חזון בטר פלייס קורם עור וגידים. אתמול הושקה תחנת החלפה ראשונה.

[נהג רגוע]

לגבי שחיקת הטווח - שוחחתי בנושא עם טל אגסי ושאלתי אותו מה יקרה עם הסוללות הללו. התשובה שלו היתה שבעתיד יתכן כי יוצעו חוזים מוזלים עבור שימוש בסוללות עם טווחי נסיעה קצרים יותר. אגב, בטר פלייס עדכנו את הטווח המובטח והוא עומד על 185 ק"מ במקום 160 במקור. לטענתם מדובר בטווח המתאים לשימוש נורמטיבי (כן, עם מזגן).

אם זה נכון זה מסבך את ניהול התחנות החלפה, שיצטרכו להכיל מספר מסוים של סוללות עם טווח מקוצר ואחרות עם טווח מלא, כאשר כל הזמן מגיעים לקוחות, לוקחים סוללה ומשאירים את שלהם. (אגב, אלו עם הטווח המקוצר יזדקקו ליותר ביקורים בתחנות).

לגבי 185 ק"מ... לדעתי מדובר בתוצאה שהם קיבלו במבחן NEDC , זהו מבחן מקל שגורם לפער שאנחנו רואים בין נתוני מעבדה לבין המציאות. מבחן EPA האמריקאי מחמיר יותר ומקבל טווח של 20% פחות. אני לא חושב שב NEDC המזגן פועל. ויש לזכור שבחורף הפעלת החימום ברכב חשמלי אינה באה בחינם כמו ברכב בנזין, אלא מקצרת את הטווח.

 

חשבתי על רעיון להורדת עומס בתחנות ההחלפה- בשבת עם ישראל מחנה בכל מיני חניונים, של הקרן הקיימת, מסעדות ערביות, וכו' מספיק ששמים כמה עמודים ל"טעינה מהירה" בחניות האלו, כאשר המקום שמור למנויי בטר פלייס, ואפשר בזמן ארוחת הצהריים למלא סוללה ממצב של כמעט ריק למצב של כמעט מלא.

אותו קונץ לגבי תושבי תל אביב למשל. הרבה מנהגי הליסינג גרים בתל אביב ואין להם חניה שמורה מתחת לבית, או חניה ברחוב, או חניה בכלל... אם בטר פלייס יסגרו חוזים מול העירייה וישמרו להם מקום ליד עמוד הטעינה (כמו חניית נכים) זה עוד תמריץ גדול לקחת רכב של בטר פלייס.

[baer]

אני לא יודע מאיפה הנתון לגבי הזרם הנדרש לטעינה לילית של המכונית של בטר פלייס (אם אתה יודע אותו, אנא שתף אותנו במקור שלך), אבל גם אם נניח שהוא נכון: אתה לא יכול להניח שהמכוניות הללו יטענו בלילה. למעשה, כמעט בטוח שזה לא יקרה. האדם הממוצע חוזר הביתה בשעות אחר הצהריים - ערב המאוחרות ומכניס את המכונית לשקע. ומה יקרה בימים החמים ביותר בשנה, כשהרזרבות של חברת החשמל שואפות לאפס?

 

מכאן:

למצבר קיבולת של 22 קילו-וואט-שעה וניתן להטעינו בזרם ביתי של 10-16 אמפר למשך 6-8 שעות (טעינת לילה) או 32A/400V, טעינה של 30 דקות, בעמדת טעינה.

אני לא בא בטענות למשאבי החשמל שיצרכו עמדות הטעינה, זה מוצר שעל חברת חשמל לספק בכל מקרה אבל לבוא ולטעון שטעינה בייתית יכולה לגרום לעומסים כאשר זה בדיוק ההיפך?

הוזכר "ניהול אנרגיה חכם" מישהו יכול להרחיב? האם בכל עמדת טעינה יהיו מצברים שייטענו בלילה ויספקו את הזרם ביום? לא נראה לי מכיוון שמדובר בקיבולים עצומים אבל שוב אם יש למישהו פרטים אשמח לשמוע.

 

לגבי טווח הנסיעה - רכב חשמלי לא מיועד לנסוע לחרמון אלא לספק פתרון של ק"מ בודדים ביום למקום העבודה, לקניון וכ"ו וההטענה במקרה כזה תהיה אחת לכמה ימים שזה בהחלט נסבל. לכן גם המחיר צריך להיות הרבה יותר זול, אבל - מאחר ומחירו כאן מקביל לרכב "רגיל" צריך לגרום לו להיות מה שהוא לא ובין היתר לספק חבילות חשמל לא מציאותיות.

 

אגב לפיתרון של בטר פלייס בהחלט יש מקום בישראל רק חבל שזהו הפיתרון היחיד.

