כתבה בערוץ 10 על עלויות אחזקת הרכב

[gimlison]

הנתונים נכונים מאוד. בתקופה שבה בנו את תחנות הרכבת הללו - הן נבנו בשולי הערים. לאחר מכן במהלך 150 השנים האחרונות התפתחו מסביבן כל השכונות. לדוגמא, תחנת יוסטון, סט. פנקרס וקינגס קרוס נבנו כולן על Euston_Road כי זה היה גבול האיזור האורבני של לונדון ב-1830/40.

https://en.wikipedia.org/wiki/Euston_Road

 

בפריז המצב דומה, והטרמינלים הגדולים של הרכבות נבנו בקצוות האיזור האורבני. גם לונדון וגם פריז סובלות מכך, כי חייבים להחליפים טרמינלים כשנוסעים מצפון אנגליה לדרומה, לדוגמא. היום פרויקטים כמו קרוסרייל ואחרים באים לתקן את המצב, אבל זאת בעיה.

עיירות וערים אחרות היו מאוד קטנות באותה תקופה, ובד"כ התחנה נבנתה בקצה האיזור הבנוי או בקצה האיזור שבו אפשר היה להרוס בניינים בלי בעיה. אל תשכחו שחוקי הבניה והפיצוי לתושבים לפני 150 היו שונים ממה שהם היום. ברוב אירופה עד 1880 רשת הרכבות כבר הייתה דומה מאוד למה שהיא היום..

 

ברור שהקמת תחנה בשולי העיר תתרום להתפתחות האזור. כוונתי לא הייתה לסתור זאת. התכוונתי לכך, שוב אשתמש בלונדון לצורך הדוגמה, שריכוז של מגורים במקום מסוים לא בהכרח מונע הקמה של תחנה. הדוגמות שנתת נכונות וראויות, אבל הקימו תחנות רכבת תחתית גם בסיטי של לונדון וגם בכל מרכז העיר העתיק. הצפיפות והמרכזיות של האזור לא מנעה מהבריטים לשפר שם את התחבורה. זו הייתה כוונתי, אז בגדול אנחנו מסכימים.

[gbguy]

עמק חפר מכיל כ-40000 תושבים, כמות זהה לשתי שכונות בראשון לציון, אך מפוזרת ב-43 ישובים שונים על פני שטח של 130000 דונם. בנוסף, מדובר בישובים בדירוג סוציו-אקונומי גבוהה עם רמת מינוע גבוהה ואופי כפרי. ועדיין, ברוב הישובים הגדולים יותר יש יותר מ-2 אוטובוסים ביום, בטח שמהתחנות שנמצאות על הכבישים הראשיים ליד הישובים.

בנוסף, מכיר לא מעט יוממים לתל אביב שנוסעים עד תחנת נתניה או חדרה ומשם ממשיכים ברכבת לתל אביב, וברגע שיבנו את המסילה המזרחית עם שתי תחנות באיזור גם לשם יסעו רבים על מנת להגיע ברכבת לאיזורי התעסוקה.

א. האוטובוס שעושה סבב למושבים, זה 2 קווים (23 ו-24 של חברת קווים) שעושים את הסבב רק באזור המזרחי של עמק חפר. תדירות של האוטובוסים הם פעם בשעה מ-6 בבוקר עד 11, ומשעה 15 עד 19. ל-2 הקווים. בנוסף הקווים מיועדים למיניבוס ולא לאוטובוס.

ב. משום שהיישובים הללו מדורגים בדירוג סוציו-אקנומי גבוה, אז לא מגיע להם תחבורה ציבורית? לא לצעירים להתנייד בתחבורה ציבורית? או יותר נכון, מה הקשר למושג "סוציו-אקנומי גבוה" להתיעלות תחבורה ציבורית?

ג. דובר רבות על המסילה, כאילו המסילה היא רכבת התחתית של ת"א. עד עכשיו אין הצהרה לבניה של המסילה, במיוחד על תחנות אמצע.

