התיישנתי במיקרו-משאית

[honda cx500]

שלום חברים,

 

שוב, כתמיד, תודה על הפירגון.

 

לצערי, אין לי משהו חדש לעדכן על גברוש. הביטוח שעשיתי עבורו היה לחודש בלבד, ותוקפו פג בתאריך 1/3/11. כרגע גברוש עומד מנומנם ומובטל בחניה ואני מניע אותו מדי פעם ומוציא אותו לסיבוב קצר ברחוב כדי שלא יסתמו לו דרכי הנשימה. אני מניח שאשוב להתעסק איתו לקראת פסח כי אז מזג האויר יהיה נוח יותר, יהיה חופש מהעבודה ואולי גם יהיה קצת כסף פנוי עבורו.

 

בינתיים חזרתי לשיפוץ של נסיך 3 אבל זה כבר עניין לשרשור האחר שלי.

 

ובינתיים, סיפור קצר על נשמה, הקורבן הצמוד שלה ועל גברוש אחד.

 

ובכן, אני שמח לבשר לכם שהשבוע מנעתי השתתלטות עויינת על "פרנקו נתיבי תובלה בע"מ" (זה שם החברה הדמיוני שגברוש משמש בה כמוביל העיקרי והיחיד ....).

 

באחד האמשים כמו שכותב הגדול מכולם , אפרים קישון ז"ל, בעודי לוגם נס קפה דלוח בתום יום עבודה משמים, פונה אלי הנשמה בקול קטן ומתוק (שמיד מעיר את כל האזעקות המובנות אצלי בראש) ושואלת כלאחר יד אם יש אפשרות שאמכור לה את גברוש. לאחר שסיימתי להשתנק, להיחנק, להתעטש ולנגב את הדמעות ואת הנס-קפה מהספה, שאלתי בקול צרוד משהו לפשר השאלה. הנשמה כלל לא התבלבלה והסבירה לי בהגיון רב כי מאחר שהיא קיבלה בונוס בעבודה, היא רוצה להשקיע אותו במשהו מעניין ולא שגרתי וגברוש נראה פתרון הולם לצרכי ההשקעה שלה. מיד שכחתי מגברוש ושאלתי למה לא נודע לי על הבונוס האמור בזמן אמת למשל? הנשמה ענתה שכמו שאני לא טורח לעדכן אותה על הרכישות שלי (או כדבריה - "הפיגועים הכלכליים שאני גורם לה"), היא לא חשה שום חובה לעדכן אותי בהכנסותיה. אכן, מילים כדורבנות, עלתה התלמידה על המורה לתיכמונים והתחמקויות (אני.....)

 

איך נתאר את זה בעדינות? אין לי מספיק מילים. היטיב ממני לתאר את המצב שדר הספורט זוהיר בהלול שאמר את המשפט המיתוגי "יא יאלוהים!!!!!".

 

אני, שמכרי טוענים שאני מעט איטי בחשיבה, נוח לבריות, לא מפחיד ילדים ותמיד מכבד זקנים, התהפך לי הראש תוך שניה. הנשמה דווקא לא התרגשה מהצרחות ונינופי הידיים הקדחתניים שלי, והתעקשה להמשיך ולהתעניין על רכישתו של גברוש - "אפילו במחיר גבוה ממה שקנית אותו, הנה, אני נותנת לך להרוויח על הגרוטאה" כדבריה.

האמת, כאשר נרגעתי מעט תהיתי למה מגיע לי כל הטוב הזה ושאלתי את הנשמה לפשר הרצון הפתאומי להיות בעלים של ערימת ברזל חלודה. בלי להתבלבל היא ענתה לי שהיא מתכוונת להרוויח מכך. היא תגרוט את גברוש, תקבל את הכסף שהשקיעה בחזרה, וגם תמנע ממני לבזבז על גברוש סכומים נוספים בעתיד. חייבים לומר, אומנם אין לנשמה לב מוטורי אוהב אבל בהחלט יש לה ראש כלכלי והיא מכירה את בעלה לא רע.....

