מעשה בשתי בידוריות או 500 VS פג'ו 107

[lanosforce]

פיאט 500 1.2 ליטר רובוטית – סיקור

 

טוב, נפלה בידי ההזדמנות לחוות את האיטלקיה הקטנה החצופה והלוהטת הזו. אני נמצא בין המיצרים בתוך עסקת טרייד אין משולשת בה אבא שלי ממתין לרכב שהזמין ואני ממתין לרכב שלו – בזמן הזה, החלטתי לשכור רכב קטגוריית מיני.

ניגשתי לסוכנות השכרת רכבים – הרץ אם תשימו לב בחלק מהתמונות וביקשתי רכב ידני, הכי קטן, הכי חסכוני.

אבל עמדה לה בפינת העין שלי ה500 ושאלתי אם יש אפשרות לקחת אותה והרץ פירגנו אה-מה-מה, גיר רובוטי.

 

שמעו, שמעתי רק דברים טובים על הגיר הרובוטי חד-מצמד של קונצרן פיאט, אמרתי יאללה, בשביל 500 אני מוכן לנסות!

אז נתחיל מהסוף – אני על כביש 5, הגיר הרובוטי מכניס את עצמו למצב חאריקי ומגביל אותי רק לשלושת ההילוכים הראשונים – זה קרה בערך לאחר שלושה שבועות של השכרה.

כמובן – מדובר ברכב סחור שכנראה אכל אותה משני הצדדים – גם טיפולים מינמליים ככל הנראה וגם שוכרים שלא הבינו שזו לא גרסאת אבארת' וזה גם לא ג'יפ – אני לא רוצה להקיש מכאן שום דבר על אמינות הרכב בייחוד כאשר אני לא רואה כמעט תלונות או שאלות בכלל על הרכב הזה בפורום טכני.

כרגע אני עם פיג'ו 107 ידנית עליה אעלה סיקור בהמשך.

אז נתחיל – אשתדל לעשות את זה קצר אבל אתם כבר מכירים אותי.

נתחיל במה שהכי מדבר ברכב הזה – העיצוב!

עיצוב חוץ – אין מה לאמר, הרכב פשוט יפה, שומר נאמנות גם לאב הקדמון, גרסאת המקור של הפיאט 500 וקווי המתאר שלה נותנים מהרגע הראשון שמביטים בה, להבין כי מדובר באייקון.

הגרסא הבסיסית מגיעה בצבע אחיד, לבן במקרה שלי שנמשך לתוך הרכב בחלקי דשבורד לבן וטיפה מתכת באזורים מסויימים בדלתות.

פיאט שומרים על סמל שמרני שגם כן נותן תחושה טובה כי לרכב הזה יש היסטוריה ארוכת ימים.

הדגם הבסיסי מגיע עם כיסויי גלגלים, לא חישוקי סגסוגת – חבל.

עיצוב פנים – אין מה לאמר בכלל – עיצוב הפנים קנה אותי לחלוטין, היא מדברת איטלקית, נושמת איטלקית – מהשניה הראשונה שמתיישבים בה, מתאהבים בה.

מושבים עם בד אדום נעים וחיפויי סקאי וכריות אפור כהה, הדש-בורד כאמור בחלקו לבן ומשתלב עם החלק החיצוני של הרכב – המושבים נוחים מאוד – בטח ובטח שביחס לקטגוריה.

לוח המחוונים פשוט מבריק בעיצוב שלו – הכל מרוכז בתוך שעון אחד גדול כאשר הוא בנוי במסגרות של עיגולים – מד המהירות הוא המעגל החיצוני, לאחר מכן מד הטורים ולאחר מכן שעון דיגיטלי פנימי בו ניתן לראות מגוון אפשרויות כמו חיווי תקלות, תחנות RDS של הרדיו – מצב פעולת הגיר אוטומט או לא, אקונומי או לא, מצב תגבור ההגה – CITY DRIVE של פיאט ועוד ועוד.

