Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 4934 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם

סוכריות WERTERS בלי סוכר, או איך שקוראים להם אחרי ספל אספרסו מר ברמות קשות עוזרות לי.

אני לא צורך שום אבקות או גבישים לבנים דרך הפה :roll:

יש לי בבית שוקולד של לינדט שקניתי לפני חודשיים. זה יספיק לי לעוד חודש. קוביה מדי פעם זה בסדר.

  • תגובות 73
  • פורסם
  • תגובה אחרונה

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

פורסם
יש מלח (בעצם תערובת מלחים) עם 50-66 אחוז פחות נתרן, אולי יכול לעזור לך

 

הבעיה עם המלחים ה"בריאים" היא שאדם שרגיל לכמות מלח מסוימת ירגיש שלא מספיק מלוח לו ואז הוא מתחיל "להפציץ" עם המלחייה (מנסיון):roll:

 

תומר

"היום הוא המחר שאתמול דאגתם בגללו כל כך"

פורסם

פרוקסימה

 

אין שום סיבה להתנזר

לא יקרה כלום אם תשים כפית או 2 סוכר בקפה/ בתה

לא יקרה כלום אם תשתה כוס קולה אחרי הארוחה

לא יקרה כלום אם תבזוק על כל ארוחה רבע/שישית/שמינית כפית מלח

 

לא לך ולא לדוגמן פיטנס ולא לחולה קשה (למעט חולי סכרת)

 

צריך למצא את האיזון בין קצת טעם למזון ובין להגזים בצריכה

יש מלח (בעצם תערובת מלחים) עם 50-66 אחוז פחות נתרן, אולי יכול לעזור לך

ולאותו מלח יש גם 60% פחות טעם של מלח ואז יוצא שצריך לשים כפול

לתגובה רצינית, ראה את הודעתו של gsi16v.
זה משפט שלא ציפיתי לראות בפורום הזה
פורסם
פרוקסימה

 

אין שום סיבה להתנזר

לא יקרה כלום אם תשים כפית או 2 סוכר בקפה/ בתה

לא יקרה כלום אם תשתה כוס קולה אחרי הארוחה

לא יקרה כלום אם תבזוק על כל ארוחה רבע/שישית/שמינית כפית מלח

 

לא לך ולא לדוגמן פיטנס ולא לחולה קשה (למעט חולי סכרת)

 

צריך למצא את האיזון בין קצת טעם למזון ובין להגזים בצריכה

 

ולאותו מלח יש גם 60% פחות טעם של מלח ואז יוצא שצריך לשים כפול

+1 אלא אם כן בדיקות הדם והמצב הגופני שלך מאוד ירודים אין סיבה לקיצוניות הזו.

פורסם
פרוקסימה

 

אין שום סיבה להתנזר

לא יקרה כלום אם תשים כפית או 2 סוכר בקפה/ בתה

לא יקרה כלום אם תשתה כוס קולה אחרי הארוחה

לא יקרה כלום אם תבזוק על כל ארוחה רבע/שישית/שמינית כפית מלח

 

לא לך ולא לדוגמן פיטנס ולא לחולה קשה (למעט חולי סכרת)

 

צריך למצא את האיזון בין קצת טעם למזון ובין להגזים בצריכה

 

ולאותו מלח יש גם 60% פחות טעם של מלח ואז יוצא שצריך לשים כפול

 

אני אסביר.

זה נכון שהגוף זקוק למלח כדי לשמור בין השאר על מאזן אלקטרוליטי,

אבל לגוף נדרשות כמויות קטנות בהרבה ממה שאני ואתה ורובנו בתרבות השפע רגילים לצרוך במשך שנים,

כשהמלח מצטבר בעודף גדול בגוף כך שהכליות לא מפנות את כולו, הוא מצטבר ברקמות השונות בגוף,

וגורם נזקים.

גם אם אצרוך מזון נטול מלח כלל, הגוף אמור לשלוף מהמאגרים שצבר בלית ברירה ברקמות את המלח עד לטיהורן המלא ולהשתמש בו לצרכיו.

.

