התיישנתי במיקרו-משאית

[YaronNahum]

מקורות בפרצופספר מוסרים על

 

התפתחות בלתי צפויה בעלילה ...

[Yishay]

גברוש היקר

שמועה מסתובבת בנושא שיפור או שינוי התנאים , אולי אפילו קיבוץ חדש.

ירון כתב על זה לפני.

אל תדאג , טבען של שמועות הוא לחלוף ולהעלם , מין רעש רגעי כזה והופ...חזרה לשגרה.

שמור על מקומך הטבעי , מרבדיי הדשא בכיכרות של אוריהודה.

 

אההה - מישהוא ראה אולי את שלומי ?

 

ישי

[borsood]

בטח הנשמה עלתה עליו, שלפה את ציפרניה הענוגות ומימשה את איומיה

[השושנים]

אוי האימה...

[honda cx500]

שלום חברים,

 

זהו, תם ונשלם. אני לא מאמין שאני כותב את הפוסט הזה. הלב שלי בוכה אבל הנשמה שגרה איתי בבית שמחה......

 

כפי שרמזו ירון וישי, לפני כעשרה ימים, ברגע של חולשה ועל מנת להפיס את דעתה של הנשמה, פירסמתי פוסט בפורום אספנות בפייסבוק עם תמונות של גברוש לאחר הטסט. אותן תמונות שפירסמתי כאן. כל כך הייתי גאה בקיבוצניק שלי עד שרציתי לשתף את כולם בחוויה, גם כאלה שאינם חברים בקארספורום. הנשמה שראתה אותי כותב את הפוסט, ציינה כי יהיה נחמד אם אכתוב שהוא למכירה. לא שהיא מאמינה שמישהו אכן יקנה את הקיבוצניק החביב (או בלשונה - מי הטיפש שיקנה את גוש החלודה המקרטע שניסה להתנקש בחייה), ואני כאמור באווירה של רצון טוב אכן רשמתי שהקיבוצניק למכירה.

 

תאמינו לי, חלפו פחות מ-24 שעות ונוצר קשר עם אדם שהצהיר שהוא מעוניין ברכב ומבחינתו העניין סגור. ניסיתי להסביר לו שמדובר בבדיחה, שהמחיר המבוקש מוגזם, שהרכב לא שווה ונראה יפה רק בתמונות, שיש חלודה, שצריך להשקיע על הרכב ים של כסף וכלום, נאדה, הבן אדם עקשן כפרד. בצר לי פניתי אל ההיגיון שלו וניסיתי את הטיעונים של הנשמה - בשביל מה הוא צריך כזה גוש חלודה מקרטעת. גם זה לא עזר. שלפתי את הקלף האחרון ואמרתי לו שמדובר בקיבוצניק ולא בעירוני, ושיש לו מצבי רוח, והוא אפילו מזמזם את "ים השיבולים" כל הזמן. גם זה לא עזר.

 

ניתקתי את הנייד. לא עניתי לשיחות שלו. אבל הגבר עקשן. התקשר כל יום ורצה להגיע לסגור עניין. מרחתי אותו שיש לי עבודה, שיש טקסים ויום זכרון, שיש חג שצריך לשרוף בו בשר וכלום, האיש לא קולט, פשוט קשה.

 

בסוף נשברתי. לא האמנתי שהוא רציני ואמרתי לו תגיע.

 

היום הגיע האיש, ניגש אל גברוש, עשה היכרות נימוסית ומיד החל לנהוג בו כאילו הם חברים מחדר הילדים בקיבוץ. בתום הנסיעה בה גברוש באמת ניסה להיות נחמד, שלף האיש מעטפה עם הסכום המבוקש, התווכח רק בשביל הנימוסיות של העניין כדי שגברוש יחוש מחוזר, לקח אותי לעשות העברת בעלות, ולפני שהבנתי מי נגד מי יצא גברוש בשמחה ובששון אל ביתו החדש.

 

ואני? אני מרוסק. הנשמה מאושרת ואפילו הכינה לי ארוחת צהריים אבל למי יש חשק לאכול?

 

גברוש אהובי, קיבוצניק חביב ומצחיק שלי, רכב קטן אבל עם נשמה ענקית, מה אאחל לך? רק אושר ובריאות, שתזכה לשכבת צבע חדש ופחחות ראויה, שלעולם לא תסחוב משא כבד, שצמיגך יישארו מצוחצחים, שתמיד תקבל שמן איכותי ושתמיד תמיד יאהבו אותך כמוני.

 

כפי שאמרתי, תם ונשלם הסיפור על גברוש הקיבוצניק שלי.

 

אבל הסירו דאגה מליבכם. עדיין לא העליתי על הכתב את המשך קורותיו של ולנטינו, הפנטיק האדום, הנסיך האיטלקי המפונק שלי, חלום גיל 16 שאני זוכה להגשימו בימים אלה.

 

אז זהו זה חברים. נשתמע בסיפור הבא ועם גוש החלודה הבא.

 

שבת שלום.

 

שלומי

[לירוי1]

סיפור עצוב.

[orenuchx]

צריך גם לדעת לשחרר בחיים.

שהיה במזל טוב , אני משוכנע שתדע למלא את החסר בבוא היום.

 

אורן

[nimrodz0]

[nimrodz0]

היי שלומי, לא יודע אם תזכור, בזמנו מצאתי לך איזה תורם איברים לדרבי שלך... המון זמן לא הייתי פה בפורום, גם לי יש מיקו רק יותר ישנה... הרכב עומד אצלי כמה שנים ולא מצליח למצוא זמן לעבוד עליו ((... כנראה שלא תהיה ברירה וגם אני אמכור בסוף ,כואב לי הלב שהוא עומד ככה..

[Focus 04]

ברמת השרון יש סובארית משא (מושבתת שנים רבות) כמו הרכב הירוק לפרטים שלח הודעה פרטית

[orenuchx]

תחילה אספר לכם על הכבישים. ראש העיר שלנו ירום הודו, טורח לאחל לנתינים שלו ברכת חג שמח בכל פינת רחוב על גבי שלט חוצות ענק שעליו מתנוססת בהדרת כבוד תמונתו, מה שמזכיר את ימיו היפים של חאפז אל אסד האב יימח שמו, או את בנו דמוי החרק שהלוואי וייזכה לאירוח בצל קורתם של אחינו מדעא"ש. היות וכל התקציב מופנה לברכות חג מחממות לב הרי שלא נותר תקציב לסלילת דרכים, וכך מורכבים הכבישים בעירנו מהרבה בורות, עוד יותר הרבה פסי האטה בגובה של תלולית ממוצעת לרכיבת מוטוקרוס, ובין לבין פזורים חצץ ושאריות אספלט.

 

 

 

עכשיו אין גברוש ואין "ראש העיר"

 

עצוב שם באור יהודה...