שוק הנדל"ן מתחיל להתקרר בדרך למטה?

[oryo]

במחיר למשתכן אתה מחוייב לגור בדירה או שאתה יכול להשכיר אותה למישהו ולגור בשכירות בעצמך?

למיטב זכרוני: מותר להשכיר, אסור למכור לצד ג' במשך 5 שנים

[Eily]

בגרסה העדכנית זה ^ נכון. 5 שנים מיום האכלוס (טופס 4).

[sperial]

כימאי - אני חיפאי מלידה ומרבית הקריירה שלי באיזור (חיפה, קריות ועכו) אבל אחד הבנים שלי עובד במרכז הארץ ולא מתלונן על הסידור. החברה שלו גרה בחיפה, ולא בטווח יריקה מהרכבת - ועדיין עושה מסלול דומה מדי יום לאוניברסיטת ת"א ובחזרה. ואני מכיר לא מעט אנשים שנוהגים בדרך דומה (גם בכיוון ההפוך - גרים במרכז לעובדים בחיפה).

 

לגבי השעות - עניין של הרגל. בשבילי 6 בבוקר זה אמצע היום. למדתי ללכת לישון בשעה 22 ולקום ב-04:45 (מתאמן בחדר הכושר בין 6-7 בבוקר), ומרגיש עם זה מצויין. אותן בן שנוסע הרבה ברכבת מנצל את הזמן ללימודים לקריאה.

 

בינינו, הישראלי מפונק. יוממות של שעה שעתיים בכיוון מקובלת בעולם המערבי.

עריכה אחרונה ב-23 לאוגוסט, 2017 על ידי sperial

[SlowRide]

הישראלי עובד יותר שעות מהאירופאי כך שלא מדובר בפינוק. בסופו של דבר מדובר בירידה רצינית באיכות החיים, במיוחד לאדם עם משפחה וילדים שחוזר כל יום הביתה בשעה שהם כבר ישנים.

עריכה אחרונה ב-23 לאוגוסט, 2017 על ידי SlowRide

[pooh-bear]

לגבי השעות - עניין של הרגל. בשבילי 6 בבוקר זה אמצע היום. למדתי ללכת לישון בשעה 22 ולקום ב-04:45 (מתאמן בחדר הכושר בין 6-7 בבוקר), ומרגיש עם זה מצויין. אותן בן שנוסע הרבה ברכבת מנצל את הזמן ללימודים לקריאה.

 

בינינו, הישראלי מפונק. יוממות של שעה שעתיים בכיוון מקובלת בעולם המערבי.

 

תשמע, אני די אוהב את חיפה, והייתי שמח לעוף כמה שיותר רחוק מהמרכז (רצוי לכיוון ניו זילנד), אבל נסיבות חיי כרגע פחות מאפשרות.

 

ועדיין, הזמן שלוקח להגיע לעבודה ולחזור ממנה הוא לטעמי פקטור משמעותי לאיכות החיים שלך. אם אתה מעוניין לבלות כל יום (כל יום!!!) 4 שעות בדרכים ולקום בחושך זו כמובן בחירה שלך, אבל לקרוא למי שזה נראה לו לא סביר מפונק, נו, זו קצת היסחפות לדעתי.

 

אני בטח לא מכיר את כל העולם המערבי, אבל נראה לי שאפילו בסטנדרטים אמריקאיים, שעתיים לכל כיוון נחשב הרבה. למרות שהכל גדול יותר באמריקה, אפילו שם יש רק 24 שעות ביום. אפילו בטקסס.

עריכה אחרונה ב-23 לאוגוסט, 2017 על ידי pooh-bear

[arco1]

Dude, chillax...

להודעה הראשונה שלך לא עניתי כי התשובה כתובה ממש בגוף המסמך אליו התייחסת, את השאלות השניות פשוט לא הבנתי.

