צריך עזרה בהפרה /ביטול זיכרון דברים

[fish]

כמו כן כתבת שהייתם כבר בשני מוסכים שונים והוא מסרב ללכת לעוד מוסך.

במידה ולפחות מתוך 2 המוסכים מוסך אחד אתה בחרת זה לגיטימי שהוא לא יירצה ללכת לעוד מוסך.

 

כמו כן לפי מה שאני מבין אתה חתמת על זיכרון דברים ועכשיו מתחרט ומנסה לצאת מהסיפור ללא פיצוי לצד השני מה שלא יפה במיוחד.

איפה כל הדלק שהוא שילם כדי לנסוע למוסכים? אבדן ימי עבודה? זמן וטירטור?

 

שלם לו את מה שמגיע לו ותיפרדו כידידים, זה המצב שאתה אמור לצאת עם ההרגשה הכי טובה.

את כאב הלב על הכסף שהפסדת אתה צריך לנער ממך ומהר, אין לך שום סיבה להוציא את זה עליו.

על טעויות משלמים (ותגיד תודה שזה ייגמר בשקלים בודדים)

 

אם אני הייתי צד ב' בסיפור ומישהו היה מיתנהג אליי כמוך, הייתי גורר אותו לבתי משפט ומוציא לו את הנשמה וכל שקל שאני יכול רק על הפרנציפ (ולא, זה באמת לא היה נובע מחמדנות.)

 

גם כשאתה קונה דירה רשום ברוב החוזים שבמידה ואתה מתחרט אתה משלם X כסף למוכר, רק ששם זה יכול להיגמר בקצת יותר מכמה אלפים בודדים.

[benj]

כמו כן כתבת שהייתם כבר בשני מוסכים שונים והוא מסרב ללכת לעוד מוסך.

במידה ולפחות מתוך 2 המוסכים מוסך אחד אתה בחרת זה לגיטימי שהוא לא יירצה ללכת לעוד מוסך.מסכים איתך ולדעתי אין חולק על כך.

 

כמו כן לפי מה שאני מבין אתה חתמת על זיכרון דברים ועכשיו מתחרט ומנסה לצאת מהסיפור ללא פיצוי לצד השני מה שלא יפה במיוחד.- לא מדויק מוכן לוותר על 500 ש"ח ששולמו אבל לא לשם את האמור בסעיף 7.

איפה כל הדלק שהוא שילם כדי לנסוע למוסכים? אבדן ימי עבודה? זמן וטירטור?- אותו דלק ששילם גם הקונה במסגרת אותם ימים כאשר האינטרס למכור הוא של המוכר ולכן מוצדק בזבוז ימי העבוד/זמן ש"הפסיד".

 

שלם לו את מה שמגיע לו ותיפרדו כידידים, זה המצב שאתה אמור לצאת עם ההרגשה הכי טובה.

את כאב הלב על הכסף שהפסדת אתה צריך לנער ממך ומהר, אין לך שום סיבה להוציא את זה עליו.

על טעויות משלמים (ותגיד תודה שזה ייגמר בשקלים בודדים)שוב מסכים ואין חולק על כך.

 

אם אני הייתי צד ב' בסיפור ומישהו היה מיתנהג אליי כמוך, הייתי גורר אותו לבתי משפט ומוציא לו את הנשמה וכל שקל שאני יכול רק על הפרנציפ (ולא, זה באמת לא היה נובע מחמדנות.)והשופט שהיית מבזבז את זמנו היה מבקש ממך לסגור את זה בחוץ בטרם יאלץ לקרוע את שתיכם על בזבוז זמן יקר של הרשות השופטת.

 

גם כשאתה קונה דירה רשום ברוב החוזים שבמידה ואתה מתחרט אתה משלם X כסף למוכר, רק ששם זה יכול להיגמר בקצת יותר מכמה אלפים בודדיםלהבדיל מדירה שחוזה לרכישטה דורש דרישת כתב ומדובר על עסקה הרבה יותר יקרה כאן מדובר ברכישת רכב ולא דירה.