[garicho]

א. האוטובוס שעושה סבב למושבים, זה 2 קווים (23 ו-24 של חברת קווים) שעושים את הסבב רק באזור המזרחי של עמק חפר. תדירות של האוטובוסים הם פעם בשעה מ-6 בבוקר עד 11, ומשעה 15 עד 19. ל-2 הקווים. בנוסף הקווים מיועדים למיניבוס ולא לאוטובוס.

ב. משום שהיישובים הללו מדורגים בדירוג סוציו-אקנומי גבוה, אז לא מגיע להם תחבורה ציבורית? לא לצעירים להתנייד בתחבורה ציבורית? או יותר נכון, מה הקשר למושג "סוציו-אקנומי גבוה" להתיעלות תחבורה ציבורית?

ג. דובר רבות על המסילה, כאילו המסילה היא רכבת התחתית של ת"א. עד עכשיו אין הצהרה לבניה של המסילה, במיוחד על תחנות אמצע.

א. אז זה יותר מפעמיים ביום.

ב. מגיע, אבל בגלל שהם בדירוג סוציו אקונומי גבוהה כמות המשתמשים בתחבורה ציבורית נמוכה יותר. אפילו הילדים מוסעים לחוגים על ידי ההורים במכוניות. פחות משתמשים בתח״צ = תדירות תח״צ נמוכה יותר. ביצה ותרנגולת קלאסית. משפחה שהולכת לגור באיזור כפרי כזה מבינה שיש טרייד אוף - שקט, שלווה וסביבה פתוחה מצד אחד, סופרמרקט במרחק קילומטרים ותחבורה ציבורית דלילה מצד שני. אתה לא יכול לקבל את כל החבילה במקום אחד.

ג. מוזמן לקרוא על תתל 22

http://www.moin.gov.il/OfficeUnits/PlanningAdministration/masterplan/Pages/ttl22.aspx

[sperial]

סלח לי, אבל זו דמגוגיה.

 

ראשית, משום שמדינות המערב (ולא רק) מסתדרות לא רע בלי לחלוב את ציבור הנהגים עם רמות המיסוי של ישראל. אפילו כאלו עם צבאות גדולים ומפוארים ונטייה לכבוש מדינות לא נכונות בגלל פיגועי טרור.

 

שנית, משום שלמדינת ישראל יש עודפי גביית מיסים במיליארדים, שפעם אחר פעם אינם חוזרים לציבור (בטח לא לציבור הנהגים שאחראי לנתח משמעותי בעודפים). מספיק לראות את דוגמת עודפי ביטוח החובה, שביהמ"ש פסק שצריכים לחזור לציבור אך משרד האוצר מצליח לאט-לאט למסמס את ההוראה. ולמה לא, הרי אין שום מחאה ציבורית כשעושים את זה.

 

ושלישית, בוא נלך על שיטתך. מי ישלם? רכש הציוד הצבאי המופרז והלא רלוונטי לעיתים תכופות, תנאי הפרישה המופלגים של אנשי הקבע, התלמידים הלא-קיימים בכוללים, קצבאות ההשרץ-ככל-יכולתך, תקציב ההגנה על 7 מתנחלי גבעת חמציץ המוקפת ב-70,000 חסרי זכות הצבעה ועוד. לא חסרים מקומות לייעל את תקציב מדינת ישראל, לפני שתידרש אתה לשלם על-כך מכיוון אחר.

מעל הסמלון שלך אתה מתיחס לטוקבקים.

אבל ההודעה שלך היא טוקבק במיטבו.

בבקשה, בדוק מה רמת המיסוי בישראל. תגלה שהיא ממש, אבל ממש, לא גבוהה. העניין הוא שאצלנו המיסוי הישיר נמוך והעקיף גבוה, מה שנוח לשכבות העשירות ופוגע בחלשות.

לגבי חלוקת העוגה - גם כאן יש לי הרבה השגות על פיזור הוצאות המדינה, ממש לא מתלהב מכל גבעות החמציצים והעורבים השחורים (וזאת בלשון המעטה) - אבל, מה לעשות, זה מה שאזרחי מדינת ישראל בחרו. ואני רואה בהודעתך גם גם נטיה להשתלח במי שלא ראויים ליחס זה.