[נהג רגוע]

טעינה- החישוב לא מסתדר לטעינה מהירה ( 400 וולט, 32 אמפר, למשך 0.5 שעה) נותן רק 6.4 קוט"ש (בערך רבע מצבר). כנראה יצטרכו 100 אמפר.

למה אתה אומר שטעינה לא מנוהלת לא תגרום לעומס?

תחשוב שמתוך 2 מליון רכבים פרטיים, מליון אחד יהיה חשמלי תוך עשר שנים.

כולם חוזרים בערב או אחה"צ וטוענים בזרם איטי של 16 אמפר. (220 וולט).

זה בערך 3.5 קילוואט.

עבור מיליון מכוניות זה 3500 מגה-וואט. שזה אומר להוסיף שליש ליכולת ייצור החשמל של ישראל כיום.

 

רשת חכמה- ויש רעיון לעשות רשת-חכמה, smart grid , שבה הרכבים החשמליים שמחוברים לעמודים נותנים חשמל למדינה, כדי למנוע הפסקות חשמל ולמנוע את הצורך להקים תחנות כוח חדשות רק בשביל שעה-שעתיים של שיא הצריכה בצהרים בקיץ.

 

בלאי המצבר- אגב, מכיוון שהמצבר בבעלות בטר פלייס, יש להם אינטרס שהבלאי שלו יהיה איטי. פריקת המצבר עד הסוף או כמעט, מקצרת את חייו ומפחיתה את הטווח שלו ולכן את ערכו הכלכלי. מבחינתם עדיף שיהיה לך עמוד טעינה בכל מקום, כך שרוב רובם של הנסיעות יסתיימו בשימוש של 10-15 אחוז מהמצבר ואז מילוי שלו מחדש ל 100 אחוז.

 

הכימיה של הסוללה- אם מישהו יודע באיזה תת-סוג של מצבר ליתיום הם משתמשים, אשמח לדעת.

אגסי אמר לפני שנתיים בהרצאה בטכניון, שמדובר בליתיום-ברזל-פוספט LFP , מצבר שהוא כבד יחסית ותופס הרבה מקום, אבל זול ליצור, בטיחותי מאוד, ובעל אורך חיים (קילומטרז) גדול.

 

מחזור- העניין הוא שאין תועלת כלכלית במחזור של מצבר כזה. גם למצברים של ליתיום-קובלט יש ערך מיחזור נמוך מאוד, וגם זה בעיקר בזכות הקובלט. מסתבר שבסוללות ליתיום אין הרבה ליתיום, ומה שיש שווה בערך 150 דולר.

[baer]

טעינה- החישוב לא מסתדר לטעינה מהירה ( 400 וולט, 32 אמפר, למשך 0.5 שעה) נותן רק 6.4 קוט"ש (בערך רבע מצבר). כנראה יצטרכו 100 אמפר.

למה אתה אומר שטעינה לא מנוהלת לא תגרום לעומס?

תחשוב שמתוך 2 מליון רכבים פרטיים, מליון אחד יהיה חשמלי תוך עשר שנים.

כולם חוזרים בערב או אחה"צ וטוענים בזרם איטי של 16 אמפר. (220 וולט).

זה בערך 3.5 קילוואט.

עבור מיליון מכוניות זה 3500 מגה-וואט. שזה אומר להוסיף שליש ליכולת ייצור החשמל של ישראל כיום.

 

נכון, לסוללת ליתיום יש בממוצע נצילות פריקה של 80-90% כלומר עומדים לרשות הנהג כ-20 קוט"ש וכדי לטעון אותה בחצי שעה ו-400V צריך זרם של 100 אמפר (40 קילו-וואט). בטעינה ביתית לעומת זאת מדובר ב-8 שעות ו-220 וולט - זרם של 11 אמפר או 2.5 קילו-וואט.

כידוע, שעות הלילה אלו השעות בהן אין עומס. לא משהו שחברת חשמל לא יכולה להתמודד עמו לכל הדואגים.

הנה עוד רעיון - כמו שבטר פלייס מקבלת מן הסתם תעריף מיוחד לחשמל, נהוג במדינות אחרות (אני יודע על קפריסין) שיש לחלק מהבתים חיבור ל-2 רשתות חשמל נפרדות עם שני שעונים: רשת אחת רגילה כמו כאן ורשת שנייה שפעילה רק בלילה ושעה אחת ביום והחשמל בה הרבה יותר זול (כחצי עד שליש במחיר). כך ניתן "לאלץ" את הצרכנים להטעין רק בשעות מסוימות עקב הכדאיות הכלכלית.