 

סירבתי בנימוס להצעת הרכש העויינת, עידכנתי את הנשמה שעכשיו כאשר אני יודע שיש בונוס בבנק, החיים יהיו יפים יותר וגם גברוש יהיה יפה יותר.....נו, הפצעים נפתחו מחדש, בחדר המיון הפנו אותי למיטה הקבועה ששמורה לי, ואני מחלים היטב מההתפוצצות האחרונה.

 

אז זהו, זה סיפור קטן "על הדרך" על הנשמה ועל זה שחי איתה וגם על גברוש. מקווה שתהנו.

 

שלומי

[asaf572]

כבר כתבתי שאתה ע נ ק ?

[גרצמן]

כבר כתבתי שאתה ע נ ק ?

 

+1

[orenuchx]

שלומי - אתה מלך!

חברי לעבודה רצו לאשפז אותי למשמע פרץ הצחוק שבקע משולחני עת קראתי את העידכון האחרון...

[דודי הדייג]

שמע שלומי,

אתה נותן כ"כ הרבה עדנה לערבים שלי ליד המחשב ,בו בעת אני מנהל פורום אחד בענייני דייג,עונה לבנותי על שאלות כאלו או אחרות ומקבל בזיו פני את נשמתי שלי שחזרה הרגע מעבודתה, שגם לה יש אי אלו מחשבות כלכליות עם הכשרה וגאונות אנטי דייג ואנטי מוטורית(ולאחרונה אנטי סובארו זללנית דלק שלי) והיא הסיבה לאי התחלת פרוייקט שיפוץ כהלכתו.

אז תודה רבה לך על סגנון הכתיבה המהוקצע להפליא,צחוק אמיתי ושופע לעת ערב כי את אמרות הכנף שלך וסיפורי הנשמה אני לא מפספס!

יישר כח איש יקר ואני מקווה שפסח יגיע במהרה ולא ימצאו אי אלו תוכניות לבונוס של נשמתך(גם נשמתי קיבלה בונוס-צחוק הגורל)

LIKE בגדול ובענק!

יאללה בשמחות!

[אומי5]

תמכור לה, כשהיא תגיע למשרד הרישוי כדי לבצע הליך גריטה היא תגלה שהיא חייבת להיות הבעלים של האוטו שנה וחצי.

ז"א שעד שהיא תוכל לגרוט ( אם יאריכו את ה"מבצע") היא תהייה חייבת לעבור טסטים, והיא בטח תמכור לך בחזרה מהר מאוד, אולי אפילו תרוויח עליה.

[העכביש]

לפני שאתה משפץ את גברוש, עדיף שתשפץ את ה"נשמה".

[simon377]

זה היה יכול לעזור אם גברוש היה מצהיר מראש על כוונותיו כמו נשמתך.

משהו בסגנון "מה דעתך שנעלה לצפון הרחוק?"

אתה, אחרי הפגנת ההתלהבות, תשאל "למה"?

והוא יענה לך "אני מתכנן כמה חלודות בקרוב, היה נחמד אם תקח אותי לפחח שיסתום לי את החורים"

 

שמע, עדיין לא העלית יותר מדי "בשר" בשיפוצים (אני מקווה שזה רק עדיין) אבל אם אתה משפץ כמו שאתה מספר, התוצאה הולכת להיות מפתיעה.:mm_yeah:

[asaf572]

זה היה יכול לעזור אם גברוש היה מצהיר מראש על כוונותיו כמו נשמתך.

משהו בסגנון "מה דעתך שנעלה לצפון הרחוק?"

אתה, אחרי הפגנת ההתלהבות, תשאל "למה"?

והוא יענה לך "אני מתכנן כמה חלודות בקרוב, היה נחמד אם תקח אותי לפחח שיסתום לי את החורים"

 

שמע, עדיין לא העלית יותר מדי "בשר" בשיפוצים (אני מקווה שזה רק עדיין) אבל אם אתה משפץ כמו שאתה מספר, התוצאה הולכת להיות מפתיעה.:mm_yeah:

 

אם תפתח את יומן השיפוץ של הדרבי תראה הרבה בשר.

