עונת החתונות החלה,כמה טיפ לתת למלצר והאם לתת את הטיפ בתחילת הערב או בסופו?

[razmel]

מוזמנים לעשרות חתונות אם לא מאות

 

חפש ״מנות משמחים״.

[superb]

האמת, נתקלתי במנהג של לתת טיפ למלצר בחתונות רק פעם אחת בחיי.

אח של חבר התחתן והיה שולחן חברים. חצי מיושבי השולחן היו ערסים ששיחקו אותה אבו עלי ונתנו למלצר כל איזה שעה שטר של 50 שקל ואמרו "יא אח תפנק אותה הא?? אה אח שלי שלא יהיה בעיות, תפנק בואן גוך"

מאז הייתי בכמה וכמה חתונות ובחיים לא השארתי שקל טיפ ולא אף אחד שישב איתי בשולחן.

 

מה כבר יש לבקש מהמצלר בחתונה? הוא שואל דג או בשר (אין בופה? ) ושלום על ישראל. אם הוא עובר ושואל אם צריך משהו ואני צריך אני אבקש. אם אני לא צריך כלום אז לא.

אם אני רוצה לשתות משהו אני אלך לבד לבר.

Skins אני חושב שאתה לוקח את זה ללב יותר מדי, אני מקווה שאף פעם לא היית המלצר שלי

כמו שאני לא נותן טיפ לנהג מונית, מוכר בחנות וכו'..

 

אני תמיד נותן טיפים למלצרים בין 10-15% גם אם זה יוצא מאות שקלים רק לטיפ,שליחים ומי שנהוג לתת, אבל משום מה אף פעם לא חשבתי שצריך לתת טיפ למלצר בחתונה.

 

נ.ב נראה לי מאוד גועלי לתת למלצר חצי שטר ואת החצי בסוף.

באיזה סרט אנשים חיים ומה נראה להם? שאם המלצר "יפנק אותם" הוא יקבל את החצי השני? ואם הוא הרגיש שהוא לא פינק אותם? אז הוא לא יקבל כלום?

[Danix60]

אגב, לפי חוק העונשין סעיף 466, קריעת שטר כסף היא עבירה שדינה שלושה חודשי מאסר. לתשומת ליבו של האבא של הבחור שקורע שטרות של 200 ש״ח

 

והשאלה שלי, איפה מצאת את החוק ? :lol:

[dj_dani]

יש כאלו שיתנו, יש כאלו שלא, דבר אחד בטוח, דריש מעולם לא היה מלצר\שליח\עבודה שנהוג לתת בה טיפים, ואני אומר את זה על סמך התגובות שלו, ולא בכוונה להעליב, אלא בשביל להסביר לו למה הוא לא מבין את הצד של המלצרים, ולמה המלצרים כועסים עליו מנגד.

 

דריש, צא מהסרט שנער עד גיל 18 יכול למצוא עבודה חלומית עם תנאים מעולים, צא מהסרט שילד עד גיל 18 יתלונן על מעסיק, צא מהסרט שכל הורה יכול לתת דמי כיס, אני בטוח שאם יש ילד שהורים שלו יכולים לממן אותו הוא לא היה צריך ללכת לעבוד בעבודות האלה, אז בסך הכל, אתה ממש לא מחנך את המלצר בזה שאתה לא נותן לו טיפ, הוא רק מבין שאתה בן אדם חרא על פי השכל שיש לו, ואתה מחשיב עצמך כמחנך לטוב, בתכלס, אתה נתפס כקמצן שלא זרק 5 שקל לכוס, בשביל בסה"כ ילד שככל הנראה צריך קצת דמי כיס, שקורע את התחת הרבה לפני שהגעת לאולם והרבה אחרי שתלך, בשביל ילד שיש לו מחר בית ספר והוא עובד עד מאוחר כי אין להורים לתת לו מותרות, אני לא יודע במה אתה עוסק אבל אני סבור שה5 שקל האלה לא יזיזו לך כמו שהם יזיזו לאותו ילד.

למרות שאני בטוח שאתה אדם חכם, אתה מקטין ראש בשביל 5 שקל.

