התחדשתי בתינוקת (ביקורת משתמש מפי אחד שלא רצה ילדים)

[rotemb]

גם פה לא. פשוט אתה תפשוט את הרגל אחרי או תגיע להסדר תשלומים לאורך שנים.
(פשיטת רגל אגב זה עוד תהליך שונה מאוד מהארץ מבחינת המשמעויות)
 
יש הרבה דברים שבורים במערכת האמריקאית אבל לא לטפל בחולה שמגיע למיון - לא אחד מהם.
 
(ואם כבר צריך להתלונן על משהו - שבאמת אין לו שום הצדקה זה מחירי החינוך האקדמאי)

בס"ד

את האמת?, חידשת לי, הייתי די בטוח שזו פריוילגיה שאין להרבה אמריקאים.
אם זה כך כמו שאתה מתאר, אז מה העניין היה סביב אובמה קייר, למה זה היה כל כך חשוב אם כל מקום עבודה נורמלי מספק את הביטוח הנ"ל?

Sent from my SM-G950F using Tapatalk

[dj_dani]

דבר ראשון מזל טוב!

 

כמישהו שלא צופה בעתידו הקרוב או בעתידו בכלל להעמיד צאצאים, יש לי תהייה עבורכם...

מה שאני מוצא הכי מטריד בכל עניין הילדים זה העובדה שמביאים אותם לעולם, אבל מעוניינים לשהות במחיצתם כמה שפחות זמן, ראה משבר קורונה או חופש גדול, נחשבים כסבל להורים,  סוג של "איך לעזאזל מתמודדים עם הילד שהבאתי לעולם במשרה מלאה? הבטיחו לנו שבבוקר הוא בגן בצהריים בצהרון ובערב אצל הסבתא" 

 

 

[sperial]

כי עשרות אחוזים מהאוכלוסיה אינם זוכים לכיסוי של "מקום עבודה נורמלי". ליביו ואור ממש לא מייצגים את האמריקאי הממוצע, ואני די בטוח שגם בארץ הם שילמו תמורת ביטוח בריאות מורחב, פרטי.

 

שלא לדבר על חוסר היעילות שנובע מביורוקרטיה שמנה, הרופאים מבלים המון שעות בטופסולוגיה של הביטוח או מעסיקים אנשי צוות שכל תפקידם הוא "coding"  מילוי כמה שיותר שורות בתביעה, ובהתאם לכך, גם פריטת כל פעולה לפרוטות, שכל אחת מצריכה קידוד נפרד מה שמקשה על כל העושים במלאכת התביעות ואישורן ומבזבז זמן ומשאבים יקרים.

[itaysamurai]

לפני 1 שעה, dj_dani כתב:

דבר ראשון מזל טוב!

 

כמישהו שלא צופה בעתידו הקרוב או בעתידו בכלל להעמיד צאצאים, יש לי תהייה עבורכם...

מה שאני מוצא הכי מטריד בכל עניין הילדים זה העובדה שמביאים אותם לעולם, אבל מעוניינים לשהות במחיצתם כמה שפחות זמן, ראה משבר קורונה או חופש גדול, נחשבים כסבל להורים,  סוג של "איך לעזאזל מתמודדים עם הילד שהבאתי לעולם במשרה מלאה? הבטיחו לנו שבבוקר הוא בגן בצהריים בצהרון ובערב אצל הסבתא" 

 

 

כי טבעי שאנשים יתלוננו, שמת אותם בסוג של כלא לכמה שבועות, הילדים היום קשים יותר לשעשוע לאורך זמן, זה לא פשוט.

 

למעט הומור דבילי של הורים, קשה לי להגיד שאני מכיר הורים שבאמת לא רוצים להיות עם ילדיהם. הם בהחלט רוצים וצריכים הפסקה למען השפיות, אבל לא שום דבר קיצוני או לא מובן כמו אפסנת ילדים אצל סבא סבתא ליותר מכמה שעות פעם ב...

 

אפילו אני, עם כך הקושי בדבר, די נהנה מהזמן הארוך איתם שנכפה פה. 