[sperial]

גם בארץ אפשר לקבל מונה המחייב בשלושה תעריפים שונים בשעות שונות התעריף קרוי "תעו"ז". יש עם זה כמה בעיות:

1. עלות התקנה די גבוהה.

2. השנה מחולקת ל-4 עונות שבכל אחת מהן שעות התעריפים שונות, כך שהעניין די מבלבל.

3. אין תקופת נסיון - יש התחייבות לשנתיים. אין אפשרות להתחרט אם מתברר שהתעריף מגדיל את החשבון.

4. תעריף השיא יקר, כך שמיזוג הבית או בישול\אפיה בשעות היום הופכים יקרים מאוד.

[yehuda-k]

נכון לעכשיו, המחיר של המכונית החשמלית - ללא הטבות מס - הוא אכן לא משתלם ביחס למכונית עם מנוע בעירה פנימית. אלא שכמו שהסברתי לרועי, את עלויות היצור אפשר להוזיל רק על ידי יצור המוני, וזאת אחת הסיבות שניתנות הטבות המס הללו (ולא רק בישראל).

 

יצור המוני לא יכול להוזיל את מחיר הסוללה אלא רק את מחיר הרכב ללא הסוללה, כך שאין פה פוטנציאל רציני להורדת עלות הרכב החשמלי.

 

חוץ מזה, מחירי הנפט רק עולים כלפי מעלה ובנקודה מסויימת גם יחצה הגבול שמפריד בין הכדאיות המוחלטת (ללא הטבות כלשהן) של המכונית הקונבנציונלית ביחס למכונית החשמלית.

אם מחיר הנפט יעלה חזק, קודם כל יגרם משבר כלכלי קשה שיגרום להקטנת ביקושים . כך המחיר לא ימשיך לעלות לרמה שרכב חשמלי יהיה כדאי.

 

ומה לגבי תחבורה ציבורית? תחבורה ציבורית היא פתרון, אבל לא ה-פתרון.

אמרתי שאין פתרון של זבנג וגמרנו. הפתרון הוא התיעלות כללית והחלק היחסית פשוט בהתיעלות הזו הוא תחבורה ציבורית טובה, שתגרום למספיק אנשים להשתמש בה במקום ברכב שלהם.

 

אני אחזור על הנקודה ש-haimy העלה: בטר פלייס אוגרת אנרגיה - כלומר, היא רוכשת אותה בשעות השפל ועל ידי כך יכולה לענות לביקוש בלי ליצור עומס יתר על רשת החשמל. סביר להניח שהיא גם תשתמש במאגרי האנרגיה הללו בשביל תחנות ההחלפה. אגב, שי אגסי אמר שהמערכת שהם פיתחו מאפשרת להקים רשת מכוניות חשמליות עם 0% עומס נוסף המוטל על מערכת החשמל. עד כמה אפשר להאמין לו? אני לא יודע, אבל זה כנראה משהו שהם חשבו עליו.

 

אגסי הוא אשף מכירות וכבר ראינו שחלק ממה שהוא אומר לא מתגשם. איפה מאגרי האנרגיה האלה? על איזה טכנולוגיה הם מבוססים? מי יספוג את העלות שלהם?

בינתיים אין סימנים רצינים למאגרים האלה. אולי הם חלק מ"בגדי המלך החדשים" של אגסי.

 

יהודה

[נהג רגוע]

יצור המוני לא יכול להוזיל את מחיר הסוללה אלא רק את מחיר הרכב ללא הסוללה, כך שאין פה פוטנציאל רציני להורדת עלות הרכב החשמלי.

לדעתי הפוטנציאל להוזלה בייצור המוני יהיה די משמעותי ונרגיש אותו. בנוסף לכך, גם את מחיר הסוללה יוזילו עם השנים.

 

אם מחיר הנפט יעלה חזק, קודם כל יגרם משבר כלכלי קשה שיגרום להקטנת ביקושים . כך המחיר לא ימשיך לעלות לרמה שרכב חשמלי יהיה כדאי.

אני לא חושב שנראה את הביקושים לנפט יורדים. מקסימום הם יתייצבו על איזשהו מספר, שכנראה גדול יותר מהביקוש שאנחנו רואים היום. גם המחיר כנראה ירקיע שחקים, ואני מדבר עוד לפני שהמדינה גובה מס בלו. בסופו של דבר העולם יכול עוד להעביר מכוניות ומשאיות לחשמל (בהנחה שמלאי הפחם גדול הרבה יותר ממלאי הנפט באדמה). אבל מטוסים כנראה ימשיכו להזדקק לנפט, ונראה שהעולם צועד לכיוון של קטסטרופה:

להלן ציטוט מתוך http://www.news1.co.il/Archive/003-D-44782-00.html :

 

"ראשית, יש לקחת בחשבון שמאגרי הדלק בעולם הם מוגבלים וסופיים. נראה כי לנוכח הגידול הצפוי באוכלוסיית העולם והעלייה ברמת החיים אצל חלק גדל והולך בה, תוך הגברת השימוש בדלקים, מאגרי הנפט והגז לא יספיקו מעבר לעשורים בודדים, והפחם יהיה זמין עוד כמאה-מאתיים שנה.