 

מעבר לכך הפלסטיקה ברכב אמנם פשוטה וקשיחה אבל היא מעוצבת היטב עם מרקם מחוספס וכל הידיות ברכב נותנות תחושת ניקל או כרום, כל הכפתורים מעוצבים באותה הגישה כולל הרדיו.

גרילי הרמקולים מעוצבים בצורה גלית – הרכב בהחלט נותן תחושה שנתנו שם תשומת לב יתרה לפרטים קטנים וזה בסופו של דבר נותן תחושה שמדובר ברכב פרימיום כאשר בוחנים את הקטגוריה.

לסיכום עיצוב

 

התאהבתי בה הן מבפנים והן מבחוץ – פשוט רכב שמשדר אייקון.

 

אבזור – מדובר בדגם הבסיס, אין יותר מידי מה לצפות כאן, מערכת סטריאו בסיסית אך עם שישה רמקולים – סט קומפוננט מקדימה. רדיו וכונן תקליטורים בסיסיים ביותר.

אך הופתעתי לגלות כי הסאונד עצמו – טוב! באמת סביר פלוס ביחס למישהו שמגיע מהתחום הזה – הייתי מרוצה והשתמשתי בה כל הזמן.

טיפה תוספת של טרבל, טיפה תוספת של באס – באלאנס שני קליקים לצד ימין של הרכב והופס – העסק כבר נשמע טוב!

שומעים את כל ספקטרום התדרים ואפשר באמת להנות מהסאונד בה.

מעבר לכך – מזגן תקין שמקרר לא רע בכלל גם בעמידה ברמזור, חלונות חשמליים שעובדים היטב ומראות חשמליות מתכווננות.

בשביל דגם בסיס זה הרבה יותר ממה שמקבלים היום בחלק מהמתחרות.

 

הנדסת אנוש – סה"כ רכב פשוט, מתגים פשוטים ולא יותר מידי מהם אבל עשו כאן כמה פאקים קטנים:

נתחיל בכך שמתגי החלונות נמצאים בקונסולה המרכזית – קצת מבלבל למען האמת, אני רגיל למתגי חלונות בדלת הנהג – סה"כ יש רק שתי דלתות עם חלונות ברכב הזה אז אפשר לסלוח אם כי בחניונים אני תמיד מתחיל לחפש עם היד איפה המתגים האלה נמצאים.

נמשיך בעוד משהו קטן ומרגיז – ידית הרמת תחתית המושב (כוון גובה ישיבה) נמצא כל כך קרוב (במקביל) לבלם היד שכמעט בכל פעם שחניתי את הרכב הזה או בתחילת נסיעה – במקום להרים או להוריד את בלם היד, שיניתי לעצמי את גובה הישיבה! קצת מרגיז. תשימו לב לתמונות.

עוד משהו קטן שהצליח להרגיז אותי זה שהם מיקמו את בורר ההילוכים ממש מלפנים לפקדי המזגן והרדיו – כמה פעמים יצא לי בטעות להוריד הילוך כשאני באמצע כביש מהיר – שיגר את הראש שלי קדימה ואת הטורים למעלה.

בנוסף לכך ידית דלת הנהג בולטת לכוון ההגה ומספר פעמים יצא לי לשפשף עם טבעת הנישואין את ידית הדלת – חבל – לאורך זמן אני בטוח כי זה יפגום במראה שלה.

 

חווית הנסיעה והשימוש

נוחות – הרכב מבודד נגד רעשים לא רע בכלל, המנוע אמנם קצת רועש אבל רעש המנוע נעים לאוזן, כיפי – לא מטריד וכאשר הגיר נמצא במוד אקונומי – רוב הזמן בכלל לא שומעים את המנוע.

המושבים נוחים מאוד ואפשר לגמוע ברכב מרחקים ארוכים, נסעתי מראש העין עד אזור זכרון יעקב מבלי להרגיש עייפות כלשהיא.

הרכב הגיע מצוייד בצמיגי גודייר מדגם דורה-גריפ, אוחזים ושקטים.

במידה ורעשי הדרך קצת מפריעים – נגיעה קטנה בכפתורי הווליום והכל בסדר.

