סקר: קריאת תיגר... איך תגיבו?

[Shays]

Shmulik כתב:

אני קורא את התגובות שלכם ולא מבין. כל מה שאנחנו טוחנים פה בפורום יום יום על המנעות ממצבים מסוכנים,ויתור, תרבות נהיגה ועוד...

 

לא הזיז לכם ?

 

שמוליק

 

, יש אנשים שאין טעם לחנך על הכביש.

 

אופס, יש לך לנטיס...SORRY

 

אם אני זוכר נכון כבר נבדקה תאוצה של לנטיס 1.8 ידנית מול ראלי דור ראשון, אתה לא רוצה לדעת את התוצאות :mm_tongu:

[איציק נ.]

 

אופס, יש לך לנטיס...SORRY

 

אם אני זוכר נכון כבר נבדקה תאוצה של לנטיס 1.8 ידנית מול ראלי דור ראשון, אתה לא רוצה לדעת את התוצאות :mm_tongu:

 

אני מציע להדגים לו שנית

 

איציק

[ראלימן]

אני קורא את התגובות שלכם ולא מבין. כל מה שאנחנו טוחנים פה בפורום יום יום על המנעות ממצבים מסוכנים,ויתור, תרבות נהיגה ועוד...

 

לא הזיז לכם ?

 

שמוליק

 

אל תהיה צבוע....

אתה רוצה להגיד לי שאף פעם לא נתקלת בקקות?

אף פעם לא רצית ללמד אותם כביכול לקח?

 

אופס, יש לך לנטיס...SORRY

 

וואו ולך יש ראלי, אתה בכלל מתקרב לניצול חצי ממה שיש לה להציע?

 

אין שום סיבה שבעולם שאני לא אתן לו להתקדם לפני, אולי תוך כדי ארשום את מספרו ואם אפשר אז גם אעשה לו בוק.

 

 

 

ראלימן

[לנצ'יהוליסט]

תסלחו לי אבל דיון ממש מפגר....

מצדי שיעבור וילך להז**** , אפילו אם אני לוקח אותו בשלישי...מה לעזאזל זה משנה?

אם שנייכם תתחרו בדוק שאחד ממכם ידרש לתפוס בברקס כי זה מרחק קצר אפילו אם תהיו בקיה בסטה...

לדעתי מיותר לחלוטין וילדותי, ברחוב לא עושים כאלו דברים, רוצים לפתוח? לכו לבינעירוני

[Aדי]

אם אחרי הצומת יש 2 נתיבים פנויים, אני אפנה את האוטו קצת ימינה ואזרוק קלאץ' בצהוב.

 

 

 

ומה יקרה אם מישהו יכנס לצומת ו"יגנוב" כתום (שמתחלף לאדום)?

 

תאונה!

 

לא חבל?

 

בדיוק זה קרה ביום שישי בצומת ליד עזריאלי, מונית ופונטו- אני לא יודע מי אשם, אבל זה יכל להמנע בקלות, ובמקום יש לנו 2 נהגים (או יותר, לא ראיתי בדיוק כמה פינו שם באמבולנס) פצועים שלרגע לא חשבו שככה יסתיים ערב יום שישי שלהם...

[DJO]

אם הוא יגנוב כתום אז הוא יעבור לפני שאני אכנס לצומת, לי יש צהוב מתי שלו יש אדום.

בכל אופן, אני תמיד זורק מבטים לכל עבר שאני עובר רמזור בטח אם אני ראשון, במיוחד אם אני יוצא מהר.

 

וודאי שהכי בטוח זה ליסוע לאט ולא לקחת סיכונים ולתת לכולם לעבור וכאלה.

אבל לא לכולם זה מתאים.

[גלעד 106 ראלי]

אני קורא את התגובות שלכם ולא מבין. כל מה שאנחנו טוחנים פה בפורום יום יום על המנעות ממצבים מסוכנים,ויתור, תרבות נהיגה ועוד...

 

לא הזיז לכם ?

 

שמוליק

 

אל תהיה צבוע....

אתה רוצה להגיד לי שאף פעם לא נתקלת בקקות?

אף פעם לא רצית ללמד אותם כביכול לקח?

 

אופס, יש לך לנטיס...SORRY

 

וואו ולך יש ראלי, אתה בכלל מתקרב לניצול חצי ממה שיש לה להציע?

 

אין שום סיבה שבעולם שאני לא אתן לו להתקדם לפני, אולי תוך כדי ארשום את מספרו ואם אפשר אז גם אעשה לו בוק.

