כמעט דרסתי ילד אתמול

[יוסי פרנקוס]

העובדה שהדיון כאן נוגע בגזענות היא ברורה ונובעת לא רק מהשאלה האם רק מכך שילד קפץ לכביש, ניתן להסיק שהוא ערבי, אף אחד לא אמר את זה שהרי אחרי הכל מדובר בחיפה ולא בשכם.

אני רוצה להאמין שאכן ברור לך שמדובר בערבי לא בשל התנהגותו או מראהו, אלא פשוט מכיון שכנראה טרחת וביררת את הענין. הענין היותר מטריד היא אותה נקודת מוצא ולפיה הגיוני שילד ערבי יקפוץ לכביש, בין שמחנכים אותו לעשות כך, בין שלא מחנכים אותו לעשות אחרת וזה למרות שאין באמת הבדל בין חרדת הורה ערבי לשלום ילדיו לזו של הורה יהודי זה לא עניין של גזענות כי יש גם אוכלוסיות שמתנהגות באותה צורה בתוך היהודים. רק במקרה הזה זה היה ערבי. הדוגמה של בני ברק היא מצוינת שכן אותה עיר מקבילה מבחינה אחת והיא שבשני המקרים אנחנו עוסקים בחברה עניה יחסית, אחוז גבוה של ילדים ברחובות ותשתית תחבורתית לא מספקת בלשון המעטה. הקישור הכמעט אינסטיקטיבי הזה שכבר התרגלנו לעשות בין התנהגות רשלנית, חסרת אחריות ומטופשת לבין שייכותו האתנית של מי שעשה אותה, מאוד מטרידה.

זה לא עניין אתני אלא של צורות חיים שונות בתוך אוכלוסיות נבדלות בתוך אותה מדינה.

 

לי זה לא מריח מגזענות אלא זה עניין של חינוך.

בתרבויות מסוימות ישנן נטיות לחנך ילדים במשמעת בטיחות מסוימת ובתרבויות אחרות זו משמעת שונה.

 

זה הכל.

 

ואם אתה לא מאמין בשוני תרבותי, בוא לנהוג כמה קילומטרים באזור כרמיאל במשך שבוע. אני מבטיח לך שזה שעובר בקו לבן, חותך אותך ואז עוצר לדפוק לך מכות אם אתה צופר לו... טוב, נחש אתה מאיזו תרבות הוא בא.

[ברווז]

נחש אתה מאיזו תרבות הוא בא.

 

דנקן מק'לאוד משבט מק'לאוד, ויכול להיות רק אחד?!

[m1011409]

לגבי נהיגה בבני ברק, מתוך ניסיון של תקופה ארוכה מאוד ומעל ל 10 שעות נהיגה ביום בקו חלוקה עם מסחרית

ארוכה בעיר, אני יכול לומר שהמשוגעים האמיתיים הם בעיקר הולכי הרגל הבוגרים. הכי משוגעים הם הדוסים

הנוהגים. אין טיפת דרך ארץ, החוצפה שלהם על הכביש עוברת כל גבול. כמובן שכל תמרור הוא בגדר

המלצה בלבד. עצור? אין צורך, זכות הקדימה היא של מי שנכנס יותר מהר לצומת!

אין כניסה? מופיע ליופי בלבד.

אני בטוח שהנהיגה הפרועה שלהם נובעת מהעובדה שהם מאוד ממהרים לעבודה...

 

דווקא בקרב הילדים, יש לציין שיפור בבני ברק. נהוג גם שילדים קטנים (שמטיילים לבד כל הזמן) לא

עוברים את הכביש לבד אלא מחכים ליד מעבר החצייה. בד"כ מגיע מבוגר שלוקח אותם יד ביד ומעביר

אותם את הכביש. יש לציין שגם לעתים אפילו אם אין מדובר בכיוון ההליכה, הם מעבירים את הילד/ים

וחוזרים חזרה לדרכם.

 

בנוגע לאשמה בתאונה:

כמובן שהנהג לא בהכרח אשם.

עם זאת, ברור שמוטלת על הנהג האחריות לבחון את הסכנות ולהיות מוכן.

