אי הגעה לצו 8

[ניקו פ.]

מה שהלך שם, היה ביזיון ללא ספק, אבל גם למילואים הבאים אני אגיע.

[ExoduS]

ניקו ידידי, כולם יגיעו, חבל שמנצלים את זה.

ספר קצת על המחדלים, מה היה שם והאם יש משהו לכדי לציין לחיוב?

[ניקו פ.]

לציין לחיוב? תמיד. היו הרבה אנשים שהיו מוכנים לזרוק את כל החיים האישיים שלהם הצידה, ולהתרכז בלהגן על המדינה.

לשלילה: איזה בוקר אחד הביאו ארגז אפרסקים, ואמרו תסתדרו עם זה. גם בימ"ח, בבסיס האם, לא היה אוכל, אנשים היו צריכים לקנות אוכל על חשבונם. מקומות לינה? לא בבית ספרנו. זה שהיה קצת כאוס, זה צפוי, אתה מגייס הרבה אנשים, וזה מובן לכולם.

סה"כ חוויה לא הכי נעימה מהמיל' הראשונים שלי, וממה ששמעתי מהותיקים, זה היה ככה גם בלבנון-2, וגם בחומת מגן, כנראה שזה הסטנדרט.

בסדיר לא היו הפערים האלה, לא פעילות ולא באימונים (אלא אם זה היה מתוכנן), אחרי שמתחילים לעבוד, הדברים האלה נשכחים, רק שכאן לא התחילו לעבוד.

[AvielT]

מילואים ראשונים שלי גם,כאפה די רצינית לעשות אותם בצו8.

אני דווקא הופתעתי לטובה מהציוד לחימה החדש שקיבלנו,מאובזרים בכל טוב,המון חיילים,אכלנו לרוב מנות קרב ומידי פעם אוכל חם,מקומות שינה בלחץ שלא נדבר על מזרונים...אבל אפשר להבין את זה,גייסו המון חיילי מילואים.

 

לכל המתלוננים על הגיוס "לחינם",אני לא חובב גדול של מילואים(הסדיר בהחלט הספיק לי),ובטח לא חובב מלחמות גדול,אבל הצבא הבין שאם מגייסים כל כך הרבה חיילי מילואים כדאי מאוד שהם גם יהיו מוכנים לכניסה ולא כמו שקרה לנו בלבנון,שחיילים נכנסו בלי כוננות,לא מאופסים ולא מאומנים.

מבעס להגיע למילואים,אבל אני לפחות שמח ששלחו אותי להתאמן טוב טוב בימים הראשונים,ציידו אותי בציוד חדש,ישבו לי על הראש אני אשפצר כל דבר ולא אשאיר שום דבר לרגע האחרון.

אני יכול להגיד בוודאות-שאם הייתי צריך להיכנס לעזה במילואים האלה,אני וכל מי שהיה איתי היה מוכן,בזכות זה שגייסו אותנו מוקדם.

[שביט]

אם כל אחד יגיד "מה זה ביזיון הזה? למילואים הבאים אני לא בא" אז באמת אפשר לסגור את הבאסטה.

עדיף שגייסו ובסוף לא נכנסו קרקעית מאשר אם היו מחליטים להיכנס קרקעית חצי יום אחרי הגיוס, כשהאנשים עוד בשוק מהגיוס.

לפעמים its better to be safe than sorry.

[dorsht]

שאלה לגביי צו 8.

אני אמנם עכשיו בסדיר, ועד השחרור מחכה לי הרבה מאוד (מאוד) זמן.

 

אבל שאלה תאורטית - נניח שאני כרגע בחו"ל, ולבית שלי או של ההורים, מגיע צו 8, האם יכולים לעשות לי משהו על כך שלא התייצבתי מסיבה שלא הייתי בארץ? זה תופס בכלל?

[AvielT]

לא,אם אתה בחו״ל לא יעשו לך כלום.

[חן פרחי]

מילואים ראשונים שלי גם,כאפה די רצינית לעשות אותם בצו8.

אני דווקא הופתעתי לטובה מהציוד לחימה החדש שקיבלנו,מאובזרים בכל טוב,המון חיילים,אכלנו לרוב מנות קרב ומידי פעם אוכל חם,מקומות שינה בלחץ שלא נדבר על מזרונים...אבל אפשר להבין את זה,גייסו המון חיילי מילואים.

 

לכל המתלוננים על הגיוס "לחינם",אני לא חובב גדול של מילואים(הסדיר בהחלט הספיק לי),ובטח לא חובב מלחמות גדול,אבל הצבא הבין שאם מגייסים כל כך הרבה חיילי מילואים כדאי מאוד שהם גם יהיו מוכנים לכניסה ולא כמו שקרה לנו בלבנון,שחיילים נכנסו בלי כוננות,לא מאופסים ולא מאומנים.

מבעס להגיע למילואים,אבל אני לפחות שמח ששלחו אותי להתאמן טוב טוב בימים הראשונים,ציידו אותי בציוד חדש,ישבו לי על הראש אני אשפצר כל דבר ולא אשאיר שום דבר לרגע האחרון.

