תמונות ממסע תאילנד-טורקיה על כבאית מפתח תקווה

[Monopusto]

אני בפורום כאן לא יום ולא יומיים, והסיפור הזה בהחלט נכנס לטופ 5 שלי, ואולי אפילו לוקח מקום ראשון. ואוו ואוו ושוב ואוו!

 

מחכה בקיצור רוח לעדכונים,

אור.

 

רק עכשיו ראיתי את השרשור הזה ולא נותר לי אלא לחזק את השבחים ואת מה שנאמר לפניי.

מחכה, בקוצר רוח, להמשך.

בתקווה, שהחומרים המצולמים יראו אור בקרוב.

 

חג שמח,

יגאל.

[אריוס]

אני בטוח שהילידים לא הפסידו שום דבר בבית הספר בשנה הזו. אבל לעומת זאת, הם למדו מה שלא היו לומדים בכל שמונה שנות בה"ס היסודי

שנה טובה

[sinkto]

יוצא מצב שכל יום איך שאני מגיע הביתה אני ישר פותח את המחשב בשביל ליראות אם יש חדש.ממש כמו סידרה טובה בטלויזיה

 

וואו! איזה מחמאות, תהיו בריאים חברה, אני משמין מנחת פה

אז הנה סיפור, אמיתי, גם אם מבאס..

כפי שכתבתי, לפני שיצאנו מכרנו את זכויות הוידאו של המסע לחברת הפקות גדולה וידועה.

החברה סיפקה לנו ציוד צילום והקלטת סאונד איכותי, דאגה לאספקה קבועה של קלטות למצלמות, (הבחירה הייתה בקלטות ולא כרטיסי

זיכרון כי חששנו לאבד כרטיסים קטנטנים עם עשרות שעות צילום עליהם..).

במאי/צלם של החברה ליווה אותנו בארץ, לימד אותנו מה ואיך לצלם את עצמנו, וגם נתן לנו "סידור עבודה" למהלך הטיול - יומני וידאו,

צילומי פנים וחוץ, ראיונות וכו'. הוא גם הגיע אלינו פעמיים במהלך הטיול, לתאילנד, ולקאזחסטן.

כל זה מצוין. החברה, מתוך רצון לבלעדיות, אסרה עלינו לפרסם חומר במהלך הטיול, ולכן, בלוג שהיה אמור לעלות באתר וואלה,

וכתבות למגזין מסע אחר, נגנזו. כנ"ל כל הוידאו (300 שעות!) נמצא ברשות החברה.

לדעתי, זו היתה טעות מאחר והמסע שלנו אינו אירוע חדשותי שמצריך "סקופ" אלא אירוע מתגלגל שככל שה"באז" שהוא מייצר גדול יותר,

כך גדל העניין בו, ואניח חושב שככל היינו מוכרים יותר לקהל הרחב כך קל היה יותר למכור את הסדרה לאחד מערוצי הטלויזיה, אם

נניח היו קוראים לי יהודה לוי, או חיים יבין, הסדרה הייתה נחטפת כמו לנד קרוזר קצר..

בכל אופן, מאז שחזרנו, החברה מנסה לעניין את ערוצי הטלויזיה והכבלים בסדרה על הטיול, ללא הצלחה. אין כסף בטלויזיה, אומרים,

ומה שאתם רואים הן תוכניות בישול וריאלטי.. (אתם ולא אני, כי לנו אין טלויזיה, הוצאנו אותה כשיצאנו לטיול והשכרנו את הבית, וכשחזרנו, היא נשארה במחסן..)

עכשיו, כשאני רואה את תשומת הלב שהשרשור הזה מקבל נחמץ בי הלב, כמה כיף היה יכול להיות לכתוב את כל זה בזמן אמת!

אנחנו עדיין לא אמרנו נואש, הסדרה עומדת למכירה, אם מישהו כאן עובד בענף או מכיר מישהו כזה, וחושב שיש פה "בשר", ספרו לי,

אשמח לחפש אפיקים חדשים כדי לספר את הסיפור הזה.

חג שמח

אריה

[שביט]

סיפור מאלף, תמונות יפיפיות, כתיבה מעניינת ומשעשעת.

כמתנדב בכיבוי אש בעברי, אני מאוד מתחבר למשאית הספציפית וליד הקודמת שלה. אהבתי את ה״35״ שנשאר על מכסה המנוע, זכר לשנים בהן היא הייתה ״ירקון 35״

מאוד רוצה לשמוע את רעש המנוע שלה. יש מצב לסרטון עדכני?

מחכה להמשך. חג שמח

[57mmStroke]

Did you try to interest any foreign tv channels? Channel 4 in the UK might be interested. They show all sorts of leftfield stuff. Sorry I don't know people in the TV industry. I know plenty of people who do Classic cars though.

[Avilun]

ואו פשוט אדיר!

עכשיו צריך לחכות רק לפנסיה כדי להגשים חלום כזה

[Tatra]

Did you try to interest any foreign tv channels? Channel 4 in the UK might be interested. They show all sorts of leftfield stuff. Sorry I don't know people in the TV industry. I know plenty of people who do Classic cars though.

 

Generally a good idea but... A UK channel doing a series featuring an Israeli (!) "settler" - that will be the day. The US is probably a better place to start...

[ofurst]

אם Settler הוא "מתנחל" - אז הפעם, דווקא, אין בעיה...

 

ככל הידוע לי אריה גר במושב "כשר למהדרין" עפ"י כל השקפה פוליטית.

אבל נשאיר לו להבהיר זאת (בצאת החג, כמובן...)

[אריוס]

ואו פשוט אדיר!

