חזון בטר פלייס קורם עור וגידים. אתמול הושקה תחנת החלפה ראשונה.

[שלומי]

אי אפשר לברוח מזה, במוקדם או במאוחר רוב אם לא כל האנרגיה תבוא מכורים גרעיניים.

כל שאר הפתרונות לא מספיק טובים.

מה שקרה ביפן זה צירוף מקרים של כלכך הרבה גורמים ביחד ועם כל זה, הנזקים הישירים בנפש שיגיעו מהפגיעה בכורים לא יהיו אפילו 5% מנזקי הצונמי.

[gollu]

אין שום תגובה ברגע שמימן נפגש בחמצן

תגיד לי, אתה אמיתי? איך אתה רוצה שתתרחש בעירה פנימית בלי תגובה בין חמצן למשו (בדוגמא שלך - מימן). יש לך איזה השכלה רשמית בנושא או שסתם שמעת מדוד ששמע בשוק על המימן וקסמיו?

אי אפשר לברוח מזה, במוקדם או במאוחר רוב אם לא כל האנרגיה תבוא מכורים גרעיניים.

כל שאר הפתרונות לא מספיק טובים.

מה שקרה ביפן זה צירוף מקרים של כלכך הרבה גורמים ביחד ועם כל זה, הנזקים הישירים בנפש שיגיעו מהפגיעה בכורים לא יהיו אפילו 5% מנזקי הצונמי.

אל תבנה על זה יותר מדי. בחצי מהעולם זה לא אפשרי בגלל מלחמות או עוני של המדינות. נכון לעכשיו, השאיפה צריכה להיות להפיק כ20% חשמל ממקורות מתחדשים (רוח, סולרי במקרה שלנו) ו80% מדלקים בעדיפות לגז. אולי בעוד 50 שנה מישהו ישטלת על תהליך היתוך הגריעיני ואז נדבר אחרת. בנתיים תחנות הגרעיניות מסוכנות ויקרות מדי.

[wil]

אי אפשר לברוח מזה, במוקדם או במאוחר רוב אם לא כל האנרגיה תבוא מכורים גרעיניים.

כל שאר הפתרונות לא מספיק טובים.

מה שקרה ביפן זה צירוף מקרים של כלכך הרבה גורמים ביחד ועם כל זה, הנזקים הישירים בנפש שיגיעו מהפגיעה בכורים לא יהיו אפילו 5% מנזקי הצונמי.

 

נכון להיום הנפגעים בנפש מהתקלה בכור בפוקושימה הם בדיוק 0% מהנפגעים בצונאמי.

אפס הרוגים בינתיים.

לקרוא לתקלה הזו בכור "אסון" זו הגזמה מאוד פראית,

נכון שמדובר בתקלה משמעותית ויקרה (עלויות ישירות, אי יכולת לגדל מזון באיזור הקרוב במשך עשרות שנים) אבל בינתיים הזיהום שנפלט משם לא גרם ולא צפוי לגרום לאף אחד לחלות בסרטן או בשום דבר אחר.

 

אם היו מפעילים תחנה פחמית במקום הכורים האלו ב40 שנה האחרונות, היו כבר עשרות אלפי חולי סרטן ריאות בגלל נשימת האפר שיוצא מהארובות של תחנה פחמית.

 

אם היו שואלים אותי אם אני רוצה שיבנו ליד הבית שלי תחנת כח פחמית או גרעינית אז בלי שום ספק הייתי בוחר בגרעינית.

נכון להיום זו הדרך הנקיה ביותר להפקת חשמל בקנה מידה גדול (למעט הידרו-אלקטרי, שמנוצל כבר עד תום במקומות בהם יש מפלים מתאימים)

 

לגבי מקורות אנרגיה "נקיים" אחרים, כמו פנלים סולאריים או טורבינות רוח - הם פשוט לא מסוגלים לספק את כמויות האנרגיה שהציוויליזציה התרגלה לצרוך.

(ובנוסף גם לא מספקים באופן רציף וצפוי)

 

 

לגבי מימן - במה בדיוק הוא עדיף על רכב חשמלי?

מימן הוא לא מקור אנרגיה, הוא בסך הכל דרך (לא מאוד יעילה) לאחסן אנרגיה.

כדי לייצר מימן צריך להשקיע יותר אנרגיה חשמלית ממה שאתה מקבל מהמימן הזה בסוף.