שנית, גם האופטימיסטים שבין בעלי התחזיות מודים, שזמן רב לפני שיאזלו מאגרי הדלקים, הכמויות שעדיין תוותרנה, תהפוכנה יקרות יותר ויותר. הדלקים הזולים יותר יתכלו בתחילה, ובעלי יתרת הדלק ינצלו אותה לסחיטה חסרת רחמים של המשתמשים, אם לא יימצאו עד אז מקורות אנרגיה חלופיים ראויים. כבר כיום נתפסות חברות הנפט בשקרים ובסתירות בפרסום כמויות הנפט, והן משחקות בהיקפי ההפקה שלהן הן מול מתחריהן והן מול הקונים."

 

......

[שלומי]

דבר שני, טווח השימוש הקצר מדי; כמה מכם יהיו מוכנים להצטרך להגיע לתחנת הטעינה כמה פעמים בשבוע, בהשוואה לפעם אחת כיום (מילוי דלק ממוצע פעם בשבוע, סביר?).

 

דבר שלישי, מה קורה עם הסוללות לאחר שסיימו את חייהם? עד כמה שידוע לי גם מחזור סוללות הוא לא תהליך ירוק.

 

 

כל עוד אתה מכניס את התקע לשקע בערב אתה לא אמור להיכנס בכלל לתחנת החלפה ביום יום.

כל רכישה של רכב כזה תהיה מלווה בהקמת 2 עמודי טעינה עבורך, אחד בבית ואחד בעבודה.

ככה שרוב האנשים בכלל לא צריכים להיכנס לתחנת ההחלפה רק במקרה של נסיעה ארוכה.

 

לגבי הסוללות, בטר פלייס מצהירים שלאחר 200K קילומטר הסוללות יישחקו ב 20% , מכאן יש מס' אפשרויות, אחת היא להעביר אותם למקומות בהן הנסועה הרבה יותר קטנה (ווגאס היתה הדוגמא של שי אגסי) השנייה היא לאפשר לאנשים חוזה זול יותר בעבור סוללה חלשה יותר. לאחר מכן אפשר יהיה לנצל את הסוללה באיים קטנים כמו הוואי.

הדוגמא ששי נתן היא שאחרי מיליון קילמוטר צריכים איכשהו להיפטר מהסוללה, עכשיו תדמיינו מה מזהם יותר, סוללה או בריכה מלאה ב-100,000 ליטר של בנזין , 400 ליטר של שמן מנוע ועוד אי אלו שמנים ותוספים שהיו נשרפים במהלך מיליון קילמוטר.

 

 

לא נראה לכם שמשפחת עופר החליטה לשחוט את עם ישראל במחיר בתור מונופול?

אבל, איך הם הגיעו למחיר של 123K לא כולל סוללה יקרה(בהנחה שמחיר שפורסם בכלכליסט נכון)? להזכירכם זה במיסוי של 10% מול 83% בכל מכונית אחרת.

לי זה נראה כמו נסיון של מונופול חדש לסחוט מאיתנו כספים בחסות המדינה.

 

 

משפחת עופר לא תמכור לך רכבים, הסר דאגה מליבך, למשפחת עופר אין מניות ברנו.

בטר פלייס תמכור שירות ותשתית, זה מה שהם עושים אם לא הבנתם.

 

 

 

אגב, באף תמונה לא ראיתי פאנלים סולאריים על הרכב, שיחסכו בחשמל של הסוללה בזמן עצירת הרכב עבור פעולת מזגן/מערכת.

האם מי שהיה שם שאל את אגסי למה זה לא חלק מהחזון שלו?

 

שאלנו, פאנלים סולרים על גג הרכב יטענו משהו כמו 1% מהסוללה, זה מיותר.

בכל מקרה, הזמנתי את נציגי בטר פלייס לענות בדיון הזה. בקרוב הם יתנו פה תגובות מקצועיות על השאלות הרבות שעלו פה.

[נהג מתחיל]

אני חושב שרבות מהתשובות הן באוויר, נכון לעכשיו - כן טעינה בבית, לא טעינה בבית, 100 ק"מ בלי מזגן, 50 ק"מ עם מזגן וכולי.

