מרכינים ראש לזכרו של טל שביט

[ravivhaik]

לא אשכח איך ממש לפני שנה וחצי, במסגרת כתבה בעיתון "אוטו" הוא בא עם צלם ובמשך שעות צילם את הסיטרואן מהארי שהיתה אז שלי לאחר שיפוץ של 10 שנים. נתתי לו לנהוג עליה והוא חייך כמו ילד קטן שקיבל צעצוע. תמיד עם חיוך על הפנים. ידע איך לחיות את החיים.אבדה ענקית. אני פשוט מתקשה להאמין שהוא כבר לא איתנו.

 

מצרף כמה תמונות שלו מאותו יום 6.6.2009

משתתף בצער המשפחה

ת.נ.צ.ב.ה.

[ravivhaik]

ועוד כמה...

[אסף בקר]

יהי זכרו ברוך.

 

אדם גדול: גם בקומתו הפיזית, המוטורית - והאנושית.

 

גדלתי על כתבותיו, למן גליונות 'טורבו' (אי שם בראשית שנות השמונים) ועד ל-'אוטו'.מאמריו, הגיגיו, ומבחניו תמיד נכתבו בלשון מובנת לכל ואובייקטיבית, מבלי להתנשא במונחים אשר מובנים רק ל"מביני עניין" בתחום.

 

לפני כשנה, זכיתי להעביר עימו יום מוטורי (במסגרת מבחן דרכים אשר ערך לרכבי): טל התגלה כאדם מאיר פנים, בעל חוש הומור נהדר, נהג מעולה מיומן ומקצועי אשר ידע ל'הרגיש' את הרכב ולמצות את מלוא תכונותיו המוטרויות בנלווה לתחושת ביטחון מוחלט ליושב לצידו וחשוב מכל - בן אדם נטול כל מניירות של גורו מוטורי (כפי שהיה. וחבל שהיה).

 

טל היקר,

תנוח בשלום על מישכבך. תחסר לי, ולנו.

[יאיר לוסטיג]

זכרונות,תערוכת אופנועים במינכן 9/1998.

[guyrc1]

From Guy- תצלומי אויר- טל שביט. הההלויה

 

Great man!!

 

Guy

[danש]

אבדן גדול, למשפחה ולכל רוכבי דו גלגלי.

[danש]

מאמר מעיתון טורבו 4.1983

[irork]

למשפחת שביט, שלא תדעו יותר צער, משתתף בכאבכם

[senda]

גנאדי,יש מצב כי הגולף אכן חתכה לנתיב נסיעתו,שכן ברוב המקרים "הנהג הישראלי רוכש אמפטיה לרוכב על שניים"(אחת הסיבות שתליתי לפני שנים את הציוד),טל שביט היה ידוע כרוכב זהיר וממושמע,אבל רצוי לא לקפוץ למסקנות,וצריך לקחת בחשבון גם מצב של רוכב/נהג שנוסע אפילו במהירות ממוצעת של 100 קמ'ש ובמעבר בין נתיב לנתיב(זיגזוג) מפתיעה רכב המנסה להתמזג,

 

אין שום מסקנות, יש עובדות.

 

ידוע ממזמן כי נהג הגולף חנה בשול הימני וחתך בבת אחת שני נתיבים כדי לעבור לאי תנועה מצוייר שעמד באמצע הכביש.

 

הרשלנות הפושעת של הנהג הזה גרמה למוות של דמות מדהימה, ששמרה על כללי הזהירות וידעה להתנהל בדרכים.

 

שום רוכב ושום כלי לא היה יכול להתחמק מהפגיעה הזאת, הלוואי וטל היה נוסע בהאמר קשוח, שורד ומפוצץ את הגולף, ולא נהרג מפגיעה ישירה של ה Z1000 על רכב שנעמד כמו חומה מולו...

[Buki]

כבר 3 ימים אני בהלם עמוק, מסרב להאמין למה שקרה.

 

עצוב מאוד מאוד מאוד.

 

יהיה זכרו ברוך.

[edanj]

מדהים איך שבריר שניה של פזיזות גורמת לכל כך הרבה עצב.

חפשו את האופנוע לפני כל פעולה פזיזה שלכם.

אדם ענק.

תנחומי,

 

עידן

[YaronNahum]

אתמול בערב הגיע הגליון החדש של אוטו , וכמובן כמו בכל חודש קופץ בהתחלה לקרוא את מאמרי המערכת ובינהם את זה של טל שביט.

 

הפעם כנראה שזאת הפעם האחרונה , לצערי.

אני חושב שאסור לי להעלות סריקה של המאמר (זכויות יוצרים וכד')

אבל הכיתוב שלו על נסיעה אחרונה לרומא , והתבונה הפשוטה אך המדוייקת מתמיד על ההבדלים התהומיים בתרבות המוטורית בין שתי המדינות.

