שרשור פוליטי של אחרי/לפני/באמצע בחירות/מלחמות/שלום/חומוס בדמשק

[oryo]

קטע - כאילו רענן שקד קרא את השרשור כאן, הטור שלו מהיום (האיור - מושלם)

 

בזמן האחרון אני כבר לא יודע מה לעשות קודם: למרוט לעצמי שיער ראש, לריב עם זרים בטוויטר, לתפוס לעצמי שריר ברגל מרוב זעם, או פשוט ללכת לישון.

אני יודע; אני צריך ללכת לישון. אבל אומרים שאסור ללכת לישון כועסים, ואני כועס. ממש כועס. כועס בצורה שגורמת לי לשאול את עצמי בכנות: למה, בעצם, אין לי אלת בייסבול גדולה בבית? ולמה האלה שאין לי לא באה במגע ישיר עם האדם שאחראי לזעם שלי ויתבע אותי אם אנקוב כרגע בשמו המפורש? ועל מה לכל הרוחות אני בכלל הוזה פה, כחנון מוסמך?

אני יודע; אני צריך ללכת לישון. אבל אני לא מסוגל לישון. אם פעם, מזמן, בימי ניסיון ההפיכה המשטרית, חששתי שהמטורפים השתלטו על המוסד, עכשיו זה נראה כאילו העיוורים השתלטו על המטורפים, כולם על ההגה, ויחד הם עומדים לרסק את מה שנשאר מישראל לתוך קיר בטון. זה מה שקורה כשנותנים לעיוורים לנהוג.

מי העיוורים? ובכן, בשבוע שעבר ראיינתי את הד"ר לענייני שברים עדתיים אבישי בן-חיים, ולא שאלתי אותו שאלות קשות. שאלתי אותו שאלות ממש קלות, למשל: האם לדעתו נתניהו אחראי במשהו, איכשהו, קצת, לפחות מיניסטריאלית – לפחות ברמת להרים טלפון למשפחות חטופים – למה שאירע לנו ב-7 באוקטובר.

שאלה קלה (התשובה למתקשים: כן).

ובכן, בן-חיים ענה בפשטות: "למה הוא אחראי? כי מה?" וטען שראש הממשלה לא ידע – הוא לא ידע! – ושאם רק היו מעירים אותו באותו לילה ואומרים לו, 'שומע, ביבי? יש מצב שחמאס בדרך' הוא כבר היה נכנס לגלימת גיבור-העל שלו ומציל את כולנו. 

אחר כך שאלתי אותו על מירי רגב, והאם לדעתו היא פועלת בהגינות כשהיא מתקצבת רק יישובים שתושביהם מצביעים לה. בן-חיים חשב שכן. הוא מתרשם מאוד מדמותה. 

עכשיו תראו; בן-חיים מקיים קשר רופף משהו עם מה שאני מכנה "מציאות", ובמציאות, נתניהו ומדיניותו המיטו עלינו את האסון הכבד ביותר שאירע לעם היהודי מאז השואה. במציאות, מירי רגב שקועה עד צוואר בשחיתות ובהעדפת מקורבים. במציאות, המלחמה תצטרך להיגמר לפני שאנחנו. אלה עובדות. מציאות. 

אבל בן-חיים מייצג המוני ישראלים שכבר לא מוכנים או מסוגלים, בשום דרך, לראות את המציאות. 

הישראלים העיוורים רואים ראש ממשלה שבמשמרת שלו נרצחו 1,200 ישראלים ונחטפו 250, ואומרים: מזל שיש אותו. מזל שלא בנט.

הישראלים העיוורים רואים את נתניהו לא מציע בדל אחריות, ואומרים: זה מנהיג. מי שמסוגל להיות אטום, יהיר, גס-לב ונצמד לכסא ברמה עלוקתית כל כך על חשבון טובת מדינה שלמה, הוא האיש הנכון; מי שממיט אסון כה כביר אבל שורד אותו בעצמו על חשבון כל השאר – וואו. 

