לוטוס סופר 7 החיפאית עושה עליה למרכז וזוכה לבעלים חדשים

[און יעקבסון]

עוד בשלב פירוק המכונית, היה ברור לנו שצינורות הבלם הישנים יוחלפו במלואם. הצינורות הקשיחים המקוריים (שהאמת היא שהם לא ממש נראו כאלה) היו מנותבים בחוסר מחשבה, נראו ישנים, חלודים ולא משרי ביטחון. אז חדשים הוזמנו וכעת הגיע העת להרכיב את הצינורות החדשים שחיכו לתורם, שסוף-סוף הגיע.

 

הנה זה בא:

 

1. עוד לפני ניתוב הצינורות הקשיחים, צריך להחזיר את המצנן למקומו, מאחר שהצינורות הקשיחים עוברים מתחת לתושבות המצנן וצריך לוודא שאין ביניהם מגע.

2. בשלב הבא - הרכבת מפצל הבלימה לפנים/אחור. בנוסף לתפקיד זה, משמש המפצל גם כיוניט לאור הבלם ובו גם יוניט לאזהרה של אובדן לחץ באחת מהמערכות (קדמית או אחורית).

3. ראשית מתחברים הצינורות הקשיחים מהמשאבה הראשית למפצל. המשאבה בנויה עם תא ראשי ותא משני, כאשר הראשי מיועד עבור הגלגלים הקדמיים.

4. מזווית זו ניתן לראות על גבי המשאבה את האות S, עבור secondary. זהו החיבור עבור הצינור לבלמים האחוריים.

5. עכשיו צריך להתחיל ולכופף את הצינורות הקדמיים, בהתאם לזוויות של השלדה, עד לחיבור עם הצינור הגמיש.

6. הנה אחד מהצינורות בעת ההתאמה שלו.

7. ואותו צינור אחרי ההתאמה הסופית. מזווית זו זה רק נראה קרוב למוט ההגה. במציאות הם רחוקים האחד מהשני. עכשיו צריך לחזור על התהליך גם עבור הבלם הימני.

8. והנה המכונית כבר על הליפט, בסיום פרק חיבור הבלמים הקדמיים, לקראת תחילת ניתוב צינור הבלם לכיוון הסרן האחורי.

 

המשך יבוא...

8.

[veight]

אדום פחות מתאים היתי מעדיף צבע כהה, אבל בכל מקרה רכב מהמם, בהצלחה בשיפוץ.

[און יעקבסון]

אדום פחות מתאים היתי מעדיף צבע כהה, אבל בכל מקרה רכב מהמם, בהצלחה בשיפוץ.

 

קצת מאוחר מדי לשנות, הייתי אומר...

[און יעקבסון]

אחרי שסיימנו עם צינורות הבלימה הקדמיים, הגיע זמנו של הצינור האחורי. המדובר בצינור אחד העושה את דרכו לאחור, במבוכי השלדה, עד ליעד הסופי: צינור הבלימה הגמיש, ומשם למשאבות. ומאחר שאנחנו כבר "באזור", אז ניתן לסיים גם עם הצינור הגמיש של מערכת המצמד. זה האחרון היה איזה אילתור שעשו בו בשעתו והיה ארוך מדי. הרבה יותר מדי ארוך. אז לפי מידה הזמנו חדש ועכשיו הרכבנו גם אותו.

 

הנה זה בא:

 

1. מפצל הבלימה, עם כל הצינורות מחוברים.

2. הנה חלק מהדרך ומהפיתולים שהיה על הצינור לעשות בדרכו לאחור.

3. וזו משאבת המצמד, מחוברת כבר לצינור הקשיח וממנו לצינור הגמיש.

4. מבט מלמטה. ממשאבת המצמד התחתונה לכיוון המשאבה העליונה.

 

זהו. עוד מערכת (כמעט) מוכנה! כל שנותר הוא להכניס נוזל בלמים ולנקז אוויר. לא בוער. יש עוד כמה מטלות שצריך לעשות, אבל גם זה יגיע.

[און יעקבסון]

חוזרים לאגף הקרבורטורים. והפעם: חיבור כבלי התפעול. בכל מכונית יש בדרך-כלל כבל אחד שמעביר את הפקודה מהדוושה לקרבורטורים. וישנם מקרים, כמו בשימוש בשני קרבורטורים כפולים, בהם נעשה שימוש בשני כבלים. הסיבה: אמינות, גיבוי, הפחתת עומסים מהכבל הבודד.

 

אז בבקשה, ככה זה נראה:

 

1. נקודת חיבור הכבלים, מעל דוושת התאוצה בתא המנוע. על דוושת התאוצה כבר מורכב מתאם מכבל בודד לכפול.

