שתי הכרעות - זיכוי ממעבר באור אדום + מאי נתינת זכות קדימה

[kompy]

הכרעת דין

1.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו, ביום 9.6.2002 בשעה 08:15, שעה שנהג בכביש 4 צומת כפר מסריק, לא ציית לאור אדום ברמזור בכיוון נסיעתו, עבירה בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961.

 

2.הנאשם כפר בעובדות כתב האישום.

 

3.התביעה הביאה כעד מטעמה את השוטר רס"ר אפי לאו, עורך הדו"ח והגיש באמצעותו את הדו"ח וכך נכתב בדו"ח ת/1:

 

" ...הנ"ל נהג ברכבו מכיוון עכו לקריות, הנ"ל נהג בצומת כפר מסריק בנתיב המורה שמאלה בלבד לכיוון קיבוץ כפר מסריק. בצומת הופיע אור אדום לכל הנוסעים גם לפונים שמאלה וגם לנוסעים ישר. אני נעמדתי בנתיב השמאלי ללא כחולים. כמו כן, אני מבחין שהנהג יוצא באור אדום ורוצה לפנות שמאלה לתוך הקיבוץ. באותה עת הגיעה תנועה מכיוון דרום לצפון, הגיע רכב פרטי שהיה בנתיב השמאלי, ונאלץ לבלום ולעמוד סטטי ע"מ לאפשר לנהג לבצע את פנייתו מיד יצאתי אחרי הנהג באור אדום והוריתי לו לעצור בשולי הדרך..."

 

עפ"י הרישום בדו"ח הגיב הנאשם ואמר:

"...תעשה מה שאתה רוצה"

 

4.בחקירתו הנגדית עמד העד על דעתו שראה את הנאשם מבצע העבירה המיוחסת לו וטען, כי הנאשם החל לנסוע באור אדום.

 

5.מטעם הנאשם העיד הנאשם בעצמו.

הנאשם מסר, כי היה בדרכו לעבודה, הגיע לצומת וביקש לפנות לכיוון לכפר מסריק ולשם כך, עמד בנתיב שמאל, הבחין במראה בשוטר שנסע מאחוריו, השוטר היה ברכב שלישי. הנאשם התרגש וכאשר התחלף האור ברמזור לירוק, כבה הרכב. כאשר נדלק האוטו, אז התחלף הרמזור שוב לאדום והוא עמד. בשלב זה, הגיע אליו השוטר, ביקש לברר מדוע לא נסע באור ירוק, עצר את התנועה והורה לו לעצור בצד.

 

6.על מנת להרשיע נאשם בהליך פלילי על סמך עדות יחידה, עדות זו צריכה להיות מפורטת, בהירה ובעיקר נטולת ספקות.

 

במקרה שלפנינו, עדות השוטר אינה עונה אחר הקריטריונים האמורים. תחילה, השוטר העיד, כי היה יחד עמו שוטר נוסף בניידת אך שמו של שוטר זה לא הופיע ברשימת עדי התביעה ולא העיד מטעם המאשימה. מאחר והניידת היתה במצב של עצירה, לא היתה כל מניעה, כי שוטר זה יבחין בביצוע העבירה, ולרשום על כך מזכר. בפועל נראה, כי בידי התביעה היה עד תביעה אשר יכול היה להעיד על האירוע לגופו, ועד זה לא נזכר לא ב- ת/1 ולא בכתב האישום.

 

עפ"י ההלכה הפסוקה, אי הבאת עד רלוונטי משמעו שאין העד יכול לדבוק בגרסת המאשימה ואשר על כן, יש בכך כדי לעורר ספק באמיתות גירסת התביעה.

יתרה מזו, במהלך החקירה הנגדית עלה בידי הסניגורית לעורר תמיהות או סתירות שיש בהן כדי לפגוע באמינות גרסת התביעה.

 

7.במקרה דנן, מצאתי בדבריו הנחרצים של הנאשם משום ספק ממשי ביחס לנכונות גירסת התביעה. ספק שהנאשם יכול להנות ממנו.

לאור האמור לעיל, אני מחליט לזכות את הנאשם מחמת הספק.

 

ניתנה היום ג' באדר, תשס"ד (25 בפברואר 2004) במעמד הנוכחים.

 

יעקב בכר, שופט

[kompy]

ה כ ר ע ת – ד י ן

 

ה נ א ש ם ז כ א י ב ד י ן

 

 

 

הנאשם הובא לפני לדין על כך, שבעת שנהג את רכבו, במועד ובמקום הנקובים בכתב האישום, לא נתן זכות קדימה, לרכב אחר שהגיע מימינו. על פי מה שנטען בכתב האישום, בהכנסו לצומת, התקרב הנאשם קרבה מסוכנת לרכב השני, שנמנע מלתת לו זכות קדימה, על פי הוראות תמרור ב-36, שהיה מוצב ביציאה מהצומת. בישיבת ההקראה כפר הנאשם באישום.

