מבחן ראשון ליגואר XF 2016 החדשה בישראל

razmel · ב-8 לפברואר, 2016

יגואר XF 2016.

"הלקוח לא תמיד צודק". אנזו פרארי.

בתקופה האחרונה ערכנו, דניאל.ס ואני, סדרת מבחנים למיטב המכוניות של טובי היצרניות.

אאודי A6, אינפיניטי Q70, ב.מ.וו סדרה 5, לקסוס GS, מרצדס E-CLASS, וקאדילק CTS, בחיפושינו אחר מכונית הסאלון ה"טובה ביותר".

כולן טובות, כמעט כל אחת מצטיינת בפרמטר מסויים, אבל ניכר בכל המבחנים, שהיצרנים משקיעים, מתאמצים, ומצליחים, בתחום "התחושה הסלונית" / בטיחות / אבזור / בידוד, יותר מאשר בתחום הניהוג וההנאה מנהיגה.

ליגואר מסורת ארוכת שנים בתכנון מכוניות עם חדוות נהיגה, ועניין אותנו, אחרי המסע שעשינו עם היגואר F-TYPE בהרי האלפים, (מכונית ספורט טהורה, דו מושבית עם 550 כ"ס), אם משהו מאותו אבק כוכבים שיש במכונית ספורט טהורה, אפשר להעביר למכונית סלון, ועדיין להנות משני העולמות?

מה עושה זה שמחפש מכונית עם חדוות נהיגה אמיתית, ועדיין צריך ביום יום מכונית סאלון שיוכל להסיע בה בבוקר את הילדים לבית ספר, ואחכ לאסוף אורחים חשובים משדה התעופה?

אז יצאנו לבדוק.

היבואן מתחיל בימים אלו את השיווק של הדור החדש של יגואר, עם ה-XF החדשה.

הלכנו לרחוב המסגר לאסוף אחת.

מדובר במחליפה, ל-XF ששירתה את צי הוד מעלתה בשמונה שנים האחרונות. קלה בכ-200 ק"ג משמעותיים מקודמתה, הודות לשלדה ורכיבי אלומניום רבים, ועם 2 גרסאות מנועים, 2.0 טורבו עם 240 כ"ס, (נכנסת לנו בתקציב של עד חצי מליון) ו-3.0 עם מגדש על, עם 380 כ"ס.

בחניה:

צריך להיות חד עין כדי לזהות את החדשה מול הישנה. מדובר במכונית חדשה לחלוטין, ולא במתיחת פנים, ולמרות זאת בחרו ביגואר להיצמד לעיצוב המוצלח של הדגם הקודם, כמעט ללא שינוים, למעט שינוי בפנסי החזית, עם תאורת לד מלאה, הגדלת מרווח הגלגלים בכ-5 ס"מ, ללא שינוי במידות הכלליות, ושינויים מינוריים נוספים.

בפנים, לוח המחוונים מעוצב, מהגנים של דגם הספורט F-TYPE, במרכז הקונסולה מסך מגע גדול ונוח, ושלל כפתורים ברורים ונוחים לתפעול.

אין "סטיק" הפעלה ראשי, אליו הורגלנו ברוב מכוניות הסאלון, אבל למרות ההרגל, קל ונח לשלוט בכל הפיצ'רים גם בלעדיו, הודות לסדר ולנוחות שלהם, ולממשק הידידותי במסך המגע הגדול והנח.

אין סטיק? אז גם אין ידית הילוכים קונבנציונלית. בהתנעת הרכב מתרומם מהקונסולה גלגל בורר ההילוכים.

הדש-בורד בעיצוב זורם, עם חלוקות עור גדולות במיוחד, פתחי המיזוג הצרים משתלבים בעיצובו, בגובה יעיל לכיוון הפנים ולא רק כפות הידיים, הגרילים הצידיים מכוסים כשהמזגן אינו פעיל.

תאורת האוירה בפנים ואיכות האודיו לא משתלבים בתחושה הסלונית.

אין CD, כבר הבינו בתעשיה שצריך להחליף תקליט ולעבור לשידור מהסלולרי.

