Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

איך נוחתים על מסלול רטוב


dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 7076 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם

אני נהג חדש :-)

 

עכשיו לתירוצים:

בטסט בגרמניה מחייבים אותך לנחות ב100 מטר הראשונים, אחרת זה נחשב לא מדוייק - ואתה נכשל.

אני מניח שאני עדיין רגיל לרוח הטסט, אבל זה לא דבר רע.

 

אגב, זו 152.

Passt scho...

פורסם

לא נורא

שתנסה להוציא רישיון לצ'ינוק

לתגובה רצינית, ראה את הודעתו של gsi16v.
זה משפט שלא ציפיתי לראות בפורום הזה
פורסם

gsi16v

למה החתימה שלך מובילה לכונן הראשי שלך?:)

מוכר סטים קומפוננט ומגברים ברמה גבוהה לרכב!

 טוויטרים HYBRID AUDIO L1 PRO + L1V2

מידריינג Hybrid Audio L4

מגברים לרכב - TRU TECHNOLOGY S44 - \ TRU TECHNOLOGY S45

פורסם

אם כבר בססנות עסקינן, קבלו סיפור משעשע.

 

 

כשהייתי ממש קטן, בערך בגיל 10, אבא שלי החליט שהוא עושה רישיון טייס פרטי.

אחרי מספר שיעורים בשדה התעופה של הרצליה, הוא שאל אם אני רוצה להתלוות אליו לשיעור טיסה.

בגלל שאז זה נראה לי ממש מגניב, הסכמתי.

 

המטוס היה ססנה 152 (בטח שמו לו צ'יפ או משהו :-D ) אבל עם מנוע קצת יותר חזק ומושב שלישי מאחור.

אז, בגיל 10, עוד היה אפשר למקם אותי במושב אחורי כלשהו.

היינו אני, אבא שלי ומדריך הטיסה...

 

השיעור היה אמור להיות שיעור ניווט, כלומר טיסה רגועה תוך כדי מעבר במספר נ.צ ושמירה על נתיבי הטיסה, דיווח בקשר וכו'. טיסה רגועה...

אלא שאז השתנתה "תכנית הטיסה". מטיסת ניווט עברנו לטיסת אימון. טיסת אימון מתבצעת בשטח מוגדר שבו אין נתיבי טיסה מוגדרים ושם אפשר לעשות בערך הכל.

זה התחיל באימוני יציאה מהזדקרויות, המשיך בתרגולי נחיתות אונס (כלומר- פתאום אין מנוע וצריך לחפש מהר מקום לנחיתת חירום) והקינוח היה אימון יציאה מסיחרור (טיסה בניצב לכיוון הקרקע תוך כדי סיבובים מהירים, דומה להברגת בורג לאדמה).

 

אז, בגיל 10, הייתי ילד שקט על גבול המופנם. אז לא אמרתי כלום, רק פחדתי כמו שלא פחדתי עד אותו יום מעולם. כל מה שהסברתי בפסקה הקודמת הוא הסבר והבנה בדיעבד, תוך כדי הטיסה לא ממש הבנתי מה נעשה שם.

 

ואז הכל נרגע, חזרנו בטיסה מנהלתית לשדה"ת הרצליה...

נחיתה רכה,

הסעה על המסלול לחניה,

אבא שלי מסתכל אחורה,

ואומר...

 

"שיט!!! אתה פה?! שכחתי בכלל שאתה איתנו במטוס...למה לא אמרת כלום?! פחדת?"

 

אני חושב שעד גיל 16 לא עליתי עם אבא שלי שוב למטוס, וגם זה היה בגלל שהוא קנה לי קטנוע 50 סמ"ק ליום הולדת.

Heaven is where the police are British, the cooks French, the mechanics German, the lovers Italian and it is all organized and run by the Swiss

 

 

Hell is where the chefs are British, The mechanics French, the lovers Swiss, the police German, and it is all organized and run by the Italians

פורסם
gsi16v

למה החתימה שלך מובילה לכונן הראשי שלך?:)

 

Autist Style

לתגובה רצינית, ראה את הודעתו של gsi16v.
זה משפט שלא ציפיתי לראות בפורום הזה
פורסם

אז לי יש סיפור דומה לשלך, אבל בלי אבא, ולא בגיל 10...