 

 

בישיבת ההוכחות העידו עורך הדו"ח והנאשם. מתברר, כי הנאשם נצפה על ידי עורך הדו"ח, כשהוא נוסע מכיוון מזרח ברחוב יוחנן הסנדלר ופונה שמאלה - דרומה - לרחוב גלגלי הפלדה. עורך הדו"ח, שעמד במרחק המוערך על ידיו בכ-40 מ' ציין, כי הבחין שבעת שהנאשם פנה שמאלה, הגיח מכיוון צפון - מימינו של הנאשם - רכב ללימוד נהיגה ורכב זה, היה כאמור בקרבה מסוכנת לרכבו של הנאשם.

 

 

מאידך גרס הנאשם, כי ממרחק של כ-40 מ', לא יכול היה עורך הדו"ח להבחין במרחק שנוצר, בינו לבין הרכב השני. הנאשם טוען עוד, כי מהמרחק שבו ניצב עורך הדו"ח, אין הוא יכול לקבוע, כי נפל פגם בשיקול דעתו של הנאשם, כאשר החליט לצאת לדרכו מרחוב יוחנן הסנדלר, לרחוב גלגלי הפלדה. בעניין זה גורס הנאשם, כי הבחין ברכב ללימוד נהיגה והעריך, כי במהירות שהרכב ללימוד נהיגה נוסע, יש לו אפשרות להכנס לצומת, בלי ליצור סיכון למי מהנוסעי שני כלי הרכב.

 

 

התרשמתי באורח חיובי מהנאשם ומאישיותו ומטיעוניו ושוכנעתי, כי יש ממש בדבריו, שממרחק של 40 מ', אין אפשרות לקבוע, ששיקול הדעת שהפעיל הנאשם ביוצאו מהצומת, איננו נכון וכי יש לבכר, על פניו את שיקול דעתו של עורך הדו"ח.

 

 

אחר הדברים האלה, אני מזכה את הנאשם.

 

 

ניתנה והודעה היום יום ד', ג' באדר התשס"ד, 25/2/04

[fixxxer]

בקשר לקטע הראשון:

מה הכוונה שהשוטר לא הביא עד שהיה איתו? האם רושם הדו"ח צריך לרשום בקנס גם את השותף שהיה איותו או שמספיק להביא אותו למשפט, מבלי שהוא היה מוזכר בדו"ח?

[kompy]

כאשר במעמד רישום הדו"ח/הזמנה למשפט נוכח נציג חוק נוסף על רושם הדו"ח.

מוטלת חובה על נציג זה לרשום מזכר לאירוע, מזכר זה יכול לשמש את הצדדים(נאשם, תובע) במהלך המשפט, כמו כן יכול הנאשם לעמת בין עדות רושם הדו"ח לעד הנוסף וזאת ע"מ להטיל ספק בנכונות עדותו של הראשון.

 

אי רישום מזכר, אי הזכרת עד כזה פועל לטובת הנאשם, שכן לא סיפקו בידו את כל הראיות/עדויות ע"מ שיוכיח חפותו.

 

עמית

[20VT]

מצויין. המקרה הראשון נשמע ממש כמו ניצול סמכות של שוטר לרעה.

[AmiZ]

לא בדיוק.

אין חובה להביא את עדותו של כל אדם (לרבות איש חוק) שהיה נוכח, ואין מדובר בנזק ראייתי שגרמה המשטרה לנאשם.

אי-הבאת עד, שלכאורה יכול היה לסייע למשטרה בהוכחת גירסתה (במיוחד כאשר מדובר במצב של "מילה מול מילה" וכאשר העד הנוסף הינו שוטר, דהיינו נמצא "בשליטת" המשטרה), מקימה חזקה לפיה אם היה מובא העד - הוא היה מעיד לטובת הצד השני, דהיינו לטובת הנאשם.

התוצאה של החזקה הזו, הינה חיזוק עדות הנאשם, ולפיכך הוא זוכה מאשמה לא בהעדר אשמה, אלא מחמת הספק.

[20VT]

לא בדיוק.

אין חובה להביא את עדותו של כל אדם (לרבות איש חוק) שהיה נוכח, ואין מדובר בנזק ראייתי שגרמה המשטרה לנאשם.

אי-הבאת עד, שלכאורה יכול היה לסייע למשטרה בהוכחת גירסתה (במיוחד כאשר מדובר במצב של "מילה מול מילה" וכאשר העד הנוסף הינו שוטר, דהיינו נמצא "בשליטת" המשטרה), מקימה חזקה לפיה אם היה מובא העד - הוא היה מעיד לטובת הצד השני, דהיינו לטובת הנאשם.

התוצאה של החזקה הזו, הינה חיזוק עדות הנאשם, ולפיכך הוא זוכה מאשמה לא בהעדר אשמה, אלא מחמת הספק.

 

לא הבנתי אם ההסבר הזה מכוון אלי. במידה שכן, אני התכוונתי שהאירוע עצמו ולא התהליך המשפטי, נשמע כמו ניצול סמכות לרעה.

לפי תגובת הנאשם הרשומה ולפי הסיפור שלו , נשמע לי שהשוטר פשוט התנקם בו על זה שגם עיכב אותו וגם 'התחצף' ולכן נתן לו דו"ח על נסיעה באדום, מתוך הנחה שבבימ"ש מילה של שוטר יותר חזקה ממילה של סתם נהג.