[oryo]

לפני 7 שעות, sperial כתב:

אור, אני חושב שכבו בהרבה דברים בארץ המצב בארה"ב יותר טוב - למי שיכול לשלם. זה נכון גם בארץ. אבל למי שאינו בעל אמצעים המערכת בארץ הרבה יותר נגישה, למעשה אין מצב שיזרקו אותך מהמיון כיוון שאינך מבוטח, או כיוון שאינך מבוטח בביטוח הנכון.

 

אני כבר לא מדבר על המחירים השערוריתיים שגובים הרבה מספקי השירות הרפואי בארה"ב.

זה קצת מתסכל, וקצת מזלזל, כשאתה מסביר לי דברים שכתבתי בעצמי... אני מניח שלא נכנסת ללינק שפרסמתי(?), אז מה הטעם לרשום לי (ספציפית לי, בתור הבעת דעה כללית אני מבין) את הנ"ל? 

לא אפרסם את הלינק שוב או אצטט עצמי כי אם זה לא עבד פעמית שעברות זה לא יעבוד הפעם. אבל בקצרה: נכון, זו גם הביקורת שלי, אבל בשורה התחתונה למי שכן מבוטח אז המחיר יקר במעט והתמורה גדולה בהרבה, אבל זה לא אומר שהמערכת כולה עדיפה כי יש (או אין) עניין של ערבות הדדית. 

[Gosser1860]

בקושי 3 ומשהו עמודים וכבר גנבתם (לא אישי כלפי אף אחד) את הדיון לישראל VS ארה"ב בנושא שירותי הבריאות, והלידה בפרט 😕 

 

אפשר לא להרוג את הדיון, כדי ש @oryo יוכל להמשיך לעדכן ואלה שזה רלווטי להם יוכלו להתרשם על התהליך?

 

[oryo]

לפני 2 שעות, dj_dani כתב:

 

מה שאני מוצא הכי מטריד בכל עניין הילדים זה העובדה שמביאים אותם לעולם, אבל מעוניינים לשהות במחיצתם כמה שפחות זמן, ראה משבר קורונה או חופש גדול, נחשבים כסבל להורים,  סוג של "איך לעזאזל מתמודדים עם הילד שהבאתי לעולם במשרה מלאה? הבטיחו לנו שבבוקר הוא בגן בצהריים בצהרון ובערב אצל הסבתא" 

לא מאשים אותך, תהיתי בכך בעצמי לא מעט. 

אני נוהג לומר שמהרגע שאתה מביא ילדים, אתה מרכז את רוב האנרגיה שלך בלהפטר מהם (לעייף, לישון, לסבתא,...) 

 

בהקבלה לעולם המושגים של הפורום: 

כשאתה רוכש רכב אקזוטי, עכשיו אתה נדרש לשלם יותר דלק, לקחת ליותר טיפולים, לעשות יותר דיטיילינג, לחשוש בכל יציאה למסעדה וחניה ברחוב - 

אז האם זה מבטל כליל את יתרונות החוויה...? 

 

יש אלו הסבורים שכן, ולא תמצא אותם עם רכב כזה. 

ויש את אלו שיעידו שזה שווה את כל ההתעסקות בעולם. 

 

(באופן אירוני-משהו - בעולם שלנו הרבה יעבירו ביקורת על מי שבוחר לרכוש את הרכב, ובד בבד יבקרו את מי שבוחר לא להרכיב משפחה, כאילו לא מדובר בבחירות *אישיות*, מה שמלמד קצת על מוסכמות חברתיות, אבל זה דיון בפני עצמו) 

 

הבעיה שבניגוד לרכב אקזוטי, אין נסיעת מבחן להורות, ואי אפשר לשים את הילד בשוק אם פחות מסתדר לך. אתה מהמר על כל הקופה ומקווה לטוב. וזה הימור מפחיד מאוד, אני מסכים ויודע, ולכן מבין מאיפה אתה בא ולא מבקר לרגע. 

