Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 2077 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם

בוקר טוב ותודה על התגובות. 

 

אתמול ישבתי לכתוב ברצף רץ (תוך כדי עבודה) חומר שנמתח על גבי תשעה עמודים טכניים. מן הסתם יכולים להיות אי דיוקים בחלק מההסברים הודות לכך ועם הזמן אערוך את המדריך. 

 

לגבי VAS - מדובר בתחשיב הנפח שהסאב בעצמו כביכול מסיר מהתיבה מעצם היותו בתוכה - אולי אני מתקשה קצת עם המושג הזה. 

 

בכל מקרה אני יודע שיש לנו כאן חבר פורום אחד שהנתונים הבסיסיים האלו מאוד חזקים אצלו ואני אשמח גם לפנות קצת בעבורו כאן את הבמה אם ירצה להוסיף מידע משלו - אני מדבר על BEEKER 

 

ויש כאן עוד חברה מאוד חזקים וטובים בנתוני רמקולים - כמה מהם בקשר אישי איתי על בסיס יום יומי. 

 

באמת אנשים תרגישו חופשי להגיב ולשתף בידע. 

B4 2010 - ANY-PHONE + MOSCONI AMAS96 + Pico DSP 8-12 + Stetsom HI.8004 + ScanSpeak D2004 + AlphaSonic 275 + Morel Hybrid602 + Morel CCWR254 + Audison TH10 +

Pioneer TS-X150

C5Aircross - Audsion BitHD + Bcon + Match 2.1amp *2 + Torotech MR2 + Sony XS-162-ES + JL 12TW3

פורסם (נערך)

תודה אדי, אשתדל לעזור כחובב אודיו.

 

לנתון שנקרא XMAX/XLIM מתייחסים כנתון של תזוזה לינארית,

כלומר התזוזה של הדיאפגרמה בה הסליל עדיין נשאר בשדה מגנטי של המגנט. 

ברגע שסליל יוצא מהשדה המגנטי,

מתחיל עיוות,

הנה טקסט מאתר מעולה של אמיננס:


Speaker output becomes non-linear when the voice coil begins to leave the magnetic gap.

Although suspensions can createnon-linearity in output, the point at which the number of turns in the gap (see BL) begins to decrease is when distortion starts to increase

 

 

מדוע הנתון הנ"ל חשוב במערכת?

מכיוון שאנו שואפים לכך שהרמקול תמיד יעבוד בצורה נשלטת, וברגע שהסליל יוצא מהטווח של השדה המגנטי, אז מתחיל עיוות.

את העיוות ניתן לעיתים לזהות בשמיעה של ניתוקים, חירחורים ואפילו קטיעות בצליל.

 

סיבה נוספת לחשיבותו של נתון Xlim,

היא נזק מיכני.

מהלך ארוך מדי, שעובר את המגבלות שקבע היצרן, יכול לגרום לנזק מיכני לסליל, למובילים וכמובן לממברנה עצמה.

 

אמיננס מגדירים 4 כשלים עיקריים כשרמקול עובר את המהלך המותר:

spider crashing on top plate;

Voice coil bottoming on back plate; Voice coil coming out of gap above core; or the physical limitation of cone.

הם מבהירים כי רמקול שעובר את מגבלת Xlim, נמצא בסיכון לכשל מיכני 

A transducer exceeding the Xlim is certain to fail from one of these conditions. High pass filters, limiters, and enclosure modeling software programs are valuable tools in protecting your woofers from mechanical failure

 

איך זה מתבטא במערכת?

*תכנון תיבות לסאבוופרים בטווח המותר.

*הפעלת פילטר סאבסוניק לסאבוופר,

זהו למעשה פילטר hpf שמונע תדרים נמוכים מדי בזמן העבודה של הרמקול

משמעותי בתיבות פורטד.

 

*שמירה על נקודת חיתוך נכונה וסלופ למידבאסים, מומלץ מאוד להשגיח שהרמקול עובד היטב, ואם עולים בווליום, אז כדאי לחתוך את הרמקול hpf גבוה יותר ולשים לב כמובן לסלופ,

מכיוון שהמטרה החשובה היא לשמור כל הזמן את הסליל של הרמקול בתוך הטווח של השדה המגנטי

 

 


 

 לגבי ההנחה שעדיף לבחור רמקול שהוא IB/FREE AIR עם QTS גבוה מעל 0.7 מכיוון שהוא "עדיף" לדלת של רכב.

 

אז ההנחה הזו נכונה אם מתייחסים לעקומת הענות (גרף) של הרמקול בצד הנמוך,

כלומר, רמקול מידבאס עם QTS גבוה  עדיף על הנייר רק ברול-אוף של הטווח הנמוך.

 

יש הרבה מאוד חברות שמייצרות רמקולים עם QTS נמוך יחסית של 0.5 ומטה, ורמקול עדיין נשמע מצויין.