 

צר לי שאני חולק עליך כמעט בכל הסעיפים שציינת וזאת מאחר ולהבדיל מדירה שם מבצע את החוזה עו"ד ולא 2 אנשים ללא ליווי בעל מקצוע, דבר שיכול לגרור טעויות בכריתת חוזה.

 

אני יכול להעלות 1001 טענות לטובת הקונה במקרה זה או לחילופין לטובת המוכר.

 

בסופו של עניין, הנוהג בארץ הוא כי משלמים מקדמה לטובת הפגנת רצינות ובתמורה לזמנו של המוכר ואכן אני מסכים שבמידה והעסקה לא תצא לפועל ה550 ש"ח שייכים למוכר.

 

מאידך, אני לא חושב שיאה שהמוכר מאיים במקרה דנן ללכת לביהמ"ש שכן כנגד הזמן שבזבז וההסתמכות שלו על רכישת הרכב ע"י הקונה הוא מקבל את ה500 ש"ח שהפקיד בידיו הקונה, דבר שבנסיבות העניין סביר שמכסה את הזמן/ משאבים שבזבז המוכר.

 

עצתי לפותח השרשור לפי דעתי האישית בלבד, התנצל בפני המוכר על הדבר , חתמת על חוזה וכבגיר האחראי להחלטותיו תאלץ להיפרד מ500 ש"ח אלו, במידה והא מאיים ללכת לבית משפט אחל לו בהצלחה, אדם שמוכן ללכת לביהמ"ש רק כי עסקה כזו לא יצאה לפועל כנראה יש לו סיבה טובה לכך שכן יש משהו שמסתתר תחת השמש.

 

אם יעשה זאת ותוזמן לביהמ"ש אז צור קשר עם עו"ד המתמחה בדיני החוזים וקבל ממנו עצה.המתח בין חופש החוזים לתום הלב לעולם יישמר ובמסגרת 500 ש"ח ששלמת לו זה נראה סביר כמכסה את הנזק אם זה נגרם של המוכר.

 

בן

 

נ.ב: סתם מסקרנות מה מחיר הרכב?

 

זו דעתי האישית

[fish]

אתה מוזמן לחלוק על דעותי וזהו מהות הפורום אבל:

אתה צודק שהשופט יזרוק אותי החוצה לפשרה וזו כבר בעיה אחרת של המדינה שלנו בכך ששופטים מתעלמים באופן תמידי מהחוק היבש ומרגישים אלוהים.

 

רשמת שלא מדוייק אבל הוא מוכן להיפרד מה500 ש"ח,

1. אני לא רואה איפה הוא רשם את זה במפורש.

2. גם אם כן במידה והוא חתם בסעיף 7 על פיצוי של יותר מ500 ש"ח מין הראוי להוסיף את ההפרש.

 

בקשר לעוגמת הנפש של המוכר: לגיטימי להפסיד ימי עבודה, להוציא כסף על דלק וכו' כל עוד הקונה רציני, אחרי שהוא טירטר אותו ככה זה בושה וחרפה.

 

אני לא רואה הבדל בין חוזה של דירה לבין רכב, זה שמישהו בוחר לחתום על הסכם דירה רק בנוכחות עו"ד ומספיק טמבל בשביל לחתום על חוזה\זיכרון דברים ללא היתייעצות אפילו קלה עם עו"ד זה בעייה שלו.

כאמור לגבי הסכומים: דין מאה כדין פרוטה ואין זה משנה לטעמי, היתחייבת? תעמוד אחרי החובות שלך.

 

הבחור מנסה למזער נזקים לעצמו על חשבון המוכר ללא הצדקה וזהו כל הסיפור!

זה שהוא יכול למצוא מיליון תירוצים זה נכון, זה לא משנה את העובדה שבגלל אנשים כאלו אין במדינה טיפת כבוד וכולם דופקים את כולם.