פורסם
פרוקסימה

 

אין שום סיבה להתנזר

לא יקרה כלום אם תשים כפית או 2 סוכר בקפה/ בתה

לא יקרה כלום אם תשתה כוס קולה אחרי הארוחה

לא יקרה כלום אם תבזוק על כל ארוחה רבע/שישית/שמינית כפית מלח

 

לא לך ולא לדוגמן פיטנס ולא לחולה קשה (למעט חולי סכרת)

 

צריך למצא את האיזון בין קצת טעם למזון ובין להגזים בצריכה

 

ולאותו מלח יש גם 60% פחות טעם של מלח ואז יוצא שצריך לשים כפול

נקודתית לא, אבל כשמישהו שותה שלוש כוסות תה \ קפה ביום, עם 2 \ 2 וחצי כפיות סוכר בפנים, ובנוסף קולה \ פפסי \ כל דבר אחר במשך כל שעות היום, וכמו כן לא פוסח על איזה ממתק פה ושם - זה כבר הופך לסכנה תזונתית. במיוחד שכיום רוב התזונה שלנו מתועשת גם כך. להיגמל מסוכר זה הרבה יותר מלא להוסיף סוכר לתה, כמעט בכל מוצר היום יש סוכר. זה אחד הסמים הממכרים ביותר, נסה להפסיק לצרוך סוכר ותראה איך אתה מתהלך כמו זומבי במשך שבוע שבועיים עד שהגוף שלך יתרגל להסתדר בלי הזבל הזה. כל הכבוד פרוקסימה, בהצלחה! אני יודע איזה קשה זה. (מנסיון, כבר כמעט שנה וחצי אני לא צורך סוכר תעשייתי... הייתי מנשנש קצת שוקולד מריר מדי כמה שבועות אבל גם עם המנהג הזה הפסקתי בחודשים האחרונים).

HARD WORK BEATS TALENT WHEN TALENT

DOESN'T WORK HARD

1353594600_28_1_USD_7_dark.png

פורסם

מה שאצלי עשה את השינוי הגדול, זה צמצום ככל האפשר בצריכת מוצרי חלב, וההבנה איך כמעט עובדים עלינו עם נושא אחוזי השומן שלהם.

 

המשכתי עם אותה פעילות ספורטיבית, וכל מה שעשיתי היה לשים לב לכמה שומן אני אוכל (שוב, לא אחוזי שומן שלא אומרים הרבה, אלא כמה מהקלוריות שאני אוכל מגיעות משומן). התוצאה היתה שהשינוי היחיד בתזונה שלי היתה הפחתה כאמור משמעותית של מוצרי חלב ושל בשר אדום, שום שינוי בפחמימות, והגברה משמעותית של פירות וירקות. משקל עודף ירד ותוצאות בדיקות דם השתפרו משמעותית (בעיקר כולסטרול למרות שאני ממשיך לצרוך ביצים בכמות יחסית גבוהה).

 

בארה"ב קל לדעת כמה מהקלוריות מגיעות משומן, שכן מסומן שם fat calories. בארץ צריך לחשב קצת. קחו את מספר הגרמים של השומן, הכפילו ב-9 וקבלו את כמות הקלוריות שמגיעות משומן. גרם אחד של שומן שווה 9 קלוריות, גרם של חלבונים או פחמימות שווה 4 קלוריות.

 

אם ניקח לדוגמא חלב "3%" רגיל. ב-100 מ"ל יש 57 קלוריות, 3 גרם שומן, 3 גרם חלבון ו-4.6 גרם פחמימות.

כלומר, 27 קלוריות מתוך ה-57 מגיעות משומן, או בעברית - 47% שומן.

 

ה-3% מציין אחוז שומן בנפח, אך זה נתון כמעט מיותר. הרי אם נשתה כוס מים מיד אחרי כוס חלב, אחוז השומן ששתינו ירד ל-1.5%, אך ברור שזה לא שינה את כמות השומן שצרכנו מתוך סך הקלוריות שמזינות אותנו.

 

בבשר יש אחוז שומן דומה. בחזה עוף הרבה פחות. כל מה שצריך הוא להתחיל לשים לב לאחוזי השומן האמיתיים שאנחנו צורכים ולנסות להפחית ככל האפשר.

 

אני לא אומר להיות קיצוניים, אני נהנה לא מעט מהמבורגר וצ'יפס או מנת פלאפל, עדיין שם חלב בנס קפה, ומדי פעם אפילו פיצה. הרעיון הוא לנסות לשאוף כל הזמן לכמה שפחות שומן. זו מטרה קלה בהרבה עבורי מאשר סתם לנסות להפחית קלוריות, והרבה יותר בריאה.

