משאיות, משאיות!!! רק משאיות מעניינות אותי

[ronis11111]

לובי- שיבוש כל כך ישראלי של low bed trailer, כמו "בקקסים גדולים".. מכיר? דיוק בפרטים תמיד היה כאן סוג של אתגר, לא כולם רק הרוב.

מובילי ציוד כבד אזרחי מוגבלים ל-83 טון ע"פ תקנות חדשות, יש חריגות. מה שיודע מוזמן להודיע, מעבר לזה יש הובלות מטען חורג, טורבינות וכד, לרוב התמחות של "תעבורה", זה כבר לא גורר יחיד אלא שילוב של שניים או יותר. על ננגרר יש יחידת הנעה נפרדת למערכות הידראוליות והיגוי. יש גם ציוד ייעודי שלמעשה לא דורש גורר כלל, יכול לקחת גם 1,000 טון, שמתי משהו סיני.. רוב הפלטות הממונעות באות מגרמניה,, אלא מה.

 

תקון קטנטן הכינוי ששובש בישראל הוא LOW BOY TRAIER והכוונה לנגרר נמוך או כפי שהאמריקאים מכנים נער נמוך

[ronis11111]

נהיגה נכונה עם מאיטים תשמור את הרפידות והתופים קרים ומוכנים לבלימת חרום. הנהג יושב גבוה, כמו שדב ציין, ויכול לצפות מראש מה קורה בכביש ולעבוד יותר על שמירת מרחק ושימוש במאיטים ופחות עם בלמים.

היום זה קל, מאיטים משתלבים אוטומטית זה לא אגזוז ברקס שצריך ללחוץ בצורה יזומה.

אגב, מאיטים ופה צריך עזרה מאסף, אם אני לא טועה, בוויט ראש גורר הצבאי (זה שהוחלף בוולבו FH10) היה ריטרדר +ג'קו, שילוב נדיר.. היה שם מפסק שמחלק את העבודה - או ריטרדר או ג'קו. שילוב של שניהם יכל ליצור עומס מוגבר על הדרייבשפט, לגרום נזק לצלבים ולנעול גלגלים בכביש רטוב...

בעקרון שני מאיטים זה שילוב טוב, אבל מחייב מערכת בקרה ממוחשבת שתתאם בינהם כי ג'קו וריטרדר יעילים בטווחי מהירות שונים.

שיבוש ישראלי נוסף למע בלם מנוע שהשם המסחרי שלה ג"קובס ולא כפי שהנהגים פה מכנים ג"קו

[יעקב ניצן]

גלוק ענה לשאלתי בנוגע לגורל משאיות ישנות וזה הזכיר לי שבזמנו פנה אלי לקוח שקנה במכרז של משרד הבטחון להקה של DM 600 ללא ארגזים וייעד אותם למכירה באפריקה . רובם לא הניעו , ומה שעשינו הוא להביא אותם למצב שהמנוע הניע פחות או יותר, נסיעה בחצר קדימה ואחורה , משם למוביל , משם לנמל ומשם לאפריקה .

[haimy]

על איזה מדינה ומתי אתה מדבר ? המקים האלה שימשו להובלת בולי עץ עם טריילרים שהועתקו בארץ (לא נגיד ע"י מי כי היו משפטים ) מ FREUHOF . גם המקים וגם הטריילרים התפרקו מהר, בדיוק כמו שצפו הנהגים המקומיים בעלי הנסיון מיד אחרי כמה נסיעות ראשונות עמוסות בדרכי היערות הבוציות מאד. הוחלפו ב-BERLIET ו- SAVIEM 6X6 ו- 6X8 עם טריילרים קנדיים שמועמסים על הסוס ע"י ה-988 אחרי שהוא פורק אותם ,שהחזיקו טוב.