 

 

 

ראלימן

 

 

שניה ,הנה בא המסוק להעניק לך את המדליה.

חבוב, לא התיימרתי לומר שאני ממצא את כל הפוטנציאל של רכבי, אבל ניתן לומר שאני לומד מהר.

מה אני ממצא ומה אני לא ממצא זו לא בעיה שלך.

בו נאמר שאני מספיק נהנה איתה, ולא בקו ישר.

 

עכשיו נרגעת?!

[Jeka]

אני נוסע בסאאב 9000 CDE מנוע 2300 ... לא חזקה בפתיחות אבל אני לא וותרן .. ובמהירויות גבוהות הוא מרביץ ....

אני גם לא מפחד כי לא משנה מה יעשה הוא לא יפגע בי קשות .. אני נוסע בטנק !!! וגם אם הוא יפגם אז הוא אשם והוא ישלם ...!!!

 

כל זה במצב שאני מאוד עצבני ... והם עולים לי על העצבים עוד יותר !!

 

אני לא מבין למה אתה נותן לרגשות שלך להשתלט על כושר השיפוט שלך כשזה קשור לנהיגה, אבל זו אחת הרעות החולות של הנהגים במדינתנו הקטנה... ובכל מקרה, בפורום הזה מילים כאלו לא זוכים במיוחד לתשואות... במיוחד לא אם אתה אומר "ככה אני ואין מה לעשות".

 

בכל מקרה, דני G סיכם את העניין טוב מאוד.

 

רוני

זהו ככה זה צריך ליהיות,גם אבא שלי לפני שנתן לי לשבת ליד ההגה אמר לי שכל הרגשות ,העצבים,או כל תחושה אחרת צריכה להעלם לי ברגע שאנ יושב מול ההגה,שלנהוג צריך אם ראש רגוע,תאמת אני בד"כ ככה,לא מתרגש מאנשים דפוקים,למרות יש תמיד את אלה שמעלים לך את הפיוז...ולא כמו חבר שלי שמתעצבן מכל אחד שזז מילמטר הצידה ומתחיל לחתוך ולעשות שטויות בעצמו..

[ראלימן]

גלעד- הייתי רגוע לגמרי גם בהתחלה וגם עכשיו.

 

"לך יש לאנטיס?"

 

נו באמת, שנתחיל להשוות למי יש יותר גדול?

 

 

 

ראלימן

[redroze]

תגידו,

 

הכל אצלכם זה על כבוד ?

 

כלומר - אם יש סיכוי לנצח (ולזכות בכבוד), אז לא שוקלים בכלל לוותר.

אם לא מנצחים ואין כבוד, אז לא עושים ... (או שתלוי במצב רוח).

 

חשבתם לוותר סתם מתוך :

 

1. עזרה לזולת.

2. העדפת טובת הכלל על טובת הפרט (דהיינו - אם תריבו ותעשו תאונה תחסמו את הרחוב וכולם יפסידו כולל אתם מהמצב).

3. נסיעה בתוך העיר - מישהו עלול להפתיע באמצע ההאצה החזקה.

4. ואם "ניצחתם" - מה הרווחתם מזה ?

 

אני - אני הייתי מוותר מראש, אפילו עושה להם מקום נוסף להשתלב בביטחה.

 

דני G.

 

אני אתך דני !!!

ואני מוסיף עוד משהו לרשימה, אני לא יודע מה אתכם אבל בד"כ בעיר אחרי רמזור אחד בא עוד רמזור, אני לא הייתי רוצה שאיזה ערס חמום מח יצא ויתחיל לדפוק לי את האוטו רק בגלל שהשארתי לו אבק (ואל תגידו לי שזה לא קורה, זה קרה לחבר שלי) ...

[ishpuz]

, יש אנשים שאין טעם לחנך על הכביש.

נכון, יש חיות שאי אפשר לאלף.

אבל בהחלט אפשר לתסכל.

 

אני יודע שזה לא מאוד בוגר, אבל אני די הרבה עומד בצומת הכניסה לאזה"ת ישן ראשל"צ. זו פניה שמאלה שבה מחכים לפחות רמזור -שניים. ובאופן די קבוע מגיע הזבל שעוקף את כולם במסלול הנסיעה ישר וחותך את הראשונים. זה קורה כמעט בכל פעם. ובכל פעם שזה קורה מדובר בערסים. כל פעם. ערסים. אין מצב שמישהו אחר עושה את זה.

