בעקבות ויכוח בעבודה: האישה דורשת למכור רכב שרכשת לפני ההכרות עמה. תמכור או תתעקש?

[Fitch]

יוסי, אתה משלים פערים בפורום? ))

[oryo]

מודה - לא קראתי את כל השרשור, רק את התחלתו.

השאלה מנוסחת בצורה של רווק, מנקודת מבט חד-צדדית לא אובייקטיבית בעליל, ולכן כל תיאור המערכת מוטה. ברור מהכתיבה מי צריך לצאת אשם בסיטואציה, ובכלליות מתוארת מע' יחסים מעוותת לגמרי... מי שנכנס למע' יחסים עם כזה מטען ענק, הוא או נואש או סתם טומטום.

 

אני מרוויח בערך פי 4 מאשתי, בלי להכנס לרווחים עקיפים שזה בכלל מגיע לסקאלה אחרת. אבל הכסף הזה הוא לא שלי אלא שלנו. זה בכלל לא רלוונטי מי מכניס יותר, אנחנו ביחד זה משק בית, ואני לא רואה שום סיבה או הגיון להתחשבן. התחשבנות כזו במע' זוגית נשמע לי כמו מתכון לאסון. אצלנו זה יוצא הפוך - היא זו שבד"כ צוחקת על זה שהיא מוציאה כסף 'שלי' ואני זה שמתקן אותה שאין דבר כזה בכלל...

 

בכ"א השאלה המקורית מוזרה מדי לדעתי (בעיקר בגלל שאין כאן שאלה, זה מנוסח כאילו יש שאלה אבל כאמור הנרטיב של הסיפור מבהיר לך מי ה'רע') - מה שיותר מעניין זה מדוע פרנקוס, אתה מעלה את השרשור הזה מתוך תהום הנשייה שנה אחרי, ואיך הגעת אליו בכלל שנה אחרי...?

עריכה אחרונה ב-3 לדצמבר, 2015 על ידי oryo

[אלעד]

הוא מחפש חומרים לסרט היוטיוב הבא שהוא מפיק.

[discoTD5]

אתה יודע כמה זה משעמם לחפש נושאים לבלוג על החיים / לעמוד ולצלם נהגים ברמזור?

[יוסי פרנקוס]

האמת היא שחיפשתי את השרשור עם רשימת האקסל של stio

זה הוביל אותי הנה ועדיין לא מצאתי אותו.

[oryo]

גזור ושמור. עריכה אחרונה ב-3 לדצמבר, 2015 על ידי oryo

[אלעד]

פרנקוס, קבל רעיון לסרט אנתרופולוגי מן המעלה הראשונה: אנשים שמנהלים רשימות באקסל על יוזרים שלדעתם מטרילים במרחב הוירטואלי.

[יוסי פרנקוס]

[sronis]

יש נשים שהן לא ככה בהתחלה.

בהתחלה הכל בסדר והכל מסודר, אבל פשוט כי הן לא יודעות להיות עצמאיות.

אין להן את הניסיון הזה.

רק אחרי שהן כבר תופסות אותך הן מתחילות לעשות בעיות.

 

לא מסכים איתך. הן לא "פתאום" הופכות להיות בעייתיות אחרי שהם תפסו אותך. הן היו ככה מראש ואתה רק עזרת לזה להתפרץ בעוצמה גדולה יותר בכך שהבאת כסף. החוכמה היא לדעת להמנע מנשים כאלה מראש.

 

אני מרוויח בערך פי 4 מאשתי, בלי להכנס לרווחים עקיפים שזה בכלל מגיע לסקאלה אחרת. אבל הכסף הזה הוא לא שלי אלא שלנו. זה בכלל לא רלוונטי מי מכניס יותר, אנחנו ביחד זה משק בית, ואני לא רואה שום סיבה או הגיון להתחשבן. התחשבנות כזו במע' זוגית נשמע לי כמו מתכון לאסון. אצלנו זה יוצא הפוך - היא זו שבד"כ צוחקת על זה שהיא מוציאה כסף 'שלי' ואני זה שמתקן אותה שאין דבר כזה בכלל...