הישראלים העיוורים רואים את גרירת הרגליים והדשדוש האינסופיים בכל הקשור לעסקת חטופים, ומוחאים כפיים. 

הישראלים העיוורים רואים פטור משירות לחרדים, הארכת נטל המילואים על המשרתים ועוד 722 מיליון לחברים של אורית סטרוק – ומצייצים: "נתניהו רואה 3,000 שנות היסטוריה יהודית לנגד עיניו". אמיתי מהשבוע.

הישראלים העיוורים רואים עשרות-אלפי מוחים מדי מוצ"ש בעשרות מוקדים – ישראלים איכפתיים, משרתים, תורמים – ואומרים: בוגדים מטורללים. 

הישראלים העיוורים רואים את מסעות בנימין ג'וניור המאובטח במיאמי ובגווטמאלה, ואומרים: פטריוט ישראלי. 

הישראלים העיוורים רואים ערוץ 14, ערוץ מונגש במיוחד עבורם.

הישראלים העיוורים לא מעוניינים במציאות. הם בזים לה. תגידו להם: תראו, כלב, והם יגידו לכם: לא, זה חתול. עובדה: יש לו פרווה. יש לו זנב. 

והישראלים העיוורים הגיעו לרמת עיוורון מתקדמת כל כך, עד שהם משוכנעים שכל השאר – הישראלים הרואים, המציאותיים – הם העיוורים. תחשבו על עיוור שהיה מנסה למכור לכם שאתם העיוורים בעודו נתקל בעמוד חשמל. זה מגוחך, כמעט מכמיר-לב, אבל כשמדובר בגורל המדינה, זה לא זה ולא זה; זה רק מפחיד ומסוכן. 

אבל העיוורים מעדיפים לטעון שאני העיוור. ואני מוכרח – למען היושרה האינטלקטואלית לפחות – לשקול לרגע את המחשבה. ייתכן שאני עיוור? כי מהי, בעצם, המציאות עכשיו? מה אני יודע עליה? 

אם סקר ערוץ 14 נותן לליכוד 24 מנדטים, וסקרי יתר הערוצים נעצרים ב-19 – מה המציאות? אם פיד הטוויטר שלי מפוצץ בלוחכי קרסוליו ומתעלפי גדולתו של נתניהו, אבל באף מקום עוד לא נתקלתי בישראלי שחשב שהאיש הזה צריך להישאר – מה המציאות?

פעם יכולתם לדעת משהו לגבי הלך הרוח הפנים-ישראלי. לגבי תוצאות הבחירות לו היו מתקיימות מחר. לגבי האיומים האמיתיים. כרגע לאף אחד מושג. אנחנו מתקיימים בעידן של גזלייטינג מוחלט; שקרים שחוזרים עליהם דרך מספיק חוות טרולים מתקבעים כאמיתות; ודאויות כמו "לא טוב לממן במיליונים ארגון טרור" מדובררים כקונספציה מופלאה. ולאף אחד כבר אין מושג מי הכוכבים ומי הרוקדים בתוכנית ההיא.

כלומר, מה מציאותי? דוד דביר – זה מציאות או הולוגרמה?

בזמנים חשוכים כאלה, כל מה שנשאר לי הוא רק מה שאני יודע בבירור; סולם הערכים ועמוד השדרה הבסיסיים שלי. למשל יושרה וכנות, ערך חיי אדם לפני הכל, ישראליות כסולידריות ועשיית טוב. למשל לקיחת אחריות ודוגמה אישית. למשל, של-1,200 ישראלים הרוגים יש מחיר, ומי שעומד בראש המערכת אמור להיות הראשון לשלם אותו. למשל, שיוויון בנטל כערך בסיסי שנגזר משיוויון זכויות וחובות אזרחי. למשל, חובתה הבסיסית של מדינה מול אזרחיה לעשות הכל כדי להחזיר אותם במידה שייפלו בשבי.

