הורי החברה לוחצים עליה להתחתן.

[itaysamurai]

אלעד, ההצעה שלך בעייתית. אני מכיר זוגות שהתחתנו אחרי תקופת מגורים משותפים ממושכת והנישואין עלו על שרטון די מהר, אישית אני דוגמא הפוכה - התחתנתי כחצי שנה לאחר שהכרתי את אשתי (אם כי גרנו יחד משלב מוקדם מאוד פשוט כך זה זרם).

 

עוסקים פה בעניין הכי פחות תבניתי וקבוע - אופי האדם והחיבור שלו לאדם אחר.

ברור שאין נוסחה מנצחת, אבל די ברור שמגורים ביחד הם המבחן החשוב ביותר.

אפשר להסיק ממנו את כל הפרמטרים הקריטיים לזוגיות טובה,

כולל (וזה עניין שאנשים נוטים להתעלם ו/או להדחיק אותו) רמת מעורבות המשפחה המורחבת.

כמובן שיש עדיין כאלה שמפספסים.

גם אני מכיר זוגות שהתחתנו מהר יחסית ושחיו זמן קצר יחסית ביחד,

חלקם מנהלים זוגיות מוצלחת אבל חלקם מלאים מרירות, מסתירים המון, מוותרים המון.

הרבה דברים שהיו נמנעים (כולל הקשר עצמו) אם היה להם ניסיון משותף.

[hans]

לא צריך לגור יחד לפני החתונה כדי לגלות מה הם ההרגלים הכספיים של הצד השני...

הסיטואציה של המתנה ארוכה מאוד לפני חתונה עקב סיבות דומות -

תואר ועבודה וכיו"ב מוכרת לי היטב. עם הרבה סבלנות ומספיק עקשנות מצדך

אני בטוח שהמשפחה שלה תעריך אותך הרבה יותר בעוד כמה שנים.

 

בסך הכול, ממה שכתבת נראה שהבחירה שלך נובעת מדאגה לעתיד

ומראיית הנולד - זה לא נפוץ ואני מאוד מעריך את זה.

[falou]

בחתונה אתה לא מקריב כלום, חוץ מכסף עבור האירוע עצמו. חוץ מלשים טבעת על האצבע, למי ששם, לא משתנה כלום בחיים. יש 2 נקודות שינוי בחיי זוג - מעבר למגורים משותפים וילדים.

 

זה כמובן לא אומר שאתה צריך לרוץ לרבנות כי ככה ההורים שלה אמרו, פשוט קצת פרופורציות.

 

דברי חכמה (כי זה בדיוק מה שאני חושב).

 

לפני שעברתם לגור ביחד ולפני שיש ילדים, זה משחק בכאילו, גם אם שמים טבעת.

 

מצד שני, בעולם המסורתי הנורמות שונות.

 

אני רק יכול לאמר לך, שבניגוד לדעה הרווחת, נישואים זו החלטה הפיכה. גם מגורים משותפים. רק ילדים זו החלטה לא הפיכה...

[עידן ו]

עד היום לא היה לחץ מצידה, לפחות לא משהו שהרגשתי.

אבל נראה לי שלא מן הנמנע שהלחץ הזה יגיע ברגע שאחותה התארסה והוא רק יתחזק ברגע שהיא גם תינשא.

בכל אופן- החלטתי שאני לא הולך להיות מושפע מהלחץ הזה, הבחירה תיהיה בידיים שלה בלבד, היא תצטרך ללכת לפי מה שאני אומר ללא דיון ופשרה וזה אומר: לסיים לימודים ולמצוא עבודה. פשוט ככה, שחור ולבן! כן אני יודע שזה נשמע קצת איגואיסטי ולא מתחשב אבל ככה זה מרגיש לי.

עם כל האהבה שלי אלייה, אני חושב שכל צעד אחר יהיה שגוי, אז נחיה עם העיניים של הקהילה מסביב שיגידו שאין זה מכובד שהאחות הצעירה נישאה קודם.

בחילוניות אין את הדברים האלו, מה גם ששנה וקצת עם מישהי זה ממש לא הרבה אצל חילוניים

ועוד לא גרנו ביחד, אני מכיר אותה רק מההוואי של אורח\אורחת

אין לי מושג איך זה לחיות איתה וגם לה אין מושג איך זה לחיות איתי (מישהו אמר אופנוע בחדר שינה?)