פורסם
שומן גם נוצר בגוף מהסוכרים,

הסוכרים מגיעים לכבד הופכים לשומן שמתנחל נדבק לעורקים ומצר אותם.

 

לא אוהב תיאוריות, מאמין בפרקטיקה..

 

אף פעם לא הייתי חובב סוכר גדול, אז כנראה שאצלי זו לא הבעיה מראש.

 

בכל נתון מדיד ע"י בדיקות, כמות השומנים, כולסטרול רע וכל מה שמזיק ירד אצלי רק ע"י מה שעשיתי מבלי לגעת בצריכת סוכר (ומבלי לגעת בצריכת אלכוהול אגב).

פורסם
מה שאצלי עשה את השינוי הגדול, זה צמצום ככל האפשר בצריכת מוצרי חלב, וההבנה איך כמעט עובדים עלינו עם נושא אחוזי השומן שלהם.

 

המשכתי עם אותה פעילות ספורטיבית, וכל מה שעשיתי היה לשים לב לכמה שומן אני אוכל (שוב, לא אחוזי שומן שלא אומרים הרבה, אלא כמה מהקלוריות שאני אוכל מגיעות משומן). התוצאה היתה שהשינוי היחיד בתזונה שלי היתה הפחתה כאמור משמעותית של מוצרי חלב ושל בשר אדום, שום שינוי בפחמימות, והגברה משמעותית של פירות וירקות. משקל עודף ירד ותוצאות בדיקות דם השתפרו משמעותית (בעיקר כולסטרול למרות שאני ממשיך לצרוך ביצים בכמות יחסית גבוהה).

 

בארה"ב קל לדעת כמה מהקלוריות מגיעות משומן, שכן מסומן שם fat calories. בארץ צריך לחשב קצת. קחו את מספר הגרמים של השומן, הכפילו ב-9 וקבלו את כמות הקלוריות שמגיעות משומן. גרם אחד של שומן שווה 9 קלוריות, גרם של חלבונים או פחמימות שווה 4 קלוריות.

 

אם ניקח לדוגמא חלב "3%" רגיל. ב-100 מ"ל יש 57 קלוריות, 3 גרם שומן, 3 גרם חלבון ו-4.6 גרם פחמימות.

כלומר, 27 קלוריות מתוך ה-57 מגיעות משומן, או בעברית - 47% שומן.

 

ה-3% מציין אחוז שומן בנפח, אך זה נתון כמעט מיותר. הרי אם נשתה כוס מים מיד אחרי כוס חלב, אחוז השומן ששתינו ירד ל-1.5%, אך ברור שזה לא שינה את כמות השומן שצרכנו מתוך סך הקלוריות שמזינות אותנו.

 

בבשר יש אחוז שומן דומה. בחזה עוף הרבה פחות. כל מה שצריך הוא להתחיל לשים לב לאחוזי השומן האמיתיים שאנחנו צורכים ולנסות להפחית ככל האפשר.

 

אני לא אומר להיות קיצוניים, אני נהנה לא מעט מהמבורגר וצ'יפס או מנת פלאפל, עדיין שם חלב בנס קפה, ומדי פעם אפילו פיצה. הרעיון הוא לנסות לשאוף כל הזמן לכמה שפחות שומן. זו מטרה קלה בהרבה עבורי מאשר סתם לנסות להפחית קלוריות, והרבה יותר בריאה.

 

 

לא חקרת מספיק. אמנם מה שרשמת נכון, אבל זה לא משנה כי זה פשוט לא חשוב, "תקפת" את החלב המסכן כי יש בו 3% שומן שיש בהם 27 קלרויות(!!!).

אתה לא צריך לשים דגש על כמה קלוריות מצריכת הקלוריות מגיעות משומנים, אלא איזה שומנים אתה אוכל וכמה.

אתה כן צריך שומן רווי, ואין מה לדבר על הבלתי רווים, שהם אפילו די הכרחיים, להורדה במשקל בכלל.

עדיף שתאכל יוגורט של 3% מאשר של 0%. אני מכניס בארוחת בוקר מנה של 20 גרם שומן. טעים ובריא.

 

תכלס שבתכלס,(8)) רוצה להוריד במשקל, מבלי להתעמק בדברים "הנורמלים" שאתה אוכל אז תפסיק עם הדברים המתוקים והסוכרים, שהם אלה שבאמת הופכים לטיירים והשומנים ברגליים ובבטן שכולנו כל כך שונאים.