 

כך שחובב אודיו יכול לבחור להתקין רמקול עם qts של 0.45 ויש לו את האפשרות לתקן עם אקולייזר ולהגיע לאותה תוצאה (כל עוד אין עיוות).

 

?Now why are high Q drivers recommended for IB

.....Because the low end sensitivity is more optimized in high q alignments to provide an optimally flat response

 

That's not to say that you can't EQ that response though, which is why I don't think it's that big of a deal.

I would worry more about.... the things you can't fix, like non-linear distortion.

 

 

 

אפשר לקרוא עוד באתר המעולה של חברת אמיננס:

https://www.eminence.com/support/understanding-loudspeaker-data/

 

 

ובאתר של לאונרדו

http://education.lenardaudio.com/en/05_speakers_2.html

 

 

 

 

עריכה אחרונה על ידי BEEKER
  • אהבתי 3

-

פורסם

מעניין מאוד! תודה רבה על ההשקעה.

אשמח לדעת גם לאחר הבחירה איך להשתמש בנתונים כדי לכוון את המערכת. מבחינת התיאוריה כמובן שבשמיעה יכולים להיות הבדלים.

 

בהסתכלות על הfs איך מומלץ לחתוך את המיד וואפר לדוגמה? נניח והוא 45. חיתוך נכון יהיה 60 עם סלופ 18? מה התאוריה שמאחורי זה?

 

האם הxmax משפיע בכיוון זמנים? ואם כן איך להתייחס אליו?

 

לגבי הqts, נניח ואנחנו לא נמצאים בנפח אופטימלי, איך למקסם את התוצאות והאם זה משפיע על בחירת נקודת החיתוך או על הזמנים?

פורסם

קודם כל חיים - תודה רבה על הוספת המידע! 

 

אכן מקדם הריסון של הרמקול רצוי שיהיה יותר בעל משקל ככל שיש לרמקול סביבה פחות מרסנת כמו דלת פתוחה במקום תיבה ונכון - אפשר גם להפעיל מניפולציות שישיגו תוצאה דומה. 

 

בסופו של דבר טוב לדעת את הכללים המכווינים היות ואלו הן אבני היסוד שמאפשרות לנו לתכנן מערכת. 

 

לפחות בכדי לקבל נקודת מוצא. 

 

לפני 56 דקות, orel_v כתב:

מעניין מאוד! תודה רבה על ההשקעה.

אשמח לדעת גם לאחר הבחירה איך להשתמש בנתונים כדי לכוון את המערכת. מבחינת התיאוריה כמובן שבשמיעה יכולים להיות הבדלים.

 

בהסתכלות על הfs איך מומלץ לחתוך את המיד וואפר לדוגמה? נניח והוא 45. חיתוך נכון יהיה 60 עם סלופ 18? מה התאוריה שמאחורי זה?

 

האם הxmax משפיע בכיוון זמנים? ואם כן איך להתייחס אליו?

 

לגבי הqts, נניח ואנחנו לא נמצאים בנפח אופטימלי, איך למקסם את התוצאות והאם זה משפיע על בחירת נקודת החיתוך או על הזמנים?

 

לגבי הFS - 

 

בסאבוופרים - אתה יכול אפילו לחתוך מתחת לFS בקצת - בתיבה פתוחה רק חשוב לדעת את התדר שאותו התיבה מתוכננת להגביר (כלומר תיבה עם פורט) היות במקרה בו התיבה תדגיש את תדר הFS של הרמקול - הסבירות שהוא יהיה שם חסר ריסון וזה יגרום לו לנזק עד הרס - קיימים בסבירות גבוהה. 

 

במידבאסים - אפשר לחתוך ממש בצמוד לתדר הFS. 

 

במידריינג'ים - תיקח מקדם חיתוך של 1.5 מתדר הFS בחיתוך חד עד פי 2 מתדר הFS בחיתוכים מתונים יותר. 

 

בטוויטרים - רצוי לקחת בחיתוך חד - פי 3 מתדר הFS. 

 

כמובן - אלו הם כללים לא כתובים אלא המלצות שחוזרות על עצמן - עדיף תמיד לבדוק אם ליצרן יש המלצות ברורות לחיתוך האלמנט ותשימו לב היטב כי המלצות אלו מדגישות כי הן מיועדות להגברה אקטיבית של האלמנט, כלומר ללא קרוס פסיבי. 

 

דוגמא מובהקת לכך הינם סדרות הCDM של מוראל - בסדרות האילייט הישנות יחסית כתוב כי נקודת החיתוך הינה 600 הרץ והסלופ שמוצהר שם הינו 12 דיבי עד כמה שזכור לי - אך לא מצויין שם כי הנתונים מתייחסים לקרוס הפסיבי של אותו הסט ולא נאמר שם בשום מקום (יודע את זה משיחות ישירות עם מהנדסים של מוראל) כי ישנו מעגל הנחתה חד בקרוס הפסיבי שחותך לחלוטין את הCDM ב550 הרץ. 