נכון שאיננו יכולים לחזות כל דבר שהולך לקרות, אך אם יש ילד קטן שקרוב לסף המדרכה

זאת סיבה מספיק טובה להיערך לעצירה או מעבר נתיב.

[AlonBar]

אתם בוכים על חיפה ? בואו לנצרת ב6 בערב, נראה אתכם ממשיכים לבכות על סטלה מאריס

[nir100]

באמת מסוכן, למה אתה יודע שבשניה מיותרת יכלו להסתבך לך החיים סתם.

 

גם לאמא שלי שללו רישיון ל3 חודש, לפני 20 שנה בערך, בגלל שהיא נסעה בתוך ישוב, ופגעה בילדה שקפצה לכביש עם אופניים, והעיפה אותה כמה מטרים, לילדה היו כמה שריטות ברגל.

כל מקרה, לדעתי לא היה מגיעה לה השלילה, כי שבא קצין או חוקר תאונות, הילדה אמרה לו: "האופניים לא שלי, לא ידעתי איך לבלום איתם".

שטות קטנה שיכלה להגמר רע.

 

אותו דבר בב"ש, בשכונה של המשתפים, לא פעם ולא פעמיים, הם משחקים משחק, שבו קופצים לכביש.

 

 

בקיצור לא עלינו מקרים כאלה, סך הכל אין פה גיבורים, לכולנו יש לב חלש.

(אני לא בנאדם שמסתבך, אבל אם חס וחלילה היה לי מקרה כזה שילד קופץ לכביש, גם אם זה לא בכוונה, קיים סיכוי שהייתי יורד ותופס אותו ורק מהצעקות היה לו שבוע של צלצולים באוזניים, ככה צריך, שיקבל טראומה לכל החיים, שידע שכביש זה הדרך לגן-עדן\גהינום.)

[falou]

דנקן מק'לאוד משבט מק'לאוד, ויכול להיות רק אחד?!

 

קונור מק'לאוד.

[Elantra05]

זה רק עניין של חינוך , לפי איך שהילד נבהל לא נראה לי שהוא יחזור על זה שוב .

מילא היה מסתכל לפחות,אבל הוא קפץ לכביש כמו חתול .

[ברווז]

קונור מק'לאוד.

 

צודק, תודה על התיקון.

[GoRide]

לפי הגישה שלך ("בגללכם יושב עכשיו..") הנהג תמיד אשם, אה? מזל שאתה לא המחוקק באמת.

היה לי סיפור כזה עם אמא, ילד וכלב פעם. הילד שחרר את הרצועה של הכלב והוא רץ לכביש. דפקתי בלימת חרום כמו שלא דפקתי בחיים. אני הייתי צריך לנחש שהילד ישחרר את הרצועה והכלב ירוץ לכביש (והילד אחריו)?

 

לא אמרתי שהנהג תמיד אשם. אני חושב שהנהג לא תמיד אשם.

הוא כן תמיד אחראי.

דבר מעניין הוא שרוב אלו המסירים אחריות מהנהג, תמיד מלווים את הדברים בסיפור אישי נוגע ללב הממחיש את חוסר אחריותם.

 

אני מקווה שאני לא אקבל אזהרה, אבל מה שכתבת, בולשיט.

לפני כמה וכמה שנים, חבר קנה רכב משומש ודי מעפאן. אמנם עבר טסט והיה מטופל, אבל מעאפן. מכיוון שהיינו צעירים, החלטנו ללכת לים. בדרך לשם, דרסנו ילד.

עכשיו אתה בטח אומר, הילד הלך על המדרכה, ראיתם אותו, נסעתם מהר, מוזיקה, סיגריות.

אז זהו, שלא. לא היה רדיו ברכב ואף אחד מאיתנו לא מעשן. החבר לא עבר את ה- 40 קמ"ש. הילד לא היה על המדרכה ואפילו לא הלך. הוא יצא מתוך שביל בין בתים, שהיה מוסתר ע"י גדר אבן בגובה של 1.5 מ'. אבל הוא לא יצא בהליכה, אלא על אופניים לתוך הכביש!

 

ואיך זה קשור לחינוך? האבא אפילו לא רצה לעלות על האמבולנס לבית החולים כי: "יעלה לי כסף לחזור הביתה". אז הוא שלח את האחות הגדולה (בת 10 או משהו כזה...), כי היא יכולה ללכת ברגל.