 

הכל נאמר בנימה טובה סה"כ ולא בכוונה לפגוע, אלא בכוונה להיות מציאותי.

[Skins]

יש כאלו שיתנו, יש כאלו שלא, דבר אחד בטוח, דריש מעולם לא היה מלצר\שליח\עבודה שנהוג לתת בה טיפים, ואני אומר את זה על סמך התגובות שלו, ולא בכוונה להעליב, אלא בשביל להסביר לו למה הוא לא מבין את הצד של המלצרים, ולמה המלצרים כועסים עליו מנגד.

 

דריש, צא מהסרט שנער עד גיל 18 יכול למצוא עבודה חלומית עם תנאים מעולים, צא מהסרט שילד עד גיל 18 יתלונן על מעסיק, צא מהסרט שכל הורה יכול לתת דמי כיס, אני בטוח שאם יש ילד שהורים שלו יכולים לממן אותו הוא לא היה צריך ללכת לעבוד בעבודות האלה, אז בסך הכל, אתה ממש לא מחנך את המלצר בזה שאתה לא נותן לו טיפ, הוא רק מבין שאתה בן אדם חרא על פי השכל שיש לו, ואתה מחשיב עצמך כמחנך לטוב, בתכלס, אתה נתפס כקמצן שלא זרק 5 שקל לכוס, בשביל בסה"כ ילד שככל הנראה צריך קצת דמי כיס, שקורע את התחת הרבה לפני שהגעת לאולם והרבה אחרי שתלך, בשביל ילד שיש לו מחר בית ספר והוא עובד עד מאוחר כי אין להורים לתת לו מותרות, אני לא יודע במה אתה עוסק אבל אני סבור שה5 שקל האלה לא יזיזו לך כמו שהם יזיזו לאותו ילד.

למרות שאני בטוח שאתה אדם חכם, אתה מקטין ראש בשביל 5 שקל.

 

הכל נאמר בנימה טובה סה"כ ולא בכוונה לפגוע, אלא בכוונה להיות מציאותי.

 

חברי, כנראה שהגענו מאותו מקום ולכן הקו מחשבה זהה. לא יכולתי לנסח זאת יותר טוב ויותר מציאותי.

 

superb, אולי לא הבנת את כוונתי עד הסוף. זה שלא משאירים טיפ למלצר שנותן לכם שירות טוב ודואג לכם זה משהו אחד - אולי נסלח ואולי קצת פחות אם כל השולחן לא זורק אפילו מספר זעום של שקלים. אבל אם אתם "רודים" במלצר ובסוף הערב אפילו לא טורחים להגיד לו תודה ולהשאיר לו משהו סימלי - זה משהו אחר לגמרי.

אי אפשר לתזז את המלצר מהבר לשולחן, לבקש מילויים לכל דבר ואקסטרה מכל דבר ולצפות שהוא עושה את כל זה מטוב ליבו ומהגאווה לסמל. כל הדברים שאנשים מבקשים הם אקסטרה.

אני יכול לשלוח אותכם לקחת את הבירה שלכם מהבר ולהגיד לכם שאני לא יכול לדאוג לכם, אני יכול להגיד לכם שהמילויים כבר נסגרו (דר"א, אם אתם לא יודעים אחרי שמוגשות המנות הראשונות מעבירים את כל הסלטייה ולפעמים צריך לרדת/לעלות קומות ולהיכנס למקררים), אני גם יכול להגיד לכם שכל מנה זה 1 לכל 1 וכו'.

 

DONT DO THE CRIME IF YOU CANT DO THE TIME ואל תבקש כ"כ הרבה דברים מיוחדים ותזז אותי על אהבתי לתחום השירות.

 

שוב - אם אנשים לא באים באלף דרישות, רק רוצים עוד חומוס-לחם-סלטים ומבקשים מנה בלי יותר מידי דרישות אין לי מה לצפות שיביאו לי טיפ (אף על פי שזה יהיה נחמד).