 

אז כאשר גברת נחמדה עם תינוק במושב האחורי רוצה להשתלב באיחור בגלל שהיא שוקיסטית אני נותן לה באדיבות. אבל כאשר זה צמד ערסים שחושבים שהם מעל החוק ובכלל יצורים נעלים, כשהם במקרה הטוב מחוץ לחוק ויצורים נעלולים - אני מעדיף לבעס אותם.

אני לרוב נוסע לסירוגין מהר או לאט כדי לא לאפשר להם לא לעקוף אותי ולא להשתלב מאחורי. זה לרוב גורם לתא הבודד במוח שלהם נורא להתבלבל ולהתעצבן, עד שבסוף הם נעמדים באמצע הצומת ומחכים שמישהו ייתן להם להשתלב לשמאל.

 

הכי נחמד זה אם מדובר בערס זכר שמנסה לעשות רושם על נקבת ערס חשופת נוצות (מנהג חיזור נפוץ בקרב מינים שלא זכו במתת התקשורת הוורבלית) זה בדרך כלל גורם לה להתעצבן מאוד, דבר שגורם לו להתעצבן עוד יותר.

 

בדרך כלל כל הנהגים שמאחורי מחייכים כשאני עושה את זה. יותר מפעם אחת כבר הרימו לי בוהן לח"ח אחרי דבר כזה.

 

אני חוזר ומודה שזה לא בוגר ועלול לסבך אותי בענייני מכות ובלגנים - אבל יש גבול לכמה אני אתן לחארות קטנים להרגיש טוב עם עצמם.

[0scar]

קראתי עד כה את התגובות ואני מאוד מרוצה מהסקר הקטן שלי. התגובות מעניינות מאוד.

 

קודם כל, מה שקרה, אני מרוב טיפשותי נעניתי על התיגר. עצבנות, אופי אתגרי, חוסר שליטה עצמי רגעי, כל אלה, בנוסף כעס פנימי, כי רציתי להישאר בבית עם בתי ואישתי אילצה אותי לצאת. אני לא מצדיק את המעשה, פשוט אולי מחפש תירוצים לעצמי.

 

מי משמיץ פה לאנטיס? נהגי קוריאניות, נהגי שבת, נהגי צרפתיות מתפרקות?... זה אוטו עממי והמוני, אז מה? לא מבין אותכם, המשמיצנים. הוא היה עם חצי רכב קדימה, היו שם אולי 25 מ', אבל אני לקחתי בגדול. הוא האיץ חזק, אבל מייד היה צריך לבלום ולתמרן, כי סגרתי לו את הימין והשמאל כאמור היה לו חסום.

 

עכשיו אני מצטער שעשיתי זאת... למה?... לא, לא נתפסתי, לא התנגשנו, לא קרה כלום. המשכתי בדרכי ואפילו האהבל שקרא לי תיגר הלך איפשהו לאיבוד. חוץ מוויכוח קטן ונצחי עם אישתי על אופן הנהיגה שלי - שום נזק. האומנם, הרגשה פנימית רעה לא נותנת לי מנוח מאז מוצ"ש. השיקול שלי היה מוטעה. נקודה. לא השיקול המוטורי - הסיכוי היה די מחושב, אני כבר 3 שנים נוהג ברכב הזה ומכיר את היכולות שלו. מה שאני לא יכול לסלוח לעצמי, זה ששמתי את האגו שלי מעל שאר הדברים החשובים לי. נתתי לאגו שלי לנצח. נצחתי את ערסים, אפסדתי בגדול לעצמי. מה שווה הניצחון המפוקפק הזה??? הבת המתוקה שלי שחיכתה לי בבית אצל סבתא ולא הלכה לישון עד שחזרנו למרות השעה המאוחרת, אותה שכחתי ולמען מה? להענות לתיגר שקראו לי שני ערסים מושתנים ומפגרים? איך יכולתי לקחת על עצמי דבר כה גדול, גדול עלי בכמה וכמה סדרי גודל, כמו סיכוי להשאיר ילדה קטנה בלי הדבר שהיא אוהבת יותר מכול, בלי אבא שלה?!.. איך לעזאזל זה קרה לי???

 

נכון, לא קרא כלום. או שאולי בכ"ז קרה. קרה לי בפנים.

 

המסקנה. אני שואל את עצמי: מה אני מסוגל לעשות למען הבת שלי? הכול!!! בלי שום ספיקות, בלי שום הסתייגויות, בלי שוב אבל - הכול. אני שואל אותכם: מה אתם מסוגלים לעשות בשביל יקיריכם?