 

לעניות דעתי, ואני לא מומחה, אין במיזם הזה בשורה אמיתית לאזרח.

 

אני חושב שהחלופה המיטבית מבחינתו של האזרח ומחינתה של המדינה היתה לספק תחבורה ציבורית יעילה כפרויקט לאומי אמיתי - רכבות עיליות ותחתיות מופעלות בחשמל למשל.

 

ניתן בקלות לצמצם את מספרם של כלי הרכב הפרטיים באמצעות תחבורה ציבורית יעילה בסטנדרטים גבוהים; מבחינה טכנית זה לא בשמיים.

 

הבעיה היא שהתחבורה הציבורית בישראל מנוהלת על ידי ועדי עובדים שיש להם נציגות עניפה במרכזי המפלגות ולפיכך בכנסת, ואין להם חזון או מוטיבציה לשינוי.

[נהג רגוע]

לגבי הסוללות, בטר פלייס מצהירים שלאחר 200K קילומטר הסוללות יישחקו ב 20% , מכאן יש מס' אפשרויות, אחת היא להעביר אותם למקומות בהן הנסועה הרבה יותר קטנה (ווגאס היתה הדוגמא של שי אגסי) השנייה היא לאפשר לאנשים חוזה זול יותר בעבור סוללה חלשה יותר. לאחר מכן אפשר יהיה לנצל את הסוללה באיים קטנים כמו הוואי.

הדוגמא ששי נתן היא שאחרי מיליון קילמוטר צריכים איכשהו להיפטר מהסוללה, עכשיו תדמיינו מה מזהם יותר, סוללה או בריכה מלאה ב-100,000 ליטר של בנזין , 400 ליטר של שמן מנוע ועוד אי אלו שמנים ותוספים שהיו נשרפים במהלך מיליון קילמוטר.

 

אני חושב שאתה משווה פה שני דברים שונים-

ה 100,000 ליטר בנזין נשרפים, ולא נשפכים לאדמה. מה שכן- הם מייצרים גזים רעילים, וגז CO2 שתורם לאפקט החממה.

לגבי השמן אני גם חושב שממחזרים אותו ולא שופכים אותו לבריכה...

חוצזמה, לא הזכרת את זה שרוב הזיהום ייגרם לא כאשר ייפטרו מהסוללה, אלא במשך כל חיי הרכב- בזמן שמייצרים עבורו חשמל. כמובן מדובר בזיהום שהוא רחוק ממרכזי האוכלוסיה ופליטת CO2 שהיא מעט נמוכה יותר מאשר בחלופה של שימוש בבנזין.

[Clutch]

אם זה נכון זה מסבך את ניהול התחנות החלפה, שיצטרכו להכיל מספר מסוים של סוללות עם טווח מקוצר ואחרות עם טווח מלא, כאשר כל הזמן מגיעים לקוחות, לוקחים סוללה ומשאירים את שלהם. (אגב, אלו עם הטווח המקוצר יזדקקו ליותר ביקורים בתחנות).

 

איני יודע איך בדיוק זה יתבצע. יכול להיות שהסוללות יעברו לשווקים "קטנים" יותר כמו הוואי (וישראל ) כמו ששלומי אמר. בכל אופן, האינטרס של בטר פלייס הוא "לסחוט" את הסוללות כמה שאפשר, אחרת הם זורקים כסף לפח.

 

לגבי 185 ק"מ... לדעתי מדובר בתוצאה שהם קיבלו במבחן NEDC , זהו מבחן מקל שגורם לפער שאנחנו רואים בין נתוני מעבדה לבין המציאות. מבחן EPA האמריקאי מחמיר יותר ומקבל טווח של 20% פחות. אני לא חושב שב NEDC המזגן פועל. ויש לזכור שבחורף הפעלת החימום ברכב חשמלי אינה באה בחינם כמו ברכב בנזין, אלא מקצרת את הטווח.

 

אני חושב שאתה צודק; הם אכן ציינו שהשינוי בטווח בא כהתאמה למבחן כלשהו. בכל אופן, בשנה שעברה שאלתי את טל אגסי בפירוש - האם הטווח שדיברו עליו קודם (כ-160 ק"מ) הוא טווח שניתן להשיג בתנאים שגרתיים ועם מזגן, והוא אמר שכן.

 

חשבתי על רעיון להורדת עומס בתחנות ההחלפה- בשבת עם ישראל מחנה בכל מיני חניונים, של הקרן הקיימת, מסעדות ערביות, וכו' מספיק ששמים כמה עמודים ל"טעינה מהירה" בחניות האלו, כאשר המקום שמור למנויי בטר פלייס, ואפשר בזמן ארוחת הצהריים למלא סוללה ממצב של כמעט ריק למצב של כמעט מלא.