 

בעבודה אקטיבית מול CDM חיתוך ב600 הרץ - אני מהנסיון שלי (אחרי שכבר שלחתי אחד לתיקון) חותך בסלופ 24 או יותר חד. 

 

 

לגבי הXMAX - בעיקר בסאב וופרים וגם בוופרים תהיה לו גם משמעות של דיליי היות והרמקול זז יותר בXMAX גדול יותר - לוקח לו יותר זמן להשלים מחזור תנועה פיזית - הצליל, התדר ברגע שיצא מהרמקול כמובן ינוע באותה המהירות, מהירות הקול... אך עד שהצליל יופק - כאן יש הבדלים שנובעים ישירות מהנתונים המכאניים של הרמקול.  וזה גם כמובן צריך לקחת בחשבון את סוג הסראונד, את קשיחות הספיידר, משקל הממברנה וכך הלאה. 

גם לנצילות יש כאן משמעות וכן - לכלל הנתונים של הרמקול. 

B4 2010 - ANY-PHONE + MOSCONI AMAS96 + Pico DSP 8-12 + Stetsom HI.8004 + ScanSpeak D2004 + AlphaSonic 275 + Morel Hybrid602 + Morel CCWR254 + Audison TH10 +

Pioneer TS-X150

C5Aircross - Audsion BitHD + Bcon + Match 2.1amp *2 + Torotech MR2 + Sony XS-162-ES + JL 12TW3

פורסם (נערך)

אדי סיכם את זה היטב,

 

בכל מקרה,

כדאי תמיד להסתכל על נתוני TS שחברה מספקת,

וכמובן על גרף הענות של רמקול.

 

נניח וחובב אודיו (כמוני)  סקרן לדעת אם טויטר עובד טוב ב2.6khz?

צריך לבדוק נתונים והתנהגות של רמקול בגרף ולהיעזר גם באתר יצרן.

בודקים תדר של fc או תדר עבודה מינימלי וסלופ לפני שמחברים.

 

 

דוגמה כללית לטויטר כולל נתוני חברה ונקודת חיתוך מינימלי

 

https://www.madisoundspeakerstore.com/ring-radiator-tweeters/scanspeak-revelator-r2904/7000-00-tweeter-silver-face-silver-plug/

 

 

גרף נמצא בלינק

spacer.png

עריכה אחרונה על ידי BEEKER
  • אהבתי 1

-

פורסם

ביקר תודה על הדוגמא היפה. 

 

שימו לב - תדר הFS הוא 520 הרץ - מה"כלל מנחה" שאני נעזר בו - אני אחתוך חד את הטוויטר הזה הכי נמוך ב1600 הרץ שזה קצת יותר מפי 3 - כלומר החיתוך הכי נמוך שאחתוך אותו יהיה ב1600 הרץ בסלופ 24 

מה שאומר שבתדר 800 הרץ הוא כבר יהיה מונחת ב24 דיבי וזה אומר שבתדר הFS שלו הוא לא ינגן כלל בעוצמה שמיעה. 

 

היצרן לעומת זאת ממליץ לחתוך אותו הכי נמוך ב2.5K הרץ אבל בסלופ מתון יותר של 12 דיבי 

וזה אומר שב1250 הרץ הטוויטר הזה יונחת בכ12 דיבי כבר וב625 הרץ הוא כבר יהיה מונחת בכ24 דיבי... 

 

אפשר לאמר אפילו שהחיתוך שאני משתמש בו זהיר יותר אך יחד עם זאת גם היצרן שומר על הכלל הזה ודואג שהחיתוך של הטוויטר הזה יהיה כזה שבסביבת הFS הוא כבר לא ינגן בעוצמת שמע בעלת משמעות כלשהיא. 

 

 

  • רעיון טוב! 1

B4 2010 - ANY-PHONE + MOSCONI AMAS96 + Pico DSP 8-12 + Stetsom HI.8004 + ScanSpeak D2004 + AlphaSonic 275 + Morel Hybrid602 + Morel CCWR254 + Audison TH10 +

Pioneer TS-X150

C5Aircross - Audsion BitHD + Bcon + Match 2.1amp *2 + Torotech MR2 + Sony XS-162-ES + JL 12TW3

פורסם (נערך)

קוטר סליל רמקול או כפי שמופיע בנתונים speaker voice coil diameter

 

נניח ואני חובב אודיו סקרן,
האם קוטר סליל של רמקול זה נתון חשוב?
או שאפשר לדלג?

 

ככלל אצבע, אפשר להשוות בין רמקולים מאותה קטגוריה,

 לפי קוטר הסליל של רמקול.