בקיצור ולעניין, המסלול שלי מואר וברור לי, אני אשתדל להעביר אותו בצורה כמה שיותר ברורה גם לצדדים האחרים הנוגעים בדבר.

עד אז, לילה טוב אמיגוס.

 

בהודעה שרשמת אני מבין את הצד שלך, עצרת רגע כדי להסתכל על הצד של החברה שלך במשך שנה וחצי?

אתה מודע למשמעות והסיכון שהיא לוקחת בשבילך עצם דחיית "התקדמות הקשר שלכם"?

אני לא בא מעולם דתי, יחד עם זאת יש לי קירבה לנושא ואף יצאתי עם בחורה ממשפחה חרדית במשך תקופה לא קצרה.

כמו שאמרתי אני אכן מבין אותך מבחינת הדחייה אבל תחשוב רגע מה קורה מבחינתה, האם יש כאן התחייבות מסויימת מצידך שכן תאסוף אותה אליך בסוף תקופת הביניים הזאת? מה יהיה אם היא תישאר לבד כי תחליט עוד שנה + שלא מתאים לך הקשר שלכם. הרי המשמעות היא שהיא מוכרת איתך בציבור (מבחינת העולם הדתי) ושלא התחתנה, והנה אחותה כבר עם ילדים... היא טכנית תיהיה "שרופה" מבחינת שידוכים וכדומה בגיל מאוחר יותר.

 

אתה צריך לעשות טוב מאוד חושבים עם עצמך ולראות לאיזה כיוון אתה לוקח את הקשר הזה ונותן תשובות בהקדם, נכנסת לעולם שהוא שונה מהעולם החילוני אותו אנו מכירים, אתה לא יכול לנטרל אותו כלא היה ולהחליט שמהיום הקשר יתנהל לפי החליל שלך, זה לא יחזיק מעמד בטווח הארוך.

 

כמה שזה נשמע כואב - אם לא מתאים לך להתחתן כרגע אך ידוע לך שאותה אתה רוצה, תראה נכונות למשפחה ותתארס, אם לא נפל לך האסימון עד עכשיו אז תחתוך את זה כל עוד אתה מזיק כמה שפחות

אתה מתסכל את המשפחה שלה שמצטיירת בעיני הציבור החרדי בצורה לא טובה (פרימיטיביים אך כך זה עובד) וכאשר אתה מתסכל את משפחתה טבעי שהריקושטים עפים אליה

 

 

ישה - יש לך מקום לעוד נכד? אני מחפש מורה דרך רוחני, אני מבטיח לכלכל את עצמי ולא לדרוש תחזוקה יתרה, רק הכוונה

[רוכב בודד]

דברי חכמה (כי זה בדיוק מה שאני חושב).

לפני שעברתם לגור ביחד ולפני שיש ילדים, זה משחק בכאילו, גם אם שמים טבעת.

 

לא נכון ! לא נכון ! לא נכון!

מסגרת נישואין ברבנות יוצרת מחוייביות של הגבר כלפי האשה, ולא בהדדיות להיפך. נישואין אזרחיים נתנים לתמרון מסויים במחוייבות, אבל עדיין אין שיוויון.

המחוייבות לחיים ביחד, הדדיות, הקשבה, שינוי הרגלים, ויתורים, קשרי משפחה - היא שינוי גדול באורח החיים היומיומי.

לא כאילו, באמת וכל הזמן.

אם החיים המשותפים מתנהלים יפה ובהבנה הדדית - הכל יהיה יפה ונחמד. גם אם חלילה יהיה פירוד. אבל אם לא... הלכו לכם כמה שנים מהחיים והרבה משאבים, מסוגים שונים.

סטטיסטית 40% מהזוגות מתגרשים, ויש עוד הרבה שהיו רוצים, ככה שצריך לשקלל בכל התמונה.

תכנסו קצת לפורום אודות גירושין או תשאלו עו"ד בתחום. תופתעו לרעה, וחבל להיווכח בזה במציאות. יהיה קשה יקררררר.