בנוסף יש עם מימן כל מיני בעיות כמו העובדה שהוא מתנדף מהמיכלים בקלות.

 

לגבי בטר פלייס - הפתרון מעניין מבחינה טכנולוגית, אבל אם עלויות ה"דלק" יהיו כמו בנזין אני לא חושב שלקוחות פרטיים כל כך ימהרו להיכנס להרפתקאה הזו כשהם כבולים לספקי חשמל יקרים עם חוזים דרקוניים וסוללה שאינה בבעלותם בכלל, בלי יכולת להעריך מה יהיה מחיר השימוש בעוד שנה-שנתיים.

 

 

אגב - עוד שאלות לגבי בטר פלייס והסוללה החכורה:

1. מה קורה כשהרכב נגנב? צריך לשלם לבטר פלייס עבור ה50000 שקל שהסוללה שווה?

2. מה אם רק הסוללה נגנבת?

3. מה קורה בתאונה בה הסוללה ניזוקה? מי יישא בנזקים?

4. איפה אני טוען את הרכב אם יצאתי איתו לחו"ל (ירדן, מצריים)?

5. אם אני רוצה להעמיד את הרכב לתקופה, אני יכול להקפיא את ה"מנוי"?

[איתמר]

וחבל שכך.

למרות מה שקרה ביפאן, צריך לזכור שייצור חשמל באמצעות כור גרעיני נחשב להליך יחסית בטיחותי ונקי. מה שקרה ביפאן זה צירוף של כמה גורמים שחברו להם יחדיו לכדי אסון רב מימדים שהיכה הדים בכל העולם. בניגוד לכך, עשרות מדינות מפיקות במשך עשרות שנים חשמל מגרעין, ועדיין אנחנו לא שומעים על אסונות כאלו מידי יום (אפילו לא מידי עשור).

 

הייצור עצמו דבש. מאוד נקי, לא מזהם - תענוג.

הבעייה מתחילה כאשר רוצים להיפטר מהדלק המשומש. אם זה לא מספיק ישראל נחשבת מדינה לא יציבה מבחינה גיאולוגית, הסיבה העיקרית בגללה בוטלה בניית תחנת כוח גרעינית בניצנים.

מעבר לכך אני באמת לא רוצה לדמיין בניית תחנת כוח בגרעינית לפי סטנדרטים ישראליים. חפיפניקיות, "יהיה בסדר" ושיטת הסמוך עלולים למחוק את המדינה, פשוטו כמשמעו.

 

איתמר.

[שלומי]

נכון להיום הנפגעים בנפש מהתקלה בכור בפוקושימה הם בדיוק 0% מהנפגעים בצונאמי.

אפס הרוגים בינתיים.

לקרוא לתקלה הזו בכור "אסון" זו הגזמה מאוד פראית,

נכון שמדובר בתקלה משמעותית ויקרה (עלויות ישירות, אי יכולת לגדל מזון באיזור הקרוב במשך עשרות שנים) אבל בינתיים הזיהום שנפלט משם לא גרם ולא צפוי לגרום לאף אחד לחלות בסרטן או בשום דבר אחר.

 

אם היו מפעילים תחנה פחמית במקום הכורים האלו ב40 שנה האחרונות, היו כבר עשרות אלפי חולי סרטן ריאות בגלל נשימת האפר שיוצא מהארובות של תחנה פחמית.

 

אם היו שואלים אותי אם אני רוצה שיבנו ליד הבית שלי תחנת כח פחמית או גרעינית אז בלי שום ספק הייתי בוחר בגרעינית.

נכון להיום זו הדרך הנקיה ביותר להפקת חשמל בקנה מידה גדול (למעט הידרו-אלקטרי, שמנוצל כבר עד תום במקומות בהם יש מפלים מתאימים)

 

לגבי מקורות אנרגיה "נקיים" אחרים, כמו פנלים סולאריים או טורבינות רוח - הם פשוט לא מסוגלים לספק את כמויות האנרגיה שהציוויליזציה התרגלה לצרוך.

(ובנוסף גם לא מספקים באופן רציף וצפוי)

 

 

לגבי מימן - במה בדיוק הוא עדיף על רכב חשמלי?

מימן הוא לא מקור אנרגיה, הוא בסך הכל דרך (לא מאוד יעילה) לאחסן אנרגיה.