[honda cx500]

שלום חברים,

 

חלפו כמעט חמישה חודשים מאז נסיעתו האחרונה של גברוש. את הזמן שחלף הוא בילה במנוחה אמיתית מהחיים, כאשר מדי סוף שבוע הוא מתעורר לכמה דקות, מותח איברים ומגרגר במנוע, ומיד חוזר למנוחתו.

 

הזמן שחלף היטיב גם עם הנשמה שתחיה לנצח (מי ייתן וזה יהיה בשלווה ונחת ורחוק ממני.....), והיא שכחה לחלוטין מקיומו. גם חשבון הבנק שלי החל להתאושש מעט לאחר כל המכות שהנחתתי עליו בשנה האחרונה ומנהל הבנק הפך ידידותי יותר וכבר לא שולח לי הודעות נזעמות או לחילופין הצעות מפתות להלוואות בריבית נשך ממש אטרקטיבית.....

 

ואני? אני עמדתי בוש ונכלם, מביט בגברוש יקירי בשנתו הארוכה, תוך ציפייה לימים אופטימיים יותר. הזמן חלף ואני התעסקתי מעט עם 3 הנסיכים שלי (3 הדרבים מהשרשור האחר שלי), ותיכננתי את השיקום של גברוש

 

סופה של כל המתנה להגיע לקיצה. ביום שישי האחרון חודש הביטוח, ובהתאם להמלצתו החמה של אסף כהן, העירותי במוצ"ש את גברוש מתרדמתו ולהפתעתו הרבה שמנו פעמינו לקליניקה של פרופסור בני לוי, מומחה בעל שם לבעיות פנימיות. גברוש, שלא חשד בכלום, טירטר בעליזות כל הדרך, שמח על ההזדמנות לשייף את גלגליו לאחר שנת החורף הארוכה שלו. למען האמת, גם אני נהניתי לא מעט. יש משהו ממכר בנסיעה בגברוש, שהיא רועשת, קופצנית, לא נוחה, חמה, ובקיצור – נסיעה מדהימה וכיפית לחובב גרוטאות שכמוני.

 

כאשר הגענו, הכניס הפרופסור את גברוש לקליניקה לאבחון ראשוני לקראת הטיפול. מובן מאליו שלאחר כל השנים בהן שהה גברוש בקיבוץ ובהן הוא זכה לטיפול לקוי במקרה הטוב, או כלל לא טופל במקרה הרע, ידעתי שיש צורך בדיאגנוזה מדוייקת ומקיפה וביישור קו מכאני רציני על מנת להשיב לגברוש את נעוריו וכוחו, וזו הסיבה שבחרתי בפרופסור בעל שם וידע נרחב כמו בני לטיפול בגברוש.

 

נפרדתי ממנו (מגברוש, לא מבני....) בהרבה אהבה ותוך הבטחה שאבוא לבקר במהלך הטיפול, ולחשתי לו שלא יפחד מפרופסור לוי שידוע ברמת ההקפדה והעומק שהוא מקדיש לכל טיפול. זה אולי יכאב אבל כדי להיות בריא ויפה צריך לסבול.....

 

אז מה היה לנו שם???? או כמו ש -simon377 שאל – כמה "בשר" היה עד כה?

 

הרשימה ארוכה כאורך הגלות. מאחר ואי אפשר לחשוד בי חלילה בהבה טכנית כל שהיא, או הבנה בכלל של כל מה שהפרופסור סיפר לי אני אתאר בגדול את מה שראיתי והבנתי, ובני הבטיח להשלים בהודעת המשך + תמונות. אז ככה, הגלגלים פורקו (כולל הרזרבי), הג'אנטים נשלחו אחר כבוד לניקוי חול וצביעה, והולבשו בצמיגים חדשים ואיכותיים. גם בית המצבר פורק "על הדרך" ונשלח לניקוי חול וצבע, והוחלפו החוטים המחברים בין המצבר לבין המנוע. מייסבי גלגלים גמורים הוחלפו בחדשים, הוכנסו מצתים מקוריים במקום מצתים לא מתאימים, הוחלפו שמנים, חגורות, פלטינות, קבלים וכו'. לראות את הפרופסור בחדר הניתוח זו חוויה. הוא מרחף מסביב לגברוש, בצמוד אליו עגלת ההחייאה עם כל מיני מכשירים וכלים שונים ומשונים, פה מבריג, שם מורח, מחזק, מפרק, והכל נקי מצוחצח ומסודר, פשוט קונצרט של איש אחד, שגם מקפיד לצלם ולתעד כל חלק וכל פעולה עבור אלבום שיפוץ למקרה שארצה להכין אחד כזה (ברור שאני רוצה, איזו שאלה).