[מיכו]

ישה, אני לא מבין איך אתה אומר בקלות שחתונה לא מפריעה ללימודים. אני סטודנט כבר כמה שנים וראיתי המון סטודנטים סביבי שמתחתנים ואין כזה דבר שזה לא מפריע. זה מפריע המון וזה גורם ללחץ, לחוסר הצלחה והארכת התואר וזה עבור החתן שמתכננים לו את החתונה והוא רק צריך להגיע, תחשוב על הכלה!

זה גם הפריע לסטודנטים שהתחתנו בחופשת סמסטר או בתחילת הסמסטר שאחרי החופש.

 

קראתי איפשהו (ולצערי לא מצאתי לצורך הוכחה) שהסיבה הראשית לזוגות שהתגרשו היא בגלל שהם חיו ביחד לפני החתונה, דבר שגרם לכך שאתה מכיר את בן/בת הזוג שלך לפני החתונה במגורים המשותפים ואחרי החתונה משתנים (כי ככה זה) ואז יש את ההבדלים של לפני ואחרי שלא מוכנים לקבל ולא מבינים למה הדברים השתנו. לעומת מצב שבו מתחתנים ורק אז נכנסים לגור יחד ולומדים להכיר אחד את השניה ולהתפתח יחד מבלי שיש התייחסות למצב הקודם שהיה (אולי) טוב יותר.

 

אני בעצמי נכנסתי לדירה יחד עם בת זוגתי והחלטתי שלא מתאים לי וחתכתי, אבל זה מה שאומרים ויש בזה הגיון לא?

[ישה]

נכון שחתונה היום זו הפקה של יום העצמאות כולל זיקוקי דינור מטס מסוקים ועוד. במגזר הדתי הדברים לא מתנהלים בדיוק כך.

 

בכל אופן במקום לתאם פגישות , נסיעות אל ו מבית הנערה , בני הזוג גרים בדירה אחת אליה הם באים כל אחד בסיום עיסוקיו היומיים .

 

למה צריך להיות שוני עם נישואין או ללא נישואין, בכל הקשור ללימודיה או לעבודת "המוזיקאי".

 

אולי דווקא הורי הכלה ישמחו לעזור לזוג הצעיר בהוצאות היוםיום.

 

לכן כפי שכתבתי הבחור לא סגור על עצמו ועל רצונו להתחתן עם אותה בחורה ( וזה בסדר ) בניגוד גמור למה שכתב בהודעתו הראשונה, ולכן מחפש לו "תירוצים" שאותי לפחות לא משכנעים..

 

בוא נתאר מצב אחר שהוא לא המקרה שבו אנו דנים כאן.

 

הבחור גר בדירה שכורה הבחורה גרה בדירה שכורה , מתאחדים , מוותרים על דירה אחת , ההוצאות רק על דירה אחת . יש חיסכון ? ודאי שיש.

 

ואני יכול להוסיף כי מנסיוני התחתנתי תוך כדי לימודי (בחופש בין שתי שנות לימוד ) ולא ראיתי כי זה הפריע לי בלימודים נהפוך הוא.

[sperial]

מבחינת הפרעה ללימודים - היו בחורות שלמדו אתי ופרשו בגלל נישואין, אבל היה גם זוג אשר לא רק התחתן תוך הלימודים אלא ניגש למבחן הגדול ביותר בסדרת מבחני הגמר יום לאחר ברית המילה של בנו הבכור. למותר לציין כי שני בני הזוג עברו את המבחן (הענק, באמת) בהצלחה.

 

מבחינת ארגון חתונה - עשיתי זאת בלי שמקום העבודה ידעו דבר. למעשה באותה יחידה, שרצה בה הרבה מאוד רכילות, כלל לא קלטו שיש שלי בת זוג עמה אני מתגורר כבר מספר חודשים. מבחינתי הדבר מראה שאפשר להפריד באופן מוחלט בין העניינים הפרטיים לבין ענייני העבודה, בלי לפגוע באף אחד מהם.

 

לגבי המקרה המדובר בשרשור זה - דובר על כך שמדובר שהאשה היא בת למשפחה דתית, אבל במונח "דתי" יש ספקטרום רחב - החל בחרדים קיצוניים המפרידים לחלוטין גברים ונשים, וכלה במתונים שלא רק שאינם רואים פסול במגורים משותפים לפני החתונה, אלא אף מאפשרים לעשות זאת בביתם. התיחסות משפחתה של בת הזוג המדוברת אינה מענייננו אבל בהחלט משמעותית להחלטותיו של בן הזוג.

