תמונות ממסע תאילנד-טורקיה על כבאית מפתח תקווה

[יוסי ג]

מרתק, אחד הנושאים המעניינים שקראתי בפורום אם לא הכי

[נדב50]

אחד השרשורים המרתקים כל הכבוד

[sinkto]

שבוע טוב ושנה טובה!

תמו להן תפילות החג, הארוחות והמנוחה, ועכשיו יש כח להעלות עוד תמונות, אז יאללה! למלאכה!

אגב, אני משתדל להתקדם בסדר כרונולוגי, אך השרשור הזה אינו סיפור מסע, הוא מספר על כלי הרכב שעשה את הדרך הארוכה,

ואת אילו שפגשנו ברכב. מסיבה זו כמעט לא תראו פה תמונות נוף או אנשים מעניינים שפגשנו, ועימכם הסליחה.

אז מה רואים היום? בעיקר סין, אבל נשארו כמה ספיחים מצפון לאוס.

קודם כל הטנדר - טויוטה היילקס מדגם משופר, נוסע על הגלגלים או על הגג, לא משנה.. כששאלתי את הנהג איך זה עובד הוא ענה

שאלף, הרכב נוסע מצויין, ובית, אחיו שוטר! הבנת את זה ברוך?

בהמשך נתקלנו בנהג משאית שאיתרע עליו מזלו ולא רק שנתקע בבוץ, אלא גם (כנראה) שבר משהו בבק אקס או בטבורי הגלגלים.

ניסינו למשוך אותו אך ללא הועיל. עד שהגיע משאית רצינית יותר ואנחנו, עזבנו.

ואז הגיע תורנו, לא חלילה תקלה, רק טיפול עשרת אלפים על חלקת עפר בשולי הכביש. את השמן השרוף המקומיים לקחו באושר, ויש

לי חשד שהוא סיים את דרכו כמחסל חרקים או משהו דומה..

משם עברנו לסין והתמונות מראות את הכבאית עוברת טסט..

מעניין לראות את הצג מראה את המספר שלנו עם (תרגום?) לסינית..

אפשר לראות גם את הטסטר הסיני מבצע נהיגת מבחן.. הדביל דפק כזה ברקס שכשעלינו חזרה לאוטו, מצאנו את כל מה שלא היה קשור,

זרוק על הרצפה.. בכל אופן, קבלנו את הרשיון הנכסף, כולל רשיון נהיגה סיני שאני מניף בגאוה

אפרופו, מאז שהרכב נקנה, ב2009, נהגו עליו שלשה אנשים חוץ ממני - הבחור שבנה את הארגז, (הוציא אותו מהסדנא

אל הרחוב), הטסטר הסיני, ומישהו בנמל חיפה שהוריד אוות מהאוניה אל הרציף. כל הנהיגות הללו מסתכמות יחד אולי בקילומטר אחד,

אבל, כל אחד מהנהגים הללו הצליח לתקוע את הגיר בהילוך ראשון! למה, אני לא יודע, אני רק יודע שאחרי כל נהיגה כזו אני הייתי

צריך לבעוט פיזית (ובכוח..) בידית ההילוכים על מנת לשחרר אותה.. כנראה שכדאי לנהוג בעדינות..

ועכשיו לתמונות.

[sinkto]

עוד שתי תמונות שנשארו..

[renault5]

ממש יפה.

נהנה לעקוב ולראות את התמונות שלך.

[sinkto]

ערב טוב, ממשיכים בסין.

נכנסנו למדינה הענקית הזו מדרום, מחבל יונאן הידוע בנוף ההררי וטרסות הטורז שהתושבים החרוצים מעבדים כנמלים קטנטנות.

מאחר ורציתי לראות את אותן טרסות, ירדנו מכבישי האגרה המהירים, (לאורך כל המסלול, השארנו מאות דולרים בכבישים הלא זולים הללו),

ונסענו לאט לאט ב"דרכי הסוסים" שמאו דזה טונג שיפץ וסלל בשנות החמישים.