 

בכל מקרה - לשאלה הראשונה: הזמן אליו התייחסתי (מתואם? מנורמל? לא זוכר) לקח בחשבון את גודל הבניין ולכן הגיוני יותר, לדעתי, לקחת אותו בחשבון - ראה ההתייחסות שלי לספייר עם כמות הדירות שלא מנורמלת לגודל האוכלוסיה אם הרציונל לא ברור.

 

הכוונה שלי הייתה שאם ניקח גודל בניין ממוצע ב-2011 ונקרא לו X, אז בשנת 2016 כנראה בנו בניין בגודל X יותר מהר מאשר ב-2011, אחרת אין הסבר הגיוני לטעמי לעובדה שזמן בניית בניינים עומד במקום לאורך השנים. רק מה, ב-2016 גודל בניין ממוצע הוא Y, כאשר Y>X, לכן זמן בניה לדירה ב-2016 לוקח יותר זמן.

 

מקוה שהצלחתי להסביר את עצמי, יש לי בעיה עם זה לפעמים.

עריכה אחרונה ב-23 לאוגוסט, 2017 על ידי arco1

[ChemGuy85]

כימאי - אני חיפאי מלידה ומרבית הקריירה שלי באיזור (חיפה, קריות ועכו) אבל אחד הבנים שלי עובד במרכז הארץ ולא מתלונן על הסידור. החברה שלו גרה בחיפה, ולא בטווח יריקה מהרכבת - ועדיין עושה מסלול דומה מדי יום לאוניברסיטת ת"א ובחזרה. ואני מכיר לא מעט אנשים שנוהגים בדרך דומה (גם בכיוון ההפוך - גרים במרכז לעובדים בחיפה).

 

לגבי השעות - עניין של הרגל. בשבילי 6 בבוקר זה אמצע היום. למדתי ללכת לישון בשעה 22 ולקום ב-04:45 (מתאמן בחדר הכושר בין 6-7 בבוקר), ומרגיש עם זה מצויין. אותן בן שנוסע הרבה ברכבת מנצל את הזמן ללימודים לקריאה.

 

בינינו, הישראלי מפונק. יוממות של שעה שעתיים בכיוון מקובלת בעולם המערבי.

 

זה שהבן שלך לא מתלונן על הסידור לא אומר שהוא לא סובל. יתכן מאוד שהוא לא סובל. מדובר בעניין סובייקטיבי לחלוטין. אני גם לא סבלתי מנסיעות ברכבת בקו אשדוד - תל אביב בשנים הראשונות, אבל אחרי 5 שנים של ריצה אחרי הרכבת, לחץ וזחילה הביתה בשעה 20:00 זה פשוט נמאס.

 

אגב אני גם קם ב-4:50 בשביל להגיע לחדר כושר בשעה 6:00 והולך לישון בשעה 22:00. תענוג לזחול הביתה בשעה 20:00, לאכול, להתקלח וללכת לישון. אבל היי העיקר שרואים את הים מהמרפסת.

 

לא מעניין אותי מה מקובל בכל העולם המערבי. אמריקאי מוזמן לשבת ברכב שלוש שעות ביום, להשמין ולחטוף סכרת סוג 2 בגיל 50 בשביל לחזור לישון בצמוד קרקע בפרבר שינה. אני לא רוצה סגנון חיים כזה. אני מעדיף דירה 50 מ"ר בתל אביב/גבעתיים על פני דירה 120 מ"ר באשדוד.

[ישה]

אבל אם מי שגר בשכירות רוכש דירה, הוא מפנה אותה לשוכר אחר לא? אם ניקח את המחיר למשתכן למשל, כאשר יבנו את אותם 30 אלף דירות+ שישווקו השנה במסגרת התכנית זה בהכרח תוספת של 30 אלף דירות+ לשוק ההשכרה כי הרוכשים במסגרת התוכנית או שיעברו לגור בדירה ויפנו דירה שכורה או ישכירו אותה למישהו אחר.