האם אתם מסוגלים לוותר?

[גלעד 106 ראלי]

אין יקירים ברמת האשה או הילדה.

אני רווק.

אבל 95% מהזמן אני מאוד מאופק, מאוד רגוע, אני לא נותן ליצר הרע שבי לצאת.

ב-5% הנותרים ,WELL לכל אחד יש איזה 5% של יצר שובב שלפעמים לא יכול לשבת בפנים.

כל עוד ה-5% הללו יוצאים בצורה בטוחה, שום דבר לא קרה.

ב-6 וחצי השנים שיש לי רשיון, עוד לא נתקלתי במשהו שיכולתי להגדיר אותו כטעות שלי, אשר יכלה להוביל לאסון, אז אני מניח שאני אכן אדם מאופק על הכביש.

 

נ.ב.

לא שלא עשיתי טעויות אבל לא ברמה של אל-חזור, או סיכון חיי אדם.

[LiranAr]

תגידו,

 

הכל אצלכם זה על כבוד ?

 

כלומר - אם יש סיכוי לנצח (ולזכות בכבוד), אז לא שוקלים בכלל לוותר.

אם לא מנצחים ואין כבוד, אז לא עושים ... (או שתלוי במצב רוח).

 

חשבתם לוותר סתם מתוך :

 

1. עזרה לזולת.

2. העדפת טובת הכלל על טובת הפרט (דהיינו - אם תריבו ותעשו תאונה תחסמו את הרחוב וכולם יפסידו כולל אתם מהמצב).

3. נסיעה בתוך העיר - מישהו עלול להפתיע באמצע ההאצה החזקה.

4. ואם "ניצחתם" - מה הרווחתם מזה ?

 

אני - אני הייתי מוותר מראש, אפילו עושה להם מקום נוסף להשתלב בביטחה.

 

דני G.

 

 

דני אתה צודק צריכים ליהיות סובלנים , צריכים לחשוב הלאה מה יקרה.

אבל לפעמים אתה צריך לעמוד על שלך , לא תמיד אבל לפעמים , במקרה הזה

אני אישית לא יודע מה אני הייתי עושה , אולי הייתי נותן להם לעבור , אולי הייתי

מאיץ ראשון או אולי סתם לא עושה כלום.

אבל , עם כל הכבוד וכל הסיכון , גם בכביש לא תמיד צריכים לוותר , אחרת

כולנו ננהג מפחד , פחד מהנהגים שלא שמים לעצמם גבולות ועושים מה שבא להם על הכביש.

 

הנה דוגמא : תמיד יש לך את הילדים באונו החבוטה שחותכים נתיבים בפראות

ומישהו מנסה לדבר איתם הם מתחילים לקלל? , מכירים?

אז נסעתי יום אחד בכבישי העיר , ושוב ילדים ערסים ( שרואים רק את הקוצים שלהם ) חתכו איזו ב מ , וו שחורה ממש על הקצה .

הבחור בב מ וו עצר לידם ושאל מה זה היה צריך ליהיות , הם כנראה קיללו אותו

נהג הבימה חסם את האוטו שלהם , ירדו מהבימר כמה אנשים פתחו את הדלתות

של האוטו ומה היה אחרי זה אני לא יודע כבר.

אני לא הייתי עושה את זה וגם אני לא יודע אם אני מצדד את זה אבל האנשים הללו

יותר לא יחתכו ויעשו דברים כאלו על הכביש. לימדו אותם לקח.

הכוונה היא לדברים הרבה פחות קיצוניים- כמו לא לתת למישהו טיפש שחותך את כולם

להכנס לנתיב - לגיטימי

כמו שאתה לא מוותר על התור שלך בבנק בגלל שאיזה מישהו נדחף , אבל אתה

כן מוותר על התור שלך שנכנסת גברת מבוגרת עייפה עם מקל ( אתה גם תעזור לה.)

 

הבנת ?

[BlackSheep]

כשאני נוהג אם חברות שלי אני אף פעם לא עושה שטויות אני מרגיש פי עשר יותר אחריות.

אבל כשאני אם בנים הם אלה שמאיצים בי לעשות שטויות(לא שאני יעשה) אז אני מרגיש פחות אחראי עליהם....

הכי מוזר זה לנסוע אם מישהי ולא לשמוע אותה אומרת כשמחכים עם עוד אוטו בצד "תפתח אותו"