אותו קונץ לגבי תושבי תל אביב למשל. הרבה מנהגי הליסינג גרים בתל אביב ואין להם חניה שמורה מתחת לבית, או חניה ברחוב, או חניה בכלל... אם בטר פלייס יסגרו חוזים מול העירייה וישמרו להם מקום ליד עמוד הטעינה (כמו חניית נכים) זה עוד תמריץ גדול לקחת רכב של בטר פלייס.

 

לבטר פלייס כבר יש חוזים עם חניונים ציבוריים בהם המכוניות יוכלו להטען. דוגמה בולטת היא חניוני רכבת ישראל. דווקא את עניין המסעדות ובתי הקפה הזכירו בכנס, ואמרו שאין טעם להשקיע בתחנות הטענה עבור הלקוח הממוצע, שיושב במסעדה לכל היותר שעה וחצי (ובוודאי פחות אם מדובר בארוחת צהריים).

 

אני חושב שרבות מהתשובות הן באוויר, נכון לעכשיו - כן טעינה בבית, לא טעינה בבית, 100 ק"מ בלי מזגן, 50 ק"מ עם מזגן וכולי.

 

לעניות דעתי, ואני לא מומחה, אין במיזם הזה בשורה אמיתית לאזרח.

 

אני חושב שהחלופה המיטבית מבחינתו של האזרח ומחינתה של המדינה היתה לספק תחבורה ציבורית יעילה כפרויקט לאומי אמיתי - רכבות עיליות ותחתיות מופעלות בחשמל למשל.

 

ניתן בקלות לצמצם את מספרם של כלי הרכב הפרטיים באמצעות תחבורה ציבורית יעילה בסטנדרטים גבוהים; מבחינה טכנית זה לא בשמיים.

 

הבעיה היא שהתחבורה הציבורית בישראל מנוהלת על ידי ועדי עובדים שיש להם נציגות עניפה במרכזי המפלגות ולפיכך בכנסת, ואין להם חזון או מוטיבציה לשינוי.

אני מסכים איתך לחלוטין בעניין התחבורה הציבורית, אבל כבר דיברנו על הנושא הזה באשכול; תחבורה ציבורית היא לא פתרון קסם עבור כולם. צריך להתחיל מרישות מושלם של הערים הגדולות בתחבורה הציבורית ולהתקדם משם לאט לאט - וגם אז אי אפשר יהיה לזרוק את המכונית לפח (ועוד לא דיברנו על מה קורה בשבת הקדושה ).

 

מבחינתי יש כאן בשורה של ממש לאזרח: בפעם הראשונה אנחנו מקבלים חלופה הגיונית ופרקטית למכונית עם מנוע הבעירה הפנימית. זה יאפשר בלימה של עליית מחירי התחבורה לטווח הארוך ויצור תחרות חדשה בשוק הרכב הישראלי. על הדרך, מדובר גם בפתרון ירוק יותר שמקטין את התלות שלנו בשכנינו החביבים יותר והחביבים פחות - ומקטין גם את הזיהום בתוך הערים.

[Guest Arco]

משפחת עופר לא תמכור לך רכבים, הסר דאגה מליבך, למשפחת עופר אין מניות ברנו.

בטר פלייס תמכור שירות ותשתית, זה מה שהם עושים אם לא הבנתם.

 

אז מה שאתה אומר בעצם, זה שהמחיר לא נקבע ע"י בטר פלייס, אלא ע"י קרסו והם אלה שיקבלו את הכסף עבור מכירת פלואנס חשמלית?

 

שאלנו, פאנלים סולרים על גג הרכב יטענו משהו כמו 1% מהסוללה, זה מיותר.

בכל מקרה, הזמנתי את נציגי בטר פלייס לענות בדיון הזה. בקרוב הם יתנו פה תגובות מקצועיות על השאלות הרבות שעלו פה.

 

1% בפרק זמן כלשהו?

 

 

תודה.

[Clutch]

בטר פלייס יהיו היבואנים של הפלואנס ZE והם גם יקבעו את המחיר שלה. קרסו ישתתפו במערך השירות ולצורך העניין מוקמים מוסכים מיוחדים (לא היה לי ברור האם מדובר במחלקה ליד מוסך קיים או ממש מוסך נפרד פיזית; לדעתי מדובר באופציה הראשונה). לדבריהם קיים מוסך כזה בכפר סבא (אני גם ראיתי פלואנס ZE מסתובבת בסביבה...) ועוד כמה נבנים.

 

אגב, קיימות מכוניות (יקרות למדי) עם "גג סולארי". למיטב ידיעתי עיקר השימוש הוא בהנעת מערכת מיזוג האוויר לכל היותר - כאמור, לא מאוד פרקטי ובוודאי שלא במכונית משפחתית.