 

המדינה פועלת בשני מישורים

 

האחד דיור למשתכן

 

השני מיסוי דירה שלישית

 

אני דיברתי במשפט שציטטת על התוצאות שיבואו כתוצאה ממיסוי דירה שלישית, אם אותו משקיע יחליט למכור את דירתו.

 

ואתה כותב כרגע על התוצאות שיהיו בעוד X שנים כאשר הדירה של הזוכה תהיה מוכנה. מסכים איתך שזו עשויה להיות התוצאה.

[oryo]

הכוונה שלי הייתה שאם ניקח גודל בניין ממוצע ב-2011 ונקרא לו X, אז בשנת 2016 כנראה בנו בניין בגודל X יותר מהר מאשר ב-2011, אחרת אין הסבר הגיוני לטעמי לעובדה שזמן בניית בניינים עומד במקום לאורך השנים. רק מה, ב-2016 גודל בניין ממוצע הוא Y, כאשר Y>X, לכן זמן בניה לדירה ב-2016 לוקח יותר זמן.

 

מקוה שהצלחתי להסביר את עצמי, יש לי בעיה עם זה לפעמים.

זה גם מה שאני הבנתי מהנתונים, וזה גם מה שמשנה בפועל: כמה זמן לקח לדיור שנחשב כיום סטנדרטי להיבנות.

לכן לבדוק רק בניה כפונקציה של מטראז' זה פחות רלוונטי (כי אם הסטנדרט גדל, אז הזמן גדל), כמו שלבדוק בניה רק כפונקציה של הפעלת מנוף מסוג X זה פחות רלוונטי (כי הטכנולוגיה השתנתה). לזה אני קורא 'נרמול', לא יודע מה המונח הנכון בעברית מתוקנת.

 

כאמור, זה דומה לעניין שהעלתי עם התחלות הבניה: לנתון 'כמה בניות התחילו' יש פחות משקל בעיני לעומת נתון מנורמל סטייל 'כמה בניות התחילו יחסית לכמות האוכלוסיה'*, דוגמא להמחשה:

1. בשנת 10 התחילו לבנות 100 דירות בזמן שהאוכלוסיה מנתה 1000 איש

2. בשנת 20 התחילו לבנות 200 דירות בזמן שהאוכלוסיה מנתה 10000 איש

אז למרות שעל פניו המגמה השתפרה ב100% (או: פי 2), בפועל קצב הבניה האפקטיבי האט (כי מדירה לכל 10 אנשים, עברנו לדירה לכל 50 אנשים).

ובפרט: אם קצב הבניה היום זהה לקצב הבניה בשנת 96 - ובהינתן שאנחנו מתחילים מנק' איחור (שוק בחסר) ובהינתן שהאוכלוסיה קצת התנפחה בעשרים שנים האלו, אז אני מקווה שאפשר להסכים שלא מדובר ב'תנופת בניה שלא היתה כדוגמתה'.

 

*ה"נרמול" הנ"ל פשטני יחסית, זה בעיקר בשביל להעביר את הפואנטה. בפועל צריך להתייחס למשהו יותר רציני מכמות האוכלוסיה נטו.

עריכה אחרונה ב-23 לאוגוסט, 2017 על ידי oryo

[ישה]

התקציב נבנה על ציפיות הכנסה, לא? אם הציפיות יורדות או ההכנסות יורדות - לא יממנו את זה בדרך אחרת?

 

לא ברור מה קודם למה הביצה לתרנגולת

 

בכל מקרה מחקרים בעבר גילו כי ככל שהמדינה מצאה מקורות הכנסה באותה מהירות היא מצאה סיבות להוצאה חדשה / הגדלת הוצאה קיימת.

 

אם ההכנסה ממכירת קרקעות תרד מהצפי של 5 מיליארד ל 4 מיליארד כתוצאה מהתוכנית , המדינה תצטרך לקצץ בהוצאותיה מיליארד , או למצוא מקור הכנסה אחר.