נניח מורל מול פוקל שניהם בגודל "6.5.


החיסרון של סליל קטן, הוא שליטה פחות טובה על הממברנה של הרמקול, אך הרמקול יישמע חזק יותר בחלק מהמקרים.

כלומר, רמקול עם סליל קטן יכול להישמע יותר נציל, אבל זה יקרה בצליל מסויים, כמו קיק או רזוננט בתדר של באס.
לעומת זאת, בצלילים אחרים, דוקא הרמקול עם סליל גדול יעבוד טוב יותר.


יש יצרנים שיודעים שזה טוב,
ובונים רמקולים עם סלילים ענקיים,
ואז רמקול מקבל אופי אחר, צליל חם, טוב ומדוייק.

אבל חלק מהמאזינים יתארו את הבאס כ"קצת פחות פאנצ'י" (כי רמקול עם סליל גדול לא "רועד" בתדר נמוך כמו רמקול עם סליל קטן.

 

אם המסקנה היא שסליל גדול זה דבר שנחשב טוב לרמקול SQ.
מהי הסיבה שרמקולים כאלו נחשבים לפחות שכיחים?
הסיבה היא כלכלית. כסף.
סליל גדול מסובך יותר לייצור ולהרכבה,

יש גם צורות שונות של הסליל, שטוח, משושה, עגול וכו'.
אפילו המרווחים והטולרנסים בתוך רמקול יותר בעייתיים ליצרן וזה רמקול שבנוי להגיע לאיכות הכי גבוהה, ממש לקצה.

 

ובסופו של דבר, כל חובבן, יכול לבדוק באופן ראשוני את אופי הרמקול.

בדיקה זו לא תחליף את האוזניים שלנו,

אך לפחות תיתן כלל אצבע שיקל על השוואה בין שני מידבאסים.

 

לדוגמה, מידבאס נציל בתחום מסויים, ואז מאזין ירגיש קיק חזק.
אבל כדאי לשים לב במקביל, שאותו רמקול עם סליל קטן, שאכן תוכנן היטב לקיק, לא מתקשה לנגן צלילים יותר גבוהים.

 

 

זו דוגמה מצויינת לנתון טכני של רמקול, שנראה לכאורה פשוט,
אבל בעל השפעה גדולה על איך הרמקול עובד ומה הוא מסוגל לעשות.

 

הדיון הוא סליל גדול מול סליל קטן.

אז הנה יתרונות של סליל גדול:.
The larger the voice coil the better the control over the cone, and therefore improved damping and linearity.   Large voice coils are expensive to make (limit approx 4in 100mm).   Assembling the speaker is also more difficult, tolerances taken to greater accuracy.   The larger the voice coil diameter - the larger the area of the magnetic gap.   To keep the flux density of the magnetic energy (per unit area) in the gap the same (for the speaker to retain the same efficiency) magnet size and therefore mass of the speaker must be increased.   The major advantage of larger voice coils is greater power-handling.


והנה חסרונות של סליל קטן (רמקול עם פחות שליטה וגם 'בומי')

 On the same diameter speaker a small voice coil has less control over the cone compared to a large voice coil.   With a small voice coil the cone is able to be more resonant compared to the same size cone with a large voice coil.   Some small voice coil speakers may appear to be more efficient but this extra efficiency may be only at the one resonant bass note.   At frequencies above this resonant bass note the speaker may be less efficient compared to the same cone with a larger voice coil.   Cost and performance of speakers increase with voice coil size

 

כשההמלצה היא סליל גדול שיגרום לרמקול יהיה יותר מדוייק, פחות צורם ויותר לינארי (נשמע טוב בכל הצלילים, לא רק בקיק)


The larger the voice coil the better the control over the cone, and therefore improved damping and linearity.  

 

הנתון הבא הוא אורך סליל

כלומר האם עדיף רמקול עם סליל קצר או דווקא רמקול עם סליל ארוך?

 

 

 

יש שתי גישות עיקריות

ולכל אחת יש אוהדים רבים.

יש כאלו שמעדיפים סליל קצר וקוטב ארוך,
לעומתם יש כאלה שמאמינים בכל ליבם שעדיף רמקול עם סליל ארוך וקוטב קצר.

 

 

כמובן שגם באינטרנט יש דעות שונות
The voice coil can be long and the pole plate thin or the voice coil short and the pole plate thick to achieve the same outcome.   There are argued advantages and

disadvantages both ways

 

 

הכוונה היא:
סליל קצר - אנדרהאנג underhung
סליל ארוך - אוברהאנג overhung

 

spacer.png

 

 

 

כדאי לשים לב שזה לא נתון של אורך סליל נחושת מבחינת מטרים מלופפים.

 

 

עריכה אחרונה על ידי BEEKER

-

פורסם (נערך)

אדי ימלך,

תכננתי לפתוח מדריך כזה והתחלתי לכתוב אבל נשברתי באמצע.

