יגואר XE, או: מה זה "יוקרה למתחילים"

[alfa_draco]

לאחרונה הזדמן לי לנהוג מעט ביגואר XE, דגם הבסיס. הרכב שנסעתי בו היה מאובזר מעט מעבר לבסיס כך שמחירו אמור להיות מעל 300,000 ש"ח.

 

לא אלאה אתכם (ואת עצמי) בפרטים מרובים, וגם יש מן הסתם דברים רבים שלא בחנתי, ביניהם צריכת דלק, נפח האחסון, נוחות המושב האחורי ואיכות מערכת הסאונד. מה שניסיתי בעיקר לחוש זה האם 300,000 ש"ח קונים לך יגואר זולה - או סמל יקר?

 

ראשית, הנהיגה ברכב אינה מלהיבה. זה לא דווקא המנוע הבסיסי - 2.0 טורבו מפיק כ-200 כ"ס, ומאיץ את הרכב בקו ישר באופן שאינו נופל משמעותית מהאבארט שלי. הרכב פשוט מרגיש די רך, עם שליטה לא מספקת בתנועות המרכב, ובמצב הספורטיבי ביותר, זה לא מרגיש כאילו שהרכב מחודד - זה מרגיש יותר כאילו הרכיבו שריון קוצים על בלון, אם אתם מבינים את הכוונה. ההגה בלתי מתקשר בעליל והשלדה מתקשרת באיחור, בד"כ כשהתחת או האף כבר לא במקום שבו הם אמורים להיות.

 

אני לא אשווה את ה-XE ל-XF מבחינה דינמית - ה-XF (נהגתי על דור קודם) הרגישה כבדה ולא התיימרה להתחרות בהוט האצ' אבל כן היתה הרמוניה במרכיבים שאפשרה שליטה דינמית טובה ולחלוטין נתנה לנהג להנות מהכוח - בכלל זה מנוע ה-5.0 ליטר שיצא לי לנסות. אני כן אשווה, למרבה המבוכה של יגואר, ל-TYPE X הישנה. מכונית שלדעת כלל הציבור היתה "לא יגואר", מונדאו בתחפושת עם מנוע 2.5 והנעה 4X4. היא היתה כבדה עוד יותר מה-XE ועם עיצוב פנים לא מרגש במיוחד - אבל כן היתה מהנה בהחלט לנהיגה! וזאת למרות שהX שנהגתי עליה בזמנו היתה רכב מבחן במצב מכאני ירוד משמעותית מה-XE שעליה נהגתי.

 

אבל לעניין היוקרה וה"יגואריות", כאן העניינים נעשים עוד יותר בעייתיים. להוציא כמה סממנים מוכרים בקונסולה המרכזית (חוגת בורר ההילוכים למשל), אין כל תחושת יוקרה. החומרים לא איכותיים יותר מאשר בכמה מכוניות שמחירן חצי מזו. הפלסטיקים מרגישים חלולים, ובמקומות הרחוקים מעט מעיני הנהג כבר ניכרו סימני התרופפות. עיצוב סביבת הנהג אפרורי למדי. האם המכונית הזו מרגישה יוקרתית יותר מאשר, נניח, מאזדה 6 חדשה? אני בספק.

 

וזה מביא לשאלה שבפתיח - האם ניתן עוד בכלל להציע "יוקרה למתחילים"? רמת האבזור והחומרים ביפניות וקוריאניות בסיסיות עלתה לרמה גבוהה, ואם מתקדמים מעל לבסיסיות ביותר ומגיעים לאזור ה-150,000 ש"ח פלוס מינוס, אפשר לקבל פינוקים מרשימים ואיכות משכנעת. פולקסוואגן מציעה איכות גבוהה ביותר - לפחות ברמת התחושה והחומרים הנגישים לנהג - כבר ברמת הבסיס. איטלקיות מציעות עיצוב פנים מרשים כמעט בכל דגם (אני לא חושב שמישהו יתווכח עם רמת היוקרה שמשדרת סביבת הנהג בג'ולייטה, אפילו בסיסית יחסית). כלומר, על מנת להציע לנהג ולנוסעים משהו שייתפס כיוקרתי - צריך היום יצרן להתאמץ הרבה יותר.

 

הדבר הזה לא אופייני רק לתעשיית הרכב. לדוגמא בטלפונים סלולרים, אם לפני עשור יצרן כמו VERTU היה מציע מכשיר חלקלק ועטוי עור ומוכר אותו ב-10,000 דולר - היום זה פשוט נראה מצחיק כש-LG G4 מגיע עם עור איכותי וכשמכשירי אייפון ואחרים עטופים מתכת וזכוכית בגווני זהב שנראים הרבה יותר יוקרתיים מרוב מכשירי ה"יוקרה". ואז יצרני היוקרה מנסים להתאמץ עוד יותר ולהוסיף יהלומים והשד יודע מה עוד.