 

אחרי השירות הצבאי התחלתי לקחת שיעורי טיסה. היה לי מדריך פנסיונר חביב, היינו קובעים שיעור שבוע מראש, והכל היה נחמד. למי שלא התנסה בחוויה, מדובר בכדור הרגעה. מרחבים אינסופיים. רק אתה ונוף עד קצה האופק.

 

בוקר אחד, אמצע הקיץ, אני בדרכי לקורס פסיכומטרי בת"א באוטוביאנקי נטולת המזגן שהיתה לי אז. פקקים של שעה. אני רותח (מעצבים, וגם טכנית. היה יום לוהט). בהברקה של רגע מבצע פניית פרסה, יוצא מהפקק בדרך פתח-תקווה, יורד לאיילון ונוסע לשדה"ת בהרצליה. את שיעור הפסיכומטרי ממילא הפסדתי. לפחות נעלה לשמיים קצת, נראה קצת נוף, נספוג שלווה.

 

נכנס למשרד של בית-הספר לטיסה. שואל אם המדריך שלי נמצא.

כמובן שלא.

שואל אם יש מדריך אחר פנוי.

כמובן שלא.

 

יוצא החוצה מתוסכל. מביט ימינה ושמאלה וחושב לעצמי: "למה שלא אכנס לבית ספר אחר לטיסה ? המטוסים אותם המטוסים. איזה הבדל כבר יש ?"

 

נכנסתי. שאלתי. מדריך הרים את ראשו ואמר "בבקשה. בוא נטוס".

 

עלינו לאוויר, אני והמדריך. טסים לאזור שהוקצה לנו (מתחם ששייך רק למטוס שלך, ובו מותר לך לטוס בחופשיות).

 

ואז המדריך שואל אם אני רוצה לתרגל הזדקרות.

אני, ילד צעיר עם פחות מעשר שעות טיסה מאחורי, עונה בחיוב בלי להבין מה נשאלתי. :?

 

המטוס אוסף גובה, ואז המדריך סוגר את המצערת.

לגמרי.

המהירות יורדת. ויורדת. ויורדת.

ואז צפצפת אזהרת ההזדקרות מתחילה לפעול. במצב כזה, אני יודע, מפעילים מנוע בכל הכח, ודוחפים הגה כדי לאבד גובה ולצבור מהירות.

 

אז זהו, שלמדריך היו תוכניות אחרות.:evil:

 

לא פתח מנוע. לא הוריד גובה. והמהירות יורדת, ויורדת ויורדת.

 

עד שהיא ירדה מספיק. ואז התחלנו לצלול למטה כמו אבן. לא אלאה אתכם בפרטים. כשהמטוס צולל אתה פשוט מבצע נפילה חופשית מגובה 1.5 ק"מ, כשהאדמה מולך. יציאה מהזדקרות כרוכה בהכנסה יזומה של המטוס לסחרור (ככה מרגישה כביסה בסחיטה), ואז התיישרות (רכבת הרים די מהירה, בדיוק בקטע שהיא מתחילה לעלות בחדות אחרי הצניחה למטה).

 

אני מניח שלמישהו מיומן זה פחות נורא, אבל לי זאת היתה פעם ראשונה, ולהזכירכם, אני בכלל התכוונתי לקצת שלווה...

 

סיימנו את התרגיל. אני לבן מבפנים, אבל מנסה לשמור פאסון מבחוץ. המדריך שואל "עוד פעם?".

מהפדיחה, עניתי בחיוב.

 

מה אגיד לכם ? כשאתה יודע מה עומד לקרות תיכף, זה הרבה יותר גרוע...

 

הסתחררנו לנו עוד פעמיים-שלוש, חזרנו לשדה"ת, נחתנו.

חזרתי למכוניתי ברגליים כושלות, ולא עליתי על מטוס כמה חודשים טובים אחר-כך.:wink:

פורסם

צפצפת ההזדקרות!!!

 

בשבילי,הקול הזה היה משול לסרט "משחק ילדים" לילד בגיל 10.

Heaven is where the police are British, the cooks French, the mechanics German, the lovers Italian and it is all organized and run by the Swiss

 

 

Hell is where the chefs are British, The mechanics French, the lovers Swiss, the police German, and it is all organized and run by the Italians

פורסם

גם אני שונא את הצפצפה, אבל זה לצערי חלק מתוכנית הלימודים.