[Better Place Israel]

שלום לכולם,

 

שמי הדס ואני הנציגה של Better Place בפורום.

 

קבלתי את פנייתו של מנהל הפורום בנוגע לשאלות רבות שעלו ועולות בהמשך לסיקור פריסת התשתית למכונית החשמלית והשקת תחנת ההחלפה הראשונה ואשמח לענות בימים הקרובים על שאלות בנושאים טכניים ולספק מידע רלוונטי ככל שאוכל

 

לבקשת מנהל הפורום, הנה התייחסות ראשונה לחלק מהדברים שנכתבו בימים האחרונים:

 

איתמר- ברגע שייווצר שוק של רכבים חשמליים ניתן יהיה לייצר חשמל מהרבה דרכים נוספות. למשל, אנרגיה סולארית מהחווה הסולארית שבאשלים. ב-Better Place מאמינים כי מעבר לתחבורה חשמלית יהווה מאיץ מאוד גדול של תהליך הגברת הייצור של אנרגיה מתחדשת, וזאת מכיוון שיחל להיות עניין מוגבר גם של יזמים פרטיים בשוק, והם כידוע הגורם אשר בסופו של דבר, מניע תהליכים כלכליים גדולים. אגב, בדנמרק, Better Place ו-DONG Energy יפעלו יחד כדי למנף את 20% אנרגיית טורבינות הרוח אשר מיוצרת היום בדנמרק, בכדי להטעין, באמצעות רשת הטעינה של Better Place, את ה-Renault FLUENCE Z.E. החשמלית באנרגיה נקייה. ניהול הטעינה וויסות האנרגיה ברשת של Better Place מאפשרים לראשונה אחסון של חשמל בסוללות של המכוניות. בכך לאפשר לספקיות האנרגיה בדנמרק יכולת אחסון של אנרגיה ממקורות מתחדשים, בעיקר אנרגיה שמופקת מהרוח. על ידי הגברת המקורות לאנרגיה מתחדשת, חברות חשמל ישתמשו בפחות דלקים פוסיליים בתחנות הכוח, מה שיאפשר את ה-de-carbonization של רשת החשמל – יעד מפתח במדיניות האיחוד האירופאי.

 

 

Wil- מידע בעניין ביטוח הרכב יתפרסם לקראת ההשקה כמובן, ולאחר שיסתיים השיח עם חברות הביטוח, אבל בגדול, המגמה של החברה היא לייצר פוליסת ביטוח אטרקטיבית. כחלק מהיערכות החברה להשקה מסחרית של הרכב החשמלי, אנחנו בוחנים את האפשרות ליצור פוליסת ביטוח אטרקטיבית ללקוחותינו. על פי המודל, הסוללה אינה שייכת לבעל הרכב אלא לחברה ולרכב עצמו ישנה מערכת ניהול טעינה מיוחד וחיבור למרכז שירות ובקרה.

 

 

roiei- חברת Better Place תשווק רק כלי רכב אשר יצרניהם עומדים בכל ההנחיות המחמירות ביותר אשר יקבעו, ויעברו בדיקה מקיפה ומהימנה שמבטיחה את בטיחות ובריאות הנוסעים. החברה עובדת רק עם יצרני רכב חשמלי וסוללות אשר יחויבו לתקני בטיחות מחמירים ביותר ובעמידה בתקנים המקובלים ובאלה שנמצאים בשלבי התהוות.

הסוללה אינה מקור לשדות מגנטיים בעייתיים, שדות מגנטיים נובעים ממערכת המרת האנרגיה וזו שונה הן במיקום והן בסוג – במכונית החשמלית ובמכונית ההיברידית. על פי מדידות שנעשו, החשיפה האפשרית לשדות מגנטיים אינה שונה בין רכב בנזין למכונית חשמלית. ובאשר לתהליך הטעינה עצמו, מחקרים שערכו מומחים בחברת Better Place מראים שאין חשש לחשיפה לרמות מסוכנות של קרינה אלקטרומגנטית במהלך טעינה של רכב חשמלי והמספרים מעידים על רמות זניחות של קרינה. למעשה עוצמת השדה המגנטי שנוצר אינה חורגת מזה הקיים סביב מכשירי חשמל ביתיים רגילים.