 

אז בקצה העליון, אין ספק שרכב כמו יגואר XJ מציע יוקרה אמיתית, מרגישים את זה ברגע שמתיישבים בתוכו. אין גם ספק שרכבי הקצה העליון של ב.מ.וו לדוגמא, גם אם לא כולם משדרים את רמת היוקרה הגבוהה ביותר לנוסע, יודעים להחצין עליונות טכנולוגית באופן שתורם לתחושת היוקרה לא פחות מאשר עור נאפה רך בתפירה אישית. אבל ב-ENTRY LEVEL, במקום שבו יצרן מנסה לתפוס לקוחות חדשים, עם תקציב ברמת ביניים (כזה שמתאים ל-XE למשל) - נראה שחברה כמו יגואר מתקשה מאוד.

 

לתחושתי, יצרן בעל יכולות ייחודיות יצליח כנראה ליצור דגם כניסה לעולם היוקרה שישלב מעט מהיכולות הייחודיות. ולכן (בלי להכנס לויכוחים הקבועים על איטלקיות וכו') אני אופטימי לגבי האלפא ג'וליה, שנולדה אמנם לאבא אלפא אבל באה מרחם של מזראטי. לעומת זאת, ה-XE גורמת לי לחשוב שיגואר היא הרבה יותר "DNA", והרבה פחות יכולת הנדסית עשירה שמאפשרת לאנשי שיווק לברור מהפורטפוליו פיצ'רים לדגם ENTRY LEVEL. וכשבונים רכב על בסיס DNA, נשארים עם בורר הילוכים וסמל על ההגה.

[504L]

נהניתי לקרוא - וחייב להודות שסקרנת אותי, כאחד שיש לו פינה חמה בלב ליגואר.

 

אילו רק העיתונות הבריטית היתה משבחת, ניחא. אנחנו כבר רגילים לזה. רק שסביב לעולם אהבו את הבייבי ג'אג...

 

כנראה שעם מתלי ספורט היא מוצלחת יותר בניהוגה.

 

מזדהה עם הביקורת על עיצוב ואיכות הפנים - וגם תוהה מתי תציע יגואר מנוע 4 ציל' בנזין מתוצרתה ולא אקובוסט פושטי מפורד מונדאו בחצי מחיר.

[robertf]

מודה קודם כל שטרם נהגתי בה (אבל כבר הזמנתי אחת שכורה לעוד כשבועיים באנגליה כי אני סקרן) אבל הביקורת שלך לגבי הניהוג (הגה-שלדה) פשוט לא תואמת לאף ביקורת שקראתי עליה.

כל הביקורות מחו״ל מהללות את הניהוג וכשחלקן מדברות על כך שסוף סוף יש מכונית בקבוצה שמשתווה לסדרה 3 מהבחינה הזו, כך שזה מוזר.

לגבי עיצוב הפנים, מסכים שהוא לא מרהיב והביקורת הכי גדולה שיש לי לגבי הרכב זה המרווח לנוסעים (קטסטרופה) ותא המטען (בדיחה).

[alfa_draco]

חייב לציין שלא נהגתי בסדרה 3 הנוכחית (לאחרונה נהגתי ב-3 לפני 2 דורות). אבל נהגתי בסדרה 4 הנוכחית, והגם שמדובר ברכב שעולה 100K יותר מדגם ה-XE שנבחן, ההבדל הוא שמיים וארץ. ב-4 יש יחידת כוח מנוע/גיר שעובדים פרפקט, היא מורידה את הכוח לכביש באופן מושלם, ליניארי, שעושה את העבודה בלי להרתיע נהג שרק התיישב מאחורי ההגה שלה לראשונה, ובעיקר ההיגוי וחלוקת המשקל מרגישים ללא דופי. לדעתי ההבדל המשמעותי הוא שב-XE אתה חושב על הגיר ואיך להוציא ממנו את המיטב, בב.מ.וו אתה בכלל לא חושב על הגיר; ב-XE אתה חושב על ההגה ומה לעשות כדי לכוון את הרכב לאן שאתה רוצה, בבימרית - אתה בכלל לא צריך לחשוב, אתה פשוט נוהג.

 

אני מאוד מקווה שדגמים ספורטיביים יותר של היגואר הזו מתנהגים יותר טוב.

[סיוויק 08]

מעניין מאוד, תודה על השיתוף.

 

החומרים לא איכותיים יותר מאשר בכמה מכוניות שמחירן חצי מזו

נקודה מעניינת לגבי ה'יוקרה' החמקמקה הזו והאיזכור כדוגמא למאזדה 6,

ואפשר להוסיף כעוד דוגמא [רק לצורך הדיון] הונדה אקורד מקבילה,

אזכרת גם פולקסוואגן, אז גם פאסאט, מעניין הקשר בין יוקרה ויוקר ואיך

הוא מתגלם בהמשך.