 

גם איתך אני לא מסכים. בטח יהיו פה אנשים שלא יתחברו למה שאני אומר, אבל לדעתי במערכת יחסים לא הכל חצי חצי ולא חייב להיות ששני הצדדים יחלקו בנטל באופן שווה בכל המובנים האפשריים - וכסף זה אחד המובנים. אל תבין אותי לא נכון, זו שותפות לכל דבר ושני הצדדים צריכים להיות מרוצים ממנה, אבל זה גם מתכון לאסון אם אתה עובד קשה ומרוויח פי 4 ממנה ואז היא הולכת וקונה לעצמה משהו מאוד יקר שהיא לא באמת צריכה (אני מגזים בכוונה, כן?).

מעבר לזה, ואני יודע שאני מאוד ציני כאן, אבל לא תמיד מערכות יחסים מצליחות ובדינים מהסוג הזה החוק הוא לרוב לטובת האישה. אם בעוד שנה תיפרדו חו"ח אחרי שאתה עבדת קשה ובעצם מימנת את סגנון החיים שלה, האם לא יכאב לך אם היא תיקח לך חצי מהכסף?

[יוסי פרנקוס]

אני מסכים במידה מסוימת.

זה היה שם אבל נהפך ליותר גרוע ברגע שהיא ראתה שהיא יכולה לא לעבוד ורק לקנות כל היום.

[oryo]

גם איתך אני לא מסכים. בטח יהיו פה אנשים שלא יתחברו למה שאני אומר, אבל לדעתי במערכת יחסים לא הכל חצי חצי ולא חייב להיות ששני הצדדים יחלקו בנטל באופן שווה בכל המובנים האפשריים - וכסף זה אחד המובנים. אל תבין אותי לא נכון, זו שותפות לכל דבר ושני הצדדים צריכים להיות מרוצים ממנה, אבל זה גם מתכון לאסון אם אתה עובד קשה ומרוויח פי 4 ממנה ואז היא הולכת וקונה לעצמה משהו מאוד יקר שהיא לא באמת צריכה (אני מגזים בכוונה, כן?).

מעבר לזה, ואני יודע שאני מאוד ציני כאן, אבל לא תמיד מערכות יחסים מצליחות ובדינים מהסוג הזה החוק הוא לרוב לטובת האישה. אם בעוד שנה תיפרדו חו"ח אחרי שאתה עבדת קשה ובעצם מימנת את סגנון החיים שלה, האם לא יכאב לך אם היא תיקח לך חצי מהכסף?

קודם כל - לגיטימי לא להסכים, אין שיטה אחת נכונה לזוגיות, כל זוג ומה שעובד בשבילו.

בוא אני אסביר לך איפה לדעתי הבעיה במה שאתה אומר, משהו שהבנתי רק בשנים האחרונות (דיסקליימר: אין לנו ילדים עדיין) -

יש דברים שאתה לא מכמת בכסף.

לדוגמא: אתה עובד יום עד ערב ומרוויח יותר, אבל היא חוזרת באמצע היום מקריבה את הקריירה שלה ודואגת לילדים. מי מכם תרם יותר ל'משק בית'...?

בנוגע לשאלה שלך, אם אשתי תגיד לי שהיא ממש רוצה צמיד טניס, כי נניח היה כזה לאמא שלה תמיד ומאז שהיא ילדה היא חולמת על אחד או משהו בסגנון, ואם אנחנו נוכל להרשות זאת לעצמנו מבלי לפגוע ברמת החיים שלנו באופן קריטי - אני אשמח שהיא תיקח את הכסף ש"אני הרווחתי" ותשקיע בעצמה.

באותו אופן ממש, אני יודע שאם מחר תיפול עלינו ירושה מהצד שלה ואני יאמר שזה הזדמנות טובה להגשים חלום ישן שלי לרכוש לעצמי רכב ספורט, היא תשמח לפרגן לי.

