מרכינים ראש לזכרו של טל שביט

[השושנים]

שלום רן,

 

ראשית, איני מתיימר לענות בשם כל אנשי המדיה העוסקת ברכב, תחבורה ובטיחות. אני עונה על פי השקפתי האישית.

 

אני דווקא מוצא בהתמודדות עם מותו של טל שביט המון בגרות ואיפוק, בעיקר מצידנו כתבי הרכב חבריו.

קל היה כמו לאחר רבות מהתאונות הנוראיות המתרגשות עלינו לאחרונה לזעוק בגרון ניחר ולדרוש את ראשו של הנהג ולשפוך את דמו. להרים קול זעקה מרה ולדפוק על כל השולחנות של כל הפקידים, אבל זו פעולה קצרת מועד ובעלת אפקטיביות קצרת טווח גם כן.

 

אתמול דיברתי על זה עם שני עמיתים למקצוע, על הצורך לקחת את המורשת של טל ולהצעיד אותה קדימה, לפעול בכל הערוצים העומדים ברשותנו כדי להפוך את המוות הנוראי שלו לנקודה ארכימדית שממנה נוכל לקדם, להסביר, ללחוץ ולדרוש פעולות של ממש.

 

אבל, דרכו של טל, שהיא הדרך הנכונה היא לא לרוץ ולהתנפל על הנושא, אלא לפעול באופן שקול, מתוכנן ומתוזמן.

לבנות רשימה של יעדים, להתוות אופני פעולה, ערוצים, מעקב אחר ההתפתחויות וכן הלאה והלאה, בקיצור לפעול אסטרטגית ולא אמוציונלית.

 

מעבר לזה, בנוגע לסיקור המוות של אבי כהן, הדבר האחרון שאני באופן אישי ארצה זה משהו שאפילו מתקרב לפומביות הצהובה לפרקים שלו "זכה" המנוח. משפחתו של טל יקרה לנו, אני מאמין בצורך להניח בשלב הראשון למשפחה להתמודד עם האובדן, ורק בשלב הבא להתחיל לפעול ברוחו של טל.

 

דווקא בשל היותו של טל חבר קרוב ויקר של רבים כל כך, אנו ממש מצווים לפעול בעדינות, בזהירות וברגישות.

 

טל היה זה ש'שכב על הגדר' עבור דורות אופנוענים, אך זה לא הופך גם את זכרו לנחלת הכלל ולשימוש הציבור.

 

מעולם לא ביקשתי דמו של איש, ובטח לא להפוך את מותו של טל לסימפוזיון.

כן חשוב לדעתי לדעת לנצל את הכאב למשהו טוב יותר.

אינני יודע מי אתה, אתה לא חותם בשם מלא, ולכן די קשה לי להתיחס לדבריך.

אני חושב שאלף ושש מאות הרוכבים שהגיעו להלוויה של טל ומאות רבים שלא יכולו להגיע

הינם שגרירי רצון טוב שיכולים להצעיד קדימה, את המורשת של טל, גם גנדי הטיף בעזרת

אלפי מאמיניו מהפכה שקטה ומכובדת.

כתבה מקצועית אחת בטלבזיה במהלך חדשות היום תגיע לנהגים הרבה יותר מכל תשדיר

פרסומת של עמותת אור ירוק, רכיבה על אופנע ממבט הרוכב ע"י מצלמת קסדה בשעת פריים טיים

המגדירה את הסכנות שאורבות לו ושדה הראייה שלו ע"י מגיש חדשות ( דני קושמרו?) שמקובל על כולם

כאדם מקצועי ורציני, שווה לאלפי מילים.

לימוד הדדי של הסכנות בסטייה מנתיב נסיעה, פתיחת דלת בכביש מהיר, וכד' לא כחינוך אלה פשוט כהדגמה

יעשו פלאים, לרם לנדס ישנה אותה השפעה על רוכבי האופנועים שהייתה לטל כיוון שהוא נתפס כמשהו "מהתחום"

למה לא לנצל את זה להצלת חיים?

 

יום בשנה בו יהיה מפגש בין רוכבי האופנועים על אופנעהם ונהגי הרכב לפתיחת דיאלוג משותף זו התלהמות?