 

קצת גילוי נאות לא יזיק:

אני 6 שנים כבר עובד בתחום המזון, עברתי כמעט בכל תפקיד אפשרי ואני יכול להגיד בלבד שלם ש40%~ מהלקוחות מנסים רק לרמות, לעקוץ, לגנוב, לגזול, להשיג במרמה, לא לשלם, להשיג פיצויים והכל על חשבוננו. כמה פעמים קיבלתי תלונות כזב בשביל שהלקוח יקבל איזה שובר מתנה כזה או אחר ? אין לי מספיק אצבעות בגוף בשביל לספור.

אחרי 6 שנים הגיעו מים עד נפש, החלטתי לעבור תחום. הסיבה ? לקוחות, לקוחות, לקוחות וקצת מהעובדה שאתה חוזר הביתה עם ריח של מזון

[Derish]

בניגוד לראש ועד הנגזלים כאן ולרוב המגיבים הנדיבים ומליצי היושר, דריש לא גדל בתנאי שפע. דריש חילק עיתונים עם ההורים מגיל 8 ואז המשיך לבד כמעט עד הגיוס, והכסף לא בדיוק הלך לפלייסטיישן. בגיל עשר דריש עבד עם אמא בחנות של עלית וארז סלסלות שי בחגים, אח"כ דוד שלו היה מגיע ודריש היה עוזר לו לפזר את הסלסלות הכבדות בין לקוחות עשירים ונחמדים בהרצליה פיתוח. לפעמים הם נתנו טיפ, בד"כ לא, כשכן אז דריש הרוויח עשרה או שניים עשר שקלים למשמרת. כך או כך, דריש חילק הרבה שוקולדים אבל אכל מעט, כי ההורים שלו לא יכלו להרשות לעצמם לקנות כאלה. לפעמים מנהלת החנות הייתה נותנת לדריש שקית קטנה עם ממתקים בסוף היום, היא העריכה את זה שהוא עבד ימים שלמים בזמן שכל חבריו הלכו לקייטנה או טסו עם ההורים לחו"ל.

 

דריש קיבל חינוך קלוקל. למרות ששילמו לה מעט ולא התייחסו אליה בכבוד הראוי לכאורה למהנדסת עם תואר שני, אמא התעקשה שיארוז כל סלסלה באופן מושלם ויקשור כל סרט בדיוק כפי שהראתה לו, ברגע שדריש הרשה לעצמו לזרוק זין הוא נשלח הביתה בבושת פנים. גם אבא לא בדיוק עזר בקטע הזה, הוא התעקש שכל עיתון יקופל כראוי ויוכנס בזהירות לכל תא דואר, ללא יוצא מן הכלל, גם בעשר בלילה אחרי ארבע שעות על הרגליים. דוד של דריש, זה שעשה איתו שליחויות, התעקש שיחזיק את הסלסלה ישר ולא יגרור אותה על הרצפה ולא יסיט חלילה אף שוקולד ממקומו, בלי קשר לטיפ שיתקבל בסוף או לא. בתור ילד דריש לא תמיד הבין את זה, אבל הפנים.

 

עברו כמה שנים, דריש אמנם לא הלך רחוק באקדמיה אבל עדיין הסתדר לא רע בחיים. הוא עשה חיל בצבא, עבר באופן חלק לאזרחות, צבר מוניטין בתחומים מסויימים והרוויח מספיק בשביל לקנות להורים מכונית ולעזור בשכ"ד. זה המעט שיכל לעשות למענם אחרי החינוך הקלוקל שהעניקו לו, זה שהביא אותו עד הלום.

 

התניה של שירות או איכות העבודה בטיפ, בהערכה או בכל תמורה אחרת מעבר למשכורת הבסיסית שלה הסכמת אינה שיקול אצל דריש. דריש מאמין שצריך לעשות כל עבודה הכי טוב שאתה יכול, עקרון ששירת אותו באופן זהה כאשר עבד בחברת ה-IT הגדולה בעולם וגם כשהעמיס שקיות זבל נוזלות ומצחינות בתורנות מטבח בחיל האוויר.