2. נקודת הסיום של הכבלים - הקרבורטורים.

3. קפיצי ההחזרה של הקרבורטורים קשים למדי, אז הכבל הכפול הוא דווקא רעיון טוב.

4. והנה ממבט רחוק להתרשמות. בכדי לשמור את הכבלים במרחקים שווים האחד מהשני, הרכבנו מעין תופסני פלסטיק שמקבעים אותם למקומם.

5. נראה לא רע, אבל גם לא מושלם. הכבל הארוך מאוד לא מסוגל לתמוך את עצמו באזור שמעל סעפת הפליטה. לפיכך, בימים הקרובים נייצר תושבת עבור שני הכבלים, על מנת לייצב אותם בצורה תומכת יותר.

[און יעקבסון]

אחד הדברים שלא אהבתי בלוטוס 7 S4 הוא העיצוב החיצוני, שנעשה בשעתו בהשראת אפנת הבאגי. גוף הפיבר, ביחד עם הגלגל התלוי בירכתיים והקשת הקטנה מאחורי תא הנוסעים נתנו למכונית עיצוב לא הולם את הייעוד. במכונית מכונית ספורט קטנה ושובבה, מכונית "חוף"?! הגדילו ואמרו שני עוברים ושבים שראו את האוטו ושאלו עם זו באגי בבניה עצמית... כיוון שראיתי עם מי יש לי עסק, מובן שאמרתי להם שהם צודקים ולא, הבאגי לא למכירה...

 

בכל מקרה, אחרי דין ודברים וסקירה של תמונות רבות, הוחלט על ביצוע רפומה באגף הקשת והפיכתה למשהו יותר דומה לזה הנמצא בגרסאות המסלול של קטראהם סופר 7. כמה מטרות עמדו לנגד עינינו: שיפור המראה, שיפור הבטיחות, שיפור הקשיחות. על התכנון הופקד ניר בן ארי, המארח שלנו במוסך דרך השטח, שחוץ מאשר שאר יכולותיו המוכרות והמוכחות, הוא גם מהנדס במקצועו ומבין בדברים שנקראים סינוסים ורדיוסים ושד יודע מה עוד הוא אמר שם, בעודו רוכן על שרטוטים עם סרגלים, מדי זווית, מחוגות ושאר כלי עינוי שאני זוכר מהבית ספר...

 

אז קצת רקע בתמונות:

 

1. לוטוס סופר 7, ביום שהיא נכנסה בו למוסך (בנסיעה...). אוף דה רקורד: בסוף חודש זה היא סוגרת שנה במקום. שימו לב לתצורת הקשת האחורית ואיך שהיא משתלבת עם השמשה הקדמית. עזבו את המראה המרופט והעייף של המכונית.

2. וזו כבר קטראהם סופר 7, בגרסת המסלול, עם קשת מלאה.

3. שימו לב לחיבורים בין הקשת האחורית, צמד החיזוקים מעל תא הנוסעים וכן הקשת הקדמית.

4. בגרסה זו, אין חלון קדמי. בתכנון של ניר, הקשת הקדמית תהווה את המסגרת של החלון הקדמי הקיים.

5. ואיך תתחבר הקשת הקדמית? שאלה טובה! בדיוק לנקודות העיגון של השמשה הקדמית, במקור. עכשיו צריך רק להחליט על אופן החיבור וזה הרעיון שהועלה. שילוב הספרה "7", בדומה למה שמופיע בקטראהם סופר 7 בפלטת הברזל אשר אליה תחובר הקשת.

6. תושבות השמשה הקדמית מתחברות לשלדת המכונית ולא לגוף הפיבר, עם ברגים, מה שמבטיח בטיחות משופרת וכן קשיחות שלדה עדיפה.

7. קובץ התכנון של ניר, על שני עמודיו, המפרט את המידות המדוייקות של הקשת ומציג את הרעיון הכללי שעמד מול עיניו.

Lotus7.pdf

[און יעקבסון]

תוך כמה ימים מרגע הזמנתה, הגיעה קופסה קטנה מאנגליה, ובה צמת חשמל מושלמת וחדשה עבור הסופר 7. המדובר בצמה חדשה לגמרי (לא NOS), שנשזרה בדיוק לפי המידות והצבעים המקוריים של הצמה המקורית, מה שיקל על הרכבתה במכונית. הבחירה בצמה חדשה נבעה מכך שהצמה הישנה הייתה בלוייה, מרוטה, מלאת קצרים/שינויים וקומבינות ועלותה של צמה מקורית חדשה לא עלתה בהרבה על עלות הזמן/חומרים ועבודה על שזירת צמה מקומית תחלופית.