 

 

 

 

המדגם היה מוטה לכאלה שנגשו לפורום בלבד. יש כאלה שלא מתייעצים כלל ויש כאלה שנעזרים ביועץ משכנתאות (הופתעתי מהיקף התופעה). קשה לאמר שהריביות הנמוכות לא העלו את המחירים. תראה מה קורה בשוק ההון.

 

נכון לא כולם הגיעו לתפוז, אבל אני רוצה להניח כי המדגם הוא די מייצג. לא יודע למה כוונתך ביועץ משכנתאות? זה שיושב בבנק הוא לא יועץ , הוא זבן לבוש יפה. יש יועצים חיצוניים, רציניים ביניהם מעטים, חלק מהם שרלטנים, וראינו את התמהילים שהכינו ללקוחותיהם תמורת תשלום מכובד.

 

 

גם חוק דירה 3, היה מגלח למשקיעים כאלה כמה עשיריות מהתשואה, כי את המיסוי הם מחלקים על כל הדירות.

אתה גם לא לוקח בחשבון מצב שאו שאחד עם 100 דירות ימכור למישהו עם 50 ואז אין דירות חדשות למכירה "בשוק הזוגות הצעירים". וגם לא לוקח בחשבון העברה במתנה, מכירה לסבתא, פתיחת חברה בע"מ להשכרת דירות ועוד תכנוני מס יעילים שיוציאו את הרוח מכל זה.

 

תכנון מס קיים בכל חוק וזה המלחמה המתמדת הקיימת בכל חוק מס בין המחוקק לבין האזרח.

 

בוא נזכור שהמס הוא בשיעור של 1% ( אחד אחוז ) משווי הדירה ומעל סכום מסויים 18000 ש"ח יורד האחוז ככל ששוי הדירה גבוה יותר.

[ישה]

זה גם מה שאני הבנתי מהנתונים, וזה גם מה שמשנה בפועל: כמה זמן לקח לדיור שנחשב כיום סטנדרטי להיבנות.

לכן לבדוק רק בניה כפונקציה של מטראז' זה פחות רלוונטי (כי אם הסטנדרט גדל, אז הזמן גדל), כמו שלבדוק בניה רק כפונקציה של הפעלת מנוף מסוג X זה פחות רלוונטי (כי הטכנולוגיה השתנתה). לזה אני קורא 'נרמול', לא יודע מה המונח הנכון בעברית מתוקנת.

 

כאמור, זה דומה לעניין שהעלתי עם התחלות הבניה: לנתון 'כמה בניות התחילו' יש פחות משקל בעיני לעומת נתון מנורמל סטייל 'כמה בניות התחילו יחסית לכמות האוכלוסיה'*, דוגמא להמחשה:

1. בשנת 10 התחילו לבנות 100 דירות בזמן שהאוכלוסיה מנתה 1000 איש

2. בשנת 20 התחילו לבנות 200 דירות בזמן שהאוכלוסיה מנתה 10000 איש

אז למרות שעל פניו המגמה השתפרה ב100% (או: פי 2), בפועל קצב הבניה האפקטיבי האט (כי מדירה לכל 10 אנשים, עברנו לדירה לכל 50 אנשים).

ובפרט: אם קצב הבניה היום זהה לקצב הבניה בשנת 96 - ובהינתן שאנחנו מתחילים מנק' איחור (שוק בחסר) ובהינתן שהאוכלוסיה קצת התנפחה בעשרים שנים האלו, אז אני מקווה שאפשר להסכים שלא מדובר ב'תנופת בניה שלא היתה כדוגמתה'.

 

*ה"נרמול" הנ"ל פשטני יחסית, זה בעיקר בשביל להעביר את הפואנטה. בפועל צריך להתייחס למשהו יותר רציני מכמות האוכלוסיה נטו.

 

דמיין מצב בו בונים 50000 דירות בדימיונה

 

מה זה עוזר לזה שגר בגבעתיים?