 

Pinister ונהג מתחיל - את המחירים נפרסם בקרוב, לפני מועד תחילת שיווק הרכבים. לגבי טווח השימוש וההטענה הנדרשת – הפלואנס החשמלית מציעה לנהג טווח נהיגה של עד 185 ק"מ בין טעינות, טווח הנסיעה אינו מוגבל הודות לנוחות שבטכנולוגיית החלפת הסוללה המאפשרת לנהגים להחליף סוללה בתחנת החלפת סוללה מהירה, תוך פחות מ-5 דק' או להטעין את הרכב באמצעות עמודי הטעינה הביתיים/המשרדיים/הציבוריים. חשוב לזכור גם כי 90% מהנסיעות הקבועות של הישראלים הן למרחקים של פחות מ- 70 ק"מ מהבית, המרחק המקסימאלי בין ארבעת המרכזים העירוניים של ישראל הוא פחות מ – 150 ק"מ ועמדת טעינה בבית ובעבודה מכסה 99% מצורכי הטעינה של הישראלים.

 

נהג מתחיל, Clutch ושאר החברים ששאלו פה על מחזור הסוללות – המבנה הכימי של סוללות ליתיום יון מאפשר לסוללה אורך חיים ומהימנות רבה. הליתיום אינו מזהם ומתכתו קלה, בעלת תכולת אנרגיה גבוהה ומאפיינים רבים שנחוצים ליעילות ולתפעול הרכב. Better Place רואה בבטיחות הסוללה עדיפות ראשונה ומשתמשת בסוללות מן הסוג הבטוח ביותר מחד, ובעלות יכולת מיחזור גבוהה מאידך. סוללת הליתיום יון יכולה לעבור את תהליך המחזור עם מינימום השפעות סביבתיות, כאשר יותר מ-95 אחוזים מחומרי הסוללה יכולים לשמש שימוש חוזר. סוללות הליתיום-יון הרבה יותר בטוחות וידידותיות לסביבה בהשוואה לסוללות הקונבנציונאליות כגון Lead Acid, NiMH או NiCD. אתם יותר ממוזמנים לקרוא בבלוג שלנו פוסט מרתק בנושא מיחזור הסוללות: http://bit.ly/gwmAja.

 

Nakamichi – החלפת הסוללה לוקחת פחות מזמן תדלוק, לכן לא צפוי להיווצר תור משתרך של מכוניות, יותר מאשר היה קורה בתחנת דלק סטנדרטית. חשוב לדעת גם שתחנות ההחלפה מתוכננות כך שברגע שאחוז הרכבים החשמליים בשוק יגדל, הן יוכלו להתרחב ליותר ממסלול החלפה אחד במקומות המועדים לעומסים. הפלואנס החשמלית מציעה לנהג טווח נהיגה של עד 185 ק"מ בין טעינות, הטווח אינו מוגבל תודות למודל של החברה שמציע טעינה בעזרת עמודי טעינה הפרוסים בבית הלקוח/מקום עבודתו/מרחבים ציבוריים כמו חניונים, רחוב וכו' ותחנות החלפת סוללה.

 

Arco – ייצור רכב חשמלי גם ללא הסוללה הוא יקר מאוד עקב עלויות הפיתוח (כמו טלוויזיה שטוחה לפני חמש שנים), לכן גם רוב ההטבה תגולגל ישירות לצרכנים ולא לכיס החברה או לחברות הליסינג, ולראייה, מחירי החשמליות עם הבטרייה הקבועה עולים על 160 אלף שקלים. סך העלות של הרכב, כבר בעת ההשקה, זהה ואף משתלמת יותר על פני רכב בנזין. מחיר הרכב צפוי להיות דומה לזה של רכב משפחתי ממוצע, אבל בואו נתאזר בעוד קצת סבלנות עד שמחירי הרכבים וחבילות השירות יתפרסמו באופן רשמי, לצד תגובות ונתונים מעודכנים ורלוונטיים. ובנוגע לאנרגיה סולארית, אכן יש יצרניות אשר כבר הכריזו כי הן בוחנות פיתוח שכזה. עם זאת ובהמשך לדבריו של שלומי, צריך לדעת כי הפאנלים הסולארים שניתן לשים על גג המכונית, על מנת שיפיקו אנרגיה מהשמש, יכולים להספיק במקרה הטוב לכמות מאוד מאוד קטנה של אנרגיה.

 

 

מקווה שתרתמי לדיון,

 

הדס מ- Better Place

[baer]

שלום הדס,

תוכלי לפרט איך עמדות הטעינה בבית ובמקום העבודה מסתדרות עם מערכת ניהול האנרגיה שאמורה לא להעמיס על חברת החשמל שכן זה הטיעון שהושמע כאן ע"י הנוכחים בהשקה כנגד פלאג-אין בפרט וכנגד מכוניות חשמליות ללא החלפת מצבר בכלל - אם ניתן להטעין בבית זה למה צריך מכונית עם מצבר בר החלפה שכן חסרונותיו של זה ידועים?

ניר