 

 

כשאני קבעתי עם מוכר של רכב מסויים להגיע בשבילי למרכז מהצפון הבטחתי לו 100 ש"ח דלק במידה ואני לא יירצה את האוטו.

כמו גדול הבאתי לו כסף למרות שהרכב היה ג'יפה.

שפותח השירשור ייתנהג כמו גבר וישלם על מה שהוא חתם או שכל מה שנותר לאחל לו שאנשים בני אותו אופי כמו שלו יידפקו אותו באלפי אחוזים יותר בעסקים אחרים כי מה שתיתן ככה בסופו של יום תקבל.

 

לא ציפיתי שדווקא אתה תיתן לגיטימציה לגועל נפש כזה.

[benj]

אני לא נותן לעניין לגיטימציה, וברמת עמידה במילה ובכלל כחלק מחופש החוזים אני מסכים כי על אדם לעמוד במילתו ולשאת בתוצאות אם לא עמד בכך- כך שברמה הכללית אני מסכים איתך לגמריי וסביר להניח שז"ד הייתי חותם רק לאחר בדיקה ורק כשאני סגור על עצמי ובטח ובטח ללא סעיף כמו סעיף 7.

 

מאידך,כל מה שאמרת הוא יפה, אבל משפטית הוא לא בדיוק ישים וכמו שכבר אמרתי כל מה שיצטרך לשלם זה 500 ש"ח, צדק משפטי הוא לא בהכרח הצדק שאתה מכיר ולגיטימית הסכום הזה מכסה את ההתחייבות.

 

מה גם שאין דבר כזה חוק יבש, החוק עמום ובעיקר פרק א' של חוק החוזים, את התוכן יוצקים פנימה, החוק היבש פשוט לא רלוונטי.

סתם לדוג' ניתן,לטעון כי ז"ד זה היה רק חלק מהשלב במו"מ ואת סגירת החוזה היו צריכים לבצע למעשה בהעברת הבעלות, זה מסביר גם למה ניתן רק תשלום של 500 ש"ח במעמד החתימה שהוא סכום זעום מכלל העסקה, דבר שיכול להעיד על חוסר ג"ד של הקונה לבצע את העסקה.(רק דוג', יש גם דוג' לצד השני).

 

ובכלל, לטעמי הצדק לא עם המוכר, ההסבר לכך הוא ארוך ולכן אני נמנע מכך, כמו שאמרתי כל העסקאות הללו ניזונות לא רק מהחוק אלה מהנוהג הקיים ומה לעשות שעסקה במקרקעין אינה תואמת עסקת מכירה של רכב בהרבה מובנים.

 

לסיכום:

הבחור מנסה למזער נזקים לעצמו על חשבון המוכר ללא הצדקה וזהו כל הסיפור!

 

זה בדיוק העניין, אין כאן מזעור נזקים שכן לא נגרם נזק שניתן לאמוד אותו בכסף, המוכר לא הפסיד מאום מביטול העסקה , זאת ועוד שהרוויח 500 ש"ח ללא עסקה כזאת או אחרת.

 

ובנוסף, כמו שכבר אמרתי ניתן לטעון טענות לזכותו של הקונה ולזכותו של המוכר ואני לא בטוח שידו של האחרון תהייה על העליונה.

 

בן

[vik014]

מוכר שלא מתאים לו לבזבז זמן ודלק שימסור את רכבו למגרש. חלק מתהליך המכירה זה לבזבז זמן ודלק עם קונים. הקונה מבזבז את אותו הזמן + עלויות הבדיקה. איש לא מבטל הסכם כזה בגלל זוטות. אם היינו עם שמכבד אחד את השני, לא היינו עושים מדבר כזה עניין גדול. הקונה התחרט, אז התחרט.

כל זמן שהרכב לא עבר אל הקונהו ולא נעשתה העברת בעלות. לא נגרם למוכר נזק רציני ביחס למצב שהקונה היה מתחרט לפני חתימה על זכרון דברים (זמן ודלק).