זה כל מה שנשאר לי בזמנים כאלה; רק מערך הערכים הבסיסי שלי. הליבה. לא דעות או אמונות; רק עמוד השדרה שלי כאדם, העמוד שעליו נכתב בפונט גדול ובכתב ילדותי: שקר הוא רע. שוחד הוא רע. הזנחת חלקי ארץ, התעלמות מכאב ומצוקה, ניצול אוכלוסיה יצרנית ומשרתת כדי לממן ולמות עבור אוכלוסיה שאיננה כזאת, כולם רעים. 

ובזמנים הטרופים ביותר, כל מה שנשאר לכם מול הרוע זה אתם. עמוד השדרה והמצפן הפנימי שלכם. הדבר הזה שהוריכם והמקום שממנו באתם יצרו. 

כל דבר אחר הוא, בשלב זה, עיוורון. והבחירה היא של כל אחד מאיתנו: להסתכל ולראות, או לעצום עיניים בכוח ולהמשיך לצעוק: אין עליו. 

 

(טור ל-"7 ימים". איור: גיא מורד)

[ch28566]

לפני 4 שעות, yd b-4 כתב:

מה שמוביל אותנו ל 2 אפשרויות-

 

1- יוזמי החוק ואדריכלי הסד"כ הצהל"י רשלנים, וטעו בענק בבניין הכח העתידי- הרי עימות בהיקף של לחימה מול חמאס/כיבוש עזה זה לא משהו שהצריך דמיון מפותח מדאי.  פשוט יצרו "קונספציה".

 

2-בניין הכח הצהל"י תקין יחסית לאיומים הפוטנציאלים. כן, כמובן שיהיה עומס על מילואימניקים כמו בכל מלחמה, בכל מקום בעולם. אבל לא בונים צבא על בסיס היסטריה רגעית. ומשכך עיקר נושא הגיוס הוא שימוש ציני ברגשות של העם לצורך פוליטי.

 

ב 2 האפשרויות לפיד/גנץ/איזנקוט  לא יוצאים נקיים, רשלנים/ציניים.

 

15 שנה היה כאן ראש ממשלה ששמו ביבי שלא עשה דבר בנושא. הוא לדעתך כמובן לא טעה בבניין הכוח אלא רק אלו שניסו בתקופה קצרה להעביר איזה משהו שהוא יותר מכלום, אליהם אתה בא בטענות. 

 

גיוס מילואים כולל זה משהו לחודש, לא ל-9 חודשים וזה עוד לפני שנפתחה זירה נוספת. הבעיה עם חיזבאללה זו לא הלחימה של הצבא מולו, לזה לצבא יש את כל הכלים לעשות ולנצח ולמעשה זה פחות מורכב ממלחמה מול חמאס, הבעיה עם חיזבאללה זה הנזק העצום שהעורף יספוג. 

 

כמה מיסים אתה משלם בחודש? גיוס מילואים זה עסק יקר מאוד, אז לפחות שלא יהיו פרזיטים שלא עושים או תורמים כלום וגם מקבלים כסף בתקופה כזו. אז היה נחמד אם היו מצטרפים לכוח הלוחם וחוסכים בכוח מילואים יקר מאוד. 

[SlowRide]

ההישגים של ביבי?

מה עם עסקת החטופים הראשונה? הישג רציני. גם המבצע שחילצו 2 חטופים בחיים, ואחריו 4 חטופים. הישגים רציניים.

הוא הנחה לחסל איזה 20 אלף מחבלי חמאס ו400 מחבלי חיזבלה, ועוד כמה איראנים. 

הכנסת סיוע הומניטרי לעזה בכמויות מטורפות, הם לא מצליחים להתמודד עם כמות המשלוחים. הישג מטורף. אף ממשלה לא עשתה את זה.

איראן? הישג ענקי בבלימת המתקפה חסרת התקדים שלהם.