 

אז טרם התפננו להרכיב את הצמה, אבל לבדוק עם מה יש לנו עסק ולהתחיל לסמן - זה כן!

 

1. הצמה החדשה - כפי שהגיעה מאנגליה.

2. הצמה מחולקת לשלושה חלקים נפרדים: הצמה הראשית, הצמה האחורית וצמת תאורת המחוונים.

3. עוד לפני ההרכבה רצינו לוודא שאכן יש התאמה מלאה בין הצמה החדשה לבין הצבעים של החוטים וייעודם - כפי שמופיע בספר הרכב המקורי של לוטוס. לשם כך גוייס לעבודה עודד (הבעלים של האירופה ואח של ישראל - שניהם מחוננים בחשמל ואלקטרוניקה). לצורך שולחן עבודה, נתרם מכסה המנוע של הרום שלי וכך, אט-אט, סומנו כמעט כל קצוות החוטים באופן כזה שההרכבה תהיה פשוטה וקלה.

 

יחד עם זאת, מערכת החשמל היא לא עניין של מה-בכך. יש שינוי אחד מהותי במערכת (שינוי למניפת קירור חשמלית וכן הוספת יוניט מניפה) שכשלעצמו דורש חיווט נוסף. בנוסף, לאור ההיסטוריה הבעייתית של מערכות החשמל האנגליות, הוחלט (בדיוק כמו אצלי בטנדר - בעל מערכת חשמל דומה, מתוצרת לוקאס) להוסיף מספר רילאים למערכת, על מנת שאלו האחרונים יפחיתו מהעומס ויצמצמו אפשרות לקצרים וכשלים.

 

אז כמיטב המסורת - המשך יבוא...

[vwmaster]

שמתי לב שאתה משתמש בבנדים לצינורות דלק מסוג ש"צובט" את הצינור. בנדים אלו ממש לא מומלצים לצינורות דלק כי הם גורמים לגומי להתייבש ולהיסדק.

אני ממליץ לך על בנדים "חובקים" כגון אלו: http://www.ebay.com/itm/250637318112

[ספי]

אם לא חונקים את הצינור הוא לא נחנק...

ואפשר לעשות שני סיבובים עם איזולירבנד לפני שמרכיבים את הבנד.

[און יעקבסון]

שמתי לב שאתה משתמש בבנדים לצינורות דלק מסוג ש"צובט" את הצינור. בנדים אלו ממש לא מומלצים לצינורות דלק כי הם גורמים לגומי להתייבש ולהיסדק.

אני ממליץ לך על בנדים "חובקים" כגון אלו: http://www.ebay.com/itm/250637318112

 

 

יש בזה משהו. תודה על הטיפ!

 

אם לא חונקים את הצינור הוא לא נחנק...

ואפשר לעשות שני סיבובים עם איזולירבנד לפני שמרכיבים את הבנד.

 

ויש גם בזה משהו...

נשאיר משהו לקובי, שלא ישעמם לו בגמר השיפוץ!

[און יעקבסון]

עכשיו, כאשר צמת החשמל כאן ומוכנה להרכבה, אפשר להתחיל עם מערכת החשמל. אבל עוד לפני הרכבת הצמה, יש להעביר כבלי חשמל מהמצבר הממוקם בתא המטען לחזית המכונית ועוד לפני כן, צריך למקם את מפסק המתח הראשי שהחלטנו להרכיב במכונית, אותו ניתן למצוא על פי חוק בכל מכונית מירוץ. למה ומדוע?כי אחרי כל כך הרבה השקעה של זמן וכסף בלוטוס הזו, לא היינו רוצים לראות את כל האוצר הזה עולה בתמרות עשן ואש כתוצאה מקצר חשמלי, לא עלינו. אז כמובן שבבוא העת יהיה מותקן מטף במכונית, אבל גם רצוי שיהיה מפסק מתח ראשי לכל צרה שלא תבוא (מה גם שמפסק כזה מסייע לשמור על המצבר כנגד פריקה בטרם עת - במיוחד במכוניות בהן לא נעשה שימוש על בסיס יומיומי).

 

אז כיאה לרייסי-פיל של המכונית, הנה המיקום שנבחר עבור המפסק.

 

בבקשה:

1. המיקום הנבחר עבור המפסק הוא בקונסולה המרכזית (אם ניתן לקרוא כך לדבר הזה ...), בדיוק מתחת לשני המחוונים. בתמונה כבר נקדח החור בקוטר המיועד.