לא מידתי ולא ראוי לכפות על הקונה רכב שהוא לא מעוניין בו.

המוכר ימצא קונה אחר.

לקח לחנויות אצלינו הרבה זמן להבין שמותר ונכון להחזיר סחורה לאחר קניה, זמן רב לאחר שהנוהג הזה היה קיים במדינות תרבותיות. כדאי שנאמץ עוד דברים שיש בהם מן ההוגנות, לא הכל משפטי.

[razmel]

כדאי שנאמץ עוד דברים שיש בהם מן ההוגנות, לא הכל משפטי.

כיבוד חוזה הוא גם "הוגן", וגם "משפטי".

 

אתה מתאר מצב אוטופי.

פותח השרשור מתאר מצב קיים בו הוא מבקש ייעוץ כדי להפר חוזה, כשישנו סעיף המתאר מה הפיצוי עליו לשלם בביטול החוזה.

[benj]

אני מסכים עם רזמל ועם כל הכבוד, חוזה מראש הוא דבר משפטי קודם כל ולכןיש לכבד אותו מהצד הזה, מה גם שגם הצדק נלקח בחשבון שכן אדם שחותם על התחייבות צריך לעמוד בה, אחרת מה הטעם בחוזה כזה או אחר, אגב גם במילים, חוזה לא חייב להיות כתוב.

 

לטעמי, מאחר והקונה במקרה זה לא עומד בחוזה נראה לי כי מין המידתיות ישלם את ה500 ש"ח שהשאיר בידיו של המוכר.

באשר לסעיף 7 הוא הוא שאינו מידתי ועל כן לטעמי לא רלוונטי ואני מסכים שהקונה בתמורה להסתמכות של המוכר צריך לשלם את ה500 ש"ח ואך ורק אותם.

 

בן.

[razmel]

באשר לסעיף 7 הוא הוא שאינו מידתי ועל כן לטעמי לא רלוונטי ואני מסכים שהקונה בתמורה להסתמכות של המוכר צריך לשלם את ה500 ש"ח ואך ורק אותם.

 

בן.

אתה מסכים איתי, אבל כותב ההפך ממני.

למרות שאתה חושב שהוא לא מידתי (ואין לי מושג על סמך מה, אינך יודע מה הסכום), ולמרות שאתה קובע שהקונה לא צריך לשלם מעבר ל-500 השקלים שכבר מסר, החוזה, והחוק חושבים אחרת.

 

פותח השרשור אולי לא היה צריך להסכים לסעיף 7, או להסכים לסכום סמלי (שאינו זוכר אותו), אבל ברגע שהסכים, וחתם - זה מחייב.

 

סעיף 7 במיוחד דן בענין "פיצוי למקרה של ביטול". למה אתה חושב שהחותם לא צריך לכבד את החוזה שחתם עליו ?

 

ועוד פתגם - חוזה אמור להגן עליך. הוא לא יעזור לך מול נוכל, ואין לך צורך בו מול אדם ישר.

[benj]

הסכמתי איתך כי יש לעמוד בחוזה שמתחייבים אליו.

 

לא הסכמתי איתך באשר למבנה החוזה/ פרשנותו/ שימוש המוכר בו .

 

לא ארד לשורשו של עניין כי יצא לי תגובה ארוכה מאוד (מה גם שבכיף ניתן לטעון לטבתו של המוכר).

 

הסיבה שציינתי שסעיף 7 אינו מידתי וזאת על אף שאינני יודע באיזה סכום מדובר, היא מאותה סיבה שבתמורה לחתימה על ז"ד זה ניתנו 500 ש"ח בתמורה, קרי בתמורה להפגנת רצינותו של הקונה הוא השאיר סכום כסף בידי המוכר שבמידה ויחליט כי אינו מעוניין בעיסקה יישאר הכסף בידי המוכר.