 

דווקא כאן, במקום הנורא שמאחד אותנו המוות המיותר הזה, זה המקום לצמוח מחדש. - רן

[קרמבו]

שלום רן,

 

שמי קינן כהן, עורך מגזין "הגה".

אני בהחלט מסכים עם כל מה שכתבת ויותר, אבל לא עם טענתך כלפי אנשי התקשורת חבריו של טל.

ברשותך אפילו ארשה לעצמי לרשום חלק מההצעות שלך כרעיונות לפעילות בתחום בטיחות הדו"ג לזכרו של טל.

 

אבל עזוב, בוא נמשיך את הדיון הזה בפרטי, נשאיר את השרשור הזה לפרידה מטל.

 

קינן

[השושנים]

נעים מאד קינן, וכבוד גדול, אשמח לסייע בכל הנדרש-רן

[kobyiso]

סגירת מעגל,את השם טל שביט הכרתי מאז שהיתי ילד,יותר נכון מאז שהתחלתי לקרוא את המגזינים השונים שהיו זרוקים פה ושם.

את טל יצא לי להכיר ולפגוש במספר אירועים מוטורים,ואז אי שם בתחילת 2006 ליאור מתקשר אלי ואומר שטל מבקש שאני יבוא עם המוסטאנג שלי לבחון את המוסטאנג החדשה שהגיעה לארץ (זה היה הרכב השני שנכנס),את אותו יום ומעללנו השונים אפשר לקרוא בגיליון ה 20 שנה למגזין אוטו,לכל הדעות הגליון הכי טוב שיצא אי פעם.

מאז לי ולטל היה קשר טוב מאד והיה לי כבוד רב לעשות איתו כתבות ועוד פעילות לקידום הספורט המוטרי.

ביום ששמעתי על התאונה בערב,רצתי מהר לספריה שלי והתחלתי לחפש את גליון 20 שנה,לקח לי איזה חצי שעה אבל מצאתי אותו

ישבתי וקראתי,שיחזרתי בראש את היום הכיפי הזה, את הצחוקים,את החוויות ואת כל הדלק שנשרף.

אחרי זה זכרתי את המפגשים אקראיים ברמת השרון כל יום שישי שהיינו חוזרים שירה מהמפגש שלנו וטל היה מצפצף ומנופף לנו מהסונומה שלו.

 

היום פתחתי את גליון אפריל של מגזין אוטו.

יש כתבה ענקית לזכרו...

על שער הכתבה איך לא טל עם המוסטאנג שלי טס!

התרגשתי מאד

להתראות רוכב!

[ariebz]

אימלה רק עכשיו אני קורה את זה

את טל פגשתי לפני כמה חודשים

הוא בא לצלם את האיזטה למגזין HDL

איש חביב מקצוען הוא הגיע כם קטנוע הונדה שקיבל מהונדה לשנה

שבסוף השנה הוא יעשה על זה כתבה

ממשד עצוב לשמוע

מצורפת תמונה מהכתבה

[השושנים]

בגליון יום השישי של "ידעות אחרונות" ישנה כתבה ענקית, על טל שביט

העתונאי מנסה לצלול לנבכי נשמתו של טל ומנסה לפתור כמה תעלומות

על הדרך...תשובות הרבה אין שם, אבל געגוע עז יש גם יש!

 

כל אחד והטל שלו, כל אחד והזכרון הפרטי שלו.

וחבל לי שלא ידענו למנף את המוות המיותר הזה למשהו טוב יותר

כמו שטל רצה! - רן

[YaronNahum]

 

וחבל לי שלא ידענו למנף את המוות המיותר הזה למשהו טוב יותר

כמו שטל רצה! - רן

 

עזוב למנף למשהו טוב,

תראה לאן אור ירוק לוקחת את התאונה הזאת ,

פשוט לקרוא ולא להאמין.

 

 

היתה כתבה בthemarker שאני לא מוצא

אבל יש את הקישור הזה http://motobike.ifeel.co.il/article/or_yarok_tal1.aspx

 

חג שמח..