כדי לייצר מימן צריך להשקיע יותר אנרגיה חשמלית ממה שאתה מקבל מהמימן הזה בסוף.

בנוסף יש עם מימן כל מיני בעיות כמו העובדה שהוא מתנדף מהמיכלים בקלות.

 

לגבי בטר פלייס - הפתרון מעניין מבחינה טכנולוגית, אבל אם עלויות ה"דלק" יהיו כמו בנזין אני לא חושב שלקוחות פרטיים כל כך ימהרו להיכנס להרפתקאה הזו כשהם כבולים לספקי חשמל יקרים עם חוזים דרקוניים וסוללה שאינה בבעלותם בכלל, בלי יכולת להעריך מה יהיה מחיר השימוש בעוד שנה-שנתיים.

 

 

אגב - עוד שאלות לגבי בטר פלייס והסוללה החכורה:

1. מה קורה כשהרכב נגנב? צריך לשלם לבטר פלייס עבור ה50000 שקל שהסוללה שווה?

2. מה אם רק הסוללה נגנבת?

3. מה קורה בתאונה בה הסוללה ניזוקה? מי יישא בנזקים?

4. איפה אני טוען את הרכב אם יצאתי איתו לחו"ל (ירדן, מצריים)?

5. אם אני רוצה להעמיד את הרכב לתקופה, אני יכול להקפיא את ה"מנוי"?

 

יפה דרשת לגבי תחנות הכוח הגרעיניות.

 

לגבי העלויות, באופן אישי אני לא חושב שנמצא שם בשורה גדולה מבחינת המחיר.

קשה לי להאמין שזה יהיה זול משמעותית מנסיעה ברכב ממונע בנזין.

לפחות התנודות במחירים לא יהיו כמו התנודות במחירי הדלק, דבר שיכול להשפיע על כלכלה של מדינה שלמה.

 

 

לגבי השאלות על הסוללה, אני חושב שאת הסוללה עצמה אתה לא קונה, היא בעצם לא שלך. מה הניגזרות של זה באמת צריך לברר.

4. לא אפשרי ככל הנראה אבל ביננו, לא כזה נורא.

5. עד כמה שאני מבין התשלום יהיה מבוסס כמות הנסיעה ולא זמן, אבל אני לא בטוח.

[roiei]

שלומי, מישהו שאל בנוגע לקרינה? האם היושבים מאחור סופגים קרינה?

למרות שזה לא רכב היברידי, אני מניח שעדיין יש קרינה אבל פחותה

[שלומי]

אולי בעוד 50 שנה מישהו ישטלת על תהליך היתוך הגריעיני ואז נדבר אחרת. בנתיים תחנות הגרעיניות מסוכנות ויקרות מדי.

 

אתה כנראה לא מעודכן, כ-80% מהחשמל שמיוצר בצרפת הוא חשמל גרעיני. בכלל, בחלקים גדולים באירופה השימוש בכורים גרעיניים לחשמל הוא די נפוץ.

בראייה אובייקטיבית האמן לי שהכורים האלה הרבה יותר בטוחים מתחנות שעובדות על חומרי בערה.

 

שלומי, מישהו שאל בנוגע לקרינה? האם היושבים מאחור סופגים קרינה?

למרות שזה לא רכב היברידי, אני מניח שעדיין יש קרינה אבל פחותה

 

לא, אבל אין בעיה שנארגן את כל השאלות שאתם רק רוצים ונקבל עליהן תשובות מפורטות מפי מהנדסים בחברה.

[Tzvika-Pick]

שלומי, מישהו שאל בנוגע לקרינה? האם היושבים מאחור סופגים קרינה?

למרות שזה לא רכב היברידי, אני מניח שעדיין יש קרינה אבל פחותה

ומה אם אלו שיושבים מלפנים?

רכב חשמלי פולט קרינה בדיוק כמו שכל מעגל חשמלי פולט קרינה. גם עיקרון הפעולה של מנועים חשמליים מבוסס על שדה אלקטרוני-מגנטי מסתובב וכיוון שהמנועים אינם אידאליים חלק מהשדה "בורח" החוצה ונמצא גם בתא הנוסעים. מין הסתם ברכב חשמלי יש יותר מנועים חשמליים ויותר מעגלים חשמליים ולכן גם יש יותר קרינה.