 

רעש מנוע – הקטנה הזו מייצרת רעש מנוע מאוד מעניין! היא אמנם לא שואגת איטלקית כמו איזו אלפא 166 אבל היא נוהמת והרעש מנוע נעים לאוזן, כיפי! בייחוד כאשר מבטלים את מצב הECO של הגיר והיא מתחילה למשוך הילוכים ולטפס בסל"ד.

תיבת הילוכים – כאן נמצא עקב האכילס של המכונית הקטנה הזו.

תעדיפו את הגיר הידני! אין דרך אחרת לאמר זאת.

בנסיעות ארוכות או פקקים "זורמים" אין שום בעיה, הגיר הרובוטי סה"כ קל מאוד לתפעול, בניגוד לקונצרנים אחרים הורדת ההילוכים רוב הזמן באמת חלקה הודות לגז הביניים והמעברים בין ההילוכים סה"כ נעימים.

בגיר ללא הפעלת ECO הרכב ממש מרגיש זריז! מגיב יפה מאוד ומאיץ היטב – הנתון של 12 שניות מאפס למאה סה"כ לא מורגש, לא מורגש כלל.

ברגע שאתם עוברים עם הגיר למצב ECO הגיר ממהר להעלות הילוכים כאילו שרודפים אחריו ממשטרת איכות הסביבה ופעמים רבות אתם תמצאו את עצמכם עם מנוע מגמגם או פשוט עם חוסר כוח מורגש – שליחת יד לבורר ההילוכים והפעם לא בטעות ואתם חוזרים להאיץ.

אני נסעתי רוב הזמן ללא מצב ECO רק בגלל שלא שמתי לב לכפתור E משמאל לבורר ההילוכים אבל לאחר ששמתי אליו לב – זה היה המצב העיקרי בו השתמשתי בייחוד מפעת חסכון בדלק וגם בגלל שתי סיבות נוספות.

הראשונה – הרכב נהיה שקט יותר ורגוע יותר, נעים יותר.

השניה – בפקקי זחילה קל יותר לשלוט בו, הוא מגיע להילוך שני מהר יותר ואתם תחוו פחות טלטולים והרעדות והעברות משקל לא נעימות.

 

איפה מגיעה זוועת הגיר? בפקקים קשים – אוי אלוהים, שם הדבר הזה הופך להיות סיוט, זוועה בלתי נסבלת.

הדרך היחידה שלי לתאר את הגיר הזה בפקקי זחילה הינו – דה-מי-קולו!

הפירוש של זה מלטינית ואיטקלית הינו בפשטות – מהתחת. זה ביטוי לחסר ערך, אפס, מפגר.

אני מקווה שגם זה בגלל שחוויתי רכב שבסופו של דבר הוכח כבעל גיר לא תקין אבל לא נראה לי – סה"כ עד שהתקלה הזו ארעה הרכב נסע טוב ורוב הזמן המוחלט נעים וחלק – רק הפקקים הם קשים איתו.

 

ברגע מסויים באחד הפקקים התחשק לי לפתוח את הדלת כשהיתה מצידי מישהי בפיאט דומה - את החלון הכוונה ופשוט לשאול אותה " תה-גי-די, אאאייך אאא-אא-תת מ-סת-דדד-רת עם הדבר הזה?!"

בטיחות – לא ממש בדקתי אבל ברכב הזה נורית בקרת ההחלקה דלקה, למיטב ידיעתי רק במהלך שנת 2014 – שנת הדגם אליה הרכב הזה משתייך בקרת האחיזה היתה לא פעילה – לא בטוח לגבי זה אבל יתכן וזו היתה עוד תקלה. לא ממש הדאיג או הפריע לי, הרכב הרגיש מאוד יציב, מאוד אוחז ונהגתי בה מאוד רגוע.