2. הרכבה טרומית של המפסק, על מנת לוודא שהכל כשורה. במצב זה של המפסק האדום אין העברת זרם.

3. במצב זה של המפסק האדום, יש העברת זרם.

4. מאחר שהכל בסדר, מרכיבים ברגים ומחזקים. אגב, משני צדי המפסק יורכבו שתי נורות ביקורת ובחלק התחתון של הקונסולה שורה של ארבעה מתגים סקסים שכבר הוזמנו והם עושים את דרכם ארצה.

[און יעקבסון]

אחרי שחיברנו את מפסק הזרם הראשי, אפשר להתחיל להעביר חוטים וכבלים. הראשון בתור הוא כבל המינוס, שעובר מירכתי המכונית - מהמצבר, עד לחיבור המיוחל עם בלוק המנוע ומשם לשלדה.

 

לא הנדסת טילים, אבל יש עבודות הכנה וצריך לתכנן את נתיב מעבר הכבל דרך השלדה, כי בפועל אין מיקום או תעלה שתוכננו ונבנו לצורך כך במקור.

 

הנה זה בא:

 

1. כבל המינוס מוכן להרכבה ובאורך המדויק, זאת אחרי שראשית העברנו אותו לאורך כל הדרך המיועדת וסימנו את האורך המדוייק. או-אז אפשר היה להכין את סופיות הכבל משני הצדדים.

2. בדרך מתא המטען, מתחילים לעגן את הכבל למקומו, עדיין בצורה ארעית, כי יש עוד את כבל הפלוס להעביר וכמו כן את הצמה האחורית.

3. המשך הדרך, בירידה מכיוון קורות השלדה, מעל הסרן ולכיוון תעלת גל ההינע ולפנים.

4. אחרי מסע לא ארוך (מזל שהמכונית קצרה...), מגיע הכבל לתחנה הסופית. אחד מברגי המתנע.

5. עכשיו צריך להכין עוד כבל קצר, שיחובר בין כבל המינוס הראשי לבין שלדת המכונית והנה הוא, בתצורתו הסופית.

6. מהמתנע, הולך הכבל לכיוון נקודת החיבור בשלדה, אשר אליה מחובר גם המינוס של משאבת הדלק. כך שלפחות בנקודה זו, לא יהיו בעיות ומפלי מתח...

 

בשלב הבא, עובר לפסים חיובים. כלומר, לכבל הפלוס.

[און יעקבסון]

הכוונה היא לכבל חיובי. כלומר - פלוס.

 

אז כמו שהעברנו את כבל המינוס מאחור, עכשיו הגיע תורו של אחיו האדום. כמובן שעוד במהלך הדרך הוא צריך לעצור לעצירה קצרה במפסק הזרם הראשי, אבל זה חלק מתפקידו.

 

אז הנה סיפורו המלא:

 

1. ראשית מרכבים מחבר בצד אחד. עכשיו אפשר גם להרכיב את גומיית המעבר.

2. בשלב הבא מעבירים את הכבל לכיוון המצבר הממוקם בתא המטען. הנה כאן בתמונה שני הכבלים העוברים דרך הבודי לכיוון המצבר שכבר ממוקם במקומו.

3. למרות שהמדובר על כבל מבודד היטב, לא לקחנו סיכון ועטפנו אותו בשרשור פלסטיק, בכדי לתת עוד שכבת הגנה. את תחילת הדרך מאחור לפנים עושים שני הכבלים ביחד, במקביל.

4. התחנה הבאה היא בכיוון מעלה - אל תא הנוסעים.

5. בתא הנוסעים, מאחורי הקונסולה המרכזית, מחכה המחבר של המפסק הראשי. אז הכבל מהמצבר מתחבר בצד האחד ובצד השני מתחבר עוד כבל...

6. שיוצא מצדה השני של תעלת תיבת ההילוכים, אבל הפעם קדימה. לעבר תא המנוע.

7. בנקודה זו, בין הבודי לשלדה, מתחבר הכבל לרילאי המתנע. כרגע הכבל הזה הוא בלי שרשור פלסטיק מגן, אבל זה ברשימה. מנקודה זו ניתן כבר לראות את הכבל היוצא מהרילאי לעבר המתנע.

8. מנקודה זו, המצולמת מתחת למכונית, ניתן לראות את החיבור למתנע ובאופק, את רילאי המתנע אשר משם מגיע הכבל.