 

לסיום, לקח הפרופסור את הפציינט לעבור טסט חצי-שנתי, והחזיר אותו לידי לתקופת החלמה. הנסיעה הביתה היתה שונה לחלוטין, לא יודע איך להסביר את זה בדיוק. זה לא שגברוש הפך למפלצת כביש או לפרארי, אבל הנסיעה חלקה יותר, פחות מאומצת, נעימה יותר, ומהירה יותר (נו, מהיר זה מושג יחסי אצל גברוש). כמו תמיד בכל נסיעה, גם הפעם לא נפקד מקומם של החיוכים של נהגים ברמזורים, הציפצופים ונפנופי היד אל האטרקציה הקטנה שנקראת גברוש. אין מה לעשות, הקיבוצניק לשעבר משדר תום ופשטות שקשה למצוא במקומותינו, מעין טוב לב כזה, ואי אפשר שלא להגיב אליו בחיוך.

 

לסיכום, אפשר לומר בביטחון שיישור הקו המכאני הראשוני הסתיים בהצלחה והפציינט עובר ממצב מכאני קריטי, למצב קשה אך יציב ואפשר לומר שכבר לא נשקפת סכנה לחייו. לדבריו של בני, רצוי וכדאי להמשיך ביישור הקו המכאני יותר לעומק, ובשלב הבא מתוכננת החלפת רצועת טיימינג, החלפת רינגים, טלטלים, פירוק ראש ועוד כל מיני מונחים שאני מניח שלרובכם הם מוכרים אבל עבורי מדובר בסינית למתקדמים. בנוסף, בני קבע כי אין כל דחיפות בנושא הפחחות כי החלודה במקומות הפגועים היא שטחית מאוד ולא רצינית, ולכן שלב הצבע ידחה עד לסיום יישור הקו המכאני כאשר יצטבר שנית ממון נוסף להמשך השיקום. מעבר לכך, עלו בי הרהורי כפירה לגבי צביעה כי אני חייב להודות שאני דווקא די מרוצה מהמראה המחוספס של גברוש, עם כל צלקות הקרב ושערות השיבה שצבר ביושר ובעבודה קשה במשך השנים.

 

אני כן מתכנן בטווח המיידי להעיף את הטייפ המקרטע שמותקן היום, ולהתקין במקומו רדיו מקורי של סובארו (תרומתו של אסף היקר), עם האנטנה המקורית, להחליף חגורות בטיחות, לחבר את המנורה המנותקת בתא המטען, לנסות ןלהשיג סוכך שמש לנוסע הימני, לשים מראה פנורמית לנהג, להחליף ריפודים, ועוד כל מיני פיצ'פקעס קטנים, שאת חלקם בני הבטיח לנסות ולהשיג עבורי.

דרך אגב, האם מישהו יודע האם ניתן להשיג כיסוי הגה כמו של פעם, כזה שמלפפים מסביבו חוט קשירה? או היכן ניתן להשיג תפוח הגה?

 

עקב השעה המאוחרת אתמול בה שבנו הביתה מהקליניקה, לא הספקתי לצלם תמונות עדכניות. ביקשתי מבני להעלות מספר תמונות של השיפוץ עם תיאור קצר. אני מקווה שהוא יעשה זאת בקרוב. אני מבטיח לצלם ולהעלות בקרוב תמונות מעניינות של הקיבוצניק המחדש את עלומיו, ככל הנראה בסוף השבוע לאחר שאעשה לו שטיפה וקירצוף יסודיים.