מבחינת נוסעים מאחור – רק ילדים יכולים לשבת שם וגם מזה הייתי נמנע, אמנם יש לה דלת מתכת כבדה יחסית ותא מטען שבולט החוצה ונותן מרווח בטחון סביר, החלון האחורי קטן ככל שיהיה וגם בזווית מגינה ככל שיהיה – לא מותיר מרחק מספק מראש היושבים מאחור. הסעתי את הילדה שלי אך ורק בתוך העיר ברכב הזה וזה קרה פעמיים – בשני המקרים הרגשתי רע ולא שלם עם זה. מצטער – המושב האחורי ברכב הזה בעיני, רצוי והיה רק גימיק או שלא היה בכלל.

 

תא מטען – שמעו – הפתעה לטובה – סה"כ הצלחתי להכניס שם מנגל רחב, מחצלת גדולה, שני תיקים וקניות בנסיעה ליום כיף מחלקתי.

וכאשר קיפלתי את המושב האחורי הצלחתי אפילו להעביר בה כורסא שנפתחת למיטה בגודל 80 על 190 (מקופלת לחצי כמובן) – לא רע!

ולבסוף – האמת היא שהייתי אולי צריך להתחיל בזה אבל בגלל שמדובר ברכב בתוך הקטגוריה שלדעתי לא בוחרים אותו דווקא בגלל הסעיף הזה – אסיים בסעיף הזה.

 

צריכת דלק –

נסעתי כשני מיכלים ורבע בנסיעות משולבות עם הרכב וסה"כ הצריכה נעה בין 14 ל14.5 קילומטר לליטר, תדלקתי ברבע מיכל ככה שכל פעם נכנסו כ31 ליטרים. ברבע המיכל האחרון עליו נסעתי הייתי במצב ECO ואני יותר מבטוח כי הרכב הזה במצב הזה היה מראה לי לפחות 15 קילומטר לליטר.

סיכום

ממש התאהבתי בקטנה. העיצוב שלה מדבר ישירות אל הלב, היא אמנם אכן קצת מטלטלת וקופצנית אבל זה רק חלק מחווית הנהיגה בה שבסופו של דבר אפשר לתאר ככיף גדול.

היא מעלה חיוך על הפרצוף לאורך כל הדרך ולפעמים גם חווית הפקקים עם האוטיסט ששמו בתוך תיבת ההילוכים גורמת לקצת צחוקים לצאת החוצה ביחד עם התסכול.

הדיעה שלי היא שלרכב לשימוש יומיומי – מנוע ה1.2 ליטר מספק בהחלט.

היא אכן מרגישה קצת יותר לצד הנשי – חייב לאמר שזה גם הרגיש לי כך, אבל אני בטוח שאפשר לקחת דגם עם שילוב צבעים קצת יותר גברי, מושבי עור חומים למשל, חישוקי סגסוגת קצת יותר קרביים והנה לכם משהו שניתן להתמכר אליו לתקופה ארוכה, אולי אפילו להזדקן יחד.

אני מודה שלו אשתי היתה מוכנה לנהוג במהלך השבוע ברכב המשפחתי הגדול שהולך לעבור לבעלות שלי – הייתי מוכר את המיצובישי שלה ומחפש לי 500 שכזו.

 

הייתי מתמקד אך ורק בגיר ידני! ואו מנוע 1400 או גרסאת אבארט' במקרה שלי – אבל אם חסכון בדלק מאוד חשוב לכם – ה1.2 ליטר מספק את הסחורה היטב, אל תחששו מחוסר כוח כי באמת שלא חסר גם שם.

 

לסיכום – פיאט 500, אל תהיו "פאנקולו" תקנו אותה עם גיר ידני – לא עם דה-מי-קולו!

 

נמשיך אח"כ לפיג'ו 107 ולאחר מכן כאשר אבא שלי יקבל את הרכב שלו – קצת על הרכב שאני לוקח ממנו וקצת על הרכב שהוא קנה. עד אז.

[oryo]

כתוב נהדר, מצפה לקרוא את חלק ב' !

לא יודע האם מדובר באותו גיר שיש אצלי ברכב, אבל לי כל הדברים שתיארת די זרים. בנוסף אצלי יש בחודש האחרון שדרוג תוכנת ניהול גיר (TMC AUTOFLASH) שגרם לו להתנהג עוד יותר טוב - ובגדול כרגע הרכב מתנהג ממש טוב בכל מצב (בין אם ספורט, ובין אם בפקקים).