[יעקב ניצן]

אינני יודע לאיזה מדינה נשלחו באפריקה כי עסקתי רק בעזרה בהנעת המשאיות לאחד המכונאים . המשאיות לא היו גוררים אלא רגילות עם דאבל אקס וללא ארגזים .

[haimy]

נכון,טריילר של בולי עץ מתחבר לוו גרירה של פול, לא לצלחת.

[יעקב ניצן]

באותה תקופה הרבה עסקו במכירת רכבים וחלקי רכב של הצבא למדינות מתפתחות . המפורסם שבהם היה שלום אונגר ז"ל , כפי שהכרתי אותו הוא היה אדם ישר והגון ואני לא מאמין שהוא מכר בכונה גרוטאות מתפרקות כדי לעשות כסף קל . אגב ,הרבה מכירים את ספינת הטיולים "סבבה 5 " בנמל יפו או בשמה הנפוץ "ספינת ההקאות " . יש לה שני מנועי קמינס שהורדו מריאו צהל"י ועברו הסבה לימי, כלומר ביטול הרדיאטור והעברת מי ים לקירור דרך סעפות מיוחדות . העבודה בוצעה ע"י סנדו ז"ל ושהיה מספר 1 בארץ בכל הנוגע לדיזלים של פעם .המנועים נקנו אצל אונגר ,ועד היום הם עובדים יפה . פרטים נוספים אצל יורגו בעל הספינה שתמיד שמח לדבר על מנועים ועל סירות .

[חן פרחי]

גם משאיות התובלה של צה"ל, המ.א.ן 240 והמרצדסים יוצאו מישראל לעיראק דרך ירדן, למעט מספר מועט שלהן שנותרו בימח"ים.

כל המשאיות הללו עברו שיפוץ די מקיף לפני מכירתן, שנעשתה באישור ממשלת גרמניה, שתרמה לנו אותן לאחר מלחמת יום כיפורים.

[יעקב ניצן]

אין ספק שמלחמת יום כיפור שינתה כליל את מערך הרכב של הצבא .עוד לא נגמרו הקרבות וכבר החלו לזרום מארה"ב ומאירופה כמויות עצומות של משאיות . אני זוכר בתקופת השהיה באפריקה ובסיני שלאחר המלחמה את המרצדסים 2624 עם דבל אקס והייברים שהיו חדשות לגמרי . אני זוכר את ה"מאנים" , אני זוכר את הDM 800עם מנוע 320 כוח סוס V 8 שנחשב אז לפאר תעשיית המשאיות ושימש רק להובלת טנקים . את ה

[יעקב ניצן]

