היום ילדים, נלמד לשים Zין על כולם ולחנות איפה שנח לנו.

[bar72]

לא מפתיע לראות שדווקא הג'יפ החליט "לגנוב" חנייה של מישהו אחר.

וחוץ מה, אתה כותב פולג - אבל בעצם זו נתניה, לא?

[Ron Poh]

אני מודד את הנושא בצורה פשוטה.

 

האם חנייה של שתי דקות במקום הספציפי המצולם הזה גורמת הפרעה. כנראה שלא , בעל הבית נסע לעבוד.

ואם בעל הבית ייחזור בדיוק עכשיו, למה הוא צריך ל"סבול"

נזק מצטבר לחניה אולי כן.

ציני?

ורצוי באמת להחנות ליד הכסופה של דריש.

כן, למה לא. מה ייקרה אם יהיה קצת התחשבות גם באחרים, כולה שתי דקות ושכולם ייקפצו לי בזמן הזה. כך אנשים גם עושים חניות כפולות, למה כולה שתי דקות אני שם את הילד בגן ושאתה תתפוצץ.

 

החניה האמצעיית בתמונות שומו שמים מהצד השני של הכביש ויש לחצות שני כבישים "סואנים" לא דוגמא טובה.

זה נכתב בציניות? בגלל שהכבישים לא סואנים כלל וכלל.

לעומת זאת חניית נכים אפילו לא לשניה אחת.

תגובתי באדום.

 

תחשבו על דרויש מה שאתם רוצים, אך גם תחשבו איזה עולם נפלא היה יכול להיות שכל אחד מתחשב בסובבים אותו.

[חולגי]

בוקר טוב אליהו.

ליד מרבית גני הילדים ישנה תופעה דומה.

(ואני חשבתי שהכותרת של הפוסט שלך, מכוון לאיזו שביתה כללית...)

[Derish]

אני מודד את הנושא בצורה פשוטה.

האם חנייה של שתי דקות במקום הספציפי המצולם הזה גורמת הפרעה. כנראה שלא , בעל הבית נסע לעבוד.

 

זה גורם להפרעה לעתים קרובות, פשוט באותו יום בעל הבית באמת יצא מוקדם.

חוץ מזה, מכיר את הביטוי "לא לפני הילדים"? לדעתי זה קודם כל דוגמה אישית רעה, אח"כ אפשר לחשוב אם מפריע או לא.

בדיוק כפי שלא מפריע לחצות את הכביש באדום, אבל כשאתה מסתובב עם ילד בן 3-4, אתה תחכה כמו אדם נורמלי לירוק.

 

אני רואה שמשעמם לך מאוד

 

זה שהציניות הפכה בארץ לדרך חיים, לא אומר שאני חייב לאמץ אותה ולשתוק כשאני רואה דברים כאלה.

 

לאתה כותב פולג - אבל בעצם זו נתניה, לא?

 

כן נו... כמו שרמת אביב זה בעצם תל אביב. תכל'ס.

 

תחשבו על דריש מה שאתם רוצים, אך גם תחשבו איזה עולם נפלא היה יכול להיות שכל אחד מתחשב בסובבים אותו.

 

אפקט פרנקוס - ברגע שרואים מי כתב את ההודעה, התוכן כבר הרבה פחות חשוב.

נראה לי שהגיע הזמן לפתוח טרול.

[ברווז]

נראה לי שהגיע הזמן לפתוח טרול.

 

הלו! לא באלימות!!! מסכן הטרול, מה הוא עשה לך!?

דריש ידידי, שכחת את החצי השני של המשוואה.

אם אתה מעיז להעיר לחמור כזה, אתה יוצא אשם בכל הסיפור. "למה מי אתה שתגיד לי איפה לחנות?"

כמו כל האלה שנדחפים לי לתוך הנתיב, לתוך החיים ולתוך האוטו כשאין לי לאן לברוח ועוד מוציאים לי אצבע משולשת כי צפרתי כדי למנוע תאונה (ואני מאד מאד מאד מאד מאד משתדל שלא לצפור, אני שונא את הרעשן הזה).

 

אני ממליץ על התקנת שער או עמוד מתקפל שימנע חנייה, או לפחות יכריח את הנבלות לחנות בצורה כזו שהרכב שלהם יהיה בסכנת פגיעה מרכב חולף. אולי כך הם ילמדו.