את הקרינה הזאת ניתן לסכך מתוך הרכב, זה רק עניין של קצת עבודה שחורה מצד המהנדסים של רנו. אני מניח שכבר חשבו ובדקו את הנושא היות והרכב קיבל תקינה אירופאית. אני מניח שרמות הקרינה שם קצת יותר גבוהות מאלו שתפגוש בפלואנס 1.6 אוטומטית, אבל עדיין בגדר הנורמה.

 

לגבי מימן - במה בדיוק הוא עדיף על רכב חשמלי?

מימן הוא לא מקור אנרגיה, הוא בסך הכל דרך (לא מאוד יעילה) לאחסן אנרגיה.

כדי לייצר מימן צריך להשקיע יותר אנרגיה חשמלית ממה שאתה מקבל מהמימן הזה בסוף.

בנוסף יש עם מימן כל מיני בעיות כמו העובדה שהוא מתנדף מהמיכלים בקלות.

גם סוללה היא לא בדיוק דרך יעילה במיוחד לאגירת אנרגיה. תחשוב כמה קילוגרם שוקל המצבר ברכב שלך וכמה מעט ניסיונות הנעה הוא יכול לספק לפני שהוא מתפגר. מימן הוא חומר קל, מאוד קל, וגם אם צריך לשאת כמות גדולה ממנו זה לא נורא במיוחד כי בניגוד לעופרת הוא לא שוקל הרבה.

יש עדיין בעיה עם הפקת המימן, בדיוק כמו שכתבת דרכי הפקת המימן היום לא מספיק יעילות. אני חושב שאם הפיזיקאים והכימאים המובילים היו משקיעים מאמץ בסוגייה הזאת במקום בסוגיות בוערות אחרות (כמו, למשל,

) אולי כבר היו פותרים גם את הסוגיה הזאת.

[Clutch]

טוב, אז זה יצא קצת ארוך - אזהרה לאלה מכם שמפחדים מחומות טקסט

 

גם אני נכחתי באירוע, אבל להבדיל משלומי לא חזרתי יותר מאמין מאשר נכנסתי. למען האמת, השתכנעתי שהפתרון של בטר פלייס מתאים וישים בישראל כבר באירוע ההשקה של מרכז המבקרים של בטר פלייס לפני קצת יותר משנה. האירוע ההוא שימש כהצהרת כוונות רצינית - סוג של "אנחנו כאן" ראשוני, דריכת רגל אמיתית בשוק מעבר להצהרת הכוונות והדיבורים. אני ציפיתי מהצוות (המוכשר, יש לציין) של בטר פלייס לתת הפעם קצת יותר מספרים חדשים, ולא למחזר את הנתונים שכבר דובר עליהם רבות. רציתי לשמוע את המחיר של המכונית החשמלית מפי ההוגה שלה; רציתי לשמוע על חברות ליסינג שחתמו על הסכם עם בטר פלייס; רציתי לשמוע על מחירי החבילות ומועדי האספקה המדוייקים.

 

אז נכון, הפעם ראינו גם את המכונית וגם את תהליך ההחלפה - אבל האמת היא שלא היה לי ספק שאחד מהם אפשרי - לא באופן כללי ובוודאי שלא בהתחשב בכך ששתי החברות המעורבות מתוקצבות היטב (כמו ששי אגסי הזכיר לנו, 15% מתקציב הפיתוח של רנו מוקדש לפיתוח מכוניות חשמליות ואת הבסיס הכלכלי של בטר פלייס אין צורך להזכיר). בסך הכל לא מדובר בפריצת דרך טכנולוגית; מכונית חשמלית אנחנו כבר יודעים לייצר, בסוללה אין דבר חדש והתחנה מגניבה ועתידנית לכל הדעות, אבל לא משתמשת בטכנולוגיה שלא ראינו אף פעם.

 

מבחינתי, האתגר של בטר פלייס הוא להראות שהמודל שלהם יכול לעבוד בעולם האמיתי. אני כבר השתכנעתי שזה יעבוד בישראל של 2011 - בטר פלייס צברה המון אהדה פוליטית (ממנה נודף ניחוח של הון-שלטון; שמתם לב לסמיכות חקיקת תקנות מיסוי הרכב ה"ירוקות" החדשות להצהרות הכוונות של שי אגסי בנושא פריסת רשת בארץ?) וציבורית (לדברי שי, כ-75,000 אנשים ביקרו כבר במרכז המבקרים).