הכפרים והעיירות מלאים באופנועים וריקשות למיניהן - הכלים שהחליפו את האופניים..

אגב, בערים גדולות אסור לנוע על קטנועים בעלי מנוע בנזין, אך ורק כלים חשמלים מסתובבים שם.

גם לארץ ייבאו אותם, לפני כמה שנים גדליה ארנון (מר BMW) ייבא כלים כאלו לזמן מה.

באחד הבקרים, על כביש הררי, נעצרה התנועה. פקק. אחרי עשר דקות דוממתי מנוע, ואחרי עוד עשרים יצאתי מהרכב והלכתי לראות מה קרה.

תאונה - אוטובוס נתקע, וכמובן שנעמד באמצע הכביש, (אתה רואה לפעמים כלים כאלו עם המנוע מונח על הכביש..).

סמי טריילר גדול הגיע בלילה, ניסה לעקוף, פספס משהו, והופ, הוריד שני גלגלים אל מעבר לשפת הכביש - עוד קצת והוא מתגלגל מאות מטרים של טרסות. טוב, אז גם הוא עצר. ועכשיו מה? כלום! מחכים! 60 שנות שלטון קומוניסטי רודני דכאו את החשיבה העצמאית והיוזמה, אז

כולם עוצרים ומסתכלים.. שני אנשים פעלו - סיני אחד נמרץ, והישראלי שבמקרה הגיע..

יחד התחלנו להזיז אבנים מהשוליים, ואט אט נפרץ מעבר לאופנועים, רקשות, וכלים קטנים אחרים. אח"כ הגיעה ניידת משטרה, (אני חטפתי

צעקות בגלל המצלמה..), ובמשך שעות פינו נתיב לאורך קילומטרים של פקק, נתיב שבו נסע מנוף גדול. זה בא, הרים את הטריילר, הזיז

את האוטובוס ופקק של 12(!) שעות השתחרר באחת. נסיעה כה מטורפת לא נסעתי מעודי - כל רכב נסע במהירות המקסימלית שלו,

לאורך קילומטרים רבים נעקפתי (ועקפתי..) משאיות ארוכות על כביש צר, בסיבובים ערפיליים נטולי שום ראות, מדהים.

מיונאן המשכנו לסיצ'ואן, ואז עזבנו את המישורים והעפלנו לרמה הטיבטית.

הכבאית הישנה מפתח תקוה שייטה לה ברום של ארבעת אלפים מטרים, בינות עדרי יאקים ורועים רכובי סוסים על רקע הפסגות המושלגות.

הנהג והנוסעים חלו במחלת גבהים ונתקפו מכאובים ממכאובים שונים אך המרצדס הקשישה נטולת המחשב לא התרגשה בעליל ונסעה

כאילו היא בכביש החוף. תענוג. את שבועות, חג מתן תורה בילינו על ההר, לא סיני כי אם טיבט.. ואחריו ירדנו, אל מדבר גובי, אבל על כך,

בפעם הבאה.

אריה

 

[שביט]

אריה- מדהים

גם הרכב וגם המסע.

יש לי חולשה מגיל ילדות למשאיות האלה, לדגם הספציפי הזה של מרצדס. אני ממש מצליח לשמוע אותה פועמת בניוטרל תוך כדי קריאת הסיפורים האם יש לך סרטון כדי שנוכל לשמוע אותה?

איזה רישיון היא דורשת? האם (מה שהיה בעבר) עד 15 או מעל?

 

שנה טובה, המשך בסיפורים ובתמונות!

[sinkto]

אריה- מדהים

גם הרכב וגם המסע.

יש לי חולשה מגיל ילדות למשאיות האלה, לדגם הספציפי הזה של מרצדס. אני ממש מצליח לשמוע אותה פועמת בניוטרל תוך כדי קריאת הסיפורים האם יש לך סרטון כדי שנוכל לשמוע אותה?