אז למרות שהייתי מחליף אותו לידני בלי למצמץ, אני יכול לומר בלב שלם שאני מעדיף את הגיר הזה על אוטומטי פלנטרי/רציף בבירור, פחות אובדן כוח, יותר שליטה, תשלום סמלי בהחלט (עד לא קיים) מבחינת התנהגות שוטפת.

[lanosforce]

הלוואי ולא הייתי על מכונית סחורע אבל זו בדיוק הבעיה עם רכבים סחורים - הם גם מטופלים בהשקפת עולם מינימלית וגם אלו אשר סוחרים אותם נוהגים בהם כאילו והם מנסים לשבור את הרכב - ברוב הרכבים אתה תיתקל בריח סיגריות - אני ב500 פיזרתי ריחן קוטל בקטריות שפתר את הבעיה מהר מאוד וב107 דווקא קיבלתי רכב שכנראה בקושי פגש סיגריות או שטיפלו בו היטב.

 

אני מבין שה500 שנסעתי בה, סביר להניח שהגיר בה היה רחוק מלחתכילה מלהיות במיטבו אבל אני גם די בטוח שבפקקים - פעולת הגיר הזו, אינה נעימה כלל וכלל.

 

אתה נוסע ברכב גדול יותר של הקונצרן, שתי קטגוריות מעלה - אני בהחלט מצפה כאן להבדל מהותי בהתנהגות הגיר - תחשוב כמה קללות הית שומע על ה159 של אלפא לו היא היתה מנהגת בדיוק כך.

 

גם ב107, הגיר הידני לא ממש נעים לתפעול אני יכול לאמר לך - מרגישים שהדיסקיות של ידית ההילוכים בלויות והיא נכנסת בקליקים למקומה.

[lanosforce]

דרך אגב - מתנצל על ההקפצה - מצטער על הסחור\שכור - דיסלקציה.

 

נוסיף גם שהיה לי מקרה קיצון אחד עם ה500 - בנסיעה לפארק הדייג במעיין צבי היה שביל אפר, הרכב פשוט מהמקום - החליק על דרך האפר - הנטיה בהחלקה הזו היתה לתת היגוי מובהק - תיקון קטן של ההגה לכוון הנסיעה והורדת הרגל מהדוושות וזהו - עניין של איזה מטר סה"כ - זה היה הזוי ולא ברור לי איך בדיוק ממהירות אפסית דבר כזה קרה אבל זה עוד נתון לדעת.

 

מעבר לכך היציבות והאחיזה שלה הם ממש הפתעה לטובה לדגם בסיס.

[Murzilka]

תודה רבה על הסקירה, נהנתי לקרוא ומחכה להשוואה ל107.

לגבי מתגי החלונות, למי שמגיע מפיאט ישנות יותר זה לא יהיה ממש זר. בפונטו ספייס הם גם מוקמו באיזור המרכזי של הקונסולה ואם אני זוכרת גם בדור הראשון של הפונטו, החל מהגרנדה סוף סוף התחילו למקם אותם במקום נורמאלי.

 

אתה נוסע ברכב גדול יותר של הקונצרן, שתי קטגוריות מעלה - אני בהחלט מצפה כאן להבדל מהותי בהתנהגות הגיר

 

יש משהו בדבריך, מניסיון עם פונטו ובראבו. הגיר בבראבו זהה בבסיסו אבל שונה (לצערי אין באפשרותי לפרט ברמה במכנית את ההבדלים-כי אני פשוט לא יודעת מה הם) מגיע עם שישה הילוכים ועובד קצת יותר חלק. אני מאמינה שיש גם עיניין של הרגל לגיר הזה. אחרי שנה וחצי על רובוטיים יצא לי לנהוג ב208 עם AL4 באיזורים עם קצת עליות ופסי האטה, לא הרגשתי בשיפור כלשהו ודווקא שמחתי לחזור לרובוט המפגר שלי.