 

יותר חשוב מזה: המודל של בטר פלייס כאילו נתפר למצב הנוכחי של שוק הרכב הישראלי, בו רוב המכוניות החדשות נרכשות כחלק מעסקת ליסינג. המכונית חוזרת כעבור שלוש שנים לחברת הליסינג; בטר פלייס לא צריכה להתמודד עם החששות לגבי ירידת הערך ומוצר חדשני ("זה ליסינג, מכ'פתלי?"). יותר מזה, ההפרש בין המיסוי שמוטל על מכוניות חשמליות לבין המיסוי שמוטל על מכוניות קונבנציונליות עצום - 10% לעומת יותר מ-80%, בניכוי כמה אלפי שקלים בהתאם לדרגת הזיהום - מה שמאפשר לבטר פלייס להתאים את המחיר של הטכנולוגיה היקרה למכונית משפחתית רגילה. גם הפריסה של תחנות ההחלפה והטעינה בארץ לא מסובכת: השטח הגיאוגרפי קטן והארץ מרושתת היטב בכבישים מהירים וישובים. הנסועה נמוכה יחסית ותנאי מזג האוויר אינם קיצוניים לכיוון הרע (סוללות לא אוהבות קור קיצוני).

 

שמתם לב שאמרתי "בארץ" ו"נוכחי". כאן מבחינתי נמצא המבחן האמיתי של בטר פלייס - פתרון אמיתי שמתאים לכולם, ולא רק לשווקים מסויימים עם מדיניות מיסוי קיצונית ונכונות לשיתוף פעולה עם יזמים. גם כאן בארץ יעלה המיסוי על מכוניות חשמליות מ-10% ל-30% ב-2014, והוא בוודאי ימשיך לעלות אם המכוניות החשמליות יצברו פופולריות. לא בטוח בכלל שקצב עליית המיסוי נמצא ביחס נגדי בדיוק להוזלת הרכיבים; למעשה, סביר להניח שזה לא יהיה המקרה. וגם אם נקח בחשבון את ה-profit margins שבטר פלייס מבטיחים לעצמם (ב"כלכליסט" פורסם שהמכונית תעלה כ-123 אלף שקלים), עליה במיסוי תגרור שחיקה ברווחים האלה ועלולה להפוך את החברה ללא מאוד רווחית או ללא כדאית כלל.

 

חוץ מזה, הקמת תחנות הטעינה וההחלפה דורשת שיתוף פעולה מקומי. קל להשיג אותו בארץ הקטנה הגיאוגרפית והחברתית שלנו - קצת יותר קשה לעשות את זה במדינות גדולות שמתחלקות לאיזורים שונים פוליטית, כמו מדינות אירופאיות וארה"ב. האם פרד מקליפורניה ירצה לקנות רכב שלא מתפקד בנוואדה? האם היינריך ממינכן יהיה מעוניין במכונית שאפשר לנסוע איתה לפרנקפורט - במקרה הטוב - עם גנרטור? נכון, הבעיה כאן היא בעיקר פסיכולוגית. לא פרד ולא היינריך יוצאים בדרך כלל מגבולות המחוז או אפילו העיר שלהם, אבל בעת רכישת המכונית העניין הזה יטריד אותם. בטר פלייס, אגב, מודים בקיום הבעיה הזו. למעשה, אחד הנציגים של בטר פלייס אפילו הודה שתחנת ההחלפה באה לפתור בדיוק את הבעיה הפסיכולוגית הזו - רוב הישראלים אינם נוסעים 185 קילומטרים ביום, בוודאי שלא לכיוון אחד.

 

יש, כמובן, עוד בעיות עקרוניות רבות עם ההחלה של הפתרון של בטר פלייס למדינות אחרות. הצד החיובי הוא שבטר פלייס היא באמת ובתמים חברה מוכשרת עם אנשים מבריקים, שבוודאי מתחבטים בסוגיות הללו כבר זמן מה ולא היו מגיעים לשלב הזה בהשקת הפתרון אם אינם היו בטוחים שהן ניתנות לפתרון.