גג שמש נדיב מרחיב דעתו של אדם.

פאלטות למחפשים: בליטה מתחת להגה המפריעה בברכיים, צג חיווי לטמפ' כיוון המזגן שנראה כמו שעון קסיו מהאייטיז, ומיקום מתגי חלונות חשמליים בדלת הנהג, שנמצא במקום רחוק מידיי, כשדווקא את מתגי הזיכרון של כיוון המושב בחרו למקם במקום אסטרטגי יותר, למרות שימוש נדיר בהם.

אין מיזוג או חימום במושבים.

בעיר:

המתלים קשיחים. זה עשוי סימן טוב לחובבי נהיגה ספורטיבית, אבל בעיר מהווה חסרון בכביש משובש בנסיעה איטית. האם הקריבו פה מעט על חשבון הנוחות לטובת התנהגות? נגלה בקרוב.

בידוד הרעשים טוב מאוד.

אבזור בטיחות:

מערכת בלימה אוטומטית למניעת התנגשות עירונית, בקרת סטיה מנתיב (חיווי קל ברעד ההגה), בקרת שטחים מתים (בגרסת PRESTIGE PLUS ו-S), מערכת עזר לשמירת נתיב נסיעה. מצלמות היקפיות ומערכת חניה אוטומטית במקביל ובניצב – בגרסת Sבלבד. (לא ברכב המבחן).

מחוץ לעיר:

נתוני תאוצה 0-100 של 7 שניות לא מהמובילים בקטגוריית הסלון בגרסת ה-2.0T, אבל הודות לגיר ZF מכוייל למנוע הנ"ל, הרכב מרגיש זריז, למרות שאין האצות עוצרות נשימה.

גם פה, בידוד הרעשים מצויין, כמעט ואין רעשי רוח, צליל המנוע כמעט ואינו נשמע, רעשי הכביש מבודדים היטב, ובהחלט אפשר להנות מנסיעה נינוחה, שקטה ורגועה, גם במהירות גבוהה.

בהר המפותל:

עכשיו נדע אם המתלים הקשיחים מתגמלים.

ספויילר: בהחלט!

זו המכונית למי שרוצה להסיע שלושה ילדים לבתי הספר בבוקר, ואחכ להנות איתה בכבישי נהיגה. אפשר להנות מכל העולמות.

בהר מתגלה היגואר כמכונת נהיגה משובחת.

דניאל נוהג ועולה בהר פעם ראשונה.

למשמע צהלותיו, אני מבין שיש לנו מובילה בקטגוריה, בפער מבטיח על האחרות.

הרבה מהויתורים שנעשו בנוחות הנסיעה מקבלים פיצוי הולם פה.

במצב ספורט פלוס, ההגה במשקל טוב, השלדה מעבירה פידבק טוב. ה-TERN IN מענג ביחס לגודל הרכב ומשקלו, עם היגוי ראשוני מאוזן אשר הופך ביד מיומנת להיגוי יתר מדוד ומהנה.

דניאל נוהג ועולה בהר פעם שניה.

שוב אותן צהלות בכביש המפותל הארוך.

דניאל נוהג ועולה בהר פעם שלישית. אני פותח חלון וחייב קצת אויר צח.

הלוואי והיינו עם גרסת המנוע החזקה יותר, השלדה רק רוצה עוד.

מבחן הפרידה:

פרידה מהקשות בקטגוריה.

לסיכום:

יגואר, ב-XF, לא נגררו למגמה רווחת בשנים האחרונות בתעשיית הרכב, לייצר מכונית "מבודדת" יותר, ל"לקוח שתמיד צודק", גם אם זה על חשבון ההנאה מהנהיגה, אלא ההפך. יגואר הצליחו לייצר מכונית סאלונית שנותנת מענה משכנע ללקוח האנין חובב הנהיגה, ומעניקה חויה אמיתית של יציאה מהשגרה, למיעוט שיידע להעריך זאת.

יהיה מעניין מאוד לבחון את אחותה הצעירה והמבטיחה, ה-XE החדשה.