קשר רגשי לרכבים

[discoTD5]

אבל עדיין להרגיש את הגעגוע הזה לרכב הקודם?

 

לא. ממש לא. נמכר - עבר.

התקדמתי למשהו שיותר מתאים לי באותו הרגע.

הייתי שמח אם היו לי היום חלק מהמכוניות שהיו לי בעבר, אבל היתה סיבה למה הן נמכרו והתקדמתי קדימה.

 

שום רגש.

 

מאחל לקונה שיסע איתן מיליון ק"מ מאושרים. אצלי הן סיימו.

[SuperBamba]

הייתה לי פיאט פונטו שנת 99, הרכב הראשון שלי כחייל.

נסעתי עליו שנה והחלפתי לרנו. בגלל שהיה לי קשה להפרד נתתי אותה לאחי במתנה שנסע עליה עוד שנתיים עד שהגיע בלאי שכבר היה יקר מדי לטיפול (לעומת שווי הרכב).

החלטנו לשלוח לפירוק, אני בדיוק הייתי בהכנות לקראת מעבר לחו"ל ושמחתי שלא אהיה כשהאוטו יעלה לגרר ויעלם מחיינו.

לרוע מזלי ביום היחיד הפנוי שהיה לי ירדתי למטה לקנות משהו וראיתי את הקונה של הרכב (בעל הפירוקה) מעמיס את הפיאט האהובה על הגרר והיא כבר בלי לוחיות רישוי ):

[Mr_Shankly]

לא. ממש לא. נמכר - עבר.

התקדמתי למשהו שיותר מתאים לי באותו הרגע.

הייתי שמח אם היו לי היום חלק מהמכוניות שהיו לי בעבר, אבל היתה סיבה למה הן נמכרו והתקדמתי קדימה.

 

שום רגש.

 

מאחל לקונה שיסע איתן מיליון ק"מ מאושרים. אצלי הן סיימו.

 

+1.

למעט המכונית הראשונה שקניתי (דייהו לאנוס 2001 AKA "הנבלה") ונפטרתי ממנה בשמחה אחרי שנה, כל הרכבים שהיו לי מאז היו רכבים שרציתי ואהבתי, חלקם ספורטיביים וחלקם פחות, ולמרות שנהניתי והשקעתי בהם המון, כשהגיע השעה להיפרד, חוץ ממבט אחרון בערגה כשקונה נסע איתן, ממש לא הצטערתי ולא "התאבלתי". עד היום, כל רכב שבהחליף את הקודם, היה שדרוג ויותר מזה, הרכב שבדיוק רציתי בנקודת הזמן הספציפית.

[Ozb]

איזה דגם ?לנסר או סופר לנסר ?

אם זה לנסר ישנה אז אני לא מאמין לך שהשקעת הרבה כסף במכאניקה. זה רכב הכי אמין משנות ה90.

 

בחורף הגשום מאוד של 91-92 הוצף חניון רכבים חדשים של מיצובישי, חלקן באופן מלא, רק האנטנות בלטו בעל המים.

הרכבים שהוצפו במלואם כמובן שלא עלו על הכביש אבל רכבים רבים שכביכול לא ניזוקו מאוד, נמכרו, וסבלו מלא מעט בעיות.

אני אישית מכיר כמה שסבלו מבעיות חשמליות ומכאניות.

 

חוץ מזה, למה שישקר?

[Max.M]

קאוואליר 2003 , נוסע בה ב "כח" כדי שלא תתייבש בחניה .

 

רכב מדהים - שמעולם לא הייתה לו תקלה , כן כן.

 

גיסי כל הזמן מנסה לשכר אותי כדי שאמכור לו

[alechko01]

בחורף הגשום מאוד של 91-92 הוצף חניון רכבים חדשים של מיצובישי, חלקן באופן מלא, רק האנטנות בלטו בעל המים.

הרכבים שהוצפו במלואם כמובן שלא עלו על הכביש אבל רכבים רבים שכביכול לא ניזוקו מאוד, נמכרו, וסבלו מלא מעט בעיות.

אני אישית מכיר כמה שסבלו מבעיות חשמליות ומכאניות.

 

חוץ מזה, למה שישקר?

 

כי מיצובישי לנסר שנות ה91-93 זה רכב שלא היו לו תקלות כמעט וכל אחת מי שהיה לו רכב כזה יגיד אותו הדבר.

[vladclar]

היתה לי מיצובישי לנסר 93 - לא הייתי אומר שלא היו תקלות. נזילות שמן, עשן ( הייתי צריך להחליף אטם ראש מנוע ולקוות שזה יחזיק מעמד , אחרת שיפוץ ראש מנוע).

תריסים של מזגן - נשברו כולם, ולא מצאתי בפירוקיות ( בכל דשבורד שהביאו, התריסים היו שבורים , כולם, בלי יוצא מן הכלל).