 

ועכשיו, אענה על כמה שאלות שצצו כאן:

 

מה יקרה אם תגנב הסוללה עם הרכב / בלי הרכב / עם הכלב? באותה המידה אפשר לשאול "מה יקרה אם יגנב המנוע?". ראשית, זה לא כל כך פשוט. הסוללה שוקלת קצת פחות מ-300 קילוגרם והיא מעוגנת לתחתית הרכב - לגנב הממוצע יהיה הרבה יותר פשוט לקחת את כל הרכב. וכאן נכנס האלמנט השני: חברת הביטוח. גם במקרה ההיפותטי בו נגנב לך המנוע - ויש מנועים שעולים 50,000 שקלים - אתה תשלם סכום מסויים בהשתתפות עצמית וחברת הביטוח תכסה את השאר. אין כאן שום דבר חדשני.

 

מה קורה אם אני יוצא עם הרכב מישראל? אתה לא. כמו שאמרתי, זו תהיה אחת הבעיות בהתרחבות של בטר פלייס לשווקים משמעותיים יותר מישראל - ואחת הסיבות שישראל נבחרה להיות אחד מהשווקים הראשונים (לא לדאוג, זה לא בגלל ציונות יתרה): אני לא מכיר הרבה אנשים שיוצאים לטיול עם הרכב שלהם במצרים או ירדן, כך שבארץ זו בעיה מינורית שבטר פלייס אפילו לא צריכים להתייחס אליה.

 

מה הטעם במכונית חשמלית אם תחנות הכוח בארץ מופעלות על ידי פחם / גז? גם בהנחה ש-100% מתפוקת החשמל של מדינה נתונה היא מדלקים לא מתחדשים, המכוניות החשמליות עדיין יהיו הפתרון הידידותי יותר לסביבה. איני מתיימר להיות מהנדס - ואני בטוח שיש כאן מספיק חברים שיכולים להרחיב בנושא - אבל תחנות הכוח יעילות הרבה יותר מהמנוע שיש במכונית משפחתית ממוצעת. שנית, עצם ריכוז הזיהום למוקדים מסויימים מחוץ לערים וגבוה בשמיים הוא מבורך. אלפי אנשים בישראל מתים מדי שנה כתוצאה מזיהום אוויר מוגבר, אותו אפשר להפחית משמעותית על ידי ריכוז יצור האנרגיה.

 

ואם נבטל לרגע את ההסתייגות שבתחילת הפסקה הקודמת: ברוב המדיניות המערביות יצור החשמל אינו מבוסס בכולו על דלקים לא מתחדשים, אלא על שילוב של מספר מקורות אנרגיה. הזכירו כאן תחנות כוח גרעיניות, אבל קיימות מדינות אירופאיות בהן יש שימוש מוגבר באנרגיה מתחדשת. בדנמרק, למשל, אחוז גבוה מהחשמל מיוצר על ידי תחנות רוח ורובו אף אינו מנוצל (!). היופי שבהתבססות על חשמל כמקור הנעה הוא הגמישות: גם אם בישראל של 2011 מייצרים את כל החשמל ממקורות אנרגיה מזוהמים, יתכן כי בישראל של שנת 2021 כבר יהיו פתרונות ירוקים יותר. אבל למכונית החשמלית לא אכפת מאיפה החשמל מגיע; היא תמשיך לנסוע, בין אם החשמל מגיע מהפחם, בין אם הוא מגיע משמש ובין אם הוא מגיע מהרוח - להבדיל ממכונית בנזין, שתסע אך ורק על בנזין או תרכובות מסויימות, ולא על דיזל למשל.

 

מה יקרה לצליל של המנוע שאנחנו כל כך אוהבים? שמעתם פעם איך

טסלה רודסטר? לי זה מזכיר מטוס ממריא. היא נשמעת הרבה יותר טוב ממכוניות בנזין ספורטיביות מסויימות...