 

בעיה אחת יש לדריש (חוץ מזה שלפעמים הוא מדבר על עצמו בגוף שלישי) - הוא שונא בטלנים וילדים מפונקים. בתור מי שיודע היטב כמה קשה צריך לעבוד בשביל כל שקל, דריש זהיר מאד עם השקלים שהוא מפזר. דא עקא, בחברה הישראלית התנהגות זו נחשבת לקמצנית, קטנונית וכו'. במצב כזה לא נותר לדריש אלא להמשיך להסתובב בעולם, לחפש מי ינענע אותו, ובינתיים לקטר בפורום האבטומובילים החביב עליו על המנטליות הלבנטינית.

[vxlan]

השנקל שלי.

באירועים לא יצא לי לתת טיפ למלצרים. אגב רובם היו בסגנון בופה-הגשה עצמית, אבל גם אם היו עם מלצרים לא הייתי נותן.

 

עבדתי בתור מלצר. בגיל 16 בנתקה בדרך לעכו, והתפטרתי אחרי שבוע כשהבנתי שזו לא עבודה טובה, בלשון המעטה.

וגם אחרי הצבא, משהו כמו 3 שנים. חסכתי ללימודים.

מי שממלצר באירועים ומצפה לטיפ, מגיע לו מה שהוא מקבל...אני לא חושב שצריך לתת טיפ למלצר באירוע.

[roeibf]

א. לא תמיד הטיפ מגיע אל המלצרים.

ב. אם זה מה שאתה חושב,האם במסעדה אתה משאיר טיפ?אם כן,למה הם מקבלים שכר שעתי.

ג. המלצרים "צועקים" (לא כולם כמובן) בגלל עוצמת המוזיקה ולא כחלק מהשירות.

 

א. הטיפ אף פעם לא מגיע למלצרים. רב המלצרים בכל קום שעבדתי בו היה מקבל בסביבות 1000 ש"ח (20 מלצרים בערך). שקל לא היינו רואים.

 

ב. בחתונה התנאים שונים בתכלית ממסעדה. מסעדה זה הרבה פחות לחץ. עבדתי גם במסעדה. היחס מועדף מחתונה. תאמין לי.

 

אני חושב שמגיע לכל מלצר טיפ (אבל לא לכזה שמזעיף פנים כשאתה מבקש משהו כמובן). הטיפ נע בין שקל בודד (כן. הייתי אומר תודה עם חיוך גם על שקל) ונתון ליד הדמיון (או לרוחב הכיס). קיבלתי פעם אחת טיפ של 570 ש"ח מארבעה שולחנות ועוד שטר של 20 דולר. וטיפ לא אמור להיות תמריץ למלצר - הוא נותן שירות, ועל כן עליו לתת שירות בלי קשר לכלום.

[lesles]

או שלוקחים כוס ועושים טיפ משותף של כל השולחן, או שנותן בין המנה העיקרית לקינוח סכום התלוי ברמת שביעות הרצון שלי.

בזמן צבא מילצרתי באולם, הכי אהבתי את הטיפים בכוסות.

[amir74]

אני בצד של דריש.

לא משאיר טיפים בחתונות, אם הנדיב/פזרן התורן רוצה להרגיש טוב ולהשאיר בשבילי שיהיה לו לבריאות.

[Oshri]

לא מבין מה אתם נכנסים לכאלה ויכוחים. טיפ הוא משהו שמקבל השירות בוחר אם לתת או לא.

יש מקומות כמו מסעדות שזה נוהג מאוד מושרש, ולכן זו כמעט חובה. באירועים או כל מקום אחר,

לא חייבים לתת את הטיפ, ואם נותנים זה לפי הרצון והכיס.

אני אישית נותן באירועים טיפ, למעט מקרים של שירות רע מההתחלה. בדרך כלל זה דיי בתחילת

האירוע, שדיי מהר אתה מבין אם המלצר נורמלי או לא. ותאמינו לי שברוב המקרים החמישים שקל

האלה עושים כל כך טוב למלצר, שבדרך כלל מרוויח פרוטות. על הדרך אתה והסובבים אותך תקבלו

שירות טוב יותר, גם אם הוא כולל בקשות לאוכל קצת שונה, לילדים למשל, או תוספת, או משקאות

מהבר, שלא בא לכם לקום ולהביא. אל תסתכלו על הכל כשחור לבן, יש עוד גוונים בדרך.