עכשיו צריך לחכות רק לפנסיה כדי להגשים חלום כזה

זה בדיוק בענין, שאריה לא חיכה לפנסיה, לעל כך...כבוד

[sinkto]

אם Settler הוא "מתנחל" - אז הפעם, דווקא, אין בעיה...

 

ככל הידוע לי אריה גר במושב "כשר למהדרין" עפ"י כל השקפה פוליטית.

אבל נשאיר לו להבהיר זאת (בצאת החג, כמובן...)

 

 

אכן כך עודד,

גר בגליל, ולפי השקפתי אני גם כשר למהדרין, אפילו בשנת שמיטה

האם זה כך לפי כל השקפה פוליטית באנגליה? שאלה טובה..

[sinkto]

זה בדיוק בענין, שאריה לא חיכה לפנסיה, לעל כך...כבוד

 

כמו שאומרים, יש חיים לפני הפנסיה..

[sinkto]

מועדים לשמחה!

איזה כיף לשבת בסוכה ולכתוב..

טורקיה, הגענו למדינה הזו בכשנתיים מאוחר מידי. לו הגענו בקיץ 2009 היינו פוגשים מן הסתם בעשרות אלפי ישראלים נופשים, אבל ב2011,

אחרי המרמרה, המצב היה שונה. עם זאת, נכנסנו בקלות ולא זכינו לשום יחס מיוחד במעבר הגבול.

משהו על טיול יבשתי ארוך כמו שעשינו: רוב המטיילים כיום עושים את הדרכים הארוכות במטוס, ומדלגים מאיזור לאיזור, עבורנו, החוויה היתה שונה בתכלית.

לאורך תשעה חודשים ולמעלה משלושים אלף קילומטרים הנופים השתנו לאיטם, ועימם האנשים, הלבוש, הערים, האכל.

בגרוזיה כבר התחלנו להרגיש קרובים - הג'ונגלים של תאילנד והערבות של קאזחסטאן התחלפו ביערות עצי אורן על ההרים התלולים, אבל טורקיה,

שם כבר הרגשנו ממש בבית! הנוף היה כל כך דומה שזה כאב, ואחרי תשעה חודשים בדרך, כבר באמת רצית הביתה.

לחם טעים, יוגורט עיזים, בורקס, שווקים צבעוניים, טוב, עם הנשים מכוסות הפנים והגברים חבושי הכיפות זה הרגיש לפעמים יותר כמו מילואים בחברון מאשר אצלנו במושב, אבל בכל זאת, אנחנו כבר ממש קרובים!

וטורקיה גם מתויירת, חזק! אם בגרוזיה פגשנו תיירים, הרי שפה, זו כבר תעשיה, ומה שראינו פה לראשונה, היו קרוואנים אחרים, המונים!

המדינה היא במרחק יריקה מאירופה, ובעלי הקרוואנים מנצלים את חופשת הקיץ ויוצאים לפוש במדינה הזולה ומסבירת הפנים.

גם לנו היה בסדר גמור אם כי פה, השתדלתי יותר ללכת עם כובע ולא כיפה..

תמונות: איך שחצינו את הגבול נתקלנו במשאית הדסוטו הזו, חברה שחשבתי שנעלמה מזמן, אני זוכר סיפורים על מוניות דסוטו שהיו פה לפני עידן הצ'קר וה404 סטיישן..

המסלול שלנו התפתל לאורך חופי הים השחור ואמור היה להגיע ליוון, אבל אז פגשנו קרוואניסט בריטי שטייל עם לנדרובר אמבולנס שהוסב לקרוואן. הוא אמר לנו שהוא הגיע מישראל במעבורת לקפריסין ומשם לטורקיה. נשמע מגניב (וזול..) אז שנינו כיוון וחצינו את רכס הקצ'קר לכיוון הים התיכון. הכבישים הצרים היו מרהיבים ביופים אבל מזג האויר לא תמיד הסביר פניו והתמונה של המשאית מראה מה עם מה היא היתהצריכה להתמודד.

בדרך הביתה עצרנו בקפדוקיה שהינה חבל ארץ פשוט מקסים ביופיו. פה כבר גרים הרבה אנשים והיה קצת יותר מאתגר למצוא חניות ללילה,

וביחוד לשבת, התמונות מראות אותנו חונים בצל עץ ליד שוקת שאליה באים בבוקר העדרים לשתות.

משם המשכנו לסיליפקה, שם צלמנו את השלט המשמח עם הכיתוב קפריסין, ובתשעה באב, (שבאותה שנה היה גם באמצע הרמדאן..)

קנינו כרטיסים בכיוון אחד למעבורת לקפריסין. כבר מריחים ת'בית!!

 

עריכה אחרונה ב-9 לאוקטובר, 2014 על ידי sinkto

[mibo]

יכול מאד להיות עודד. אני כל כך לא מומחה, שאפילו לא ידעתי שיש דבר כזה שנקרא קראז..

מה שבטוח, מפלצת היא היתה.

אכן, זה רכב שנבנה מעט אחרי שנות ה-60 - http://karopka.ru/community/user/12889/?p=2&MODEL=346851

[mibo]

סיפור מדהים. חבל שלא מצליחים למכור את זה לייס הוט או מישהו... מסכים עם מי שכתב לגבי פנייה לערוצים בחו"ל. הרי זה בדיוק החומר ל-National Geographic או ל-Fifth Gear....

מקווה שזה לא לעולם ויש פג תוקף לזכויות...

חג שמח!

[אלעד]

מה בית? כבר נגמר?

מצטרף לבקשה לפרסם סרטון של המשאית, כזה שיאפשר לנו לטעום ממנה: לשמוע את צליל המנוע, להיות בכיסא הנהג, לישון מאחור...