פורסם
לא אוהב תיאוריות, מאמין בפרקטיקה..

 

אף פעם לא הייתי חובב סוכר גדול, אז כנראה שאצלי זו לא הבעיה מראש.

 

בכל נתון מדיד ע"י בדיקות, כמות השומנים, כולסטרול רע וכל מה שמזיק ירד אצלי רק ע"י מה שעשיתי מבלי לגעת בצריכת סוכר (ומבלי לגעת בצריכת אלכוהול אגב).

 

 

עודף סוכרים יהפכו לשומן בלי קשר לחוסר האהבה שלך לתאוריה, זו המציאות גם אם אתה לא מעונין לקבל אותה.

 

תוכל לקרוא פה

 

ובהרחבה :

 

"הקשר בין הכבד ופחמימות

 

פרוקטוז (סוכר פירות)– פרוקטוז זהו חד סוכר המצוי בעיקר פירות, מפה גם השם שלו, למרות שבעשורים האחרונים (בעיקר שנות ה70 והלאה) החלו להוסיף סוכר זה להרבה משקאות מוגזים ומשקאות אנרגיה, מה שהעלה את צריכתו משמעותית בקרב האוכלוסיה. הסוכר שבו משתמשים במשקאות הוא סירופ המורכב מפרוקטוז וגלוקוז (כמות הפרוקטוז בו יכולה להגיע ל- 55%-90%) ומיוצר בתהליך תעשייתי מתירס. הסיבה למקור הזה היא עלות היצור הזולה. הכמות היומים המומלצת של פרוקטוז ביום לבן אדם היא עד 50 גרם (4-5 תפוחים גדולים , או בערך 2 פחיות קולה). הכבד הוא האיבר הכי דומיננטי בתהליך המטבולי של הפרוקטוז, שם הוא גם נספג. כאשר צריכת הפרוקטוז לא גבוהה, הכבד מסתדר איתה מעולה וזה אף יכול לתרום בהורדת התגובה הגליקמית לכמויות גדולות של גלוקוז. הבעיה מתחילה כאשר כמויות הפרוקטוז גבוהות. הכבד שלנו לא בנוי לעיכול כמויות גדולות של פרוקטוז , ולכן מה שקורה במצב זה הוא היווצרות מוגברת של שומן והצטברותו, מה שמוביל לירידה ברגישות לאינסולין ולתנגודת אינסולינית בכבד. אלה הם הבעיות לטווח הקצר, הבעיות הבריאותיות הארוכות טווח שיכולות להיגרם כתוצאה מצריכה מרובה של פרוקטוז הן רבות, וביניהם: בעיות בעיכול וספיגה , שינוים הורמונלים , השמנה ומחלות לב .

 

גלוקוז- החד סוכר הנצרך ביותר, והוא מצוי במאכלים כמו: לחמים, פסטה ,תפוחי אדמה ועוד.

זהו מקור אנרגיה חשוב מאוד בגוף והוא מנוצל להפקת אנרגיה בתהליך שנקרא "גליקוליזה".

לגלוקוז יש מאגרים בגוף, שבהם הוא נשמר עד שיש צורך ליצור אנרגיה. הצורה בה נאגר הגלוקוז נקראת גליקוגן, שהוא רב סוכר הבנוי מיחידות גלוקוז המחוברות ביניהן. מאגרי גליקוגן אלה קיימים בריכוזים גבוהים בשריר ובכבד , ובריכוזים נמוכים יותר באיברים כמו המוח והכליות.

אז איך בעצם קשור הכבד לגלוקוז?

הכבד אחראי למנת הגלוקוז העקרית המשוחררות לזרם הדם. כמו כן , מרבית הפרוקטוז שאנו צורכים נאסף בידי תאי הכבד ושם הוא נהפך לגלוקוז (חלק ניכר הולך גם לכליות). למרות שתהליך זה לא מגדיל את כמות הגלוקוז הכללית וההשפעה על הגלוקוז בדם קטנה ביותר. כאשר אנו אוכלים ארוחה עשירה בפחמימות, תהליך יצירת הגלוקוז בידי הכבד מופחת, ותהליך אגירת הפחמימות במאגרים מוגבר. כאשר מאגרי הגליקוגן מלאים, הכבד יכול להפוך את הפחמימות לשומנים ולאגור אותם במאגרי השומן של הגוף , שהם מאגרי האנרגיה הגדולים ביותר שלנו."


×
×
  • תוכן חדש...