[און יעקבסון]

שני דברים עולים לי בראש, כשאני חושב על נהיגה בסופר 7: האחד הוא כמה גדולים נראים כל כלי הרכב שנמצאים מסביב לך בכביש, כי הישיבה כל כך נמוכה. והשני, קשת ההגנה המשולבת בגרסת קטראהם של הסופר 7. הגובה אותו הגובה, אבל איכשהו, פסיכולוגית אולי, זה נותן קצת יותר ביטחון לדעת שסביבך מתכת קצת יותר מסיבית מאשר צינורות שלדה דקיקים. ויש עוד משהו: הלוטוס הקטנה היא מכונית קלאסית, אבל גם היום, ארבעים שנים אחרי שעלתה לראשונה לכביש, זו עדיין מכונית נהיגה למופת. לבטח בהשוואה לרוב-רובן של המכוניות בנות גילה. ונהיגה זה גם הדבר שהיה ראשון במעלה בבואנו לשפץ את הסופר 7. זו ממש לא הולכת להיות מכונית לתצוגה בלבד או לנהיגות רגועות ומקלות. לפיכך, כל חלק שהוחלף או שופץ - הדבר נעשה עם דגש על נושא זה.

ומה לגבי השלדה? גם היא לא נשארת מאחור ועבורה תוכננה קשת הגנה מסיבית יותר מאשר זו המקורית והמצחיקה מאחור. אז לפני כמה ימים העלאתי כאן את התכנון והשרטוטים שביצע ניר לקשת זו. ההזמנה נשלחה לביצוע אצל "כל כיפוף" ולאחר מספר ימים נסע קובי לאסוף את הברזלים המכופפים לפי מידה והביא אותם למוסך.

בנקודה זו "גייסנו" למשימה את דורון, גיסו של ניר ואמן ריתוכים, על מנת ש... ובכן, שירתך! על הפרק: לא רק קשת ההתהפכות, אלא גם יציאת ה-T ליוניט החום, מיכל אוגר שמן ואת הסעפת וחלקה הראשון של מערכת הפליטה.

 

נתחיל בקשת:

 

1. מתחילים עם ריתוכים ראשוניים של הקשת הקדמית למסגרת השמשה הקדמית.

2. נקודות החיבור של הקשת לשלדה היא באמצעות שתי פלטות המעוצבות הנ"ל המעוגנות באמצעות ברגים לשלדה. ולמה שבע?

3. השלב הבא עוברים לקשת האחורית החדשה שנראית מסיבית ומעוצבת יותר מאשר המקרוני הדקיק שהיה שם במקור.

4. והנה היא מונחת במקומה, אחרי גמר הריתוך.

5. מבט מלפנים, לכיוון הקשתות.

6. והנקודה המחברת: זוג צינורות אורך שמחברים בין הקשתות.

7. וככה זה נראה מאחור.

8. חבר הפורום, ספי כהנוביץ - מומחה לתיבות הילוכים אוטומטיות במקצועו, אבל גם חובב גדול של התחום הזה ומי שסייע רבות מאחורי הקלעים בשלב "הקניות בסופר" - הגיע לביקור וקיבל את הכבוד לשבת מאחורי ההגה ולהתרשם מהתקדמות השיפוץ.

 

אז אחרי שסיימנו את השלב הזה, תפסנו מרחק מהאוטו והבטנו בו ומשהו לא הסתדר לנו. לא, חלילה, הריתוכים או הקשת עצמה. משהו בפרופורציות. אז הרכבנו את מכסה המנוע, שמנו למראית עין את הכנפיים והבנו. זה נראה הרבה יותר טוב כאשר האוטו מורכב. פשוט בלי הכנפיים, המכסה והקשת, המכונית נראתה כל כך נמוכה עד כי לראות אותה ביחד עם הקשת - זה היה נראה לנו מוזר. ובכל זאת, נפלה החלטה! מפרקים את כל הקשת/כלוב הזה החוצה, ו... עושים שינוי! לא סיפור, מאחר שדורון ריתך רק נקודות חיבור ראשוניות לעת עתה.

 

המשך יבוא...

[ספי]

"8. חבר הפורום, ספי כהנוביץ - מומחה לתיבות הילוכים אוטומטיות במקצועו, אבל גם חובב גדול של התחום הזה ומי שסייע רבות מאחורי הקלעים בשלב "הקניות בסופר" - הגיע לביקור וקיבל את הכבוד לשבת מאחורי ההגה ולהתרשם מהתקדמות השיפוץ. "

 

כשלא אני משלם - אני אחד הקניינים הטובים ביותר באי-ביי...

 

 

דרך אגב, היה לי מאוד קשה כשניסיתי לצאת החוצה, כי דווקא בכניסה עוד היה לי רך.

 

 

 

אאאאווווווווווו