 

להזכיר

 

חברי הטוב טבע בנהר שעומקו הממוצע חצי מטר.

 

ממתין לתשובות לגבי השאלות שלי בהודעה קודמת אליך

[oryo]

החבר שלך לא קשור להודעה הזו, תזכר איפה היא התחילה (בהודעה של ספייר) - אם יש לך סימוכין שתנופת הבניה ב95 היתה לדיור לא רלוונטי בעוד שכיום היא לדיור סופר רלוונטי, אז אתה מוזמן לחלוק איתנו.

--

 

לא זיהיתי שאלות לא רטוריות בהודעה שלך, אולי סתם לא הבנתי את הכוונה.

 

אם אתה מנסה להוכיח לי שמדובר בהליך בינארי, אז אתה נופל על אזניים ערלות... ההליך הזה (מיסוי משקיעים) לא בינארי, וההודעה שלי הציגה זאת. אם אתה מוצא בה כשל אז תסביר מה הוא אותו כשל, אחרת לא תייצר דיכוטומיה יש מאין.

 

אני סבור כי מיסוי לבעלי 3 דירות זו התערבות חזקה מדי של הרגולטור בשוק, 100 דירות זו התערבות חלשה מדי (קרי: לא שווה בכלל את המהלך). אם הטענה שלך היא שמיסוי למשקיע בעל 2 דירות זהה עקרונית, ובהשפעתה על השוק, למיסוי למשקיע בעל 100 דירות - ניאלץ שלא להסכים.

 

אבל אולי לא הבנתי אותך בכלל (?)

[Spire]

חוזר לעדכן שגם פה חלה טעות בהצהרה שלך: מבחינת זמן בניה נטו, ב2011 הוא עמד על 24 חודשים בממוצע, כיום על 31 חודשים בממוצע - ואני מדבר על בניה נטו, שזה בלאו הכי לא מה שאני מתכוון עליו בהורדת חסמים (הזמן מהרגע שהקרקע הופשרה לבניה עד שיש בניה בפועל). לא מצאתי את הנתון הזה (וחיפשתי), אתה מוזמן להציג אותו.

 

אני הולך להגיד משהו שלא תאהב, אני מתנצל מראש אבל אין לי משהו אחר - קראתי את זה "פעם איפשהו".

אני לא אחלוק על הנתונים שאתה מביא, אז מודה ועוזב וכל זה.

 

אז אתה מוזמן להוריד את המילה אנומליה אם זה מה שמפריע לך. מעבר לזה, ממתין בסבלנות.

 

אני לא זוכר מה בדיוק רציתי להגיד - אבל זה בגדול זה היה - אתה לא יכול להגיד שלישראל ישראלי מספיקה משפחתית אבל לא מספיקה דירת 4 חדרים 100 מ"ר ולכן את הדירה הוא ירצה לשגרד ואת הרכב לא. מה גם, שהשדרוג ממאזדה 3 לא חייב ללכת לג'ולייטה תלתן - הוא יכול ללכת למאזדה 6, או ליונדאי טוסון. אבל זה לא קורה. נתעלם מהנהירה לג'יפונים, כי היא לא קורית במעבר ממשפחתית לג'יפון מבוסס משפחתית שעולה 30K יותר אלא ממשפחתית/מנהלים לג'יפון באותו מחיר.

 

מה שאתה עושה זה לקחת את התאוריה שלך (שאף אחד מאיתנו לא יודע אם היא נכונה. כמו שאף אחד מאיתנו לא יודע אם היא שגויה) ומתעלם מדברים אחרים מסביב ששוללים אותה.

 

בקיצור, יכול להיות - ויכול להיות שלא. הדבר היחיד שיכול לאשש או להפריך את התאוריה הזו היא איזה גרף של "אחוז בעלי שתי דירות ומעלה" מאז 2005-6, אבל אין לי זמן או אפילו רעיון איך לחפש כזה דבר.