 

נמשיך להתגעגע..

 

ירון

[השושנים]

אני כועס! אני כועס על החברים של טל, החברים מהתקשורת הכתובה והדיגטלית!

 

מותו של שחקן הכדורגל אבי כהן גרר אחריו כתבות והצעות חוק שנמשך ימים שלמים, בעידודם של כל כתבי הספורט והתקשורת.

שידעו למנף את המוות המיותר הזה לטובת חקיקת חוק קסדה שלמה ולמען ביטחון האופנוענים.

 

היכן כל החברים של טל שמופעים בטלביזיה ובעיתונות, ומדוע לא לנצל את הכוח

האדיר של מורשת טל לטובת הצפת צרכי האופנוען על הכביש, ולמען הבטיחות הכללית של רוכבי האופנוע כפי שטל עשה כל חייו?

 

ישנה כאן הזדמנות חד פעמית לנסות ולתקן עוול של שנים בהסברה נכונה ושימור

המורשת והאידאולוגיה של טל, אבל דומה שהחברים נאלמו (אילמים) דום!

 

הצעה שלי להרכריז על "יום האופנוע" ביום השלושים/השנה/כל מועד מתאים אחר

למותו של טל, ביום זה בכל רחבי הארץ יהיו מפגשים בין רוכבי האופנועים (אנחנו הנצגים של טל) לבין הציבור הרחב,

אנחנו נהייה מליצי היושר של עצמינו ונקרב עצמינו לקהל הרחב, מועדון האופנועים הקלאסיים יפגש ברחבת הכנסת,

מועדון ההארלי ברחבת "רבין" מועדון הונדה בחיפה, בקיצור נציגות אופנוענית ראוייה שהמטרה לראות ולהראות,

על מנת שנהפוך מאויבים לידידים בכביש. הסברה בכתבות בטלביזיה ופירסום בעיתנות (המקום של החברים של טל לפעולה!)

על מנת לקרב ולהתקרב קצת בין כל המשתתפים בכביש, ואם ככה נחסוך בחיים דיינו.

אם זאת לא המורשת של טל, אז אני לא מכיר מורשת אחרת-רן

[קרמבו]

שלום רן,

 

ראשית, איני מתיימר לענות בשם כל אנשי המדיה העוסקת ברכב, תחבורה ובטיחות. אני עונה על פי השקפתי האישית.

 

אני דווקא מוצא בהתמודדות עם מותו של טל שביט המון בגרות ואיפוק, בעיקר מצידנו כתבי הרכב חבריו.

קל היה כמו לאחר רבות מהתאונות הנוראיות המתרגשות עלינו לאחרונה לזעוק בגרון ניחר ולדרוש את ראשו של הנהג ולשפוך את דמו. להרים קול זעקה מרה ולדפוק על כל השולחנות של כל הפקידים, אבל זו פעולה קצרת מועד ובעלת אפקטיביות קצרת טווח גם כן.

 

אתמול דיברתי על זה עם שני עמיתים למקצוע, על הצורך לקחת את המורשת של טל ולהצעיד אותה קדימה, לפעול בכל הערוצים העומדים ברשותנו כדי להפוך את המוות הנוראי שלו לנקודה ארכימדית שממנה נוכל לקדם, להסביר, ללחוץ ולדרוש פעולות של ממש.

 

אבל, דרכו של טל, שהיא הדרך הנכונה היא לא לרוץ ולהתנפל על הנושא, אלא לפעול באופן שקול, מתוכנן ומתוזמן.

לבנות רשימה של יעדים, להתוות אופני פעולה, ערוצים, מעקב אחר ההתפתחויות וכן הלאה והלאה, בקיצור לפעול אסטרטגית ולא אמוציונלית.

 

מעבר לזה, בנוגע לסיקור המוות של אבי כהן, הדבר האחרון שאני באופן אישי ארצה זה משהו שאפילו מתקרב לפומביות הצהובה לפרקים שלו "זכה" המנוח. משפחתו של טל יקרה לנו, אני מאמין בצורך להניח בשלב הראשון למשפחה להתמודד עם האובדן, ורק בשלב הבא להתחיל לפעול ברוחו של טל.

 

דווקא בשל היותו של טל חבר קרוב ויקר של רבים כל כך, אנו ממש מצווים לפעול בעדינות, בזהירות וברגישות.

 

טל היה זה ש'שכב על הגדר' עבור דורות אופנוענים, אך זה לא הופך גם את זכרו לנחלת הכלל ולשימוש הציבור.

[XtremeIL]

יהי זכרו ברוך