[wil]

sperial - אלו שפרשו בגלל נישואין כנראה היו בלימודים כדי למצוא חתן.

ברגע שסימנו V על המשבצת הזו אין שום טעם לבזבז זמן דלק ושכר לימוד על המשך הלימודים...

[ישה]

זה נכון רק לגבי אלה שלמדו בחוג לחופולוגיה

[falou]

לא נכון ! לא נכון ! לא נכון!

מסגרת נישואין ברבנות יוצרת מחוייביות של הגבר כלפי האשה, ולא בהדדיות להיפך.

 

העצה היתה מבחינת מערכת היחסים, לא מבחינת החוזה הכלכלי. מבחינת ממון - שיעשו הסכם ממון קודם לנישואין.

אישית, אין שום סיכוי שאני אעשה איזשהו צעד בחיים שיוביל אותי לדרוך ברבנות,אבל זה לא רלוונטי לפותח השרשור.

[vadim6385]

אשמח לכל טיפ

בבקשה (תקשיב לפזמון):

 

http://www.youtube.com/watch?v=geHLdg_VNww דרך יוטיוב

 

תגיד לחברה שלך שזה או אתה או המשפחה שלה, ושהמשפחה בעדיפות עליונה. ואז כנס לגולף שלך, ותברח כמה שיותר רחוק, כי אישה כועסת זה יותר גרוע מהאיש השמן והילד הקטן ביחד..

לוחצים עליך להתחתן? שום דבר טוב לא ייצא מחתונה כזאת, וכדאי מאוד שתשים קץ למערכת היחסים הזאת כבר מעכשיו, כי התפוח לא נופל רחוק מהעץ.

[bagira]

 

ואני יכול להוסיף כי מנסיוני התחתנתי תוך כדי לימודי (בחופש בין שתי שנות לימוד ) ולא ראיתי כי זה הפריע לי בלימודים נהפוך הוא.

 

 

אתה משווה את הזמנים בימי הביניים להיום?

[RK]

לא נכון ! לא נכון ! לא נכון!

מסגרת נישואין ברבנות יוצרת מחוייביות של הגבר כלפי האשה, ולא בהדדיות להיפך. נישואין אזרחיים נתנים לתמרון מסויים במחוייבות, אבל עדיין אין שיוויון.

המחוייבות לחיים ביחד, הדדיות, הקשבה, שינוי הרגלים, ויתורים, קשרי משפחה - היא שינוי גדול באורח החיים היומיומי.

לא כאילו, באמת וכל הזמן.

אם החיים המשותפים מתנהלים יפה ובהבנה הדדית - הכל יהיה יפה ונחמד. גם אם חלילה יהיה פירוד. אבל אם לא... הלכו לכם כמה שנים מהחיים והרבה משאבים, מסוגים שונים.

סטטיסטית 40% מהזוגות מתגרשים, ויש עוד הרבה שהיו רוצים, ככה שצריך לשקלל בכל התמונה.

תכנסו קצת לפורום אודות גירושין או תשאלו עו"ד בתחום. תופתעו לרעה, וחבל להיווכח בזה במציאות. יהיה קשה יקררררר.

 

אם אתה חושב שמגורים משותפים וניהול משק בית משותף ללא חתונה ברבנות לא יוצרים מחויבות כלכלית - אתה טועה ובגדול. כמו שאמרת בעצמך - תשאל עו"ד בתחום.

 

מעבר לכך - המחויבות לחיים ביחד, ההדדיות, ההקשבה, שינוי ההרגלים הויתורים וכל מה שמנית מגיעים בדיוק בשלב בו עוברים לגור יחדיו ואוי לאותו זוג שצריך ספח עם רישום שונה בת.ז. בשביל זה. אם הפחד מגירושין או, יותר גרוע, מהפרוצדורה, הוא שמחזיק זוג ב"מחוייבות" - גרוע שבעתיים.

[sperial]

אישית, אין שום סיכוי שאני אעשה איזשהו צעד בחיים שיוביל אותי לדרוך ברבנות,אבל זה לא רלוונטי לפותח השרשור.

 

אתה לא מכיר נשים. יום אחד תלכד ברשת, ואם היא תהיה חשובה לך והרבנות להיה חשובה לה תשמח להצטרף אליה אפילו לרבנות.