[oryo]

דווקא שמחתי לחזור לרובוט המפגר שלי.

בחיי שלא הבנתי אם את מדברת על הגיר של הרכב או על בן זוגך.

[Murzilka]

איך אתה מדבר? הוא בן אדם עם רגשות! לא יפה לקרוא לו רובוט בציבור.

[lanosforce]

בחיי שלא הבנתי אם את מדברת על הגיר של הרכב או על בן זוגך.

 

לדעתי, אתה מקנא בשניהם - מפגרים או לא!

 

יהיו עוד כמה דברים שאתייחס אליהם אח"כ גם בקטע של ההשוואה בין השתיים - למשל בטיחות אקטיבית.

 

אבל אחד הדברים שהכי גורמים לי לתהות בשני הרכבים האלו זה למה הם כל כך טרחו לשים שם מחזיקי כוסות?

 

אם אתם מתכוונים לשים בפיאט עם גיר רובוטי כוס קפה אני מאוד מציע שתזמינו את הפיאט בצבע מוקה! - יחסוך לכם הרבה מאוד עוגמת נפש. אלא אם כן כמובן כוס הקפה תהיה סגורה ועם קשית.

 

גם בפיגו שכוסות הקפה יותר עמוקות - עם בולמי הזעזועים שלה, לא הצלחה גדולה גם כן.

 

ולמה שני מחזיקי כוסות? במקום היה אפשר להשקיע אולי בתא כפפות - משהו שחסר בשתיהן.

או בפג'ו להשקיע בממסר שמכבה אוטומטית את האורות כשיוצאים מהרכב (בפיאט זה קיים).

 

דברים קטנים - כמובן אני מקצין מצד אחד, מצד שני אחרי שתנהגו אתם תבינו שאולי לא מקצין עד כדי כך.

[nimrod7676]

רכב מגעיל כמו הפיאט 500 מימיי לא ראיתי ונשבע שאני לא מבין על מה ההתלהבות ממנו.

 

אם הייתם שואלים אותי פיקנטו או זה , אפילו לא הייתי חושב.

[Nakamichi]

לדעתי ה-500 באמת רכב מקסים עיצובית.

 

לפני כשנתיים שכרתי אופל קורסה וממש התלהבתי שקיבלתי במקום 500.

מה שכן, הגיר החד מצמדי הוציא לי את כל החשק מהנהיגה. מהר מאוד נתתי לחברה שלי לנהוג והיא גם לא הבינה מה לא בסדר ברכב.

ניסיתי להסביר לה שצריך להרים את הרגל מהגז בהעברת הילוך וכו' - אבל בגדול, זה פשוט גיר לא מוצלח שפוגם בהרגשה בכללית של הרכב המקסים הזה.

[hwgeek]

אם אתם מאלה שחושבים שצריך להרים תרגל בזמן העברת הילוך ולא סבלתם את הגיר- צ'טערת, זה ביגלל שאתם לא הספקתם לילמוד לחיות עם הגיר וכיצד להישתמש בו, וניראה לי הגיר/נדנדה של טויוטה אשמים בעניין כי מנסים ליישם את העקרונות של הגיר שלהם ברובוט של פיאט.

 

אני בטוח שאם יהיה לכם את הרכב עם הגיר הזה לתקופה של מעל חודש ותישכחו כל מה שידעתם על רובוטים אחרים ופשוט תיתרגלו אליה מאפס בלי דעות קדומות מהר מאוד תיתפסו את העיקרון(ודווקא עזיבת דוושה לא נכונה היא שגורמת לטילטול) ואז הנסיעה הופכת בה לנעימה וגם כיפית מתי שרוצים, בכל מיקרה אני כבר מעל 3 שנים לא נגעתי במצב אוטומט בעיקר ביגלל חוסר הכוח מהמנוע, בידני אני תמיד בסל"ד שאני רוצה .

 

lanosforce

תודה על הסקירה- כתיבה מצויינת .