 

 

 

1. אל תחסוך ממני, תן סימוכין בבקשה

 

3. אוקיי כאן זה נהיה די אירוני, לפי הנתונים ש*אתה* בעצמך פרסמת לינק אליהם באתר הלמ"ס - ותודה על הלינק! לא הכרתי את צורת הגישה הזו ועד כה השתמשתי בכל מיני pdfים מעצבנים ולא נוחים בעליל - ההצהרה הזו:

א. לא נכונה *אבסולוטית*, ראה שנות 95-97

ב. לא נכונה רלטיבית - אם תנרמל את כמות הבניות לגודל האוכלוסייה אז אנחנו ברגרסיה. לא חכמה ולא מעניין להסתכל על הנתונים האבסולוטיים, קצב הבניה יכול לגדול אבסולוטית ועדיין להתכווץ יחסית... אבל שוב, זה לא משנה כי הטענה שלך לא נכונה גם לפי א'

 

4. שנתיים? בשביל לוודא שאני מבין אותך: אתה טוען שמרגע הפשרת הקרקע לבניה עד לקבלת מפתח עוברות שנתיים? סימוכין בבקשה...? אני מכיר מספרים מאוד, מאוד שונים

 

1: לא שליש, חצי. הגרף הזה היה מצורף לפסקה שהתייחסה לשליש בהקשר אחר. הפרעות קשב, עימכם הסליחה. ניסיתי קצת לחפש את הנתונים הגולמיים באתר של מנהל מקרקעי ישראל אבל לא הצלחתי (לא יכול להשקיע כרגע את הזמן). כתוב שזה מהודעה לעיתונות של האוצר, אפשר אולי לחפש שם.

 

3: קודם כל, הנתונים "לפי שנה" שם מגיעים רק עד 2016, לפי רבעונים אפשר לראות שאנחנו בקצב שאמור לעבור את 95-97. מעבר לזה, ההתייחסות לשנים האלה מצוינת - כי אלה היו השנים שהיתה (כמו היום) בניה פסיכית כדי לאכלס מיליון וחצי עולים חדשים מבריה"מ שהגיעו לפה תוך שנתיים-שלוש בערך (89-91). רק שאז מחירי הדירות נותרו יחסית יציבים, כי אז קנו את הדירות מי שהיה צריך ולא מי שרצה להשקיע בנדלן. מה שמחזיר אותנו לנקודה של גם להציף את השוק זה פתרון מספיק טוב, כי פשוט קונים את זה. בחודשים האחרונים זה נחלש קצת (בגלל מס דירה שלישית וכו' - המתנה), אבל זה היה המצב עד תחילת 17 בערך.

מבחינת נירמול - לא יודע להגיד לך, כי אני לא חזק במתמטיקה. אני מאוד אשמח אבל אם תעשה את הנירמול הזה, אבל לא ביחס לשנים בהן היה צריך לשכן מיליון פלוס אנשים שהגיעו במכה אחת, אלא ביחס לשנים שאחרי הקפיצה בהתחלות הבניה - נגיד 2000-2007.

 

אגב - קטע מצחיק, אפשר לראות מהנתונים סטגנציה מוחלטת של בניה בשנים 2001-2008, בזמן שהאוכלוסיה גדלה (אם אני זוכר נכון - בקצב של - 2.2%-2.5% בשנה). הבעיה היתה כתובה על הקיר כמעט 10 שנים לפני שהיא התפוצצה לנו בפרצוף, אבל כולם בחרו להתעלם ממנה. הנפילה של הריבית פשוט sucker puched אותנו בזמן שלא היינו מוכנים (או שלא עניין אותנו להיות מוכנים. לא יודע).

 

2-4, עניתי בתגובה לציטוט הקודם שלך, נכון? או שהתכוונת למשהו אחר?