 

סיפור משלי:

 

היה זה קיץ 2006, בו אני סוף סוף הגשמתי את החלום שלי - לטוס.

 

השיעורים הראשונים היו ממש מוצלחים, אמרו ש"יש לי את זה" וכו. היה ממש ממש כיף - חייתי משיעור אחד לבא אחריו.

אלה היו ימים חמים, אז הייתי מגיע לשדה עם סנדלים ומכנסיים קצרים - והולך למטוס עם המדריך.

יותר לא צריך כלום - האוזניות בפנים, לתדלק, ולטוס.

עד שיום אחד היה חם, אבל עם רוחות חזקות בגובה 3. ודווקא ביום הזה הגענו בתוכנית ההדרכה (יש כזו בארץ בכלל) למצבי חירום - סחרור, הזדקרות, מציאת מנחת חירום וכו.והכי חשוב - קיבלתי את המדריך הסדיסט: גרמני זקן ומשוגע, שלא מפסיק לדבר על מסיבות הבירה בסוף השבוע. לטוס איתו זה כמו להיות בתוך מבשלת הבירה LOEWENBRAU. (זה אין בארץ בטוח)

 

בהתחלה זה עוד היה בסדר.

אבל אחרי כמה תרגילים הרגשתי שאני לא יכול יותר - רציתי למות, מרוב בחילה.

כמובן שבאתי שוב בלי כלום למטוס, אז שקית הקאה אפילו לא הייתה לנו.

מה עושים? פותחים חלון.. במהירות 100 קשר עם רוח מטורפת ומקיאים החוצה. אני לא אספר בדיוק מה קורה ברוח כזו, אפילו שמקיאים החוצה. (רמז: גרגרי תירס מהצהריים מתעופפים במטוס)

תוך כדי, המדריך מבקש אישור הגעה מיידי למסלול - וטס לשם בפול גז.

אפילו הפקחים יצאו מהמגדל, ושאלו אותנו אם אנחנו צריכים עזרה בניקוי הצד של המטוס - שכולו היה מרוח.

 

מאז למדתי שני דברים:

1.תמיד לקחת שקית הקאה - במיוחד שיש אורחים במטוס.

2. לא סתם אסור לטייסים לשתות בכלל לפני טיסה. עם השיכור לא טסתי עוד פעם אחת אפילו עד סוף הרשיון. - מאז גם לא הקאתי.

Passt scho...

פורסם

בקייץ של 1979, גרתי אצל הורי בסן-פרנסיסקו, מחכה לגיוס לקורס טיס. יום אחד אמא שלי אמרה שיש חבר בעבודה שמטיס בסופי שבוע, והוא הציע שאצטרף אליו. מבלי לשאול הרבה שאלות, כמובן שהסכמתי. בדרך דיברנו ארוכות, והסתבר לי שהמטוס שלו זה super decathlon - מטוס אווירובטיקה. בשלב זה עוד לא הטמעתי את המשמעות של העניין, וכשה צעיר ותמים עליתי למטוס.

בשלב ראשון הוא נתן לי לשחק קצת, ואח"כ לקח את ההגאים. מאותו הרגע ראיתי את האופק, השמיים והקרקע מכל כוון אפשרי פרט למקובל. אני לא יודע כמה זמן נמשכה הטיסה, אבל מאחר ועד לאותו רגע חייתי בקושי 18 שנה, הייתי צריך לראות את חיי עוברים מול העיניים מספר פעמים. בלופ ההפוך הכפול ראיתי את הגננת ברכה בפעם הרביעית, והיא אמרה לי שילדים נורמלים לא עושים דברים כאלה. כשנחתנו התקשתי ללכת ישר, אבל כמובן שחייכתי ואמרתי שהיה נהדר.

 

נמרוד

פורסם

casper shame on you!!!!!!!!!!!!1 you need to tell them wich sessna was your favorite one

p.s

it was the strongest sessna 172 rocket in israel

* צריך לבצע תמיד ברמה גבוהה יותר מאחרים זהו סימן ההיכר של מקצוען אמיתי

* המקום היחידי שבו הצלחה מופיעה לפני עבודה קשה הוא במילון

* ברגע שאתה מתחיל לדבר על מה שתעשה כשתפסיד, הפסדת

* אל תשקיע בהירהורים על העבר, אך אל תשכח אותו

×
×
  • תוכן חדש...