א. האוטובוס שעושה סבב למושבים, זה 2 קווים (23 ו-24 של חברת קווים) שעושים את הסבב רק באזור המזרחי של עמק חפר. תדירות של האוטובוסים הם פעם בשעה מ-6 בבוקר עד 11, ומשעה 15 עד 19. ל-2 הקווים. בנוסף הקווים מיועדים למיניבוס ולא לאוטובוס.

ב. משום שהיישובים הללו מדורגים בדירוג סוציו-אקנומי גבוה, אז לא מגיע להם תחבורה ציבורית? לא לצעירים להתנייד בתחבורה ציבורית? או יותר נכון, מה הקשר למושג "סוציו-אקנומי גבוה" להתיעלות תחבורה ציבורית?

ג. דובר רבות על המסילה, כאילו המסילה היא רכבת התחתית של ת"א. עד עכשיו אין הצהרה לבניה של המסילה, במיוחד על תחנות אמצע.

 

א. אז זה יותר מפעמיים ביום.

ב. מגיע, אבל בגלל שהם בדירוג סוציו אקונומי גבוהה כמות המשתמשים בתחבורה ציבורית נמוכה יותר. אפילו הילדים מוסעים לחוגים על ידי ההורים במכוניות. פחות משתמשים בתח״צ = תדירות תח״צ נמוכה יותר. ביצה ותרנגולת קלאסית. משפחה שהולכת לגור באיזור כפרי כזה מבינה שיש טרייד אוף - שקט, שלווה וסביבה פתוחה מצד אחד, סופרמרקט במרחק קילומטרים ותחבורה ציבורית דלילה מצד שני. אתה לא יכול לקבל את כל החבילה במקום אחד.

ג. מוזמן לקרוא על תתל 22

http://www.moin.gov.il/OfficeUnits/PlanningAdministration/masterplan/Pages/ttl22.aspx

 

אם עברת פעם בכפרים באירופה, ראית שהם בנויים לאורך הכבישים (לא המהירים) - הם התפתחו לאורך הדרכים. לעומת זאת בישראל מרבית היישובים הכפריים יושבים על סעיפים של הכבישים, ובמרחק שאינו מרחק הליכה חהמסעפים. גם זה תורם לקושי בהגעת התח"צ אליהם. אבל, כמובן, מדובר בעקר במדיניות שרואה בתחבורה הציבורית עול על החברה ולא יתרון לה.

א. האוטובוס שעושה סבב למושבים, זה 2 קווים (23 ו-24 של חברת קווים) שעושים את הסבב רק באזור המזרחי של עמק חפר. תדירות של האוטובוסים הם פעם בשעה מ-6 בבוקר עד 11, ומשעה 15 עד 19. ל-2 הקווים. בנוסף הקווים מיועדים למיניבוס ולא לאוטובוס.

ב. משום שהיישובים הללו מדורגים בדירוג סוציו-אקנומי גבוה, אז לא מגיע להם תחבורה ציבורית? לא לצעירים להתנייד בתחבורה ציבורית? או יותר נכון, מה הקשר למושג "סוציו-אקנומי גבוה" להתיעלות תחבורה ציבורית?

ג. דובר רבות על המסילה, כאילו המסילה היא רכבת התחתית של ת"א. עד עכשיו אין הצהרה לבניה של המסילה, במיוחד על תחנות אמצע.

 

הנתונים נכונים מאוד. בתקופה שבה בנו את תחנות הרכבת הללו - הן נבנו בשולי הערים. לאחר מכן במהלך 150 השנים האחרונות התפתחו מסביבן כל השכונות. לדוגמא, תחנת יוסטון, סט. פנקרס וקינגס קרוס נבנו כולן על Euston_Road כי זה היה גבול האיזור האורבני של לונדון ב-1830/40.

https://en.wikipedia.org/wiki/Euston_Road

 

בפריז המצב דומה, והטרמינלים הגדולים של הרכבות נבנו בקצוות האיזור האורבני. גם לונדון וגם פריז סובלות מכך, כי חייבים להחליפים טרמינלים כשנוסעים מצפון אנגליה לדרומה, לדוגמא. היום פרויקטים כמו קרוסרייל ואחרים באים לתקן את המצב, אבל זאת בעיה.