 

אז זהו לבינתיים. התלבטתי אם לכתוב כעת או להמתין עד שתהיינה לי תמונות, ובסוף לא יכולתי לחכות כדי לספר בגאווה רבה על גברוש שלי. אנא התאזרו במעט סבלנות וגם התמונות תגענה עם צילומי תקריב של הג'אנטים המהממים והגוז'ונים המעוצבים שבני הצמיד להם.

 

אשמח לשמוע תגובות.

 

שלומי

[צביקוש25]

תתחדש!

ליד מוסך דרך השטח זרוקה אחת כזאת נוספת עם מספר רישוי כמעט עוקב.

ואגב סובאריות, תראו מה ראיתי לפני שבועיים במוסך, סובארית ייבוא אישי.

 

 

בי"ח אסף הרופא רכש בזמנו כמה עשרות כאלה (מהדור החדש כמו שהעלית בצילום)

ויש בבני ברק כמה כאלה.

 

אני נהגתי בצבא די הרבה (חיל האוויר) בסובאריות היה רכב נהדר לדעתי .

היו כמה אנשי קבע שזה היה רכב צמוד שלהם .

[Simply Nuts]

שלומי, מה דעתך להגיע עם גברוש למפגש סובארו הקרוב? אנחנו מקיימים אותו ביום שישי הזה ביער המגינים.

[honda cx500]

היי ארז,

 

אפשרי בהחלט. ביטוח יש, גברוש במצב רוח קרבי, ואני בהחלט אשמח לחשוף אותו לחברים ולשמוע חוות דעת.

 

אני אומנם משוריין לשעות הבוקר של יום שישי לצורך העברת דירה (נשבע לך שאני לא מתבדח, מישהי מהמשפחה כבר שיריינה את גברוש ליום שישי בבוקר.....), אבל אם תיתן לי פרטים על שעה ומיקום אני אתאמץ להגיע, בהנחה שההובלה תסתיים באופן חיובי וגברוש ואני לא נמות באמצע.

 

אני רק מקווה שיער המגינים זה באיזור המרכז ושאין יותר מדי עליות או שבילי עפר בדרך אליו.

 

שלומי

[Simply Nuts]

שמח לשמוע שהבחור מבוקש , יער המגינים נמצא בערך כ 10 דקות נסיעה מצומת "רמלוד".

התכנון הוא להיפגש בכניסה ליער בסביבות 15:15 ומשם להמשיך ולהתמקם ליד מטוס שנמצא שם (יהיה צל).

הפרטים המלאים נמצאים כאן: לינק

[honda cx500]

שלום חברים,

 

זוכרים אותי??? לא יאומן איך שהזמן חולף לו. חלפו שלוש שנים ותשעה חודשים מאז עדכנתי לאחרונה את השרשור הזה.

שינויים רבים חלפו מאז יולי 2011 ועד היום, שינויים במדינה, שינויים בעבודה, שינויים בפורום ועוד. אינני יודע אם כל החברים שהגיבו בעבר על הרפתקאותי עם גברוש עדיין חברים בפורום, ואף אני האטתי את קצב הכתיבה מסיבות שונות.

 

אז קודם כל עדכון קטן, אני כאן, חי וקיים, וכך גם גברוש שלי. נכון, לא דיברנו תקופה ארוכה אבל זה באשמתי כמובן וחלילה לא באשמתו. המסכן קיבוצניק וכידוע לכם, אלה לא ממש יודעים לריב......

 

אז מה היה לנו? בואו נחזור קצת לאחור בציר הזמן.

 

אי שם בסוף חודש ינואר 2012 הסתיים תוקף הטסט של גברוש ואני החלטתי מסיבות תקציביות להוציאו לחופשה ללא תשלום עד אשר יגיע לגיל 30 ויכנס לסטטוס אספנות בשנת 2014. גברוש הועמד אחר כבוד בחנייה מקורה, נעטף בכיסוי חדש ומבריק, ננעל עם מנעול הגה עתיק יותר ממנו, וזהו, החל שלב ההמתנה ותשומת ליבי ניתנה לשני הפרוייקטים האחרים שלי – שיקום הדרבי ושיקום הפנטיק.

