שהטיפו הוחלפה בבראבה\בראבו בשנת 95', ייצור הטמפרה נימשך עד סוף 96', וגם היא נעלמה ללא מחליפה ישירה.

סה"כ כמישפחתית היתה הטמפרה מכונית טובה, והציגה יכולת כביש עדיפה על זו של מיתחרותיה היפניות בנות תקופתה.

רק חבל שתא נוסעים עגמומי ומחסור בתיבה אוטומטית בדגם ה 1.6 מנעו ממנה הצלחה גדולה יותר.

הטמפרה יוצרה בין היתר גם בברזיל, שם פותחה לה גירסת 2 דלתות הויא אפילו הוצגה עם מנוע מוגדש ו 165 כ"ס.

גם בטורקיה הורכבה הטמפרה, במפעלי טופאש, במפרט אירופאי מקובל, למעט אופציה למנוע 1.8 16V ו 138 כ"ס, בגירסה מיוחדת לשוק התורכי.

[A110]

ייצור הריטמו הופסק באיטליה בשנת 88', אולם ייצור המישפחתית שהבססה עליה, הרגטה, נמשך עד סוף 89', תקופה מסויימת במקביל לטיפו החדשה, ואז הופסק ייצורה ללא שהוצגה לה מחליפה.

 

הריטמו לא הורכבה אחרי 1987. הרכבתה של הטמפרה (בקאסינו!) החלה באוקטובר 1989, ובתום שנה זו הורכבו שם 3,207 יחידות ראשונות. הטמפרה הושקה באיטליה בפברואר 1990, ועד לחודש זה עוד ניתן היה למצוא רגאטה במחירון פיאט הרשמי. הטמפרה סטיישן הוצגה בקדם-בכורה בתערוכת טורינו, באפריל 1990 (ראו תמונה). במסגרת שלב קדם-היצור של הטמפרה סטיישן יוצרו (לפחות) 97 יחידות, עד מאי 1990. היצור הסדרתי החל מעט אחר-כך.

[אלעד]

לאלפא GT היה בסיס גלגלים של 2.59 והיא התבססה על הפלטפורמה של ה 156.

אמת, אבל ה-147 יושבת על 2.54, ולמיטב ידיעתי הדגם הזה יוצר עד 08', ככה שזה עדיין תומך במה שכתבתי.

[edanj]

אני זוכר לטובה את הטמפרה 95 שלנו.

היה מדובר בדגם 1.6 ידני בגימור האלגנטי.

נראתה כמו ברווז מכוער אבל נוחה ומפנקת מאוד.

היא הוחלפה ב98 למריאה חדשה וכסןפה שנראתה לי בזמנו כמו חללית.

היא שרתה אותנו נאמנה עד 2003.

 

עידן

[חן פרחי]

אמת, אבל ה-147 יושבת על 2.54, ולמיטב ידיעתי הדגם הזה יוצר עד 08', ככה שזה עדיין תומך במה שכתבתי.

 

מצטער "לאכזב" אותך, אבל גם ה 147 התבססה על שלדתה של ה 156, מקוצרת כמובן.

[igalr]

אני שכרתי פיאט כזו לטיול של שבועיים באירופה אי שם בתחילת שנות ה 90 .

אחרי מספר ימים הגעתי למילנו (בחיפושיי אחר חלקים לפאנטיק 125 אבל זה סיפור אחר) ברמזור הרכב כבה ומסרב להניע.

בחנות הסמוכה הסכימו להתקשר לחברת השכרה ולהסביר איפה אני תקוע.

יש לציין שתוך פחות משעה הגיע מכונאי ומתורגמן . המכונאי לא יודע בכלל אנגלית והמתורגמן רק יודע להגיד YES/NO

תוך כמה דקות המכונאי איתר את הבעיה . פס מתכת שמחבר את המנוע לגוף נשבר והמחשב לא קיבל מינוס.

אילתור מהיר והרכב בתנועה .

יום למחרת אנחנו נוסעים באחת המנהרות בדרך לרווירה הצרפתית , ונאלצים לעצור בתוך המנהרה בגלל תאונת שרשרת .

אחרי דקות ספורות רכב מגיע במהירות פוגע ברכב שלנו ומעיף אותנו על הרכב שלפנינו , עוד מספר רכבים עפו מסביב.

סה"כ 13 רכבים זרוקים במנהרה

הפיאט מרוסקת מאחור , הדלת ה5 עשויה מפלסטיק התאדתה מקדימה המצב לא טוב יותר.

הגרר פינה אותנו לתחנת המשטרה ולפיאט לא התגעגענו במיוחד.

קיבלנו מונדאו שהיתה גם יותר חסכונית וגם יותר מהירה וכמובן יותר נוחה וגדולה.