עיירות וערים אחרות היו מאוד קטנות באותה תקופה, ובד"כ התחנה נבנתה בקצה האיזור הבנוי או בקצה האיזור שבו אפשר היה להרוס בניינים בלי בעיה. אל תשכחו שחוקי הבניה והפיצוי לתושבים לפני 150 היו שונים ממה שהם היום. ברוב אירופה עד 1880 רשת הרכבות כבר הייתה דומה מאוד למה שהיא היום..

אל תשכח שצרכי התחבורה במאה ה-19 היו שונים בתכלית מאשר כיום. אנשים לא היו עושים יוממות (commuting) בהיקף המקובל במאה ה-21. ובנוסף, הערים דאגו לא רק לתחנות רכבת לתחבורה למרחקים ארוכים, אלא גם למערכת הסעת המונים יעילה בתוך העיר, כבר לקראת סוף המאה ה-19. העובדה שתחנת רכבת מצויה בשולי העיר אינה בעייתית כאשר ניתן להגיע אליה בנוחות מכל שכונה. אבל כאשר התחבורה העירונית לא מאפשרת הגעה יעילה לרכבת הבין עירונית חלק גדול מהטעם בה אובד.

עריכה אחרונה ב-21 לספטמבר, 2016 על ידי sperial

[gbguy]

א. אז זה יותר מפעמיים ביום.

ב. מגיע, אבל בגלל שהם בדירוג סוציו אקונומי גבוהה כמות המשתמשים בתחבורה ציבורית נמוכה יותר. אפילו הילדים מוסעים לחוגים על ידי ההורים במכוניות. פחות משתמשים בתח״צ = תדירות תח״צ נמוכה יותר. ביצה ותרנגולת קלאסית. משפחה שהולכת לגור באיזור כפרי כזה מבינה שיש טרייד אוף - שקט, שלווה וסביבה פתוחה מצד אחד, סופרמרקט במרחק קילומטרים ותחבורה ציבורית דלילה מצד שני. אתה לא יכול לקבל את כל החבילה במקום אחד.

ג. מוזמן לקרוא על תתל 22

http://www.moin.gov.il/OfficeUnits/PlanningAdministration/masterplan/Pages/ttl22.aspx

אז כל הכבוד! הוכחת שזה יותר מ-2 פעמים ביום. עדין אין סיבה כשתושב יגיע לעיר ויחכה שעה שלמה לאוטובוס חזרה ליישוב שלו. ביצה ותרנגולת זו אחלה תיאוריה למה לא ליעל את התחבורה במקומות כאלה. אבל עובדה ברגע שקו 23 ו-24 הוקמו, האוטובוסים נהיו עמוסים אחרי שנה. אם המדינה תיעל את התחבורה בכל אזור, יהיו לקוחות.

לגבי התוכנית: סתם הכרזה על המסילה. לא כתוב היכן התחנות יוקמו ומתי.

[בנתיים אוטובוס]

מסכים לחלוטין. מבחינתי התקציב לתאטרון הבימה ( שהוא לבדו כמעט שווה לתקצציב החרדים )מיותר לחלוטין!! כמה אנשים נמצאים ב"בימה " בשנה??? שהם ישלמו על כרטיס!! אבל זאת מדינה של המון גוונים וצריך להסתדר עם כולם...אבל עדיין חייבים למצוא מאיפה להוריד! לא יתכן שאדם שעובד כל היום, מרוויח 6000 ישלם שליש משכורת על רכב!!