בעניין המרצדס.כידוע צהל נכנס ללבנון במלחמת שלום הגליל ושהה בעומק 3 שנים עד הפינוי לרצועת הבטחון. התנועה פנימה והחוצה של חילים נעשתה בהתחלה באוטובוסים עד שהחלו מטענים בדרכים ואז עברו למשאיות ספארי . אלו היו בעיקר מרצדס סינגל שהפכו את הארגז שלהם למעין כלוב פלדה .היה מחסור בנהגים והצבא חיפש כל אחד שהיה לו רשיון למשאית , ולא משנה אם הפעם האחרונה שהוא נהג במשאית היתה בטסט .הכשירו בטירה ליד חיפה מעין בית ספר ושם כל המילואימניקים הרלונטיים עברו הכשרה . כמובן ,לנוכח הסכנות הרבה ניסו להתחמק אבל הצבא נקט בצעד אכזרי . במתקן היה נוכח נציג משרד הרישוי ואם עשית בעיות היה מודיע לך שאם אתה לא מסוגל לעבור את ההכשרה הוא לוקח לך את כל הרשיון כולל רכב פרטי .רוב אלה שסימו בקושי הסתדרו עם הכלי .באחת העליות ללבנון עלינו על כלי כזה במטולה בכיוון הגזרה המזרחית .הנהג לא הסתדר עם הגיר שכנראה נהרסו לו הסינכרונים . כל הורדת הילוך הוא היה בולם ומדביק את כולנו לקבינה. אחד הקצינים עצר אותו וזרק את הנהג לארגז .הוא החל לברר מי יכול להחליפו וכמובן שאני נבחרתי כי הייתי ידוע כחולה הגה פלוגתי .קבינה מרווחת , הגה ענק , גיר 5 הילוכים ללא תוספות וקדימה לדרך .נהניתי מאוד מהדרך ההררית כי הדבר הצריך הרבה עבודה עם גאז ביניים ודאבל קלאץ. מה שהפחיד אותי זה הרכבים של המקומיים שנהגו על חצאי גרוטאות יפניות או שרידי מרצדס במהירויות גבוהות וטסו מולך בעיקולים , כשבין הנהגים גם ילדים בגיל בית ספר יסודי . ופתאום בום אימים .מטען קטן יחסית הופעל עלינו בצד ימין ,שבר את החלון הימני , עקר את המראה הימנית והעיף אותה פנימה תוך כדי שהיא לוקחת את האוזן של הקצין שישב לידי . וכל החבילה נמרחה לי על הראש שקצת נפגע . כולם היו עמומים , הפצוע פונה במהירות , אני נחבשתי במקום בתחבושת שהורדתי אותה לאחר מספר שעות . הנעתי את המשאית וכמו שהיא המשכנו איתה עד הגזרה המזרחית .

[haimy]

באותה תקופה הרבה עסקו במכירת רכבים וחלקי רכב של הצבא למדינות מתפתחות . המפורסם שבהם היה שלום אונגר ז"ל , כפי שהכרתי אותו הוא היה אדם ישר והגון ואני לא מאמין שהוא מכר בכונה גרוטאות מתפרקות כדי לעשות כסף קל . אגב ,הרבה מכירים את ספינת הטיולים "סבבה 5 " בנמל יפו או בשמה הנפוץ "ספינת ההקאות " . יש לה שני מנועי קמינס שהורדו מריאו צהל"י ועברו הסבה לימי, כלומר ביטול הרדיאטור והעברת מי ים לקירור דרך סעפות מיוחדות . העבודה בוצעה ע"י סנדו ז"ל ושהיה מספר 1 בארץ בכל הנוגע לדיזלים של פעם .המנועים נקנו אצל אונגר ,ועד היום הם עובדים יפה . פרטים נוספים אצל יורגו בעל הספינה שתמיד שמח לדבר על מנועים ועל סירות .

 

לא אמרתי שהן הגיעו גרוטאות. הן נהיו גרוטאות מהר מאד כפי שהנהגים שלנו מיד אמרו - "bossman - this truck no good -is too dry" וכוונתם היתה שהם נוקשים מדי לדרכי ה- potato beds וה- washboard ששם.

מיד התחילו ליפול רדיאטורים,דרייבשאפטים,מנועים,גירים גמרו סופורטים,דלתות הקבינות התפרקו. בברלייט וסאביים , עם 200 שנה של צרפתים שם, זה לא קורה. (בעליה הראשונה לקבינה נבהלתי וחשבתי שהיא נופלת עלי כשעליתי על המדרגה - כל כך גמיש היה הכל)

[יעקב ניצן]