איזה רישיון היא דורשת? האם (מה שהיה בעבר) עד 15 או מעל?

 

שנה טובה, המשך בסיפורים ובתמונות!

תודה, שביט,

יש לי בעיה עם סרטונים - הזכויות לסרט על המסע הזה נמכרו עוד לפני שיצאנו כך שכל החומר המצולם, ויש המון, נמצא בידי חברת ההפקה.

משך שנים אסור היה לי גם לכתוב על זה, כלום, אבל עכשיו השתחרר קצת הלחץ.

למרבה הצער גם אף ערוץ לא מעוניין לקנות כך שכנראה לא נראה את זה על המסך בעתיד הקרוב.

הכבאית הוסבה ברשיון ל"רכב משא מגורים" ומשקלה הכולל 11,999 כך שכל נהג עם רשיון ג' מורשה לנהוג.

[אלעד]

איזה סיפור! איזו מרצדס! אילו תמונות!

תענוג אמיתי. ממתין בקוצר רוח לפוסט הבא שלך.

[lulisa]

שאלה: בחלק מהמדינות (למשל תאילנד) בהן ביקרת הנהיגה היא בצד ימין של הכביש. האם נתקלת בקשיים עקב המצאות ההגה משמאל?

[פריג'י]

מרתק. את ספר המסע, אם יצא לאור ובצורת אלבום יפה, עם דפי כרומו גדולים ומבהיקים, אני מעוניין לקנות .

מהחומר המצולם - לפחות שיעשו לך מזה סרט ושיהיה לך גיבוי להכל, לך תדע לאן דברים עשויים להעלם שם...

 

כרגיל, תענוג לקרוא. מרתק ומעניין. שנה טובה.

[yosi277]

אין לי מילים,פשוט כיף לראות את התמונות וכיף לקרוא.

תמשיך בבקשה.

יוסי

[sinkto]

שאלה: בחלק מהמדינות (למשל תאילנד) בהן ביקרת הנהיגה היא בצד ימין של הכביש. האם נתקלת בקשיים עקב המצאות ההגה משמאל?

בטיול הזה זו אכן היתה תאילנד, ורק היא. בכל שאר המדינות נוהגים כמו בארץ.

זה באמת לא היה כ"כ פשוט להוציא רכב גדול עם הגה שמאלי מהנמל ישר אל התנועה של בנגקוק

מה גם שלפני הטיול הזה היו לי אולי 20 שעות נהיגה על משאית כולל שיעורי הנהיגה והטסט!

אבל, היו לי כמה נקודות פלוס, אלף, נהגתי עשרות אלפי קילומטרים בצד שמאל של הכביש לפני הטיול המדובר, (בתאילנד ובאפריקה).

בית, אני מכיר היטב את תאילנד ואת דרך הנהיגה והמחשבה של הנהג המקומי..

גימל, התאים הם נהגים מעולים, זה אולי לא נראה כך במבט ראשון אבל הם באמת בסדר והם יודעים לזהות ולתת קצת הנחות לרכב זר,

ובעיקר לתת כבוד לרכב גדול ומגושם שמתקרב אליהם.. בקיצור, היו יום יומיים לא פשוטים, אבל אח"כ זה רץ.

ועם כל הנ"ל, התאונה היחידה שלנו בטיול כן ארעה בתאילנד! עם נהג סיני אגב, ואכתוב על כך בהזדמנות..

אריה

[sinkto]

ערב טוב, תודה על כל התגובות המעודדות, איך אומרים? "די, תמשיכו!":biglaugh:

ועכשיו לעוד כמה סיפורים ותמונות

ירדנו מהרמה הטיבטית והמשכנו להעריב. (מערבה..)

הדרך לקחה אותנו אל קצה החומה הגדולה ומעבר לה, אל הלא נודע, ארצות השממה, המקום ממנו איש לא חוזר - מדבר גובי.