[garicho]

אז כל הכבוד! הוכחת שזה יותר מ-2 פעמים ביום. עדין אין סיבה כשתושב יגיע לעיר ויחכה שעה שלמה לאוטובוס חזרה ליישוב שלו. ביצה ותרנגולת זו אחלה תיאוריה למה לא ליעל את התחבורה במקומות כאלה. אבל עובדה ברגע שקו 23 ו-24 הוקמו, האוטובוסים נהיו עמוסים אחרי שנה. אם המדינה תיעל את התחבורה בכל אזור, יהיו לקוחות.

לגבי התוכנית: סתם הכרזה על המסילה. לא כתוב היכן התחנות יוקמו ומתי.

 

למה המדינה צריכה ליעל? אין לכם יכולת לבקש ולדרוש?

 

יש אוטובוסים מלאים? יש מועצה איזורית עם נבחרי ציבור? תפנו אליהם ותדרשו תוספת אוטובוסים. תפנו למשרד התחבורה בדרישה!

אם אכן הנתונים הם כמו שאמרת לא תיהיה בעיה להוסיף נסיעות. אבל צריך ליזום, לדרוש, ולא לחכות כמו היהודי שמתפלל לזכות בלוטו אבל אפילו לא ממלא טופס...

מועצות איזוריות שדרשו קיבלו, אפילו רוויזיה שלמה ושירות הרבה יותר טוב ממה שהיה. ממליץ לקרוא על מהפך התחבורה הציבורית בגולן - איזור הרבה יותר עלוב ובעייתי מבחינת תחבורה ציבורית מעמק חפר.

[gbguy]

למה המדינה צריכה ליעל? אין לכם יכולת לבקש ולדרוש?

 

יש אוטובוסים מלאים? יש מועצה איזורית עם נבחרי ציבור? תפנו אליהם ותדרשו תוספת אוטובוסים. תפנו למשרד התחבורה בדרישה!

אם אכן הנתונים הם כמו שאמרת לא תיהיה בעיה להוסיף נסיעות. אבל צריך ליזום, לדרוש, ולא לחכות כמו היהודי שמתפלל לזכות בלוטו אבל אפילו לא ממלא טופס...

מועצות איזוריות שדרשו קיבלו, אפילו רוויזיה שלמה ושירות הרבה יותר טוב ממה שהיה. ממליץ לקרוא על מהפך התחבורה הציבורית בגולן - איזור הרבה יותר עלוב ובעייתי מבחינת תחבורה ציבורית מעמק חפר.

אז יש בעיה: משרד התחבורה מוציא מכרז כל כמה שנים על התיעלות הקווים. לפני שנתיים האזור המזרחי של עמק חפר זכה לתחבורה ציבורית טובה יותר. אני אישית בקשתי התיעלות נוספת מצד המועצה, ומי שדחה הוא משרד התחבורה בטענה שהקווים הם ניסוי.

 

סיפור נוסף איך המדינה דרסה התיעלות: באמצע שנות ה-2000 המדינה נתנה רשיונות למוניות שירות. קווים עירוניים מאוד יעילים או בינעירוניים. היתרון הגדול: כרטיס למיניבוס במחיר של כמעט כרטיס לאוטובוס ציבורי, התוצאה המונית שירות מהירה יותר מהאוטובוס. המדינה נתנה רשיונות לקווים עד סוף השנה. המדינה היום לא ממהרת לתת חידוש או ארכה לרשיון הקוים. אז מה יהיה בסוף תקופת הרשיונות?

[vadim6385]

ב. משום שהיישובים הללו מדורגים בדירוג סוציו-אקנומי גבוה, אז לא מגיע להם תחבורה ציבורית? לא לצעירים להתנייד בתחבורה ציבורית? או יותר נכון, מה הקשר למושג "סוציו-אקנומי גבוה" להתיעלות תחבורה ציבורית?

 

ביישוב עם דירוג סוציו אקונומי גבוה, איפה שיש שתיים-שלוש מכוניות לכל משק בית, אם תשלח ממנו אוטובוס כל רבע שעה לערים סמוכות, הוא לרוב ייסע ריק.

 

אם אין נוסעים, מי ישלם על קניה/אחזקה/דלק/ביטוח/ירידת ערך/משכורת ותנאים סוציאליים לנהג? אתה?