מאחר ודבר זה לא צויין ע"ג זכרון הדברים, מבחינתי סעיף 7 מדבר בדיוק על סכום זה ומכאן שאינני רואה אותו כרלוונטי.- ז"א זהו פירוש הגיוני , ובכך שקיבל המוכר את 500 השקלים מידי הקונה הסכים בעצם כי זהו הפיצוי המוסכם.

 

בסופו של יום , גם אם זה מעצבן אותך או אותי שאדם מתחרט לאחר שהתחייב, לא בכל דבר אין דרך חזרה ובמקרה זה אני דווקא חושב שיש, ואולי אני טועה מי יודע.

 

ולמרות שאתה קובע שהקונה לא צריך לשלם מעבר ל-500 השקלים שכבר מסר, החוזה, והחוק חושבים אחרת.

 

אני לא יודע עד כמה אתה בקיא בחוק, אך אחזור ואומר שפרק א' לחוק החוזים הדן בכריתת החוזה איננו מפורט ואף מנוסח בצורה דיי לקונית, המשמעות של הדבר שהחוק לא בכרח חושב אחרת כפי שציינת והפסיקה נעה לכאן ולכאן.

 

בסופו של עניין, עמדתי אינה נחרצת ויכולתי על גבי הפורום כפי שכבר ציינתי לטעון טענות לכאן ולכאן.

 

מאחר והבחור שפנה לפורום ,להלן " הקונה" מעוניין לבטל את העסקה הנ"ל ,אני מוצא כי ניתן לטעון שעצם חתימת החוזה ללא עו"ד והחתמת הקונה על סעיף כגון 7 ללא ייצוג משפטי שיסייע לו בקבלת ההחלטה, זאת ועוד ששילם תמורה של 500 שח ללא עסקה בעצם, בנסיבות שבהם המוכר לא ניזוק ולו במעט ובהסתמך על כך כי זהו הנוהג הקיים בישראל לגבי ז"ד בעסקת רכב ואני בספק אם 2 הצדדים רצו לראות בז"ד כחוזה גמור והיו גמורים בדעתם כי בכך תמה העסקה -מכאן אני יכול להסיק כי יכול אותו מוכר ללכת לביהמ"ש, הרבה לא יצא מזה וזאת רק על קצה המזלג( מה גם שאם יזכה, ימסור חזרה המוכר את ה500 ש"ח לקונה כי הרי זאת היא עשיית אושר ולא במשפט)

 

ברמה פחות מתפלצנת, המוכר מגזים, שייקח את ה500 ש"ח ויהנה מהם ואת הרכב ימכור למישהו אחר, והכל בסדר- את האמת אם אני הייתי המוכר זה מה שהייתי עושה אלא אם כן אותו מוכר פוחד שהרכב הוא לימון חמוץ וכרגע ברחה ממנו האפשרות היחידה למכור את הרכב.

 

ועוד פתגם - חוזה אמור להגן עליך. הוא לא יעזור לך מול נוכל, ואין לך צורך בו מול אדם ישר.

 

עזוב אותך מפתגמים, גם אנשים מאוד ישרים צריכים חוזה בינהם.

 

בן.

[ETAA]

benj כתב:

מאחר והבחור שפנה לפורום ,להלן " הקונה" מעוניין לבטל את העסקה הנ"ל ,אני מוצא כי ניתן לטעון שעצם חתימת החוזה ללא עו"ד והחתמת הקונה על סעיף כגון 7 ללא ייצוג משפטי שיסייע לו בקבלת ההחלטה, זאת ועוד ששילם תמורה של 500 שח ללא עסקה בעצם, בנסיבות שבהם המוכר לא ניזוק ולו במעט ובהסתמך על כך כי זהו הנוהג הקיים בישראל לגבי ז"ד בעסקת רכב ואני בספק אם 2 הצדדים רצו לראות בז"ד כחוזה גמור והיו גמורים בדעתם כי בכך תמה העסקה -מכאן אני יכול להסיק כי יכול אותו מוכר ללכת לביהמ"ש, הרבה לא יצא מזה וזאת רק על קצה המזלג( מה גם שאם יזכה, ימסור חזרה המוכר את ה500 ש"ח לקונה כי הרי זאת היא עשיית אושר ולא במשפט)