מה שאומר, שזה באמת תלוי בהורים ובחינוך. (דרך אגב, זה לא ישוב ערבי/חרדי/צ'רקסי, זו עיר והם היו יהודים.)

 

זה שחבר שלך דרס הולך רגל לא מוכיח שדבריי הם בולשיט.

אתה מסכים איתי (וטרחת לבזבז על זה פסקה שלמה) שלהשתייכות האתנית אין קשר לעניין.

ואני מסכים איתך, שזה לחלוטין קשור לחינוך.

ואותי חינכו, שתפקידי כנהג זה להגיע מA לB הכי שלם שיש. ואותי חינכו, שאם מצאתי את עצמי שלם בגופי, אבל מביט מבוהל על הולך רגל מדמם ששוכב לי מתחת לאוטו, אז מצבי בכי רע.

גם אם הוא ערבי.

גם אם היו לו אופניים.

גם אם זה קרה בסטלה מאריס.

גם אם אבא שלו לא רצה לעלות לאמבולנס.

 

 

בין עדיף לבין חייב, יש הבדל לא קטן.

 

צודק לגמרי, אם כי לא הבנתי את הקשר.

[יבגניפ]

GoRide, בחרת במילים קשות ביותר לכיוון הנהגים בכל ההתכבתות כאן, וזה בדיוק הקשר.

כשאתה אומר "הנהג נושא בנטל" או כותב ש-"בגללכם יושב עכשיו", או מסביר לנו שבכל אירוע של פגיעה בהולך רגל "הנהג התרשל בתפקידו", אתה אומר במילים אחרות שנהג אשם אוטומטית ובלעדית כי א,ב וג'.

אם אנחנו מסכימים שהנהג לא תמיד אשם כערך ברירת מחדל, אז אין סיבה גם לנסח את הדברים כמו שאתה מנסח אותם.

אף אחד כאן לא מחפש לדרוס הולכי רגל, וכולנו רוצים להמנע מתאונות. בין זה לבין ניסוחים נחרצים כמו שלך, שעוד עלולים לעשות טראומה לחלק מאיתנו ולגרום לנו לפחד לאחוז בהגה בכלל, יש פער די גדול.

[GoRide]

GoRide, בחרת במילים קשות ביותר לכיוון הנהגים בכל ההתכבתות כאן, וזה בדיוק הקשר.

כשאתה אומר "הנהג נושא בנטל" או כותב ש-"בגללכם יושב עכשיו", או מסביר לנו שבכל אירוע של פגיעה בהולך רגל "הנהג התרשל בתפקידו", אתה אומר במילים אחרות שנהג אשם אוטומטית ובלעדית כי א,ב וג'.

אם אנחנו מסכימים שהנהג לא תמיד אשם כערך ברירת מחדל, אז אין סיבה גם לנסח את הדברים כמו שאתה מנסח אותם.

אף אחד כאן לא מחפש לדרוס הולכי רגל, וכולנו רוצים להמנע מתאונות. בין זה לבין ניסוחים נחרצים כמו שלך, שעוד עלולים לעשות טראומה לחלק מאיתנו ולגרום לנו לפחד לאחוז בהגה בכלל, יש פער די גדול.

 

אוקיי, קיבלתי. הפנמתי. מסכים.

ההתבטאות הנחרצת שלי היא תגובה להתבטאויות נחרצות נגדיות. זה לא תירוץ. אתה עדיין צודק בדבריך.

 

אני כן חושב שמטרתנו כנהגים, זה להגיע מA לB בצורה הבטוחה ביותר (וגם המהנה, וגם המהירה וכו', אבל עדיין הבטוחה) שיש.

אם פגענו במישהו או נפגענו, לתפישתי לא מילאנו את משימתנו כנהגים.

לפיכך, זו אחריות של הנהג לנסות להקטין למינימום את הסיכוי לתאונה.

נסכים (אני מקווה) כולנו, שאם נפגע במישהו, אורח חיינו ייפגע מאוד - גם אם אנחנו לא אשמים. ככה שכל הדיון הזה, מי אשם, הוא פשוט לא רלוונטי. אנחנו - כמו שאמרת - לא יוצאים לכביש במטרה להרוג אנשים.