 

אבל וואלה, נכון להיום - לא הייתי מחליף את מכונת הקקה הקטנה גם בעשר אלמנות שחורות (משרשור אחר)... אבל דבר איתי בגיל ההתבגרות אולי אשנה את דעתי עד אז 😅

עריכה אחרונה ב-29 למרץ, 2020 על ידי oryo

[SlowRide]

ספריאל, יכול להיות שלא כל בתי החולים בארץ הם כאלה, אבל באיכילוב אם אתה רוצה שלאשתך ולתינוק יהיו תנאים דומים למה שכתב אור ביום הלידה וביום שאחריה, אתה צריך לשלם 5000 ש"ח על 2 לילות (לפחות, לפעמים צריך יותר) במלונית שצמודה לבית החולים. אחרת סביר להניח שהיא תישן בחדר אשפוז עם עוד 2 נשים עם תינוקות, עמדת החתלה אחת ושירותים ומקלחת משותפים. 

[sperial]

סלואורייד, אשתי אינה שרה אמנו, אז היא לא תתאשפז במחלקת יולדות. ומחלקות היולדות נחשבות מכניסות, אז בתי החולים משקיעים בהן. נסה פעם מחלקה פנימית.

 

לעצם העניין - בשרשור הקורונה דיברנו על הזנחת מערכת הבריאות, וזה בהחלט מקרין על תנאי האשפוז, כולל החדרים ושאר הבינוי, וגם על תקינת והמצאות צוות, וזמינות בדיקות, טיפולים ושאר מרכיבי רפואה. וכפי שכבר כתבתי, עם כסף אפשר לשפר אותם ולזרז הליכים.

 

היתרון של מערכת הבריאות הישראלית כולל בעיקר כיסוי נרחב של האוכלוסיה, וסל בריאות בסיסי רחב מאד יחסית למדינות אחרות. האם היא מושלמת? ממש לא, והמצב ילך ויחמיר לאור תת התקצוב המתמשך (ניתן לתיקון) וחוסר כוח אדם (הרבה יותר קשה לתיקון, בגלל זמן ההכשרה הממושך מאד).

[Night Driver]

לפני 4 שעות, dj_dani כתב:

דבר ראשון מזל טוב!

 

כמישהו שלא צופה בעתידו הקרוב או בעתידו בכלל להעמיד צאצאים, יש לי תהייה עבורכם...

מה שאני מוצא הכי מטריד בכל עניין הילדים זה העובדה שמביאים אותם לעולם, אבל מעוניינים לשהות במחיצתם כמה שפחות זמן, ראה משבר קורונה או חופש גדול, נחשבים כסבל להורים,  סוג של "איך לעזאזל מתמודדים עם הילד שהבאתי לעולם במשרה מלאה? הבטיחו לנו שבבוקר הוא בגן בצהריים בצהרון ובערב אצל הסבתא" 

 

 

תמיד שהיתי בכיף עם הבנות שלי ועכשיו כשהן גדולות (;7.5 ו 13.5) זה אפילו עוד יותר כיף.

רק פעם אחת כשהגדולה היתה בת 3 יצאנו לחופשה של יומיים לבד וחוץ מזה תמיד רק חופשות משפחתיות כי פשוט יותר כיף לנו יחד.

 

לפעמים הן מתישות אבל גם בנות הזוג לפעמים מתישות. זה חלק מהחיים ולוקחים את זה בהבנה ובכיף.

 

השימוש בסבתות/מערכת חינוך כבייביסיטר זה לא כדי לנוח אלא כדי לעבוד וההרדמה זה כדי לאגור כוחות ליום שלמחחרת. אני לא אוכל לקום ב 5 בבוקר כל יום, להיות מרוכז וחד ולא לסכן את עצמי ואת הסביבה אם לא אשן מידי פעם כמו בן אדם.