 

 

אני לא יודע עד כמה הדיון הזה אקטואלי כי סביר להניח שפותח השרשור כבר התקדם עם העניין. יחד עם זאת אני מרגיש צורך לחלוק עליך ולציין שלדעתי:

 

1. אין כמעט ספק שהמסמך מחייב כמו חוזה. מעבר לעובדה שיש במסמך את כל הנדרש מבחינת גמירת דעת ומסוימות, אם נניח שכוונת הצדדים היתה שהמסמך שנחתם יחייב רק לאחר העברת הבעלות אז בשביל מה צריך היה לכלול את סעיף 7? לאחר העברת הבעלות אין ממש אופציות להפרת החוזה....

 

2. כל עוד סעיף 7 למסמך אינו נוקב בסכום שערורייתי ובלתי סביר בעליל (מה שנראה כמצב הגיוני במקרה זה, כי אחרת ניתן היה לצפות שלקונה היתה נדלקת נורה אדומה), הרי שהקונה מחויב למה שהתחייב במפורש בסעיף הנ"ל למרות ששילם רק 500 ש"ח ולמרות שאולי זה לא הנוהג למרות שלא התייעץ עם עו"ד (ממתי התייעצות עם עו"ד היא תנאי לתקפות של חוזה?). אגב, זה תכליתו של סעיף הפיצוי המוסכם, להעניק פיצוי ללא צורך בהוכחת נזק וללא קשר לקיומו (אלא אם הסכום הנקוב הוא חסר סבירות בעליל, ביהמ"ש לא יתערב). יש כאן למעשה מצב מעט מוזר שלקונה עדיף שבסעיף 7 נקוב סכום אסטרונומי מאשר סכום סביר, כי אז הוא יוכל להיחלץ אולי מההתחייבות שלו.

 

מעבר לאמור לעיל, צריך לציין שכלל לא בטוח שהמוכר יפנה להליכים משפטיים. יתכן מאוד שיסתפק ב-500 ש"ח ויחסוך לעצמו זמן ואנרגיות.

[benj]

טענותיך נכונות לגמרה, אני לא מתווכח איתן וניתן לטעון לכאן ולכאן, השא' את מי אתה מייצג.

 

אני מסכים איתך כי ה500 ש"ח הם הסכום שעל הקונה להשאיר אצל המוכר וגם לגבי מנגנון ההגנה בדמות סעיף 7 אני מסכים.

 

אני התייחסתי לאפשרות שכן מדובר שם על אחוז בילתי סביר כי על אחוז סביר אין ממש מה לדבר ואכן זהו פרט שפותח השרשור לא התייחס אליו.

 

אני אישית לא ראיתי אתהטופס מלא ולא בטוח שהייתה פה ג"ד מלאה לסיים את העסקה בזכרון הדברים והרי משקלה רב משל דרישת המסויימות.

 

בכל מקרה מידתית נראה לי, מבלי להיכנס לעובי הקורה, כי על המוכר לקחת את 500 השקלים וללכת למצוא קונה אחר.

 

מעבר לאמור לעיל, צריך לציין שכלל לא בטוח שהמוכר יפנה להליכים משפטיים. יתכן מאוד שיסתפק ב-500 ש"ח ויחסוך לעצמו זמן ואנרגיות

 

זו בדיוק דעתי, רק שפותח השרשור טען שהמוכר איים ללכת לביהמ"ש ואני אמרתי שיילך ואם יילך אזי יקח הקונה עו"ד המתמחה בדיני החוזים שייצג אותו, עד אז אין טעם לעסוק בכלל בכך.

בן.

 

נ.ב -בניגוד למה שאמרו כאן כמה חברים, את ה500 ש"ח יצטרך להחזיר המוכר לקונה מכורח עשיית עושר ולא במשפט או להשאיר אותם על החשבון.