בכל מקרה תודה

 

עוד כמה נקודות שחשוב לי לציין,

זה שאלמנט נשמע טוב עם חיתוך מסויים והגרף שלו ישר הכל טוב ויפה.

בחיתוך אחר הוא ישמע על הפנים.

לדוגמא הטוויטר שלי בחיתוך 2.5k/12 נשמע סבבה לגמרי.

אבל בחיתוך 3.8k/24-20k/24 הוא עולם אחר.

כנ"ל מידבאס המורל הייבריד שלי נשמעו שונה לגמרי ב-3 וואי פתאום גיליתי מהם באס שלא היה לפני.

אז יש אלמנטים שבחיתוך מסוים יהיו פח אשפה, אבל עם חיתוך נכון יהיו יצירה אלוהית.

 

אופי אלמנט-

לא כל אלמנט ישמע אותו דבר גם אם הגרפים שלהם יהיו זהים,

בוופרים בדר"כ מרגישים את זה בבאס, יש באס פאנצי, חד נקודתי ומדויק.

ויש באס "עוטף" פחות מדויק אבל נותן תחושה של נפח ויותר חם, נעים לאוזניים.

בנוסף טוויטר כמו בריליום מוסיפים סאונד מתכתי, כי בכל זאת עד קצב של 20KHZ ומעל, ברור שיהיה וברציה.

ז"א שלא כל אלמנט ישתלב טוב אחד עם השני,

אצלי וופרים פאנצים וסאב חם אז אפשר לשלב בניהם, אבל אם יש לך סאב פאנצי, וופרים פאנצים ככל הנראה יהיה חסר לך משהו בבאס.

בגלל זה שקשה לשלב אלמנטים ועדיף לקחת חברה אחת נגיד בסט 3 וואי.

בנוסף לכל רמקול יש דינמיות שונה שנובעת ממשקל המברנה וכל מכלול הרמקול(מנוע, ויויס קויל סרואנד וכו'),

אז שתי רמקולים שיתנו גרף הענות זהה לא ישמעו אותו דבר, אומר לכם מניסיון.

לכל אחד יהיה חתימת סאונד שונה, לא משנה מה תעשו, זה הרמקול.

 

בנוסף חשוב להבין בחירת גדלים של אלמנטים.

הסט 3 וואי האולטימטי לSQ הוא בעייני -

טוויטר 20-28 מ"מ,

מיד 4 אינץ(יורד עד איפה שצריך לרדת אזור ה250-350 הרץ בקלות),

וופר 8-9 אינץ באס באס ועוד באס,

דאבל סאב 8 או סאב 10 כפול או יחיד.

זה הכי מתאים לSQ לטעמי,

שוב יש יוצאי דופן אבל בחיים לא שמעתי מיד 3 אינץ שעפתי ממנו.

להתאמת גודל אלמנטים חשיבות מכרעת בבניית המערכת שלהם.

הנה אני אחרי ששמעתי מורל 9 אינץ בדלת, לא יכול להסתפק ברכב שלי בוופר 6.5 וזה כנראה השדרוג הבא.

(בנוסף עכשיו עם וופר 9 אינץ אני כנראה אצטרך סאב 10 אינץ כי הדאבל 8 שלי לא ירדו מספיק נמוך ויפיקו תועלת נמוכה)

 

בנוסף מיקס חברות אלמנטים - בלי DSP אל תחשבו על זה,

גם עם DSP זה לא תמיד עובד, לי אישית זה עבד לטעמי,

אבל אין כמו סט וואן פיס מחברה טובה שישבו ושברו את הראש בשבילכם.

בפעם הבאה שאקנה סט זה רק וואן פיס חברה אחת, אין לי כוח לניסויים מיותרים.

 

לגבי בחירת סוג החומר שממנו עשוי רמקול,

מניסיוני בוופר לא כל כך הרגשתי הבדל מההברנה לא משנה מאיזה סוג היא עשויה.

איפה זה כן מורגש? טוויטר,

בריליום בריליום ושוב בריליום,

הסאונד נקי יותר, מדויק יותר, מפורט יותר, אבל זה אומר גם צורם יותדר - כי שיש דיוק יש פחות דיסטורשיין שידאג לאוזניים שלא יכאבו,

אבל שזה מכוון כמו שצריך זה מדהים. זה תקף גם לפוקל, אפשר להגיע איתם לתוצאות מאוד יפות ונעימות עם כיוון נכון.

אבל עדיין הסקאןספיק בריליום ששמעתי נטה להיות הרבה יותר נעים מכל פוקל ששמעתי.

 

וויס קויל

אני אעדיף וויס קויל גדול ברמקולים שלי, כל עוד יש לי מגבר 150-200 רמס שיכול להוזיז את הוופר כמו שצריך.