אבל, אם ילד הולך עם כלב לאורך המדרכה, אצלי נדלקת נורת אזהרה. כי כלב יכול למשוך ילד. וילד, יכול לרדת לכביש. וכלב+ילד=סכנה. ומסכנות אני מפחד. אז אני מגיב. לפעמים עוצר, לפעמים מאט, לפעמים עובר נתיב, לפעמים לא עושה כלום ורק מודע לסכנה.

 

העניין הוא, לזהות שבכלל מדובר בסכנה. ועל זה אני מדבר.

[יבגניפ]

אני גם משתדל להתנהל כמוך ברוב המקרים (המקרים בהם אני מזהה את המצבים האלו לפחות).

אין ספק שאף אחד לא רוצה לחיות את חייו בידיעה שהוא דרס מישהו או משהו (מבחינתי גם לדרוס חתול זו לא אופציה סבירה )

[falou]

ילד, לפני שהוא קופץ לכביש, נמצא קודם על המדרכה. ואם לא הנהג לא איתר את הילד שם וזיהה אותו כסכנה או לפחות כמקור לסכנה - אז הנהג התרשל בתפקידו.

 

בין עדיף לבין חייב, יש הבדל לא קטן.

 

צודק לגמרי, אם כי לא הבנתי את הקשר.

 

אתה טוען שנה חייב לאתר ילד על המדרכה, אחרת התרשל. התרשל - לא עמד בדרישות החוק להתנהלות סבירה.

זו טעות.

 

הנהג לא אחראי לכל תאונה בה נפגע הולך רגל, ילד או מבוגר.

[חן ג.]

יש דרישות של חוק ויש דרישות של "מעבר." נהיגה היא דבר חשוב מדי ומורכב מדי מכדי להשאירו לאחריות שמתחילה ונגמרת רק בקווים המוגדרים על ידי החוק.

 

ילד שרץ לכביש חייב להגיע ממקום כלשהו, ולכן ניתן לראות אותו מגיע. יכול להיות שלא רואים את המקום הזה, אבל כאן הטיפול הוא פשוט: תנהג לפי מה שאתה רואה, והיכן שאתה לא רואה - תנהג על פי האפשרות החמורה ביותר. כנ"ל לגבי ילד שהולך על המדרכה ועלול להתפרץ לכביש.

 

בנהיגה בסביבת ילדים, ישנו עניין נוסף והוא שמהירות הנסיעה המתאימה לתנאי הדרך היא בעלת משמעות במספרים אבסולוטיים. כלומר, כיוון שמדובר על מהירויות נסיעה של 30 קמ"ש ומטה בדרך כלל, ניתן לנסוע מלכתחילה במהירות שבה גם פגיעה כמעט ללא האטה בילד, לא סביר שתגרום פציעה רצינית.

 

כמו כן ישנו עניין של התמקמות בכביש - אפילו התרחקות של חצי מטר הצדה מהמדרכה היא בעלת ערך משמעותי, וכן מגוון פתרונות נוספים. לא צריך מראש להציג את הנהג כחסר אונים, ולו מול הסיטואציה הקשה ביותר. אם אי אפשר למנוע את ההתנגשות, אפשר לפחות למזער את התוצאות שלה ולמנוע את האסון! תאונה של פציעות יבשות או מכות פח היא עניין של מה-בכך.

 

או, בקיצור, אני מסכים עם אלעד...

[ארזה]

 

ילד, לפני שהוא קופץ לכביש, נמצא קודם על המדרכה. ואם לא הנהג לא איתר את הילד שם וזיהה אותו כסכנה או לפחות כמקור לסכנה - אז הנהג התרשל בתפקידו.

.

 

 

לדבריך , במהלך נסיעתי עליי לעקוב ולאתר "מתאבדים" קטנים בדמות ילדים שמתחת לחזותם מתחבאים שהידים שעל ידי איתורם המוקדם אני בעצם מנטרל את גורם ההפתעה שלהם עלי. אבל מרוב שוטטות וחיפוש על המדרכות אופס! התנגשתי הרגע בפגוש מכונית או רחמנא ליצלן דרסתי זוג זקנים ועוד במעבר חציה! וואלה,הרגע באמת התרשלתי כנהג.

 

ליאור