מלחמה ב7 זירות, זה משהו שאף ראש ממשלה פה לא היה לו. כל זה תוך כדי השמצת בעלת הברית הכי גדולה שלנו נון סטופ, והם ממשיכים לתמוך בנו. ממש עושה ביץ' סלאפ למעצמה הגדולה בעולם והם אומרים תודה ומפנים את הלחי השניה.

ליגה אחרת. אין עוד מלבדו.

 

 

[asix]

לפני 19 דקות, oryo כתב:

קטע - כאילו רענן שקד קרא את השרשור כאן, הטור שלו מהיום (האיור - מושלם)

 

בזמן האחרון אני כבר לא יודע מה לעשות קודם: למרוט לעצמי שיער ראש, לריב עם זרים בטוויטר, לתפוס לעצמי שריר ברגל מרוב זעם, או פשוט ללכת לישון.

אני יודע; אני צריך ללכת לישון. אבל אומרים שאסור ללכת לישון כועסים, ואני כועס. ממש כועס. כועס בצורה שגורמת לי לשאול את עצמי בכנות: למה, בעצם, אין לי אלת בייסבול גדולה בבית? ולמה האלה שאין לי לא באה במגע ישיר עם האדם שאחראי לזעם שלי ויתבע אותי אם אנקוב כרגע בשמו המפורש? ועל מה לכל הרוחות אני בכלל הוזה פה, כחנון מוסמך?

אני יודע; אני צריך ללכת לישון. אבל אני לא מסוגל לישון. אם פעם, מזמן, בימי ניסיון ההפיכה המשטרית, חששתי שהמטורפים השתלטו על המוסד, עכשיו זה נראה כאילו העיוורים השתלטו על המטורפים, כולם על ההגה, ויחד הם עומדים לרסק את מה שנשאר מישראל לתוך קיר בטון. זה מה שקורה כשנותנים לעיוורים לנהוג.

מי העיוורים? ובכן, בשבוע שעבר ראיינתי את הד"ר לענייני שברים עדתיים אבישי בן-חיים, ולא שאלתי אותו שאלות קשות. שאלתי אותו שאלות ממש קלות, למשל: האם לדעתו נתניהו אחראי במשהו, איכשהו, קצת, לפחות מיניסטריאלית – לפחות ברמת להרים טלפון למשפחות חטופים – למה שאירע לנו ב-7 באוקטובר.

שאלה קלה (התשובה למתקשים: כן).

ובכן, בן-חיים ענה בפשטות: "למה הוא אחראי? כי מה?" וטען שראש הממשלה לא ידע – הוא לא ידע! – ושאם רק היו מעירים אותו באותו לילה ואומרים לו, 'שומע, ביבי? יש מצב שחמאס בדרך' הוא כבר היה נכנס לגלימת גיבור-העל שלו ומציל את כולנו. 

אחר כך שאלתי אותו על מירי רגב, והאם לדעתו היא פועלת בהגינות כשהיא מתקצבת רק יישובים שתושביהם מצביעים לה. בן-חיים חשב שכן. הוא מתרשם מאוד מדמותה. 

עכשיו תראו; בן-חיים מקיים קשר רופף משהו עם מה שאני מכנה "מציאות", ובמציאות, נתניהו ומדיניותו המיטו עלינו את האסון הכבד ביותר שאירע לעם היהודי מאז השואה. במציאות, מירי רגב שקועה עד צוואר בשחיתות ובהעדפת מקורבים. במציאות, המלחמה תצטרך להיגמר לפני שאנחנו. אלה עובדות. מציאות. 

אבל בן-חיים מייצג המוני ישראלים שכבר לא מוכנים או מסוגלים, בשום דרך, לראות את המציאות. 

הישראלים העיוורים רואים ראש ממשלה שבמשמרת שלו נרצחו 1,200 ישראלים ונחטפו 250, ואומרים: מזל שיש אותו. מזל שלא בנט.