 

עריכה:

דריש, אני לא אשטח כאן את סיפור חיי, אבל לא נולדתי עם כפית זהב, ורוב מה שאתה מתאר יכול

להתאים לי ולעוד הרבה חברים שעברו מסלול דומה. זה עדיין לא שולל את זה שיודעים להעריך שירות

או לתת טיפ שיעלה חיוך על פנים של ילד אחרי צבא שעובד קשה בדרך כלל, בדיוק כמו שאתה ואני עבדנו

קשה. וכן, זה כיף לקבל טיפ, וזה נותן לך חשק לעבוד יותר במרץ. וזה לא תמיד בגלל הגודל שלו, אלא בגלל

שאתה רואה שלמישהו אכפת מהעבודה שאתה עושה, ואתה לא אוויר עבורו.

ותהיה בטוח שיש כאלה שאתה מצטער שנתנו לך טיפ, כי זה בגלל הרגשת עבד כי ימלוך מצידם, שחושבים

שקנו אותך יחד עם האולם. לכאלה אני בטוח שבא לך להחזיר את הכסף רק שיעופו מהשולחן.

[dorki]

למלצר יש כמה שולחנות שעליו לטפל בהם, אם שולחן אחד מגייס טיפים והאחרים לא, אז כמובן שבאותו השולחן יהיה יתרון בשירות על השולחנות האחרים שאצלם טיב השירות ירד.

 

אם בכל השולחנות מגייסים טיפים אז היתרון היחסי נעלם וכולם נישארים עם טיב השירות המקורי, זה שהיה לפני פרוץ מירוץ החימוש של הטיפים.

 

 

הערה אחת קטנה נוספת - חתונה היא אירוע משמח במקרים מסויימים שבהם קיימת קרבה אמיתית לבעל השמחה, ישנם לא מעט מקרים שמדובר בטורח שלא לדבר על מטרד, כאילו מה? האורח מקבל צו התייצבות לתאריך מסוים, לאיזה חור שהוסב לגן אירועים, צריך לנסוע מרחקים, "להנות" ממוסיקה מחרישת אזניים ואף לשלם באופן לא פרופורצינלי על הזכות להשתתף בארוע שנכפה עליו - ואז בא המלצר ודורש גם הוא את חלקו.

 

למסעדה הולכים כשרוצים, לאירוע הולכים גם כשלא רוצים - לכן טיפ למלצר במסעדה הוא דבר אחד, טיפ בארוע הוא דבר אחר לגמרי.

[Oshri]

דורקי, המלצר לא אשם אם באת מכורח או מרצון, וזה לא משנה את טיב השירות שהוא יתן לך.

וכמו שכתבתי, אתה לא נותן לו טיפ כדי שיפלה אותך, אלא בעיקר כהערכה על השירות שהוא נותן.

ואין מה לעשות, שמישהו רואה שמעריכים אותו, הוא יתן יותר מעצמו. כמו שאתה בודאי יודע,

תמיד אפשר לנצנץ, או לחלופין להגדיל ראש, לדאוג, לראות מה חסר וכדומה. אני משתדל לא

״לנצל״ את העובדה שנתתי את הטיפ, ולא אבקש משהו שחורג מהנורמה, משהו שלא הייתי מבקש

גם אם לא הייתי נותן טיפ למלצר. אני יודע שיש כאלה שעושים זאת, וכבר ציינתי שבמקרים כאלה

אני מניח שנותני השירות יוותרו על הטיפ, רק שיעזבו אותם בשקט.

[dorki]

דורקי, המלצר לא אשם אם באת מכורח או מרצון, וזה לא משנה את טיב השירות שהוא יתן לך.

וכמו שכתבתי, אתה לא נותן לו טיפ כדי שיפלה אותך, אלא בעיקר כהערכה על השירות שהוא נותן.