 

מציע לכל המתלהמים כאן לשחק SimCity מתישהו. אומנם לא תקבלו מזה ניסיון של ממש בניהול עיר, אבל תקבלו מזה הבנה כללית על איך המערכת עובדת. למשל זה שהקמת מערך תחבורה ציבורית מפואר ביישוב קטן של חוואים, יהיה נטל על קופת העירייה, או בניית בית חולים ענק בעיר של 1500 תושבים תכניס את העירייה לגירעון.

 

כל מקרה לגופו. בעיר כמו ירוחם, עם אחוזי אבטלה גבוהים ורמה סוציו אקונומית נמוכה, צריך להקים תחבורה ציבורית יעילה, שתעזור לתושבים מעוטי יכולת לנסוע לעבודה בערים גדולות בנוחות, ביישוב כמו קיסריה מספיק אוטובוס פעם בשעה-שעתיים, שיגיע דרך אור עקיבא לחדרה ובחזרה, ועוד אחד שיעצור במחלף בכביש החוף, כי לתושבים גם ככה יש איך להתנייד.

 

Sent from my ASUS_Z00AD using Tapatalk

[gbguy]

ביישוב עם דירוג סוציו אקונומי גבוה, איפה שיש שתיים-שלוש מכוניות לכל משק בית, אם תשלח ממנו אוטובוס כל רבע שעה לערים סמוכות, הוא לרוב ייסע ריק.

 

אם אין נוסעים, מי ישלם על קניה/אחזקה/דלק/ביטוח/ירידת ערך/משכורת ותנאים סוציאליים לנהג? אתה?

 

מציע לכל המתלהמים כאן לשחק SimCity מתישהו. אומנם לא תקבלו מזה ניסיון של ממש בניהול עיר, אבל תקבלו מזה הבנה כללית על איך המערכת עובדת. למשל זה שהקמת מערך תחבורה ציבורית מפואר ביישוב קטן של חוואים, יהיה נטל על קופת העירייה, או בניית בית חולים ענק בעיר של 1500 תושבים תכניס את העירייה לגירעון.

 

כל מקרה לגופו. בעיר כמו ירוחם, עם אחוזי אבטלה גבוהים ורמה סוציו אקונומית נמוכה, צריך להקים תחבורה ציבורית יעילה, שתעזור לתושבים מעוטי יכולת לנסוע לעבודה בערים גדולות בנוחות, ביישוב כמו קיסריה מספיק אוטובוס פעם בשעה-שעתיים, שיגיע דרך אור עקיבא לחדרה ובחזרה, ועוד אחד שיעצור במחלף בכביש החוף, כי לתושבים גם ככה יש איך להתנייד.

 

Sent from my ASUS_Z00AD using Tapatalk

אז אני חושב שאתה טועה: לא משנה מה דירוג סוציו-אקנומי. עובדתית שהמיניבוסים הללו מפוצצים בעיקר מאנשים צעירים. לא לכל הצעירים רוצים או יכולים להרשות לעצמם לקנות רכב אחרי או בזמן הצבא. בכל זאת, אנשים רוצים לחסוך לדברים אחרים לדעתם זה משמעותי יותר עבורם. אז לטעון "בבית יש 3 רכבים בבית, הוא לא צריך תחבורה ציבורית" זה לא נכון. כי לא לכל היישובים האלו יש 3 מכוניות בבית.

מי ישלם (אתה שואל)? אני ואתה כבר משלמים מיסים, שחלק מהמס הולך על תחבורה ציבורית. כלומר, הגוף שאחראי על הקווים, על תדירות הקווים ומחיר הנסיעה הוא אך ורק משרד התחבורה בכבודו ובעצמו.

עובדתית, בשטח, הדרך היעילה ביותר להגיע בתחבורה ציבורית היא דרך מיניבוס ולא אוטובוס. תעשה השוואה בין מונית שירות לבין אוטובוס. למה לא לקדם את זה?