הישראלים העיוורים רואים את נתניהו לא מציע בדל אחריות, ואומרים: זה מנהיג. מי שמסוגל להיות אטום, יהיר, גס-לב ונצמד לכסא ברמה עלוקתית כל כך על חשבון טובת מדינה שלמה, הוא האיש הנכון; מי שממיט אסון כה כביר אבל שורד אותו בעצמו על חשבון כל השאר – וואו. 

הישראלים העיוורים רואים את גרירת הרגליים והדשדוש האינסופיים בכל הקשור לעסקת חטופים, ומוחאים כפיים. 

הישראלים העיוורים רואים פטור משירות לחרדים, הארכת נטל המילואים על המשרתים ועוד 722 מיליון לחברים של אורית סטרוק – ומצייצים: "נתניהו רואה 3,000 שנות היסטוריה יהודית לנגד עיניו". אמיתי מהשבוע.

הישראלים העיוורים רואים עשרות-אלפי מוחים מדי מוצ"ש בעשרות מוקדים – ישראלים איכפתיים, משרתים, תורמים – ואומרים: בוגדים מטורללים. 

הישראלים העיוורים רואים את מסעות בנימין ג'וניור המאובטח במיאמי ובגווטמאלה, ואומרים: פטריוט ישראלי. 

הישראלים העיוורים רואים ערוץ 14, ערוץ מונגש במיוחד עבורם.

הישראלים העיוורים לא מעוניינים במציאות. הם בזים לה. תגידו להם: תראו, כלב, והם יגידו לכם: לא, זה חתול. עובדה: יש לו פרווה. יש לו זנב. 

והישראלים העיוורים הגיעו לרמת עיוורון מתקדמת כל כך, עד שהם משוכנעים שכל השאר – הישראלים הרואים, המציאותיים – הם העיוורים. תחשבו על עיוור שהיה מנסה למכור לכם שאתם העיוורים בעודו נתקל בעמוד חשמל. זה מגוחך, כמעט מכמיר-לב, אבל כשמדובר בגורל המדינה, זה לא זה ולא זה; זה רק מפחיד ומסוכן. 

אבל העיוורים מעדיפים לטעון שאני העיוור. ואני מוכרח – למען היושרה האינטלקטואלית לפחות – לשקול לרגע את המחשבה. ייתכן שאני עיוור? כי מהי, בעצם, המציאות עכשיו? מה אני יודע עליה? 

אם סקר ערוץ 14 נותן לליכוד 24 מנדטים, וסקרי יתר הערוצים נעצרים ב-19 – מה המציאות? אם פיד הטוויטר שלי מפוצץ בלוחכי קרסוליו ומתעלפי גדולתו של נתניהו, אבל באף מקום עוד לא נתקלתי בישראלי שחשב שהאיש הזה צריך להישאר – מה המציאות?

פעם יכולתם לדעת משהו לגבי הלך הרוח הפנים-ישראלי. לגבי תוצאות הבחירות לו היו מתקיימות מחר. לגבי האיומים האמיתיים. כרגע לאף אחד מושג. אנחנו מתקיימים בעידן של גזלייטינג מוחלט; שקרים שחוזרים עליהם דרך מספיק חוות טרולים מתקבעים כאמיתות; ודאויות כמו "לא טוב לממן במיליונים ארגון טרור" מדובררים כקונספציה מופלאה. ולאף אחד כבר אין מושג מי הכוכבים ומי הרוקדים בתוכנית ההיא.

כלומר, מה מציאותי? דוד דביר – זה מציאות או הולוגרמה?

בזמנים חשוכים כאלה, כל מה שנשאר לי הוא רק מה שאני יודע בבירור; סולם הערכים ועמוד השדרה הבסיסיים שלי. למשל יושרה וכנות, ערך חיי אדם לפני הכל, ישראליות כסולידריות ועשיית טוב. למשל לקיחת אחריות ודוגמה אישית. למשל, של-1,200 ישראלים הרוגים יש מחיר, ומי שעומד בראש המערכת אמור להיות הראשון לשלם אותו. למשל, שיוויון בנטל כערך בסיסי שנגזר משיוויון זכויות וחובות אזרחי. למשל, חובתה הבסיסית של מדינה מול אזרחיה לעשות הכל כדי להחזיר אותם במידה שייפלו בשבי.