[rotemb]

בס"ד
בתור אבא לכמה וכמה ילדים (כולל רכש טרי בן שבוע!), הקטע הכי מגביל לפי דעתי, אלו הגילאים שהם עדיין לא עצמאיים יחסית והם באמת תלויים בך ובגברת, ברגע שהילדים נהיים עצמאיים או לפחות הגדול/ה, כך יורד הנטל.
הסייג את דברי, אני לא מסנג'ר את הגדולה, אבל בהחלט ניתן להסתייע בגדולים וזה דיי עוזר.
לגבי טיולים בארץ או בחו"ל, התאפשר לי רק בזכות הסבתא, בלעדיה, זו בהחלט הפסקה עד שהילדים יגדלו ויוכלו לשהות לבד וזה כבר באזור הגילאים הממש גדולים.

Sent from my SM-G950F using Tapatalk

[yohai71]

אור, מזל טוב! אני זוכר כשביקרת אצלי לפני כשנתיים (?), והבכור היה בן כשנה וחצי, הוא היה עסוק בעיקר בלבדוק את מיתרי הקול. הפרצוף שלך כל פעם שהוא פתח את הפה... פרייסלס.

 

ואני אוסיף מניסיוני; בדומה לאור, אני הייתי סבור שלי ולאשתי יש good thing going. העובדה שנפגשנו והתחתנו בגיל מאוחר (יחסית לאוכלוסיה), אולי גם תרמה לעניין- כבר היינו מספיק "מבושלים". אבל, אשתי רצתה ילדים- מאאאד רצתה. אני פחות, אבל הבנתי מאיפוא היא מגיעה, כולל האינסטינקט האימהי \ מגבלות הגיל וכיו"ב. אז זרמתי עם זה, כולל טיפולי הפוריות (שאני לא מאחל לאף אחד \ אחת לעבור. מי שמצליחה ללדת ללא החרא הזה, שתברך על מזלה הטוב). אני אחסוך כרגע את הרשמים מזה.

 

בניגוד לאור, לא הייתה לי שום התאהבות ברך הנולד, שהגיע כשכמעט מלאו לי 45 שנים. להפך, אחת התחושות הראשונות שלי היו "איזו טעות עשיתי". אבל משם, שינסתי מותניים ולדעתי, ביצעתי את השינוי הגדול ביותר שיכולתי - בעצמי, בגיל שאתה כבר לא מצפה להשתנות בו. לא נתתי לילד להרגיש כלום מהחששות האלו, והכרחתי את עצמי להיות איתו כמה שאפשר. זה שהיה מדובר בילד נוח (כמו התינוקת של אור), עזר כמובן, אבל בעיקר- הוא דומה לי שתי טיפות מים. זה פשוט מדהים:

 

 

זו תמונה ישנה, מלפני כמעט שנתיים, ובגיל 3.5 הוא כבר משתנה, אבל כמובן שעדיין דומה מאאאאאד. לפעמים אני מרגיש שאני מסתכל על עצמי, בייחוד כשאני עובר על תמונות ישנות שצולמתי בהן בשנות השבעים.

 

אבל האופי שלו, שונה לחלוטין ממי שאני הייתי - ילד מספר שלוש מופנם ובן זקונים בעצמי (אבי היה בן 43 כשנולדתי). היום אני אדם אחר, והילד עוקב אחרי - בעל ביטחון עצמי, מלא בדימיון, אוהב מוזיקה ולשיר, וגם בעל רגישות שאני שמח שיש לו.

 

מה שאני בא להגיד בכל הטקסט הזה, אם לא הבנתם - כן, החיים משתנים לחלוטין לאחר ילד, וכן, זה יכול להטריף בתקופות מסוימות. אבל אני לא יכול לתאר לעצמי את החיים שלי בלעדיו, ולא פיזית כי הוא שם - אלא כי אני אוהב אותו, יש משהו שהוא מוסיף לי. היום חזרתי מהעבודה ובאתי לפגוש אותו, אשתי ו... האח הצעיר (בן חצי שנה) ברחבת ה"מאה מטר" שאפשר לצאת אליה מהבית. אין לתאר את ההרגשה לכרוע, לפרוש ידים לחיבוק ולראות את הילד רץ אליך בשמחה עד לחיבוק החזק. ואף אחד לא היה יכול למכור לי את הסצנריו הזה לפני שלוש שנים.