וויס קויל סטנדרטי זה 38 מ"מ מגיע עם רוב הוופרים 6.5 והוא לרוב נציל מאוד.

וויס קויל לא סטנדרטי גדול יותר זה איזור ה-60-80 מ"מ וזה נפוץ במורלים למינהם, צריך מגבר חזק בשבילם נקודה.

 

3וואי/ 2 וואי-

אם אתם לא מתכוונים להתאבד על המערכת שלכם אל תכנסו ל-3 וואי המון פעמים תגיעו לתוצאה יותר טובה ב-3 וואי עם בחירת אלמנטים נכונה, לדוגמא טוויטר פיקולו סופרימו.

אני מכיר מס' אנשים היה להם מערכת 3 וואי וחזרו ל-2 וואי מהסיבה שזה עבודה סזיפים, ממש.

אבל ברגע שהייתם ב-3 וואי והרגשתם את הסאונד רוקד על הדשבורד ולא חצי מלמטה חצי מלמעלה אתם בבעיה, זאת חוויה אחרת.

בנוסף וופר שמתאים ל2 וואי לרוב יתאים גם ל-3 וואי אבל ההפך לרוב לא יהיה נכון.

בכל מקרה כל אלמנט תמיד ישמע ב-3 וואי יותר טוב כי הוא צריך לנגן פחות טווח תדרים ופחות "מעמיסים" עליו אז אתם פתאום תשמעו ממנו פירוט שלא שמעתם לפני כן.

 

עריכה אחרונה על ידי kalmangar
  • מעניין 1

-KIA RIO 2014 HATCHBACK-

HU: Mosconi Amas-96k Optical Out-> DSP: Helix Pro MK2 -> Amp: Zapco Z-150.6 AP

Front: Scanspeak 16W/4531G06 + Hybrid Audio X3-CP + Hybrid Audio X1

Sub: 2x UnderSeat JL-AUDIO ACP108LG-W3v3

פורסם

אז קודם כל תודה למגיבים! 

 

אכן לחיתוך יש משמעויות של איך האלמנט ישמע ויתפקד אבל מטרת המדריך הזה הוא לאפשר לאדם אשר מתחיל בתחביב הזה - לדעת איך למצוא את הקרקע והבסיס לבחירת רכיבים. 

 

מה גם שיש את המדריך המלא לאודיופיל המתחיל. 

יש את המדריך המלא לאינטגרציית OEM. 

 

ובקרוב גם יהיה המדריך המלא לבחירת מגברים. 

 

לדעתי שילוב של מדריכים אלו שאני מתגאה בכך שהמשותף להם הינו שאני המחבר והמתרגם שלהם - יתנו לדורות ההמשך בתחביב הזה קרקע מוצקה ונקודת התחלה חזקה מאוד! אבל המידע שאתם מוסיפים כאן הוא גם כן - פרייסלס! אולי בהמשך גם אצליח להגיע למדריך שמתמקד כולו בפרקטיקות - יותר COOK BOOK לסטייג'ינג ולסאונדינג. 

 

כן - החומרים שהרמקולים עשויים מהם - בטוויטרים הם פשוט קריטיים - אבל הנתונים הם אלו שיתנו לך בסיס ונקודת התחלה טובה מאוד להבין אם אתה בכלל רוצה ללכת לכוון של אלמנט מסויים. 

מה גם שחשוב מאוד לקרוא כמה שיותר ביקורות וחוות דעת על אלמנט שמעניין אתכם. 

 

אבל גם חשוב מאוד להבין שכל אותן ביקורות יכולות להיות בסופו של דבר מוטעה עבורכם כי אתם לא יודעים איך אותם רכיבים הותקנו וגם לא איך הם כוונו ואם שני אלו לא בוצעו טוב - הביקורות יהיו שליליות ושלא לצדק. 

 

ויתרה מכך יתכן וכותב הביקורת לא באמת מבין דבר או שניים לגבי איך מערכת אמורה להשמע. 

 

אז מה עוד כדאי לעשות? לשמוע! 

 

למצוא מישהו שיש לו את הרכיבים האלו מותקנים וגם אז כמובן לקחת בחשבון שמה שאתם שומעים עלול לעשות עוול גדול לאותו הרכיב במידה ולא הותקן כראוי או לא כוון כראוי. 

 

אני לא חושב שיש נוסחא ספציפית לאיזה סט שלושה חלקים ישמע יותר טוב - הכל העדפות אישיות אל מול התקנה וכוונים. 

 

גם סט שלושה חלקים עם מידבאס 6.5 ומידריינג' 2.5 אינטש יכולים להפיל לסתות - פשוט צריך לדעת מה עושים בכדי להביאם לנקודה בה הם נשמעים טוב. 