ואין מה לעשות, שמישהו רואה שמעריכים אותו, הוא יתן יותר מעצמו. כמו שאתה בודאי יודע,

 

ברשותך שתי הערות:

1. כשמגיעים לארוע ככורח, אז הנכונות לתת טיפים יורדת כי מצב הרוח של האורח שונה.

 

2. הדגשתי בעבורך באדום את הקטע השכתבת, אפילו אתה (שרוצה בעיקר לשמח את המלצר) נותן טיפים גם כדי להנות משירות טוב יותר, אצל האחרים הכוונה היא אך ורק כדי לסנג'ר אותו.

[אנלוגי]

אני מודה שאני צבוע, כי עקרונית אני מתנגד לאוטומטיות הטיפים, אבל בפועל משאיר תמיד במסעדות/משלוחים/שטיפת רכב וכו'. דווקא באירועים אף פעם לא חשבתי על זה, ראיתי את זה רק פעם אחת בחתונה של חבר, טיפ לפני תחילת האירוע, וזה היה נראה לי וולגרי. אתה קונה את המלצר? נו באמת.

 

אם קיבלתי שירות יוצא דופן ואני עם חיוך על הפנים - אשאיר בשמחה. אם קיבלתי שירות סטנדרטי (שעליו כמובן שילמתי למעסיקו של נותן השירות) אין שום סיבה אמיתית שאשאיר עוד כסף (שחור). זה אחד לאחד קיבוץ נדבות, בטח ובטח אם נותן השירות מבקש. יחד עם זאת - הנורמות החברתיות חזקות ממני ואני משאיר. צבוע.

 

גם במסעדה וגם באירוע אני לא רוצה שהמלצר יקרקר סביבי. לבר אגש לבד. את הצלחות שלי בד"כ אסדר בצורה נוחה לפינוי. אם ישפך משהו אנקה בעצמי. לא נעים לי בכלל השירות הצמוד הזה, וכששואלים אותי "הכל בסדר?" (ובד"כ זה יפריע באמצע שיחה, מעטים המלצרים שמחכים לרגע מת בשביל השאלה הזו) כשברור לכל שאני נהנה זה בכלל מרתיח אותי.

 

והנה סיפור: גרתי במושב, בית פרטי. קניתי מקרר חדש, אפילו לא בגודל מלא. הגיעו המובילים, החנו את המשאית שני מטר מהדלת, הורידו בקלילות את המקרר והכניסו הביתה. אמרתי תודה. ביקשו כסף. על מה לעזאזל? אמרתי סבבה, אז תעזרו לי להוציא את המקרר הישן (תכננתי לעשות את זה לבד). אמרו בכיף, 100 שקל. אחרי דין ודברים קצר הסכימו לעזור תמורת 50 ש"ח (כולל את הטיפ על פריקת החדש כמובן). בחייאת, זה נראה למישהו פה הגיוני? אני צריך להתמקח על כמה בא לי לשלם מרצוני החופשי?

 

סיפור 2: לדירה החדשה שלי בקומה שלישית בלי מעלית הגיעו רהיטים בהובלה. שני "בני דודים" עשו נגלות במדרגות. הצעיר סונג'ר קשות וסחב לבד את כל הדברים הכבדים. הבוס רוב הזמן ישב למטה ועישן. בסוף העבודה נתתי לצעיר שטר של 50 ש"ח, ביקש יותר כי "את זה הבוס יקח לי". אמרתי לו להחביא את ה-50 ונתתי לו סט כיסויי מושבים לרכב (חדש באריזה), ושיגיד לבוס שלו שאין לי כסף וזה הטיפ. היה מבסוט עד הגג.

 

נקודה למחשבה: אם אני משאיר טיפ מרצוני זו טובה/נדבה/מתנה או כל הגדרה אחרת. אם נותן השירות דרש טיפ, האם זו לא עבירה פלילית? הרי הוא מבקש ממני תשלום בשחור.

האם אני רשאי לדרוש קבלה על תשלום טיפ? (השאלה תיאורטית כמובן, אין לי מה לעשות עם קבלה כזו).