 

שנת 2014 הגיעה וחלפה, גברוש אומנם נכנס לקטגוריית אספנות, אבל לי כאמור היו ערימות חלודה אחרות שהצריכו את תשומת ליבי ואת שארית ממוני, וכך נותר לו גברוש עומד גלמוד ומכוסה בחנייה, כאשר מדי פעם אני מניע אותו עד אשר המצבר החזיר את נשמתו לאלוהי המצברים וגם ההתנעה השבועית פסקה.

 

לאורך התקופה הצלחתי להשלים חלקים חסרים או פגומים. כך נרכשו להן חגורות בטיחות מקוריות במצב נהדר שהותקנו במקום הישנות והבלויות, המנורה המנותקת בתא המטען חוברה והיא מאירה בעליצות, הותקן סוכך שמש מקורי במצב מעולה לנוסע הימני, הותקנה מראה פנורמית לנהג, מצית מקורי נמצא והוכנס אחר כבוד למקומו, ואפילו כיסוי הגה "של פעם" דמוי עור עם שרוך בצבע אפור נרכש.

 

כך חלף לו הזמן, ממשלות קמו ונפלו, נשיא נכנס לכלא וזה שאחריו הספיק גם הוא לסיים את תפקידו ולהתחלף, אביב ערבי בא לעולם, כיפת ברזל כיכבה בכותרות, דעאש הוקם (אני חושד שאלו קרובים של אישתי כי ההתנהלות שלהם מוכרת לי איך שהוא....), ורק גברוש המשיך לנום את שנת היופי שלו ועם הזמן הפך למרבה הבושה למחסן זמני לציוד מזדמן כגון נדנדה, מדפים, צמיגים, מיכל נפט וכיוצא בזה.

 

לפני מספר חודשים החלו לנקר בי הרהורי חרטה על היחס שאני נותן לקיבוצניק הגמלאי שלי. לא יפה חשבת לעצמי, ככה להתייחס אל לגבר כמו גברוש? הרהרתי בנושא זמן מה ובמקביל התחלתי לשים בצד מעט מצלצלים לצורך החזרתו של הגבר לכבישי ארצנו. את הרמז שעלי להחזירו לפעילות קיבלתי לפני מספר שבועות עת פגשתי במתחם "שוק-עתיק" את המומחה והאגדה בכבודו ובעצמו, בני לוי. מיד החלטתי שזה סימן מלמעלה לעשות מעשה וקבעתי עם בני להכניס את גברוש לטיפול ויישור קו כולל העברת טסט.

כדי שלא אחזור בי מהחלטתי הנחושה (יש לי נטייה כזו, לצאת בהכרזות ואז לסגת מהן בחינניות מבוהלת), מיד פצחתי בסידורים מנהליים שונים כגון רכישת מצבר חדש במקום הקודם שנפח את נשמתו, חידוש הרישיון ותשלום האגרה, ביטוח, הכנת לוחיות אספנות ועוד.

ביום שבת האחרון ירדתי אל החניה, הסרתי מגברוש את הכיסוי, והתחלתי במלאכת פינוי הגרוטאות שנערמו בו.

 

גברוש כמובן הופתע מאוד מהיוזמה שגיליתי לפתע פתאום לאחר כמעט 4 שנים בהן עמד בטל ממעש, ושאל לפשר מעשי. להלן תקציר השיחה שניהלנו בינינו:

 

אני – אהלן גבר מה קורה? הגיע הזמן לחזור לפעילות. יאללה, בוא נחבר מצבר ונניע אותך.

 

גברוש - נראה לך? כמעט 4 שנים אני לא שומע ממך, אתה לא מתייחס אלי, אני תקוע בחניון הזה עם מאזדות צעירות ואוטומטיות שלא מבינות כלום מהחיים שלהן, אין לי עם מי לדבר, והכי מעליב זה שהפכת אותי למחסן. תעשה לי טובה, תחזיר את הכיסוי ולך תתחנף אל המאזדה שלך, אני איתך סיימתי, לא מניע גם אם תקפוץ לי מעכשיו ועד מחר.