[sperial]

זה שהבן שלך לא מתלונן על הסידור לא אומר שהוא לא סובל. יתכן מאוד שהוא לא סובל. מדובר בעניין סובייקטיבי לחלוטין. אני גם לא סבלתי מנסיעות ברכבת בקו אשדוד - תל אביב בשנים הראשונות, אבל אחרי 5 שנים של ריצה אחרי הרכבת, לחץ וזחילה הביתה בשעה 20:00 זה פשוט נמאס.

 

אגב אני גם קם ב-4:50 בשביל להגיע לחדר כושר בשעה 6:00 והולך לישון בשעה 22:00. תענוג לזחול הביתה בשעה 20:00, לאכול, להתקלח וללכת לישון. אבל היי העיקר שרואים את הים מהמרפסת.

 

לא מעניין אותי מה מקובל בכל העולם המערבי. אמריקאי מוזמן לשבת ברכב שלוש שעות ביום, להשמין ולחטוף סכרת סוג 2 בגיל 50 בשביל לחזור לישון בצמוד קרקע בפרבר שינה. אני לא רוצה סגנון חיים כזה. אני מעדיף דירה 50 מ"ר בתל אביב/גבעתיים על פני דירה 120 מ"ר באשדוד.

תגיד לי, אתה חושב שלפני 30 שנה לא נסעו לעבודה שעה - שעתיים? ההבדל הוא שמכוניות היו ידניות ולא ממוזגות. לבני המזל היתה רכבת מחיפה לת"א פעם בשעה-שעתיים, נסעה שעה וחצי לכל כיוון, (לפחות לא היתה עוצרת בעתלית בשביל פסח גרופר). אתה יודע כמה שנים עשיתי את קו חיפה - עפולה (60-90 דקות בכיוון, כבישים חד נתיביים וצמתים פקוקים) ברנו 14 ידנית עם שלדה עקומה, חלון פתוח ורדיו תדיראן 5 תחנות AM? וכמה שנים נסעתי לקריות ולעכו בתחב"צ (2 אוטובוסים + מונית שירות בכביש עם רמזור כל 500 מ', הרי כביש 22 עוד לא היה אפילו בגדר תוכנית לעתיד הרחוק) - שעה וחצי - שעתיים בכל כיוון? תענוג גדול כאשר יש 3 ילדים שמחכים בבית. אבל לא היה CF לקטר בו.

 

אבל עשיתי העבודות האלה שפרנסו אותי, ולמשך מספר שנים ניהלתי את משק הבית עם רכב אחד (שהיה אצל האשה, כיון שהיא היתה מפזרת ואוספת את הבנים), אבל בזכות העבודה הקשה והחסכנות הצלחתי להגיע למצב כלכלי סביר בערך 20 שנה אחרי שהתחתנתי. כיום אני קוצר את הפירות לאחר שבזכות אותה השקעה התקדמתי בעבודה, אבל עדיין דואג מאד למה שיקרה עם הדור הבא. לפחות החבורה הזו מבינה משמעות של התנהלות כלכלית נכונה וחסכון, גם אם אני חולק על נחיצות כמה מההוצאות שלו. ודרך אגב - למרות שעות עבודה ארוכות, שעות בדרכים, וטיפוח של בת זוג הוא גם מגיע לפחות 4 פעמים בשבוע לחדר הכושר או לריצה על חוף הים.

 

סורי אדוני. אתה מפונק. מאד. אבל תמשיך לגור ב-50 מ"ר במרכז העניינים ולקטר.

עריכה אחרונה ב-23 לאוגוסט, 2017 על ידי sperial

[arco1]

^^^

 

לדעתי אתה מגזים. זה שעשית את הבחירה שלך ובילית (וממשיך לבלות?) 3+ שעות ביום בדרכים/תחבורה ציבורית לא אומר שכל מי שלא עושה בחירה דומה הוא מפונק. יש סדרי עדיפויות שונים לאנשים שונים ואין שום קשר לפינוק לדעתי.