זה כל מה שנשאר לי בזמנים כאלה; רק מערך הערכים הבסיסי שלי. הליבה. לא דעות או אמונות; רק עמוד השדרה שלי כאדם, העמוד שעליו נכתב בפונט גדול ובכתב ילדותי: שקר הוא רע. שוחד הוא רע. הזנחת חלקי ארץ, התעלמות מכאב ומצוקה, ניצול אוכלוסיה יצרנית ומשרתת כדי לממן ולמות עבור אוכלוסיה שאיננה כזאת, כולם רעים. 

ובזמנים הטרופים ביותר, כל מה שנשאר לכם מול הרוע זה אתם. עמוד השדרה והמצפן הפנימי שלכם. הדבר הזה שהוריכם והמקום שממנו באתם יצרו. 

כל דבר אחר הוא, בשלב זה, עיוורון. והבחירה היא של כל אחד מאיתנו: להסתכל ולראות, או לעצום עיניים בכוח ולהמשיך לצעוק: אין עליו. 

 

(טור ל-"7 ימים". איור: גיא מורד)

אבל היי, יש לנו את הסכמי אברהם שנתניהו חתום עליהם.......

[יבגניפ]

הייתי ממליץ לרענן שקד ודי לכל אחד להתרחק מטוויטר. הפלטפורמה הזו לא נותנת ולא מייצרת דבר חוץ מרעל. וגם הביביסטים שם, זה די בוטים, מירי ברבי וגדי טאוב. לא מישהו לדבר איתו.

אני פותח טוויטר פעם ב3 4 חודשים. נתקל בכמה ציוצים של אנשים מהסוג הזה וסוגר. 

[SlowRide]

טוויטר זה רק בשביל קריפטו וnfts.

[שביט]

לפני 11 שעות, - XM - כתב:

כאילו שהוא לא עשה פה משהו אחד טוב ב 15 שנה שהוא כאן...

 

אני מקשיב.

Shoot.

תן דוגמא לדבר אחד טוב שהוא עשה.

(בתקופתו שוחרר גלעד שליט. הסכמי אברהם שמדגדגים את קצה הפופיק, סבבה.) 

 

מה עוד?

[ch28566]

לפני 5 שעות, yd b-4 כתב:

בניין הכח הצהל"י תקין יחסית לאיומים הפוטנציאלים. כן, כמובן שיהיה עומס על מילואימניקים כמו בכל מלחמה, בכל מקום בעולם. אבל לא בונים צבא על בסיס היסטריה רגעית. ומשכך עיקר נושא הגיוס הוא שימוש ציני ברגשות של העם לצורך פוליטי.

 

 

דרך אגב, המשפט הזה רק מוכיח את חוסר המוסר הבסיסי של כת החרדים, אין להם שום בעיה שאחרים יהיו בשר התותחים שלהם. 

[Night Driver]

לפני שעתיים, הצילינדר השישה עשר כתב:

לומר לדעתך מה שתקף בזמן רגיעה תקף בזמן מלחמה. אם במצב רגיעה מגייסים אנשי מילואים ל-X ימי מילואים, הרי שגם בזמן מלחמה אפשר לגייס רק ל-X ימים. בחוק הגיוס לא התייחסו למצב מלחמה, חשבו שיש זמן לבניית הכוח. כעת ברור שאין זמן. מכאן שזו לא אופציה 1 ולא אופציה 2

צבא נבנה גם למצב מלחמה אבל הוא לא נבנה למלחמה של 9 חודשים והישטרות בשטח אחריה.

 

אם זה מה שהממשלה רוצה בניין הכוח צריך להתאים לזה והוא שונה לחלוטין ממה שבנו בממשלות הקודמות.