אני יודע שזה לא אופייני לי, תגובה שכזו, אבל בממוצע יוצא לי לעבור פעם בשבוע בכביש בעל נתיב אחד, 3 מקומות חנייה, ליד מרכז מסחרי סואן (קצת לפני הדואר המרכזי בהדר בחיפה), ובעקבות כך לעבור על החוק כי 7 שמוקים חונים בחנייה כפולה מול 3 מקומות חנייה, ואני צריך לעקוף על פס לבן (בנתיב הנגדי 2 נתיבים ונהגים מתורגלים לנסוע שם רק בימני...). אם זה היה עמידה לשנייה, ניחא- אני מחכה בשקט ונותן להומו שבלע צפצפה מאחורי לעקוף אם בא לו. אבל כשאין ברירה, זה מעצבן במיוחד.

דריש- אני איתך.

[יוסי פרנקוס]

[snoop90]

2. למה לכול הרוחות והשדים הפקידה בבנק/בסופר או בקופת החולים אשר צריכה לשרת אותי מדברת בסלולארי עם החבר בזמן שהיא מטפלת בי.

כנראה שלקבל שירות טוב - נחשב לדבר הזוי לכל הדעות.

[איציק נ.]

דריש, תגיד לי - אתה השתגעת ???

מה, אתה רוצה שהאמא תלך עוד 20-30 מטר עד הגן ??!?!?!?!

שומו שמיים !!! אתה לא מבין שהיא ממהרת ???!!!

היא לא יכולה לבזבז עכשיו זמן לחנות את הרכב כ"כ רחוק וללכת ברגל !!!

ממש חוצפה מצידך לדרוש כזה דבר

 

 

ועכשיו ברצינות:

 

עם בהמות מהסוג הזה אין הרבה ברירות: לצלם, לשלוח למשטרה והנהג\ת יקבלו דו"ח בדואר.

1-2 מכתבים כאלה - ואתה "מסודר".

בישראל זה עובד -רק- בשיטה הזו: אנשים מבינים רק מתי שמתחילים "לתלות" אנשים אחרים ו/או מכניסים להם יד לכיס... רק אז הם, בד"כ, קצת מפחדים ומפסיקים (שלא תחשוב לרגע שהם מבינים שהם עושים משהו לא בסדר, הם מפסיקים רק בגלל החשש לדו"ח).

 

איציק

[edanj]

עוד חווייה טריה מהלבנט.

 

עכשיו שאני מבקר בארץ, סונג'רתי לתורנות הסעה של האחיינית לגן.

המקום נמצא ברמת פולג, שכונה די סולידית, ומשרת בעיקר את אוכלוסיית ההייטק המקומית.

 

למרות כל זה, ועל אף העובדה שמזג האוויר בינתיים די נח, יש תופעה קבועה שחוזרת על עצמה:

רוב ההורים, שבטוחים שהילד שלהם זה הדבר הכי חשוב בעולם, חונים כמו חמורים על המדרכה ובתוך

אזור החניה של הדיירים החולקים את הבניין עם הגן. שלא תהיה לכם טעות - זה לא מקובל על הדיירים

והם ביקשו לא פעם להימנע מהתנהגות כזאת. אבל אין עם מי לדבר...

 

[ATTACH]265029[/ATTACH] [ATTACH]265030[/ATTACH] [ATTACH]265031[/ATTACH]

 

הגננת טוענת שגם היא תמיד אומרת להורים לא לחנות שם, אבל כפי שאפשר לראות בתמונות, דיבורים

לחוד ומעשים לחוד. וזה לא משהו חד-פעמי, הייתי שם כמה ימים ברצף והסיפור חזר על עצמו כל פעם.

 

מה שהכי מגוחך בסיפור הזה - במרחק מטרים ספורים יש שפע של מקומות חניה שיכולים להספיק לכולם.

אבל מה, "שאני אשפשף"? שההורה יטריח את עצמו לחנות כמו בן אדם? חלילה. עדיף פשוט לחנות איפה

שבא לו - בחניה של השכנים, במקביל ובניצב, לחסום את המדרכה, להפריע להולכי הרגל... העיקר קרוב

לדלת, שלא יצטרך לבצע את עבודת הפרך של להוליך את הילד עוד 30 מטר מהאוטו.