 

וזה נגזרת של ניסיון, של סבלנות והתמדה - תהליך כוון מערכת כשהוא נעשה כמו שצריך אמור לקחת מספר חודשים ולא מספר שעות - צריך המון סבלנות לעשות כל פעם שינוי קטן או כמה שינויים, לחיות עם זה קצת, לקחת את הזמן לחשוב, לנתח נתונים ולא למהר. 

 

בדיוק כמו שאתה ניגש למסעדה ותסלחו לי כל כך בבקשה על השוואה לעולם האוכל לרגע - להזמין מנת שף מישלן שלושה כוכבים ולקבל אותה אחרי חמש דקות - הרי ברור לך שיש שני סיכויים לכך: 

 

האחת היא שזו מנה שמוזמנת כל הזמן והם מכינים אותה כל הזמן ולכן ישר הרכיבו לך צלחת. (וזה מוריד מהייחוד של המנה בעיני)

והשניה היא - שאמנם המסעדה היא מסעדת מישלן - אבל השף חימם לך צלחת במיקרו... 

 

לוקח זמן להכין אוכל טוב! 

B4 2010 - ANY-PHONE + MOSCONI AMAS96 + Pico DSP 8-12 + Stetsom HI.8004 + ScanSpeak D2004 + AlphaSonic 275 + Morel Hybrid602 + Morel CCWR254 + Audison TH10 +

Pioneer TS-X150

C5Aircross - Audsion BitHD + Bcon + Match 2.1amp *2 + Torotech MR2 + Sony XS-162-ES + JL 12TW3

פורסם

כן המורל 2.5 אינץ שלך מדהימים,

אבל הם יורדים אצלך עד כמה? 800 הרץ?

מאמין שהנקודה הנכונה זה 300HZ למיד כי הקול הגברי מגיע עד 200 הרץ בערך אז לגנוב כמה שיותר מהזמר לקדמת הבמה.

 

בנוסף יש יוצאי דופן,

אבל אני מדבר על כללים שעובדים לרוב.

דברים שאי אפשר להתכווח איתם, גודל של אלמנט משפיע בצורה ישירה על ביצועיות ועל התאמתו למטרות שונות.

 

ונסיים במשהו יוצר דופן, סאב 4 אינץ שיורד ל-25HZ, בזכות תיבה טובה..

ה-8 אינץ שלי לא יורדים לשם....

 

  • מצחיק 1
  • מעניין 1
  • רעיון טוב! 1

-KIA RIO 2014 HATCHBACK-

HU: Mosconi Amas-96k Optical Out-> DSP: Helix Pro MK2 -> Amp: Zapco Z-150.6 AP

Front: Scanspeak 16W/4531G06 + Hybrid Audio X3-CP + Hybrid Audio X1

Sub: 2x UnderSeat JL-AUDIO ACP108LG-W3v3

פורסם

זה פחות קשור לקדמת הבמה כי כל הרמקולים בקדמת הרכב למעט הסאב וופר. 

 

המפגש אצלי הוא דווקא ב600 הרץ בין המידים למידבאסים - הם יכולים לרדת משמעותית נמוך יותר אבל אני ממש לא רוצה לסכן אותם. 

 

אתה מתכוון לגובה הבמה בעקרון כאשר מידריינג' נחתך גבוה יחסית - אבל הנה מה שאתה לא לוקח בחשבון. 

 

המידבאסים אצלי מנגנים עד 600 - אלמנט 6.5 שלא מנגן מעל 700-800 - מנגן בצורה כזו שהוא פורס את הצליל כלל כיווני - אין כאן עלומה צרה שגורמת לזה שהמידבאס ימשוך את הבמה למטה כלפיו ויסגיר מיקום או יגרום לתמונה עם כלים צרים. 

 

ובנוסף לזה עד תדר 800 הרץ לערך התדרים הם לא כיווניים במיוחד בכל מקרה ואז גם אם הרמקול מקרין אותם כלל כיווני - מספיק שהמידריינג' בתחום הזה מנגן חזק יותר מהמידבאסים והופס הגובה של הבמה נמשך לכוון המידריינג'ים ולא ההפך. 

 

ואת הנושא של עקומת הכוח - הכניסה למידריינג' במובן של נפילה כלפי 250 מהמידבאסים ועליה משם כלפי מעלה - אני מבצע עם האקולייזר. 

 

 

מה ההבדל בין זה - לבין לקחת אלמנט 4 אינטש כמידריינג'? 

 

שאני חוסך את עבודת האיקולייזר בעזרת חיתוך נכון של הרכיבים - אני יכול לחתוך את המידבאסים חד ב200 ואת המידריינג' חד ב300 ובלי להתאמץ בכלל יצרתי את הכניסה לתחום המידריינג' בלי נגיעה אחת באקולייזר. 