אני יכול להגיד בוודאות-שאם הייתי צריך להיכנס לעזה במילואים האלה,אני וכל מי שהיה איתי היה מוכן,בזכות זה שגייסו אותנו מוקדם.

מלחמת לבנון השנייה נעשתה בחלון זמן קצר מאד, ובניגוד למבצע עמוד ענן היא נכפתה עלינו.

ללא ספק, בצה"ל הפנימו היטב את לקחי מלחמת לבנון השנייה, והפעם הימח"ים היו מצויידים היטב, ןלפחות בהיבט הזה הכל עבד טוב.

מה שהיה בעייתי הוא ההיבט הלוגיסטי.

בצווי 8 גוייסו גם אנשים מבוגרים יחסית, וזה לא לעיניין שלאדם בן 38, בעל משפחה , לא יהיה מזרן או ארוחה חמה אחת ליום.

שלא לדבר על הניצול המכוער של אנשי המילואים שנאלצו להשאר היום שבת על מנת שסדירים ייצאו לחופשה.

לכן אפשר להבין את הכעס והמרמור.

[dorsht]

אצלי בבסיס דווקא לא הייתה ממש בעיה של אוכל, ולמרות שמדובר בבסיס בעל היקף גיוס גדול (לא נפרט מטעמי בטחון מידע), היה אוכל לכולם, והרבה מאוד אוכל נזרק אפילו. לא משנה מתי הייתי הולך לחדר אוכל בצהריים למשל, בין אם אחריי שמירה, או בין עבודה לעבודה, הייתי מוצא מה לאכול בחדר אוכל, הביאו קייטרינג בכמויות אסטרונומיות כדי שלא יחסר.

 

לגביי תנאי שינה - לרוב המילואימניקים לא היו מי יודע מה תנאים, במקרה הטוב הייתה מיטה מתקפלת, לכמה מזליסטים סידרו מקום במגורים (שזה לינה בחדר, בכל זאת), לא יודע מה עם השאר.

[AvielT]

מלחמת לבנון השנייה נעשתה בחלון זמן קצר מאד, ובניגוד למבצע עמוד ענן היא נכפתה עלינו.

ללא ספק, בצה"ל הפנימו היטב את לקחי מלחמת לבנון השנייה, והפעם הימח"ים היו מצויידים היטב, ןלפחות בהיבט הזה הכל עבד טוב.

מה שהיה בעייתי הוא ההיבט הלוגיסטי.

בצווי 8 גוייסו גם אנשים מבוגרים יחסית, וזה לא לעיניין שלאדם בן 38, בעל משפחה , לא יהיה מזרן או ארוחה חמה אחת ליום.

שלא לדבר על הניצול המכוער של אנשי המילואים שנאלצו להשאר היום שבת על מנת שסדירים ייצאו לחופשה.

לכן אפשר להבין את הכעס והמרמור.

הרבה דברים הם לא לעניין שמדובר בצבא,בן 38 בעל משפחה גם לא צריך לסחוב על הגב 30 קילו ונשק ולהיכנס לעזה,זו מציאות הזויה ועקומה שאנחנו חיים פה במדינה.

שאני בצבא אני משתדל להתנתק ממה שהגיוני כי לרוב הכל הפוך...

[decayed]

שלום חברים.

אני יכול להגיד שבמקרה שלי (גויסתי בלילה בין חמישי לשישי) כל הסיפור הזה היה בזבוז זמן מוחלט.

הקפיצו גדוד שלם על מנת להחליף גדוד סדיר במוצב בגבול לבנון בשביל שהגדוד הסדיר ירד לעזה.

יפה וטוב? אין צורך בכל כך הרבה אנשים!! אני מדבר על גדוד שלם - טבחים נהגים שלישות חימושניקים לוחמים כמובן וכו'

רק בשביל להחזיק מוצב פצפון - מיותר להגיד שרוב הזמן יושבים בחדרים ומסתכלים על התקרה או מעשנים 3 קופסאות ביום רק כדי להעביר את הזמן.

דרך אגב - אני עדיין מגויס.

כרגע בבית לסופש אבל אצטרך להמתין עד שהגדוד הסדיר יחזור

ביחד איתי מבזבזים את הזמן - בעלי עסקים,מהנדסים,רופא וכו'

אחד מהנ"ל מכניס משכורת של 30,000 ש"ח ועדיין הוא גויס ויושב בחוסר מעש.

[sperial]

מנוון (או שמא מדוכדך) - אל תשכח שמדובר שבצו 8 בגיוס של יחידות אורגניות, זה לא גיוס לשמ"פ רגיל שבו צריך להעמיד סד"כ לפי תוכנית קבועה מראש ולא בהכרח גדודים או חטיבות שלמים. לכן גייסו את כולם. מן הסתם באיזה שלב יתחיל שחרור - לפחות הדרגתי.

[decayed]

מובן שזה צו 8 ולפני הכל כולם מגיעים.

אבל אחרי מספר ימים (ולא ימים של לחץ מטורף) אפשר להבין שאפשר לשחרר יותר מחצי מהאנשים או לפחות לעשות סבבים.