עריכה אחרונה ב-9 ליולי, 2015 על ידי hwgeek

[discoTD5]

לקראת איזה מבחן שיהיה כאן מתישהו, לקחתי 500 רובוטית הביתה לאחה"צ. אני לא יודע כמה שנים עברו מאז שהאוטו הזה על הכביש, אבל כשהייתי צריך להוציא את הקטנה מהגן, הצעתי לגדולים לבוא איתי. בד"כ אני מקבל נהמות / התעלמות ואני נוסע לבד. הפעם אמרתי להם "לאבא יש פיאט 500!". שניהם זינקו, כמו ב'קשת נחושה' / 'פרה אדומה' / 'מטרת סוללה', והיו ליד האוטו עוד לפני שאני הספקתי לנעול את הבית. כל הדרך לגן היו צהלות שמחה מהאוטו. אספנו את הקטנה, וצהלות השמחה רק גברו. בקיצור - פיאט פגעו עם העיצוב הפנימי והחיצוני, והצליחו לשדר אפילו לזעטוטים כמויות 'מגניבות'.

אוטו מקסים. אם רק פיאט היו מוכנים לרדת מהאולימכוס שלהם כשהזמנתי את הריו לפני שנתיים, היתה לי היום 500 ידנית. אבל הם לא הסכימו, והשאר היסטוריה.

[Nakamichi]

אם אתם מאלה שחושבים שצריך להרים תרגל בזמן העברת הילוך ולא סבלתם את הגיר- צ'טערת, זה ביגלל שאתם לא הספקתם לילמוד לחיות עם הגיר וכיצד להישתמש בו, וניראה לי הגיר/נדנדה של טויוטה אשמים בעניין כי מנסים ליישם את העקרונות של הגיר שלהם ברובוט של פיאט.

 

אני בטוח שאם יהיה לכם את הרכב עם הגיר הזה לתקופה של מעל חודש ותישכחו כל מה שידעתם על רובוטים אחרים ופשוט תיתרגלו אליה מאפס בלי דעות קדומות מהר מאוד תיתפסו את העיקרון(ודווקא עזיבת דוושה לא נכונה היא שגורמת לטילטול) ואז הנסיעה הופכת בה לנעימה וגם כיפית מתי שרוצים, בכל מיקרה אני כבר מעל 3 שנים לא נגעתי במצב אוטומט בעיקר ביגלל חוסר הכוח מהמנוע, בידני אני תמיד בסל"ד שאני רוצה .

 

lanosforce

תודה על הסקירה- כתיבה מצויינת .

 

תאמין לי שאני יודע בדיוק מתי להרים את הרגל ומכיר את ההתנהלות עם גירים כאלו.

 

הרכב לא צריך להיות רכב ל״מומחים״.

 

בסך הכל רכב נחמד מאוד, הגיר פחות.

[lanosforce]

ממש לא צריך להרים את הרגל מהדוושה, גם לא בטויוטה והיתה לנו כזו שלוש שנים.

 

מספיק להוריד לחץ מהדוושה שהטורים קצת יפלו והגיר יעבור חלק להילוך הבא.

 

ב500 בפקקים בכדי להמנע מטלטולים נתתי גז קבוע עדין עדין, כל עוד שלא מורידים את הרגל מהדוושה תהיו יחסית בסדר, אבל ברגע שתצטרכו לעצור או לשנות מהירויות בתוך פקק, שם הבעיה.

 

 

הנה עוד משהו שלא ברור לי ב500 ונכון שזה דגם בסיס אבל זה רכב שמתיימר להיות פרימיום בקטגוריה, כל כך קשה לשים משענת יד?

 

הידית הילוכים נמצאת במקום שלא מפריע לשים משענת יד אז למה?

 

ואם היו משקיעים שם בבלם יד אלקטרוני, הם היו חוסכים ים של מקום בין המושבים אבל שוב זה דגם בסיס וזה מובן.

[RS]

עד לקבלת האבארת' שלי, התניידתי כחודש ב-500 (לאונג') 1.2 רובוטית (העדפתי ידנית, אך ל-בלו סקיי היו אך ורק רובוטיות זמינות במלאי). הרכב היה כבן שנה וחצי ונמסר לי עם כ-16K ק"מ (שהפכו להיות 19K בהחזרתו).