 

לחסרי ילדים מבינכם שמתלבטים, לא יודע אם זה עוזר, אבל מדובר בניסיון שלי. חלילה לא חושב ש"חייבים" ילדים, וגם היום אני סולד מהספורט הלאומי של ביקורת כלפי אלו שבחרו לא להשאיר אחריהם צאצאים. אני רק אומר; קשה עד בלתי-אפשרי להניח הנחות או לדמיין איך זה להיות הורה, כשאתה לא כזה.

 

לגבי הקטן? קודם שיוכיח את עצמו. כבר עכשיו הוא דומה לאמא (שאמנם היא מאד יפה, אבל זה רק אומר שאני אוריש לו פחות מהבכור). 😇

עריכה אחרונה ב-29 למרץ, 2020 על ידי yohai71

[phpclub]

הסיבות היחידות שאני משאיר את הילדים שלי עם בייביסיטרים זה כשאנחנו עובדים, מבלים (צריך גם זמן זוגי) או שיש לנו סידורים שקשה לקחת איתנו את הילדים.

פעם בשבוע אשתי עובדת עד מאוחר, אם מסתדר אני חוזר מוקדם להוציא את הילדים במקום הסבתא.

 

הסיבה שהורים מתחרפנים בבית עם הילדים זה כי הילדים מתחרפנים מהבידוד מהשגרה שלהם, תוסיף לזה הורים שעובדים מהבית (כמונו) ולא בחל"ת, תקבל מתכון לילדים סגורים ב 4 קירות כל היום במשך למעלה משבוע, מתוסכלים והתוצאה היא הורים מותשים.

אנחנו מבלים את זמננו בהכנת יצירות ושלל תעסוקות עם הילדים, בנוסף להכין כל יום 3 ארוחות ל-4 נפשות !

וגם עובדים על הדרך.

 

 

 

[oryo]

תודה על השיתוף @yohai71, התרגשתי לקרוא. שמח בשבילכם, מאוד.

 

האם אתה זוכר מתי "הקליק" לך, בערך? 

 

[yohai71]

^

לא יכול להצביע על גיל ספציפי, כמובן, אבל זה הולך יד ביד עם מה שהוזכר כאן, על הפיכת העולל מתינוק לאדם, ששוזר מילים למשפטים שלמים ומתקשר איתך.

 

כמובן, זה הולך ביחס ישיר להשקעה שלך בילד - במקרה שלנו, מכורח אילוצים של הורים "מבוגרים" לא בדיוק יכולנו "לזרוק" את הילד אצל סבים סבתות, כי פשוט אין מספיק... או שלא פעילים מדי (אמא שלי, למרות מצבה המזהיר, בכל זאת בת 84 ולא יכולה להיות עם הילדים לבד, פיזית; אבי נפטר ב-2013 וגם כך לא היה טיפוס בשביל בייביסיטינג. אמא של אשתי נפטרה לפני 25 שנה, ואביה, למרות כל הרצון הטוב והעזרה האדירה שלו, לא מספיק עבור השגחות של שעות). כך יצא שאנחנו מבלים עם הילד (וכמובן עם אחיו הצעיר) רוב הזמן, וזה ניכר.

 

אני לא רוצה להתחיל לדבר על "חינוך", אבל למשל, אין אצלנו כזה דבר שהילד מקבל ליד סלולרי או טאבלט ו"לך תראה יוטיוב". אני לא נכנס לעניין החינוכי פה, אלא שדה-פאקטו זה מצריך ממך להיות ולשחק איתו בעצמך = קשר הדוק יותר איתו.

 

וכמובן, הכי מצחיק למצוא את עצמך בפוזיציה של מטיל הסמכות... ועוד יצא שבבית אני הקשוח, וזה מצחיק אותי ברמות, לא ציפיתי לזה כלל. אבל מסתבר שזה עובד, ולא גורע מהמשיכה של הילד אלי.