[gabbymaymon]

האם גם לכם יצא להשקיע ברכב, לטפל בו מכל הלב, להשקיע עליו ארגזים של כסף, אינסוף מאמץ, לדאוג לו שתמיד יהיה נקי ומסודר ולהוציא ממנו את המקסימום הנאה ואז למכור אותו ולהתבאס? ולמרות שעברתם לרכב שהוא כביכול טוב יותר ואתם בטוחים שתשקיעו בו בדיוק אותו דבר ואפילו יותר אבל עדיין להרגיש את הגעגוע הזה לרכב הקודם?

אומנם אני צעיר בן 20 ואני רק ברכב השלישי שלי כרגע אבל אני מרגיש לפעמים שאני חושב על הרכבים הקודמים שלי יותר מדי וזוכר את המספרי רכב וכל הזמן רואה רכב מאותו הדגם וישר מנסה להיצמד אליו בכביש בכדי לראות האם זו הבובה שלפני כמה שנים הייתה הבייבי שלי... או האם גם לכם לפעמים עולות מחשבות איפה הרכב הקודם שלכם עכשיו והאם הבעלים הנוכחיים שלו מטפלים בו כמו שצריך ולא מזניחים אותו ולבכם מתמלא בקמצוץ של דאגה?

אני רואה שאבא שלי מרגיש בדיוק אותו דבר לרכבים הקודמים שלו ואני מרגיש את זה גם בעצמי.

 

האם זה בכלל בריא בכלל להקשר ולדאוג לרכב שהוא כביכול רק פח וברזל והוא בכלל לא נמצא בבעלותכם כרגע?

 

לי אישית הרכב הראשון שלי היה גטס 2006, היה בבעלותי כמעט שנתיים והשקעתי בו כל כך הרבה אהבה שלמרות שהיא רק גטס כולם ראו שהיא הגטס הכי מיוחדת ושמורה בסביבה ותמיד קיבלה מבטים של "זאת היונדאי גטס הכי שמורה שראיתי בחיים" ומחוסר ברירה ורצון להתקדם קצת "נטשתי" אותה לטובת איי 30 והיא "נזרקה" במגרש שנתן עליה מחיר מצחיק וברגע שהפקדתי אותה בידיהם והאנשים שמכינים את הרכבים למכירה נכנסו אל הרכב עם סיגריה, נעליים מלאות בבוץ ונתנו לחיצות חסרות רחמים על הגז וברגע שהם הוציאו את המקדחה כדי להוריד את המסגרת לוחית רישוי שלי למסגרת של המגרש שלהם והתחיל להתנגן לו השיר "See you again" ברמקולים של המוסך ברקע יכול להיות שנשבר לי קצת הלב והיה חשק קטן לבכות והרכב הנוכחי שלי בכלל... אני מרגיש שאני לא רוצה למכור אותו בחיים בגלל שהוא אצלנו כל כך הרבה שנים שהוא כבר חלק מהמשפחה ויהיה לי סופר כואב למכור אותו גם אם אני אתקדם לאיזה אאודי Q7 .

 

שאלות ותהיות שעולות בבסיס באמצע הלילה כשסוגרים שבת... אם יש לכם סיפורים או רגשות דומים על רכבים שהיו אצלכם בעבר אשמח אם תשתפו.

 

שיהיה אחלה לילה

הסינים מאמינים שגם לחפצים יש תודעה מסויימת

 

 

Sent from my Redmi Note 4 using Tapatalk

[alechko01]

היתה לי מיצובישי לנסר 93 - לא הייתי אומר שלא היו תקלות. נזילות שמן, עשן ( הייתי צריך להחליף אטם ראש מנוע ולקוות שזה יחזיק מעמד , אחרת שיפוץ ראש מנוע).

תריסים של מזגן - נשברו כולם, ולא מצאתי בפירוקיות ( בכל דשבורד שהביאו, התריסים היו שבורים , כולם, בלי יוצא מן הכלל).

נשברו תריסי מזגן או נזילות שמן- אלו תקלות מכאניות? זה בלאי של שנים .ואם זאת כל רשימה ?

תעשה השוואה כל צרפתי או רכב אחר שלא יפני משנות ה90 מה שהם עברו ובילו במוסכים.

[vladclar]

החזקתי את הרכב כאשר הוא היה בן 4 עד 6. לא אמור לנזול או לעשן.

התריסים היו שבורים בכל הרכבים מהדגם הזה.

[asafasraf]

אני זוכר את הרכב הראשון שלי- פיאט אונו 1988.

השקעתי בה הכל מהכל (שיפורים, חלון בגג, צבע וכו׳).

גנבו לי אותה מהגינה של ההורים.

לא אשכח איך הייתי עצוב, בזמן שאבא שלי חגג בלי הכרה (בצדק- ביזבזתי על הרכב הון).

[alechko01]

החזקתי את הרכב כאשר הוא היה בן 4 עד 6. לא אמור לנזול או לעשן.

התריסים היו שבורים בכל הרכבים מהדגם הזה.

 

אז היה לך חוסר מזל.

לי יש 2 מכוניות ותריסים שלמים.נכון יש נזילות שמן קטנות ,מה לעשות רכבים 25 שנה ללא שום מגע במנוע כי הכל עדיין אוריגינלי כמו ששיחררו אותם מהמפעל..