 

+ זה שמידריינג' 4 אינטש אכן ינגן מצויין מ300 מעל גובה הדש - אבל תחשוב איזה מסובך זה להתקין מיד 4 בקורות, של כל רכב - אתה חייב בניה ורציתי להמנע מזה. 

 

וגם זה לא ממש משנה לי כי גם ככה כמו שכבר כתבתי למעלה אני מקבל כיסוי מלא של כל הספקטרום והגובה של הבמה לא נפגע - זה פשוט עניין של כוונים ובחירת אלמנטים. 

B4 2010 - ANY-PHONE + MOSCONI AMAS96 + Pico DSP 8-12 + Stetsom HI.8004 + ScanSpeak D2004 + AlphaSonic 275 + Morel Hybrid602 + Morel CCWR254 + Audison TH10 +

Pioneer TS-X150

C5Aircross - Audsion BitHD + Bcon + Match 2.1amp *2 + Torotech MR2 + Sony XS-162-ES + JL 12TW3

פורסם

יש איזה כלל אצבע לגבי סדר החיתוך למול הfs?

אם לדוגמה הfs של המידוואפר הוא 45, איך אני מוציא יותר מהתדרים הנמוכים מבלי לסכן אותו?

פורסם (נערך)

הספיידר

 

ספיידר שומר על תזוזה לינארית של ממברנה.
כשמתכננים ספיידר, צריך לעשות פשרה
בין חוזק לבין איכות צליל.

ספיידר גדול זה דבר טוב שנותן תזוזה ישרה.

אבל מצד שני יש לו חסרונות:

הוא מגדיל משקל של חלקים זזים,
מגדיל רעידות ומגדיל עיוות של גל אחורי (מאחורי הספיידר)

לחלק מהרמקולים יש זו רשת איוורור מתחת לספיידר 
עוזרת להקטין עיוות של גל אחורי

 

חלק מהרמקולים השתמשו אפילו בספיידר כפול לשמירה על תזוזה לינארית במיוחד בעוצמות צליל גבוהות כמו הסטרוקר של סרווין וגה

 

SPCL152Spider-e1528797578674.jpg

 

וסרטון של חובב אודיו שמייצר ספיידרים 

 

 

 

 

לפני 40 דקות, orel_v כתב:

יש איזה כלל אצבע לגבי סדר החיתוך למול הfs?

אם לדוגמה הfs של המידוואפר הוא 45, איך אני מוציא יותר מהתדרים הנמוכים מבלי לסכן אותו?

צריך לשים לב למהלך ממברנה מקסימלי שהוא Xlim או Xmax.

אם עוברים את הנתון הזה, אז יש סיכוי לנזק מיכני לסליל, ממברנה, מובילים וכו'

לכן ככל שעולים בווליום, כדאי לעלות בנקודת חיתוך hpf, להעלות סלופ וכו'

עריכה אחרונה על ידי BEEKER
  • מעניין 2

-

פורסם
לפני 16 שעות, orel_v כתב:

יש איזה כלל אצבע לגבי סדר החיתוך למול הfs?

אם לדוגמה הfs של המידוואפר הוא 45, איך אני מוציא יותר מהתדרים הנמוכים מבלי לסכן אותו?

כן - 

 

בגדול לסאב וופרים ולוופרים - אפשר לחתוך אפילו טיפה מתחת לFS רק צריך לדעת מה תחום התדר האפקטיבי שמוצהר לרמקול ובמקביל אם אתה מתקין את הרמקול בתיבה פורטד כדאי מאוד בכל זאת לחתוך קצת מעל תדר הFS או לוודא שהתיבה לא מכוונת לכך שהפורט ידגיש דווקא את התדר של הFS כי זה יסב נזק. 

 

למידבאסים - אפשר לחתוך בצמוד לתדר הFS רצוי לא לחתוך מתחתיו. 

 

למידריינג'ים תשתל לחתוך כך שהרמקול ינגן ב12 דיבי הנחתה כבר במכפלה של 1.5 מתדר הFS כלומר נניח הFS של מידריינג' הוא 200 הרץ - תשתדל לחתוך אותו כך שכבר בתדר 300 הוא ינגן ב12 דיבי הנחתה - למשל 600 הרץ ב12 דיבי יגרום בדיוק להתנהגות הזו. או 400 הרץ ב24 דיבי למשל... 

 

ולטוויטרים - מכפלה של פי 3 מתדר הFS 

  • אהבתי 1
  • רעיון טוב! 1

B4 2010 - ANY-PHONE + MOSCONI AMAS96 + Pico DSP 8-12 + Stetsom HI.8004 + ScanSpeak D2004 + AlphaSonic 275 + Morel Hybrid602 + Morel CCWR254 + Audison TH10 +

Pioneer TS-X150

C5Aircross - Audsion BitHD + Bcon + Match 2.1amp *2 + Torotech MR2 + Sony XS-162-ES + JL 12TW3

×
×
  • תוכן חדש...