 

זו הסיבה שחוק הגיוס של הממשלה הקודמת לא רלוונטי בדיוק כמו שחוקי הגיוס באירן לפני מלחמת אירן עירק היו שונים לחלוטין מאלה שהיו במהלכה. 

[mikyl]

לפני 8 שעות, יובל .מ. כתב:

ישראל פלשה אליהם על ידי זה שיצאה מרצועת עזה?

שמע איזה גרועים אנחנו בפלישות.

 

אתה יודע שאוקראינה הייתה פעם חלק מברה"מ שזאת בעצם רוסיה עד 1991? 

לפני 6 שעות, yd b-4 כתב:

חוק הגיוס המוצע כעת הוא החוק של "ממשלת השינוי המהוללת" רק שהם לא הספיקו להעביר אותו.

 

ההבדל בין הביביסטים ושאר העולם (השפוי) הוא שביביסטים הם כת דתית כמו חרדים וביבי הוא האלוהים שתמיד צודק. גם אם מדובר בשואה או 7/10. 

ובעולם השפוי מנהיגים הם בני אדם. אז חוק הגיוס היה ח*רה גם אז ובני גנץ רחוק מאוד מלהיות אידיאל.

[ניקו פ.]

https://mobile.mako.co.il/finances-weekend/Article-52806d5300a5091026.htm?sCh=3d385dd2dd5d4110&pId=1471243973

[- XM -]

זה שנחתמו הסכמי אברהם מעל הראש של הפלסטינים, זו דחיקת הסוגיה הפלסטינית.

השמאל תמיד טען שלא נוכל להתקדם לשלום רחב יותר בלי לטפל בסוגיה הפלסטינית.

[David32]

אתה עיוור? לא פתחת חדשות בשנה האחרונה? 

איך אפשר לטעון דבר כזה?

[ch28566]

אבל הם כאן, הם חיים פה, לא מזמן הם שחטו לך 1200 חיילים ואזרחים וחטפו 250. צריך גבולות למדינה, מצידי שזה יהיה מעירק לים התיכון אבל צריך להחליט, לומר שזה דחיקה של הסוגיה הפלסטינית זה בדיחה שרק ביביסטים מבינים אותה. 

[SurfHigh]

לפני 10 שעות, - XM - כתב:

 

אני רואה כמה יתרונות גדולים וכמובן גם חסרונות.

 

יתרונות - הסכמי אברהם, מתווה הגז, דחיקת הסוגיה הפלסטינית מעל סדר היום העולמי (מניח שיש כאלה שרואים בזה חיסרון), העלאת המודעות בעולם למסוכנותה של איראן (מסכים שבזה הוא לא עשה מספיק), חיסונים בקורונה.

 

חסרונות - יוקר המחיה (בדגש על מחירי הדיור), עסקת שליט, מדיניות ביטחון רופסת, שקרן פתלוגי.

ממה שכתבת ביתרונות , אני חושב שהרוב יסכימו על החיסונים למשל. 

העניין הוא שזה ניצול הזדמנות שנקרתה בדרכו, הוא הרי לא תכנן את הקורונה. 

כנ"ל לגבי שאר היתרונות בין אם ניתן להצמיד אותם אליו או לא. 

וזה העניין בדיוק, אני למשל עובד בחברה קטנה על גבול הרווחיות, סטארט אפ. 

אין לאף עובד בחברה את הפריבילגיה לשבת ולחכות שההזדמנות תגיע.

אסטרטגיה כזאת תביא את החברה לסופה במוקדם או מאוחר. 

מה אני עושה אם כרגע אין לי לקוחות? חייב להמשיך לפתח את הטכנולוגיה, חייב להתכונן לרגע שיהיו, כי אם לא, אני הולך אחורה בזמן שהמתחרים שלי עוקפים אותי. 

 

נחזור לעניינו, מה ביבי עשה בזמנים הרגועים? 

הביא איזה שהיא תוכנית, הוציא לפועל משהו מסודר? התשובה היא לא. 

ומכאן אפשר להבין בקלות למה החסרונות הם מה שרשמת.