[petit nicolas]

קלאץ' היה מאוד מעניין לקרוא את מה שכתבת, אבל ברשותך רק הערה אחת באשר לנצילות ייצור האנרגיה - בהחלט ייתכן שייצור אנרגיה בתחנת כוח הוא יעיל יותר מאשר ייצורו במנוע של רכב (כלומר על אותה חבית נפט, אם נשווה תפוחים לתפוחים, מקבלים יותר אנרגיה). ייתכן אפילו שבתחנת כוח ניתן לפעול עם נפט איכותי פחות מאמת הזיקוק הנדרשת עבור בנזין לרכב (אני לא יודע בקשר לזה), מה שלפחות יכול להוריד את מחיר ייצור האנרגיה עם לא את רמת הזיהום (גם מטרה ראויה). יחד עם זאת, מערכת הרכב החשמלי בכללותה דורשת המון מעברי אנרגיה - מאנרגיית בעירה (לדוגמה) בתחנת הכוח לאנרגיה חשמלית, משם מעבר של החשמל ברשת (גם היא לא בנצילות 1 לצערינו), ומשם הטענת הסוללות של הרכבים אשר בתורן ימירו את האנרגיה החשמלית לאנרגית תנועה. גם בהזנחת המעבר ברשת (לא טריוויאלי כלל וכלל) עדיין יש כאן מספר מעברי אנרגיה:

-בעירה לחשמלית (כאן "מסתתרים" שני מעברי אנרגיה אבל לא חשוב)

-חשמלית בתחנה לחשמלית בסוללה (הזנחנו את המעבר ברשת עצמה)

-חשמלית לתנועה

זאת בניגוד למצב כיום ברכב המונע ע"י בנזין, שבו אנרגית הבעירה מומרת מיידית לאנרגיה של תנועה. אף אחד ממעברי האנגיה הללו לא מתרחש בנצילות 1. לצערי הרב, אפילו לא קרוב לזה. למעשה, נצילות של 70% במעבר אנרגיה נחשבת למעולה. נצילות של 80% היא כבר אלוהית. המעבר האחרון הוא קשה במיוחד, וקשה לי להאמין שהוא קורה בנצילות של יותר מ50% (לדעתי, הרבה הרבה פחות מכך). לכן, גם אם ייצור האנרגיה בתחנה הוא בנצילות גבוהה יותר, עדיין הנצילות של כלל התהליך תהיה נמוכה הרבה יותר.

 

כל זאת כמובן מתעלם מהעובדה שציינת, ובצדק, שבעתיד אולי מדינת ישראל תייצר חשמל בדרכים ירוקות וטובות יותר (במהרה בימינו אמן), אבל כיום זה המצב.

[Clutch]

למזלנו אנחנו לא הראשונים שצריכים לעשות את החישוב הזה - אוניברסיטת סטנפורד כבר עשתה אותו עבורנו. מי שרוצה ויכול לצלול בפרטים הטכניים (לא אני ) מוזמן לעשות כן, אבל אני רק אצטט את המסקנה הרלוונטית עבורנו מהמסמך הזה:

 

Taking into account the well-to-electric-outlet efficiency of electricity production and the electrical-outlet-towheel efficiency of the Tesla Roadster, the well-to-wheel energy efficiency of the Tesla Roadster is 2.18 km/MJ x 52.5% = 1.14 km/MJ, or double the efficiency of the Toyota Prius.

ובמילים פשוטות (ובעברית): הנצילות של טסלה רודסטר שנעה באמצעות חשמל המופק על ידי גנרטור מונע גז גדולה פי שניים מהנצילות של טויוטה פריוס (שבעצמה נעזרת במנוע חשמלי ונצילה יותר ממכונית בנזין קונבנציונלית). שים לב שבתחשיב הנ"ל נכלל לא רק תהליך יצור הכוח והעברתו לשקע בבית, אלא גם לאיסוף הגז ושינועו (well-to-electric-outlet, כלומר - באר הגז לשקע).

 

גם אם נניח שהפלואנס החשמלית לא נצילה כמו הטסלה (ואין לנו מידע על זה), גם אם נניח שהגנרטור הישראלי יהיה פחות יעיל (טוב, זה דווקא די הגיוני ), גם אם נניח שאלמונים גונבים אחוז מסויים מהחשמל - עדיין המכונית החשמלית תהיה נצילה יותר באחוז משמעותי ממכונית היברידית, שזה הפתרון האקולוגי ביותר שיש לרוב היצרניות להציע כיום. ועוד לא דיברנו על ההשלכות הסביבתיות של שינוע הדלק לתחנות דלק ביחס לאספקת חומר הבעירה באופן מרוכז למקום אחד.

[baer]

אני לא רוצה להיות זה שמקלקל את החגיגה אבל שאלתם אותו כמה יעלה שרות החלפת הסוללות? הנה

ואיך זה שהתקנות החדשות למשל לאסור הטענה ביתית מתאימות עצמן למר אגסי?