 

ה-500 היא מיני מאוד חמודה ומאוד מגניבה. נכון שלא כולם יאהבו את העיצוב או גווני החוץ ה"שונים" שיש לה, ויש לו מעט שיגידו שהנוהגים ב-500 הם מבני ה"קהילה" ושאר שטויות. מבחינתי, כל עוד שהיא אינה אדומה / שאר הגוונים ה"שונים" והמוזרים שלה - בהחלט אפשר לחיות איתה. הרכב השכור שהיה אצלי - היה בלבן פנינה. בהחלט מחמיא לה.

 

אין הרבה מה להוסיף על דברי אדי היקר, למעט העובדה שלטעמי התיבה הרובוטית הזו לא מדהימה (בלשון המעטה). זה לא משהו שאי אפשר להתרגל אליו או להסתדר איתו, אבל היא בהחלט מעיקה - בעיקר אחרי שימוש בתיבה אוטומטית פלנטרית או רובוטית כפולת מצמדים. החד מצמדית הזו נורא איטית בתגובות שלה, העברות הילוכים שלה לא נעימות במיוחד (על המצב הידני - משתפר פלאים) ולוקח לה הרבה זמן עד שהיא מבינה שזה הזמן להוריד הילוך - כך שאם חפצתם לצאת לעקיפה בכביש מהיר, רצוי שתבצעו זאת בתכנון די קפדני, אחרת לא תעקפו שום דבר.

בנוסף, זינוק בעלייה (רצינית) - דבר מעיק. יש לה נטייה רצינית להדרדר אחורה. מצריך שימוש זריז ויעיל בבלם יד (שכפי שאדי ציין, ממוקמם קרוב מאוד למנוף השליטה של גובה המושב, ויש כאלה שנוטים להתבלבל ביניהם - לפחות בנסיעות / נהיגות הראשונות ברכב).

 

בכל הקשור לנוחות הנסיעה, טיב הבידוד ואיכות החומרים - היא זוכה רק ל"בסדר".

הפלסטיקה מאוד קשיחה (אך נראה שרובה מורכב בצורה טובה יחסית). הבידוד לא מדהים וגם לא נוראי. נראה לי שגם הצורה הכללית שלה לא תורמת או מסייעת לרמת השקט בתא הנוסעים.

נוחות הנסיעה על חישוקי ה-15' הייתה גרועה מזו של האבארת' שלי. היא העבירה היטב כל שיבוש חד אל תוך תא הנוסעים ולישבנם של הנוסעים. מעבר על פסי האטה גרם לגב שלי לפצוח בבכי (גם במהירות איטית להחריד).

לזכותה אגיד כי גם עם ה-1.2 החלוש היא די מהנה ומשעשעת לנהיגה, והאחיזה הייתה לא רעה בכלל. היו גם צמיגים לא רעים (וחדשים) על הרכב - גודייר אפישנט גריפ פרפורמנס.

 

ד"א, בשבוע האחרון יצא לי לבלות לא מעט מאחורי ההגה של האופל אדם הרובוטית - מותק של אוטו.

המנוע חזק משמעותית מזה של ה-500, כך שהביצועים עדיפים והיא מרגישה בהחלט מרגישה זריזה יותר בכל מצב. התיבה הרובוטית (גם חד מצמדית) מרגישה הרבה יותר טוב - זריזה יותר בתגובות, העברות הילוכים הרבה יותר נעימות וחלקות בתחושה. לשלילה אציין שגם כאן יש קושי קל בזינוק בעליה והורדות הילוכים מעט איטיות - אבל פחות מציק מאשר במתחרה האיטלקייה שלה.

כל הנוגע לאיכות החומרים, בידוד הרעשים, נוחות הנסיעה והאיבזור - לאדם יתרון מורגש. היא איכותית יותר, מבודדת יותר, נוחה יותר (הרכב נעל חישוקי 16') והאיבזור נאה יותר (START&STOP, מערכת מולטימדיה מקורית וכו').