אין התחשבנות בזוגיות ביני לבינה, יש אך ורק התחשבנות בין שנינו לבין משק הבית שלנו.

אני חושב שאם בני זוג מתחילים להתחשבן אחד עם השני, קשה מאוד לשים לזה סוף.

 

לשאלתך עם הגירושים - אתה מכיר מישהו שלא יתבאס מכך שגרושתו תיקח לו חצי מהכסף? אז מה זה קשור...?

אני מדבר על זוגיות תקינה, אני לא חי תחת צל הסכנה של גירושים העומדים מעל ראשי, שגורמים לי לחשוב פעמיים על כל השקעה באשתי כי 'לך תדע אם היא בורחת מחר עם הצמיד טניס ההוא' או משהו.

 

ולגבי כל עניין מימון סגנון החיים הפזרני וכו', התשובה פשוטה: אני מראש לא הייתי מתחתן עם פוסטמה חומרנית שרק מחפשת לחלוב אותי (golddigger), זו בעצם הבעיה בשאלה המקורית בשרשור והתייחסתי אל זה בהודעה הקודמת שלי.

[discoTD5]

אין לך ילדים???!!!

להיות נשוי בלי ילדים זה כמו להיות טינאייג'ר. אין דאגות.

להיות נשוי + ילד אחד זה כמו להיות רווק.

להיות נשוי + שני ילדים זה תחילת החיים.

להיות נשוי + שלושה ילדים - זה סוף החיים.

להיות נשוי עם ארבעה ילדים ויותר - אין לי מושג.

[avargel]

סוף החיים?

 

ממש סוף?

 

בדרך כלל אני מעריך את הדעות שלך, אבל הפעם תרשה לי לחלוק עליך בנחרצות.

 

ברור שמשפחה גדולה כרוך גם באתגרים גדולים, אבל זה בא בחבילה אחת עם נחת ואושר.

[SlowRide]

נחת ואושר? רק מלראות אנשים עם ילדים אני יודע שהם יגיעו ישר לגן עדן, כי בגיהנום הם כבר נמצאים.

[Murzilka]

בטח יהיו פה אנשים שלא יתחברו למה שאני אומר, אבל לדעתי במערכת יחסים לא הכל חצי חצי ולא חייב להיות ששני הצדדים יחלקו בנטל באופן שווה בכל המובנים האפשריים - וכסף זה אחד המובנים. אל תבין אותי לא נכון, זו שותפות לכל דבר ושני הצדדים צריכים להיות מרוצים ממנה, אבל זה גם מתכון לאסון אם אתה עובד קשה ומרוויח פי 4 ממנה ואז היא הולכת וקונה לעצמה משהו מאוד יקר שהיא לא באמת צריכה (אני מגזים בכוונה, כן?).

מעבר לזה, ואני יודע שאני מאוד ציני כאן, אבל לא תמיד מערכות יחסים מצליחות ובדינים מהסוג הזה החוק הוא לרוב לטובת האישה. אם בעוד שנה תיפרדו חו"ח אחרי שאתה עבדת קשה ובעצם מימנת את סגנון החיים שלה, האם לא יכאב לך אם היא תיקח לך חצי מהכסף?

 

א. מי אמר שהצד השני לא עובד קשה? אולי המקצוע פחות מתגמל?

ב. אם אחד הצדדים מכניס לחשבון המשותף פי 4-5 מהשני, זה אומר שההוצאות שלו יותר לגיטימיות? איפה עובר הגבול?

נניח בגדים, הראשון יקנה בגדים של מותגים והשני יקנה בפוקס? אחד ישדרג את הטלפון/מחשב סתם כי בא לו והשני ישאר עם המכשיר העתיק שלו כי עדיין לא מת (הרי אנחנו לא באמת צריכים לשדרג את הטלפון כל עוד הישן עובד) אני יכולה לחשוב על עוד לא מעט דוגמאות אבל אני חושבת שהנקודה ברורה. איפה מעבירים את הגבול?