 

כפי שאפשר לראות בתמונות, "חץ הכסף" שלנו חונה בצורה נורמלית ובטיחותית מבלי להפריע לאף אחד.

אפילו לאחייניתי בת ה-4 לא הפריע ללכת ברגל - שומו שמיים! - 20 שניות נוספות.

 

ואני שואל: אם זאת הדוגמה שהורים ומחנכים אינטליגנטים כביכול נותנים לילדיהם, אז מה הפלא שבהמשך

הם גדלים לחנות בחניות נכים, בחניה כפולה, או נוסעים עם שלט "פקח אני פורק סחורה" קבוע על השמשה?

 

עם כל האופטימיות והשיפור שאני רואה פה לאורך השנים, לפעמים אני חושב שלמדינה הזאת פשוט אין סיכוי...

 

די מסכים עם הנאמר למעט שני המשפטים שמסומנים באדום:

 

1. גם אני הורה שבטוח שהילד שלי הכי חשוב בעולם כי הוא הילד שלי ואני די מרחם על ילדים/אנשים שההורים שלהם לא מרגישים כך.

2. גם האוייבים שלנו חשבו כך לאורך השנים ואכלו את הכובע כל פעם מחדש. מי שאוהב את המולדת שלו "יחליק" לה על הפגמים הללו. מאמין שהמותג "ישראל" לא ייעלם מהמדפים.

 

יום נעים,

 

עידן

[אייל]

מר דריש,

באת לביקור בארץ לזמן מוגבל, אין לך משהו יותר טוב לעשות מלחפש על מה להתעצבן?

 

אם אתה חושב שלמדינה הזו אין סיכוי, אני ממליץ שתישאר בחו"ל .

פשוט מרתיח לקרוא משפט כזה.

[Arilou]

דריש, ליד הבית שלי הם פשוט עוצרים באמצע הרחוב ועוצרים את כל התנועה (רחוב חד סטרי קטן עם שלושה גנים ובית ספר - אסור לצאת ברבע לשמונה מהבית עד שמונה ורבע).

 

הכל כדי לא לחנות במגרש שנמצא ברחוב וללכת כמה מטרים ברגל. בימי גשם התופעה מחריפה.

[Derish]

גם אני הורה שבטוח שהילד שלי הכי חשוב בעולם כי הוא הילד שלי ואני די מרחם על ילדים/אנשים שההורים שלהם לא מרגישים כך.

 

יש הבדל בין להרגיש שהילד שלך חשוב לבין להיות בטוח שהוא הדבר היחידי שחשוב.

הנוחות של הילד שלך לא צריכה להיות על חשבון אנשים אחרים.

 

מה גם שילדים צריכים לדעת את מקומם, במשפחה ובחברה באופן כללי. לישראלים באופן מסורתי

יש בעיה עם הגדרת הגבולות האלה, ועל זה אפשר לקיים דיון נפרד (או לכתוב ספר עב כרס).

 

אני לא טוען שהילדים לא חשובים, אבל לא יקרה כלום אם "הוד מלכותם" ילכו עוד 20 מטר ברגל.

 

מי שאוהב את המולדת שלו "יחליק" לה על הפגמים הללו. מאמין שהמותג "ישראל" לא ייעלם מהמדפים.

 

אהבת המולדת לא חייבת להיות אהבה עיוורת.

אני מחליק לישראל על הרבה פגמים אחרים, אבל התחשבות בזולת וכבוד הדדי הם אבני היסוד של כל חברה מפותחת.

אם ישראל שואפת מתישהו ליישר קו עם אירופה (בפן ההתנהגותי והתרבותי, לא בכל התחומים) אז ככה לא עושים זאת.

 

אם אתה חושב שלמדינה הזו אין סיכוי, אני ממליץ שתישאר בחו"ל. פשוט מרתיח לקרוא משפט כזה.

 

נו טוב, אבל רק בגלל שביקשת יפה.

[אנלוגי]

הזמן - שמונה וחצי היום בבוקר.

המקום - תחנת אוטובוס בדיזנגוף פינת בן גוריון.

מזג אוויר - קר, גשום.

אוכלוסיה - מעורבת. המשותף לכולם הוא עיניים טרוטות והתכנסות במעילים מתחת לגג התחנה, או העץ שלידה, או גגון החנות שמאחוריה.