 

אני – היה בלאגן, לא היה כסף, האישה חפרה, היו הוצאות על האופנועים, היתה לי המון עבודה ותפקיד חדש, באמת שלא היה לי זמן אליך.

 

גברוש – זמן? אתה מתבכיין על זמן? שמעת אותי מתבכיין על זה שלקחת אותי מקיבוץ של מצביעי מרץ ומפלגת העבודה ותקעת אותי באור יהודה איפה שכולם מצביעים ליכוד במקרה הטוב, ואני בכיתי? שמעת ממני ציוץ? כלום, נאדה, מילה לא הוצאתי!!!! אני זרמתי איתך, אבל אתה הפכת אותי למחסן. סע חביבי, אני איתך גמרתי.

 

אני - אחי, חלאס, אוהב אותך. לא מתאים לך פוזה של פולניה זקנה. אתה בכלל יפני. בוא נפנק אותך אצל פרופסור בני לוי, תקבל יחס, תעבור טסט, נחליף לך שמן ונמלא אוויר, אפילו דלק תקבל וגם שטיפה עם סבון, ונפנה ממך את המחסן, אין אני איתך?

 

גברוש – לא מדבר איתך.

 

אני – די, מה אתה רוצה שאני אוריד לכאן את הנשמה? אתה יודע שהיא רוצה למכור אותך לגריטה. רק אני מגן עליך כבר למעלה מארבע שנים. תמשיך לסרב ואני ניגש לאינטרקום לסגור איתה עניין.

 

גברוש - למה ישר באיומים למה? עזוב אותך מהנשמה, תביא מצבר ואני מניע. תגיד, יהיה הרבה סבון בדלי של השטיפה שתכין לי? תשטוף לי גם את הארגז?

 

אני – ברור !!!!

 

ביום ראשון אחר הצהריים הגיע הגרר, גברוש דילג באופן עצמוני לחלוטין על גבו והפליג בדרכו אל הקליניקה של פרופסור לוי.

אתמול אחר הצהריים הודיעני כבוד הפרופסור כי גברוש סיים טיפול ועבר את הטסט בהצלחה, והוא כשיר לנוע בכבישי ארצנו בשנה הקרובה. אצתי רצתי מיד לאסוף את הגבר מהקליניקה, ויחד שבנו בשעת לילה מוקדמת אל החניה השמורה של גברוש.

 

מה אומר לכם? היתה חסרה לי החוויה הנוראית של הנהיגה בגברוש. הוא מקרקש ומקפץ, מטרטר וגונח, אבל מלא נשמה. ברמזורים בהם עצרתי לטשו בי נהגים מבטי תדהמה (או אולי אימה, אני לא ממש בטוח), בתחנת הדלק שוב הגבר היה אטרקציה של ממש, וכאשר צפרתי לגברת נחמדה שעמדה ברמזור וניהלה תכתובת מסועפת במכשיר הנייד שלה ולא שמה לב שהרמזור התחלף, בכלל הרגשתי שגברוש חזר לעניינים.

 

מה הלאה? לא יודע כרגע. גברוש ממש בסדר כמות שהוא. אין לי כוונה להשקיע בו שיפוץ לרמת תצוגה, לפחות לא בטווח הזמן המיידי. אני מניח שאסע בו בעיקר בסופי שבוע, אוביל בו עציצים ופרחים לאישתי (מי אמר שוחד?), מדי פעם אבקש ממנו לסחוב ערימות חלודה דו-גלגליות אחרות, אני מניח שאולי אגיע גם למפגש של סובארוהוליק כדי שהגבר ידבר עם בני עמו האחרים ולא ירגיש בודד, וזהו זה.

 

מקווה לצלם כמה תמונות בסוף השבוע ולהעלותן כדי לסגור מעגל.

 

שלומי