בתקופת לבנון , אנחנו ,חיילי היחידות הקרביות עשינו מילואים בכמויות מטורפות, רק הגעת הביתה וכבר חיכה לך צו בתיבת הדואר לסבב נוסף . לחובבי הגה לבנון סיפקה הרבה כיף .באחת מתקופות המילואים שימשנו ככוח אבטחה על גיפים לשיירות שנכנסו ויצאו ממטולה לגזרה המזרחית . היינו בדרך כלל שני גיפים עם מאגים כשעל כל גיפ 3 חיילים .כשהיינו מגיעים לשער במטולה היו מספר שעות המתנה עד התארגנות עוד שיירה ואז היינו יורדים לקרית שמונה לאכול משהו .כל הרחוב הראשי שלה היה שדרה אחת גדולה של בסטות לפלאפל , שיפודים ,וכל מיני מאכלי עדות , והכל במחיר מופקע . ידעו שחיילים הם עם רעב שלא עושים חשבון לכסף . באחת הנסיעות הייתי נהג של גיפ אחורי כשלפני בשיירה ריאו קמינס , מיכלית סולר . פתאום פיצוץ אדיר , המיכלית התרוממה באויר כאילו בהילוך איטי נשכבה על צידה והחלה לבעור . ההדף פגע בגיפ שלי קשה .מכסה המנוע נקרע ממקומו ועף מעלינו קיבינימאט, המאג נקרע מהחצובה ופגע קשות בחבר שישב לידי,הקסדה שלי עפה מעל ראשי לכיוון לא ידוע ודם החל לרדת מהפנים של כולנו . אינני זוכר מה עלה בגורל נהג המיכלית אבל אצלנו בגיפ זה לא נגמר כל כך טוב .חברי איבד עיין מפגיעת המאג וחבר נוסף שישב מאחור סובל עד היום מהלם קרב . אני יצאתי בסדר . היום כשאתה חושב שצהל הגדול חשב להלחם במטענים באמצעות גיפים פתוחים , או אפילו ע"י משאיות ספארי אתה פשוט מגחך. יתכן שזה התאים לאותה תקופה כי זה מה שהיה לצבא לתת .

[ronis11111]

אין ספק שמלחמת יום כיפור שינתה כליל את מערך הרכב של הצבא .עוד לא נגמרו הקרבות וכבר החלו לזרום מארה"ב ומאירופה כמויות עצומות של משאיות . אני זוכר בתקופת השהיה באפריקה ובסיני שלאחר המלחמה את המרצדסים 2624 עם דבל אקס והייברים שהיו חדשות לגמרי . אני זוכר את ה"מאנים" , אני זוכר את הDM 800עם מנוע 320 כוח סוס V 8 שנחשב אז לפאר תעשיית המשאיות ושימש רק להובלת טנקים . את ה

הDM800 היה מודל 75 ונכנס לשירות רק בתחילת 76 בניגוד למרצדסים והמאנים שירדו מהאוניות בשלהיי אותה מלחמה ארורה ונכנסו לשירות כבר בסוף 73. המאקים היו הזמנה מסודרת של צה"ל לפי מפרט של הצבא לעומת הרכבים שהגיעו בשלהיי המלחמה שעמדו מוכנים בכל מי מפעלים בדרכם למסירה ללקוחות וברגע האחרון שונה יעדם לישראל.בין מכלול היצרנים שהגיעו באותה תקופה קבל אבי,שהיה חבר בקואופ הנמל החדש,פיאט 697NP שהיה מיועד ליצוא לארגנטינה עם היבר שלא היה אופיני לישראל עם 3 כווני שפיכה.הרבה דגמי משאיות שלא הכרנו עד אז הגיעו לישראל לחלקם זאת היתה פריצת דרך לשוק חדש.

[דב קרדו]

אוי יעקב, כמה אני בירכתי על מזלי שנחסכו ממני מראות ואירועים כאלה!

 

למזלי אני היתי ביחידה קטנה שהיתה מאחורי הכוחות הלוחמים.

 

אני רק צריך לחפש את ערימת התמונות שיש לי מהמלחמה, כמובן שצילמתי לא מעט משאיות, אחת שאני מאוד זוכר זה דודג' CNT900

(משו כזה ), אבל משאית דאבל, אדומה, ארגז ארוך ארוך עם סולמות קבועים, מקרר נירוסה מתחת לשאסי בצד...

[יעקב ניצן]

דב, אני לא זוכר משאית דודג כזאת בארץ . איפה ראית אותה ?