ronis11111

גיא,שנה טובה זה הסופר וויט הראשון שהגיע לארץ עם מנוע דיזל מקורי והוא היה של קיבוץ גשר יש לי תמונה שלו באיזה מקום עם הנגרר הזה לאחר התהפכות גם הנגרר היה יחוד היות וזאת למעשה אמבטיה עם מע הידראולית

גנאדי נכון שאין הרבה כאלה בארץ אבל התחילו לייבא אותם כבר לפני 30 שנה אך זה לא היתה הצלחה גדולה ולכן הם נעלמו. לפני כשנתיים מס חברות לבטון הזמינו שילדות נגרר למיקסרים במפעל שלדות והחלו שוב להופיע בשוק המקומי, היתרון כמובן בכמות הבטון כאשר היציקות גדולות

גיא אולי אני מחדש לך אבל כבר בשנת 1965 היו בארץ משאיות ליילנד בתצורת 8X4 ונקראו אוקטופוס סה"כ היו 5 יח 2 של הנמל החדש 2 של בית שאן חרוד ו1 של המניע כבר אז גילו את פוטנציאל המשקל הגבוה,דרך אגב באנגליה התופעה הזאת הופיעה הרבה שנים לפני.

מגרש חב המניע בחדרה

המרצדס 1513 בעברה של חב חשמל עם מנוף וארגז של חב שלדות פה ללא המנוף ,הK100 של אמנון חורש מאילת בעבר היתה של מחלבות יוטבתה עם תיבת הילוכים אוטו ,הלילנד ביבר הדגם הזה יוצר החל מ68 ועד 72 הגיר במקרה הזה של משאית הייבר היה מסוג קלידסטון ולא וילסון שלא התאים לעבודות תשתית

קבל תיקון DM600 צבאי היה בחיל האוויר יתכן שהגיע מהאמריקאים שבנו את שדות התעופה היות והוא מודל 79+ ובצה"ל רובם היו 73 שהגיעו אחרי מלחמת יום כיפור, דרך אגב RD600 קיים אבל זה לא זה

יעקב כחלק מתנאי המכרז של מכירת רכב צבאי כבד הוא לצבוע את הרכב לפני הוצאתו מחצרות הצבא ולכן הם כולם במקרה הזה לבנים ויתכן שזה אפילו לא צבע רגיל אלא סיד זול, זה בפרוש לא הצבע האוטנטי של הכילים בזמן שרותם ואין לערב במקרה הזה משאיות צבאיות אחרות ששירתו בלבנון ונצבעו במיוחד לצורך העינן

זאב תרשה לי לתקן אותך,הרכב הזה יד ראשונה של מורד הוזמן במיוחד כגורר להוביל ציוד כבד במקביל רכש נגרר ציוד כבד 83 טון מאותה שנת מודל 82 אם תזכור היה אדום עם שני פסי רחבים בלבן לא כמו שבתמונה. סדרות הDM800 של יוזמה הגליל היו 79-000-81 כמו כן היו להם עוד 2 DM800 מודל 83 עם מנועי V8 עם 440 כ"ס

הDM800 של יחזקאל מורד מטבריה

NTC 290

גיא אתחיל מסוף התגובה הרכב נמכר לפני שמישהו בתעבורה חשב על מוזיאון והאמת שניסיתי לעניין אותם בזמנו שיקחו חסות אבל זה לא היה בראש מעינם. כאשר פותחים מנוע להחליף סליבים אם מוצאים עוד כמה דברים הרי מחליפים וההוצאה גדלה ואין לדעת מראש מה יהיה ביחוד שזה היה מנוע שלא נגעו בו מזמן ואם בכלל. במקור היה שם מנוע קמינס 290 כ"ס וגיר פולר 915. לפני שהעברתי אותו למוזיאון עמדתי לפני הוצאה של בערך30 -35 אלף שקל שכללו מנוע פחחות וצבע והחלפת מערכת החשמל וזה מבלי לקחת בחשבון הוצאות שנתיות שותפות כמו ביטוח טסט והכנה לטסט כמו כן עלויות שהיו עד אותו הזמן

גיא לפני כ10 שנים רכשתי מקבוץ אפיקים אוטוקר סינגל גורר תומך מודל 75.הרכישה באה בעקבות רומן של 5 שנים בערך עם קמ"ג בנושא האוטוקר המפורסם של אודי עמיר שלא הוביל לשום מקום.התחלתי לשפץ אותו בין היתר החלפתי לו קבינה שהיתה יפה בצורה יוצאת דופן היות והוזמנה לצה"ל עם גלוון מלא דבר ששמר עליה במשך כמה עשורים ללא חלודה בכלל.לאחר תקופה עקב אי החלפת מרכך מים נוצרו סדקים בסליבים של המנוע שחייב אוברול.לאחר שעשיתי חישובים שיקליים כמה יעלה התענוג הזה החלטתי לרדת מ"העץ"ומכרתי אותו כאשר בדרך הוא חנה במוזיאון הטרקטור שבשרון ועבר ונדליזם של ילדים .כיום הוא בבעלותו של אמנון מקרית שמונה.

קוריוז קטן על חב האחים רויכמן:בזמנו כשהאוטוקר שלי היה בשלב השיפוץ התגלגלה לאוזניי שמועה שיש להם אוטוקר במגרש הגרוטאות בפרדס חנה.בעלי החב היו ידועים כאנשים ששומרים כל חפץ וציוד גרוט רק למנוע ממתחרים לשים יד עליו וכך נוצר מגרש ענקקקקקקקקק עם ציוד שמזמן אין לו שימוש כך גם האוטוקר שהיה לאחר תאונה קשה ביותר,רק מה,נשאר לו גג כפול מפח יקר המציאות וכך אירגנתי את כל הארסנל קשרים שהיו לי בינהם המכונאי הראשי דוד וייצמן איש יקר שזכר לי חסד נעורים מימיו במוסך מעין צבי והצלחתי להוציא מהם פח חלוד שלא שווה שקל פרט למי משקם אוטוקר.............

גיא אני ממליץ לך למלא טוטו זה כפי הנראה היום שלך אכן המיקסרים הללו הגיעו לאחר שהאמריקאים סיימו לבנות את עובדה ורמון וכל הציוד נשאר באחריות צה"ל דרך מה שכונה אז "עמותת חיל האוויר".מאותה התקופה היתה "איפלציה" במזגני אוויר "חלון" בחיל כל חדר פתאם מוזג במזגני פרידריץ ולכל משרד הוצמד מטבחון נירוסטה זכר לאמריקאים.רב הציוד הכבד כמו מוטור סקרייפרים משאיות ומשאיות מכרה יוצא לחו"ל יתרת הציוד שהחיל לא צרך הוצא למכרזים של משה"בט.משאית גורר תומך מסוג קנוורט C500 אחת הגיע לקמ"ג ונמכרה בשנות ה2000 לסוחר חיפאי הרבה ציוד הגיע לאחים רויכמן מפרדס חנה בעיקר לסלילת כבישים ותשתיות

למה צילמת אותנו מאחור? עכשיו מגלים שמתחילה אצלי קרחת חחחחחח