 

XF 3.0 2008 עולה במחירון 82,400,

שזה 4,000 ש"ח פחות מאקורד 2.4.

פאסאט מתחיל ב 52,000 אבל זאת כבר נבלה לא רלוונטית שתימכר ב 40.

 

כשבונים רכב על בסיס DNA, נשארים עם בורר הילוכים וסמל על ההגה.

זה נכון להרבה יצרנים ומשתקף בכמה הם נסחרים בשוק יד2.

[Cuore Sportivo]

תודה על הסקירה. נהניתי לקרוא!

 

לתחושתי, יצרן בעל יכולות ייחודיות יצליח כנראה ליצור דגם כניסה לעולם היוקרה שישלב מעט מהיכולות הייחודיות. ולכן (בלי להכנס לויכוחים הקבועים על איטלקיות וכו') אני אופטימי לגבי האלפא ג'וליה, שנולדה אמנם לאבא אלפא אבל באה מרחם של מזראטי.

 

ברשותך, תיקון קטן:

האבא זה מזראטי (Harald Wester) ואמא זה פרארי (Philippe Krief, Gianluca Pivetti) - אפשר להחליף בין אמא לאבא.

עריכה אחרונה ב-25 לנובמבר, 2015 על ידי Cuore Sportivo

[ch2856]

יגואר XJ לא ממש מרגישה יוקרתית. אם תתעלם לרגע מכל העור והכרום ותיגע למשל בכפתורים שעל ההגה, שחק עם עם כל מיני תאי אחסון. זו רמה מביכה לרכב במחיר הזה.

[ash156]

עשיתי ב-XE נסיעת מבחן קצרה. מסכים עם כל מה שנאמר. מאכזב ועל רקע המחיר הנדרש (שלא ברור כמה הוא יורד כשמגיעים לסגירה), זה יחס עלות תמורה לא טוב.

[504L]

יגואר XJ לא ממש מרגישה יוקרתית. אם תתעלם לרגע מכל העור והכרום ותיגע למשל בכפתורים שעל ההגה, שחק עם עם כל מיני תאי אחסון. זו רמה מביכה לרכב במחיר הזה.

 

לפני חמישים, ששים שנה, הסלוגן שלהם היה GRACE, SPACE & PACE - וכל מילה בסלע.

 

איכות יצור או אמינות מעולם לא היו הצד החזק של יגואר.

[RK]

Space אני מניח שלא כוון ל-E-טייפ?

 

חבל על ה-XE. ה-XF הקודמת זכורה לי מאד לטובה, נהניתי לנהוג בה למרות שלא הייתה ספורטיבית כלל והאווירה הייתה ראויה.

[alfa_draco]

לא עיינתי בביקורות עיתונות על XE קודם לכן, כך שאין לי הטייה. מעיון בביקורות כעת - לא נותר אלא לשער שהעיתונאים היו מאוד מושפעים מהממבו ג'מבו השיווקי שהם הוזנו בו. ואם כבר, לא דיברתי על הרעשים המאוד מורגשים בנסיעה - רעשי רוח, צמיגים ואף מעט צקצוקי פלסטיק - לא בדיוק ה-GRACE שלו ציפיתי.

 

לא שיש לי אג'נדה כלשהי נגד יגואר, להפך - אני מחבב את המותג ואת היצרן, אני חושב שה-XF מכונית מרתקת, XJ מדהימה בעיני (אם כי ישבתי בה בתצוגה בלבד), ואני כבר לא מדבר על F TYPE. הגעתי בציפיות גבוהות וחשיבה חיובית - אבל, כאמור, הציפיות לא נענו...

[robertf]

לא עיינתי בביקורות עיתונות על XE קודם לכן, כך שאין לי הטייה. מעיון בביקורות כעת - לא נותר אלא לשער שהעיתונאים היו מאוד מושפעים מהממבו ג'מבו השיווקי שהם הוזנו בו.

זו האשמה די חמורה...

לא יודע מה אתך, אבל אני מכיר היטב את עיתונות הרכב באירופה ובפרט באנגליה.

אני יודע מה שווה קריאה ומה לא, ואני עדיין מתפלא מאוד ממה שכתבת.

מה שכן, סיקרנת אותי מאוד, ואני מחכה ליומיים שלי עם השכורה שהזמנתי (2.0 Portfolio) עכשיו אפילו יותר כדי לשפוט בעצמי.

מעניין איך היא תהיה בהשוואה לסדרה 3.

עריכה אחרונה ב-25 לנובמבר, 2015 על ידי robertf

[alfa_draco]

גם אני מצפה לביקורות נוספות, ממך ומאחרים. אולי יתברר בסוף שפשוט, ישראל קיבלה את הגרסא ההודית.