[sperial]

הכלי היעיל ביותר תלוי בצרכים. בשכונות קטנות מיניבוסים, בקוים ראשים אוטובוסים ובקוים ארוכים ועמוסים - אוטובוסים מפרקיים (אני מדבר על ישראל, כיון שבעולם קוים ראשיים רבים מבוססיפ על חשמליות ורכבות קלות).

 

בחיפה נבנה מודל של קוים ראשיים וקוים מזינים. בשכונה שבה אני גר, שהיא שכונה לא גדולה ובאשכול סוציו-אקונומי די גבוה, עובר מיניבוס של קו מזין כל 20 דקות. לא מפוצץ, אבל בהחלט לא ריק. בשעות הבוקר זה אוטובוס בגודל מלא, שמוביל תלמידים לבית הספר. קו זה עושה סיבוב ב-2-3 שכונות ומצטלב בדרך עם קוים ראשיים, ובקצה אחד מגיע לתחנה מרכזית.

 

אישית אני מעט להשתמש בתח"צ אבל הבנים שלי בהחלט מרבים לנסוע בה, הקו עובר בשעות די מדויקות כך שהם יכולים לתכנן היטב את לוח הזמנים שלהם, וגם הניסיון הדל שלי היה שהשירות טוב.

עריכה אחרונה ב-22 לספטמבר, 2016 על ידי sperial

[renault5]

ככה זה קרה אצלנו שזה במרכז הארץ שהחליטו לבטל קו חשוב שמגיע עד בית העלמין ירקון.

הרבה אנשים מבוגרים היו נוסעים בו ופתאום ביום אחד החליטו לבטל אותו.

אז אותם אנשים מבוגרים צריכים לקחת אוטובוס עד תל אביב לפעמים לפספס את האוטובוס שנוסע לירקון

ולחכות למעלה משעה בתל אביב בתחנה.

אפילו שיש אוטובוסים האוטובוסים או שמלאים ואתה עומד כמעט כול הנסיעה או שאתה מחכה

הרבה זמן לאוטובוס שיגיע.

ועבודות הרכבת הקלה במיוחד לא תורמות לזה.

[ariel000]

אני לוקח רכבת מראשון, לרכבת לוקח בערך 45-50 דק' להגיע לתל אביב וזו בתקווה שהיא לא נתקעת על הפסים או שרכבת אחרת לא נתקעת על הפסים ואז הכל מסביב נתקע.

מגיע לתחנה ויש לי 2 דק' (במידה ולא איחרתי) להגיע לאוטובוס.

במידה ולא פיספסתי את האוטובוס, לוקח לי 15 דק' להגיע לעבודה, כי הוא עומד בפקקים עם כולם ואין נת"צ.

בסך הכל לוקח לי בערך שעה ורבע להגיע לעבודה בבוקר.

 

אם אני מפספס את האוטובוס, אין לי שמץ של מושג מתי יגיע האוטובוס הבא וכאשר האוטובוס על המסך בתחנה (זה שמראה זמנים) אומר שהוא כאן, אבל או שהוא בכלל לא עבר או שהוא מגיע עוד 10-15 דק'.

אני צריך לנצל את הנפח שלי בשביל להידחף ולהיכנס לאוטובוס, כי הוא עמוס ואז הנהג עלול לנסוע כי עוד מקום להעמיס.

 

האמת שהדבר הבאמת מבאס, זה כאשר אתה מגיע לחזור הביתה ומגלה שיש תקלה ברכבת ויש עיכובים, אתה מחכה 20 דק' לרכבת שלך רק בשביל לגלות שביטלו אותה.

 

בסך הכל, להגיע לעבודה ברכבת לוקח לי בערך שעה ורבע כמו שכתבתי.

 

מצד שני עם רכב, אני מגיע עד 50 דק'.

 

אמרו ששמו מצלמות באבן גבירול בתל אביב, על הנת"צ שם, אבל האוטובוס עומד בפקק כמו כולם כי פשוט אנשים עומדים על הנת"צ עם איתות חירום או שפשוט נוסעים שם.