 

והנה מגיע מר ישראלי ב-ix35 הכסופה שלו, מחנה מטר לפני תחנת האוטובוס, המנוע דולק והוא ישוב בנחת בכיסא הנהג. מגיע אוטובוס ראשון, עוצר באמצע הכביש, תור של אנשים לדלת, נרטבים בגשם. התנועה מאחורי האוטובוס עוצרת כמובן. אוטובוס שני - אותו תרחיש.

 

אני ניגש לנהג, דופק בעדינות על החלון. חריץ נפתח. "בוקר טוב, אתה עומד במקום שמאוד מפריע לתנועה וגם לאלה שמחכים לאוטובוס. אם תיסע רוורס 10 מטר כל הבעיה תיפתר. אין תנועה מאחוריך עכשיו, אין בעיה".

נהג: "יאללה יאללה מה קרה, כולה עומד כמה דקות".

אני: "סבבה, לא בא אליך בטענות, רק אומר שאתה יכול לעמוד 10 מ' אחורה בלי לחסום את כל הכביש ולגרום לכל האנשים העייפים האלה להירטב בתור לאוטובוס".

נהג: "סע סע, על הבוקר מדבר לא יפה".

אני: "אדוני הנכבד, צר לי שהיום הזה התחיל עבורך ברגל שמאל, אני מבין שהדבר האחרון שאתה רוצה הוא להגיע לעבודה ולכן אתה גונב כמה דקות בדרך, אבל בעשותך כן אתה משליך את כל צרותיך על שאר תושבי תל אביב שגם להם לא חסרות צרות בבוקר חורפי ואפור זה".

 

נהג - סוגר חלון ומנתק קשר עין תוך נפנוף מבטל ביד. אני - עולה לאוטובוס, נרטב.

 

 

(הדיאלוג שופץ מעט ע"מ להתאים לדפוס, אבל שומר לחלוטין על רוח הדברים. למי שזיהה קורטוב ציניות - צר לי לאכזב, באמת שהייתי מנומס, חייכן ונחמד. אולי כאן טמונה הבעיה שלי).

[סולל הדרך]

מר דריש,

באת לביקור בארץ לזמן מוגבל, אין לך משהו יותר טוב לעשות מלחפש על מה להתעצבן?

 

זה בלתי נמנע לא להתעצבן.

אחרי שהות בחו"ל שנוכחים באופן אישי, שאפשר גם אחרת זה מאוד צורם.

ללכת ולהגיד למישהו לא טוב לך אז תצא בחוץ זה נורא קל.

החוכמה היא לקבל את הביקורת ולהשתפר.

 

מה שקורה בארץ בהמון תחומים הוא "מזעזע" ביחס למדינות מערביות נאורות.

אפשר להשלים עם המצב ולצרף אותנו לפדרציה של שוכני האוהלים או לנסות לשנות.

כל אחד ונקודת המבט שלו.

 

כיבוד הזולת (גם מקום החניה פרטי שלו, אפילו שהוא כרגע לא נמצא) וכיבוד החוק הם א'-ב' של חברה בריאה.

[vik014]

לא שאני אוהב את התופעה. לא שאני חושב שצריך לקבל את תופעת ה"חזירות". אבל מאידך, לא אוהב הגזמות לשום כיוון. אכן מדובר בעצירה של עד 2 דקות, תחשבו, הורה, בזמן מוגבל, צריך להוריד ילד לפעמים בוכה עם ציוד, כשעוד 2 זאטוטים יושבים ברכב ומחכים לתורם. זה לא פשוט. קל מאוד להגיד תחנה 30 מטר רחוק (גם שם לא תמיד יש מקום). מה עם גילוי טיפת התחשבות מצד בעל החניה. אז מה קרה אם אחת ל - היה צריך להמתין 30 שניות שיפנו לו את הדרך.

מקור הבעיה במקום אחר, רשויות צריכות להתנות קבלת רישיון הפעלת גן , ומוסדות ציבור ביכלל, במציאת פיתרון הולם ומסודר ל " פריקה וטעינה" מהירים. נכון זה מייקר, הכל יקר. יש בעיה עם התרבות השלטונית, מציבים תנאים בלתי הגיוניים, אחרי זה מכים בקנסות.