[Clutch]

המחירים הללו מקבילים (ונמוכים, בחלק מהמקרים) לעלויות התדלוק החודשיות הנוכחיות של מכונית בנזין ממוצעת. זה בדיוק נמרץ מה שבטר פלייס מבטיחים. הם לא מתחייבים למחיר נמוך יותר.

 

התקנות שהזכרת לא אוסרות הטענה ביתית, אלא הטענה דרך רשת החשמל הקונבנציונלית. יש לזה סיבה טובה מאוד: מה יקרה כשאלפי בעלים של מכוניות חשמליות יחזרו הביתה ב-6 בערב יכניסו אותן לטעינה לרשת הביתית? התשובה פשוטה - הרשת תקרוס במהרה. הלב של הפתרון של בטר פלייס הוא ניהול אנרגיה חכם שמתבסס על רכישת אנרגיה בשעות השפל (סביר להניח שגם בתעריף מועדף) ואגירתה עבור שעות השיא.

[baer]

זה בדיוק העניין שהעלות יכולה וצריכה (ואכן כזאת במדינות מסויימות) להיות ה ר ב ה יותר נמוכה.

הסיבה היחידה שתמחרו את זה במקביל (או קצת יותר נמוך) היא: זה המחיר שאנו כבר רגילים לשלם.

 

האלטרנטיבה שנהוגה במדינות כמו ארה"ב או אוסטרליה הרבה יותר זולה וכוללת קניית רכב עם מנוע/גיר גמורים או שימוש בקיים, קניית קיט הסבה (כ-5000 דולר), התקנה וזהו.

העלות השוטפת של רכב כזה זולה מרכב רגיל עם מנוע וגיר לאין שיעור.

הנה לדוגמה מחשבון, מידע קיים בשפע בפורומים.

 

אבל הרנו הזאת תעלה כ-120K ש"ח, פלוס כמה אלפים בחודש לבטר פלייס, פלוס ירידת ערך, פלוס סטס וביטוח לא ידועים, פלוס "הפתעות" שעדיין לא התגלו ולא לשכוח את טווח הנסיעה. איפה פה הפתרון למי שצריך רכב לכמה ק"מ בודדים ביום?

 

הטענה בייתית קיימת כבר בעולם ואין סיבה שהיא לא תצליח כאן. יודע מה? אני מנחש שלמרות האיסור יצוצו ערכות טעינה פיראטיות כפטריות אחרי הגשם.

[Clutch]

השיטה שאתה מתאר כאן מאוד מיתממת ולא מתאימה לצרכן הממוצע. זה כמו שתגיד - למה לי לרכוש רכב חדש עם מנוע טורבו? בוא, נקח סובארו DL משנת 1989 ונצמיד לה מנוע V6 מוגדש. מה רע? גם עלויות זולות, גם כיף וגם קל. למה כולם לא עושים את זה?

 

כי זה לא בטיחותי (ובמקרה שלנו גם לא חוקי). אי אפשר לקחת מכונית שלא תוכננה לעמוד במשקל של הסוללה ולהצמיד אותה לתחתית המכונית. אי אפשר להעביר חיווט שמעביר זרם במתח גבוה במוסך מדרכה. מדובר בפרוייקט מסובך מאין כמוהו שכולל הפשטה מוחלטת של הרכב - מי ירצה להתעסק בזה? למי תמכור את הרכב הזה? איך הוא יסע בעוד 10,000 קילומטרים?

 

המכונית של בטר פלייס לא יוצאת דופן בשוק הרכב הישראלי. המשפחתית הממוצעת עולה 120,000 שקלים וצורכת יותר מ-1,000 שקלים בחודש לדלק בנסועה ממוצעת. זה הסגמנט הנמכר ביותר בישראל, מה שמראה לך שאנשים מוכנים לשלם על הנוחות שבנסיעה במכונית חדשה, בטוחה ונוחה.

 

הטענה ביתית עובדת כרגע משום שמדובר באנשים בודדים פה ושם - כמו שהיה עד לפני לא הרבה זמן בישראל עם הביו-דיזל. ברגע שזה יהפוך לתופעה פופולרית, המדינה תלחם בזה משום שהעמסה כזו על רשת החשמל היא מסוכנת. רשת החשמל אינה מתוכננת לצריכה מהסוג והנפח הזה.