כל זה היה אז, בימי תפארתה של הממלכה הסינית, היום, יש שם אוטוסטרדה..

סוף סוף אנחנו באמת על דרך המשי! (מושג שנטבע אגב לפני כמאה שנה בלבד ומדבר בעצם לא על דרך אחת, אלא על רשת דרכים

שמובילות מסין אל המערב, אבל למה להיות קטנוניים? דרך המשי!)

האוטוסטרדות הסיניות מדהימות, אתה נוסע בנוף הררי וכמעט לא מרגיש בשינוי גובה. גשר, מנהרה, ועוד גשר, ושוב מנהרה, וכן הלאה.

לעיתים, הכביש המהיר נגמר באחת ואתה מוצא עצמך נוהג על קטע שעדיין לא נסלל, פעם אחת (זכורה לא כל כך לטובה..) הקטע

הבלתי סלול נמשך לאורך 150 (!) ק"מ של זועה - חול, אבק, ואלפי משאיות מדשדשות יחדיו, זה באמת הרגיש כמו שיירת גמלים

מדרך המשי ששודרגה לטור משאיות. נורא, אבל מדהים.

הכביש חוצה המדבר ישר ורחב, וגם די ריק ואפשר לראות את התוצאות בתמונות שצולמו תוך כדי נסיעה - אשתי עושה כושר

ומניפה את הילדים אל על, (תמונה שאני צילמתי דרך החלון הקטן שבין הקבינה לקרוואן, תוך כדי נהיגה..).

אני, משועמם ומחפש דרכים לגוון..

כשהגיעה אלינו הכבאית, היא הייתה במצב פעולה כרכב כיבוי, כפי שכתבתי, נפטרתי מרוב הציוד, אבל חלק מחזרתי, ואחד הדברים המועילים היה הגז הידני שהיה ממוקם מאחור ואיפשר לכבאים להעלות את מהירות המנוע כדי להשתמש במשאבת הכיבוי מונעת הPTO.

את הידית הזו שמרתי, ובניתי צנרת חדשה לכבל הגז אל תוך הקבינה, וכך יצרתי לי מעין "קרוז קונטרול לעניים..) שהתגלה ככלי

מדהים בנוחותו לנסיעות ארוכות.

הרכב ממילא נוסע לאט, ואני הייתי מציב אותו על 60-70 קמ"ש ונהנה מהנסיעה. צריך רק להיות מרוכז ולהתרגל להוריד גז לפני בלימה..

שמתי כמה תמונות של משאיות, הגודל שלהן מדהים! לא רק האורך, אלא גם הרוחב, שקשה לראות אותו בתמונות אבל הוא חורג הרבה

מהמראות. אבל הנהגים הסינים נטולי פחד המה, והם יוצאים לעקוף ללא שום מושג אם יש מישהו לידם. אני פיתחתי תיאוריה

שהם פשוט אומרים "אי, אה" (אחת, שתיים) ויוצאים לעקיפה, ואם איתרע מזלך והייתה לידם כשזה קורה, אתה פשוט בורח..

היונימוג לא היה חבר למסע, הוא סיני. שמעתי שיש כמאה וחמישים רכבים זרים שנכנסים לסין מידי שנה, אנחנו לא פגשנו ולו אחד מהם.

התמונות האחרונות מצולמות בקצה המערבי של המדינה הענקית, באיזור הרי האש ה"טיאן שאן".

האנשים הם כבר לא סינים אלא קירגיזים או ווייגרים מוסלמים. והאוטובוס? אוטובוס, ולך תדע מה חשב הנהג כשהחליט להתסתער כך על משאית, טוב שזו לא הייתה שמשאית שלנו

זהו להיום, בפעם הבאה אנחנו עוברים לקזחסטאן!

ערב טוב

אריה

[oldcar]

:mm_yeah::mm_yeah: