TAU Racecar Design –פרויקט סטודנטיאלי הנדסי קבוצתי לתכנון ובניית רכב מרוץ Formula SAE

[amiger]

בהצלחה, את הלייק שלי קיבלתם.

[poune]

מעניין

בהצלחה

[bar72]

בהצלחה, כדאי לכם אולי ליצור קשר עם StarTAU, אולי ימצא מי שיעזור במימון. אולי אפילו אנחנו.

צור קשר בפרטי אם אתם צריכים עוד מידע או קישור ישיר למנכל של StarTAU.

[SHMOLIKKK]

אומי 5.

ניסיתי לשלוח לך הודעה פרטית, אבל מופיעה הודעת שגיאה ש"לא ניתן כי המייל שלך מלא ועליך למחוק הודעות נכנסות".

לטיפולך.

[TAU-RD]

עד כה סיפרנו על הקמת הקבוצה, אך כיצד למעשה ייווצר רכב המרוץ?

 

מבחינת נקודת הזמן, כנס הגיוס התקיים באמצע מאי ודיון התנעה נקבע לתחילת יוני. אלו הבקיאים בלוח השנה הסטודנטיאלי יודעים שמדובר בתקופה בעייתית – רגע לפני תקופת המבחנים, כך שנוצרה לה הזדמנות טובה לבצע את התהליכים הראשוניים, שלעיתים מרגישים פחות פרודוקטיביים אך הכרחיים להתנהלות תקינה של פרויקט בסדר גודל כזה.

 

בדיון ההתנעה שיתפו חברי הקבוצה בידע והנסיון ספציפי בתחום, הועברו הסברים כלליים להתנהלות התהליכים בפרויקט והדרכות על תחומי הפעילות הצוותיים שהועברו ע"י ראשי הצוותים. בשלב זה צוות הליבה היה מגובש על תכנון הפעילות לאחר תקופה של מספר חודשים של לימוד וסקירת התחום, חקירת ספרי ניהול פרויקטים וקריאת מגוון מאמרים מקוונים בדבר ניהול פרויקטי FSAE. חלוקת הצוותים הסופית נקבעה בדיון נוסף שנערך שבוע לאחר מכן, בו הייתה הזדמנות לסטודנטים להביע את רצונם העדכני והעדפות לתחומי פעילות הצוותים.

 

הדרכה על מתים והיגוי במהלך דיון ההתנעה

 

הדרכה על שלדה במהלך דיון ההתנעה

 

במהלך תקופת המבחנים ביצענו ברמת הצוותים תהליך הנקרא PBS ולמעשה תכננו את התכן. משמעות התהליך – Product Breakdown Structure היא פריטת המוצר, במקרה שלנו רכב המרוץ, לכל מערכותיו ומרכיביהן, תוך התחשבות בייחודיות הפרויקט. צעד זה גם היווה הכנה לשלב הבא – הגדרת לוחות זמנים לכל תהליכי התכן (תהליך הנקרא WBS – Work Breakdown Structure) ובניית תרשים לו"ז קבוצתי.

 

צעד זה, של תהליכי ה-PBS וה-WBS, הינו חשוב להיכנס לפרופורציות מימדי הפרויקט. למרות שמדובר 'רק' במניין הפעולות שעלינו לעשות מבלי לתכנן שום דבר בפועל, הדבר הסתכם לידי מסמך בן עשרות עמודים! את סיכום התהליכים הצגנו ושיתפנו בקבוצה בדיון יריית הפתיחה שהתקיים לפני למעלה חודש – המועד שסימן את תחילת תהליכי התכן הראשוניים וחשיפת הפרויקט.

 

סיכום תהליך PBS של צוות יצירת כוח במהלך דיון יריית הפתיחה

 

מבחינת התקדמות תהליכי התכן – נעדכן בהמשך. אך רק לשם גירוי העיניים, נחשוף תמונות של בניית מודל ראשוני לשלדה מעץ, אשר מטרתו היא ניתוח והבנת המימדים הכלליים של השלדה תוך שקלול מספר פרמטרים של צרכי הרכב כגון: ארגונומיה, מוטות הגנה צידיים, קשתות התהפכות קדמית ואחורית ועוד.

 

צוות שלדה בעת בניית מודל העץ הראשוני

 

דגימת תנוחת נהיגה במודל העץ הראשוני

 

הקמת מעבדת הרכב החלוצה באוניברסיטת תל אביב:

 

בד בבד עם תחילת הפעילות בקבוצה, קיבלנו לידנו חדר בין כתלי האוניברסיטה, שישמש לצרכי הקבוצה ומימוש הפרויקט ולמעשה יהווה המשכן שלנו. בתחילה, החדר שקיבלנו היה שומם ומוזנח והחלטנו להפיח בו רוח חיים, על מנת ליצור סביבת עבודה נעימה והשראתית.

 

החדר בראשית הדרך

 

החדר בראשית הדרך

 

ראשית הוצבו מחשבים ותוכנות רלוונטיות, נקודות אינטרנט ואמצעים נוספים. כמו כן, פוסטרים ססגוניים מגוונים נתלו על הקירות – החל מתמונות רנטגן של מנועים וחלקי מרכב ועד תמונות ניצחון אליפויות עולם בראלי – כמעט ולא נותרו חללים ריקים ולבנים. בנוסף גם הוצבו ציטטות המהוות השראה לפעילויות הקבוצה – אמרות חוכמה מפי האנשים שריתקו את כולנו – אלברט איינשטיין, פרדיננד פורשה, קולין צ'אפמן, צ'ארלס קטרינג ועוד. מעבר לכך, פלקטי הפרויקט הנושאים את לוגו הקבוצה והמטרות הוצבו בגאון.

 

לקינוח, על גבי מדפים שונים הוצבו חלפים מעולם הרכב – שנתרמו לנו באדיבות ע"י מוסך "סבנה" חן, מורשה סקודה ביפו. חלפים אלו מסייעים לתהליך הלמידה והתכנון, ממחישים לנו את היישומים המעשיים בחיי היומיום של האלמנטים אותם אנו מתכננים בפרויקט, ממחישים עקרונות שונים שלמדנו במעלה הדרך וגם נראים פשוט מגניב.

 

 

וכך – משממה ועזבון, אל מעבדת הרכב הראשונה בתולדות אוניברסיטת תל אביב!!!

 

קבוצת TAU Racecar Design בהשקת המעבדה

 

מהותינו כסטודנטים היא ללמוד, אך לעיתים אין דרך טובה יותר לעשות זאת מאשר החוויה והחושים.

 

בזכות תרומה של מוסך "סבנה" (מורשה סקודה) ביפו, ניתנה לנו ההזדמנות להדרכה מעשית במשך 3 שעות על גבי רכב סטנדרטי יומיומי. בהדרכה זכינו לראות ולהרגיש את האלמנטים אותם אנו מתכננים ועתידים לייצר, לעמוד על עשרות שיקולי התכן השונים בין רכב סטנדרטי לרכב המרוץ שהוא מטרתנו, לנתח תהליכי ייצור של רכיבים ועוד.

 

התארגנות במוסך "סבנה"

 

תמונה קבוצתית במוסך

 

ניתוח המתלה האחורי בסקודה אוקטביה

 

סקירת משאבת מים

 

ומה לגבי השיווק וחשיפת הפרויקט?

 

קבוצת TAU Racecar Design הוזמנה למפגש ג'יפולוג 2012 ובו נכחנו, הצגנו את הפרויקט הקבוצתי, זכינו לתגובות נלהבות ותמיכה רבה וגם לחוויה מהנה ומגבשת. תודה לג'יפולוג!

 

TAU Racecar Design במפגש ג'יפולוג 2012

 

בעתיד הקרוב מאוד גם נבצע מספר ימי תרומה לקהילה ונעדכן בהמשך עם תמונות וחוויות.

 

בהזדמנות זו נצהיר שנשמח להיות נוכחים באירועים נוספים ולהציג את הפרויקט.

 

כמו כן, נזכיר כי עניין החסויות הינו קריטי להצלחת הפרויקט (הפרויקט יתממש על בסיס תרומות וחסויות בלבד!), ולכן נודה לעזרתכם בסוגיה האקוטית.

 

מועדים לשמחה!

שחף בן צבי,

ראש הקבוצה ומנהל הפרויקט – TAU Racecar Design.

עקבו אחרינו גם בפייסבוק! TAU Racecar Design

[TAU-RD]

שלום לכולם.

 

בקרוב נעדכן על תחומי הפעילות של הצוותים בקבוצה - סטודנט מכל אחד מהצוותים שצויינו בפוסטים הקודמים יפרסם פוסט המפרט את המטרות של הצוות, האתגרים וכו'.

 

לעת עתה, קמצוץ תמונות לעדכון בתהליך התכן:

 

מודל ממוחשב ראשוני לשלדה

 

מודל ממוחשב ראשוני לשלדה

 

מודל ממוחשב ראשוני להגה ומנגנון בטיחותי לנעילה ושחרור

 

בברכה.

שחף בן צבי,

ראש הקבוצה ומנהל הפרויקט - TAU Racecar Design.

עקבו אחרינו גם בפייסבוק! TAU Racecar Design

[TAU-RD]

צוות שלדה

 

פתיח

 

“כשהייתי בגן, בקשתי מאבא אוטו קטן. אבא אמר: אם תמצא גלגלים אני אוציא את ארגז הכלים וביחד, נבנה לך אוטו”, כך מתחיל אחד מספרי הילדים האהובים עלי (“גלגלים” מאת מיריק שניר, מהדורה ראשונה). כשגדלתי הבנתי שכדי לבנות אוטו צריך קצת יותר מארבעה גלגלים.

 

איך בכלל מתחילים לבנות רכב?

 

השלדה היא הרכיב שכמעט כל שאר החלקים מורכבים עליו: המנוע, תיבת ההילוכים, מערכת ההיגוי, המתלים, מושב הנהג ועוד. יש לזכור שבתחילת הפרוייקט המידות של רוב הרכיבים לא ידועות, ולכן קשה לתכנן שלדה בלי נתונים אלה.

בשלב הראשוני יש לעבור על אוסף החוקים והתקנות של איגוד מהנדסי הרכב – SAE, ולראות מהן הדרישות וההגבלות הקשורות לשלדה. לאחר מכן, ניתן לחלק את השלדה למספר מקטעים עליהם ניתן לעבוד בנפרד. באופן גס החלוקה היא תא הנהג, החלק הקדמי של הרכב והחלק האחורי.

החלק הראשון עליו בחרנו לעבוד הוא תא הנהג, יש לכך מספר סיבות:

1. תא הנהג פחות תלוי בתכן של רכיבים אחרים. כלומר, שינוי מידות של המנוע או המתלים לא ישפיע באופן ישיר על גודלו של תא הנהג.

2. אנחנו יודעים באופן די מדוייק את גודל הנהג ואת משקלו.

3. על תא הנהג חלות מגבלות רבות, רצוי לפתור אותן כבר בתחילת תהליך התכן.

על מנת למצוא את המידות של הנהג (בנוסף למידות הכלליות הרשומות בתקנון) וכדי לתכנן סביבת נהג בעלת הנדסת אנוש סבירה,

 

בנינו, בדומה לקבוצות רבות, דגם עץ של תא הנהג.

 

 

 

לאחר מכן העברנו את מידות הדגם לתוכנת CAD.

 

אבטיפוס ראשוני לשלדה - מבט חזית, צד ועל.

 

מושגים בסיסיים

 

אחד המאפיינים החשובים ביותר עבור שלדה לרכב מירוץ הוא קשיחות לפיתול. מונח זה מתאר כמה מעלות השלדה זזה כאשר מפתלים אותה בכוח מסויים. למעשה, ניתן לומר שחלק נכבד מהתכן של השלדה מתעסק באופטימיזציה של קשיחות השלדה. החשיבות של הקשיחות לפיתול היא רבה, מכיוון שכאשר מתכננים את מערכת המתלים, יוצאים מנקודת הנחה שהשלדה אינה מתעוותת (כאשר השלדה מתעוותת, התנהגות הרכב לא צפויה ומפריעה לכיול מדוייק של המתלים). מרבית החישובים נעשים באמצעות תוכנת אלמנטים סופיים.

קצת על אלמנטים סופיים: רוב התרגילים שניתן לפתור באמצעות דף ועט הינם תרגילים פשוטים למדי הפותרים בעיות על מבנים אידאליים. למשל, קורה הנתונה תחת עומס, מסבך דו מימדי וכדומה. כאשר מנסים לפתור בעיות סבוכות יותר, לא תמיד ניתן יהיה לפתור אותם באמצעות דף ועט. לצורך כך פותחו, במהלך המאה הקודמת, תוכנות מחשב המקבלות מודל ממוחשב של הבעיה, מתרגמות אותו למספר משוואות עצום (בהתאם למגבלות המחשב והבעיה) ופותרות אותן.

 

עבודה מול מחשב

 

כרגע, רוב תהליך העבודה מתבצע מול מחשב על מנת לתכן שלדה קשיחה. בנוסף, מתבצעת עבודה של מדידות נוספות הקשורות להנדסת אנוש, ותהליך למידה נוסף של חומר הנדסי.

ניתן לחלק את תכן השלדה לשני חלקים:

1. קביעת מידות של כל איזור – קבלת מידות של המנוע ומתוך כך לתכנן את גודלו של תא המנוע.

2. קביעת אופן החיזוק של אותו איזור – למשל, ניתן לקבוע שאיזור העיגון של המנוע יחוזק באמצעות מוטות בתצורה מסויימת – ע"י ניסויים ממוחשבים.

 

 

בשלב זה של העבודה, ניתן בעיקר לתכנן את אופן החיזוקים של האיזורים השונים בשלדה, ולהתמקד בעיקר בתכן של תא הנהג. בעתיד, כאשר צוותים אחרים יתקדמו בתהליך התכן, נבצע אינטגרציה של שאר הרכיבים לשלדה, תוך התאמה מדוייקת של המידות.

חשוב לציין, שמציאת קשיחות לפיתול אופטימלית אינה חזות הכל, יש לוודא במהלך התכן שהשלדה גם חזקה מספיק כדי לעמוד בשאר הכוחות הפועלים על הרכב. בשלב זה אנו הולכים לפי כלל האצבע הטוען ששלדה שקשיחה מספיק לפיתול, תהיה חזקה דיה. לאחר מכן, נוודא שהנחה זו נכונה. במידה והיא תתגלה כמוטעית, השלדה תעבור מקצה חיזוקים (ממוחשב כמובן).

כמו כן, במהלך תהליך התכן יש לבחור את חומר הגלם של השלדה תוך התייחסות לשיקולים שונים (תכונות החומר, נוחות עבודה, מחיר ועוד).

 

דגם ממוחשב של אבטיפוס ראשוני לשלדה

 

דגם ממוחשב של אבטיפוס ראשוני לשלדה

 

בקרוב נעדכן עוד על התפתחויות התכן בצוות שלדה!

בברכה.

 

צוות שלדה - TAU Racecar Design.

[TAU-RD]

צוות העברת כח

 

הצוות מורכב משלושה סטודנטים אשר עובדים יחד על ביצוע תהליכי התכן.

תחום העיסוק והאחריות העיקרי של הצוות הינו העברת המומנט הנוצר ע"י המנוע אל גלגלי הרכב.

לצוות ישנם תחומי אחריות נוספים: מערכת הבלימה, מנגנון העברת הילוכים, דוושות ומערכת החשמל.

תחומים אשר לכאורה נשמעים פשוטים לתכנון עבור מביני עניין אך למעשה מדובר בהכלאה בין רכיבים מעולם הדו-גלגלי לבין עולם הרכב הארבע גלגלי.

 

דוגמא לכך ניתן למצוא למשל בציר ההנעה האחורי. הרכב מונע באמצעות מנוע של אופנוע אשר מניע ציר אחורי המחובר לשני גלגלים. שלא בתצורת גל ארכובה כמקובל בעולם הרכב העברת המומנט אל הציר האחורי מתבצעת באמצעות שרשרת הינע ודיפרנציאל אחורי אשר נדרש עבורו תכנון הנדסי כדי להתאימו לביצועי הרכב הנדרשים. (התצורה בטרקטורון/ באגי אמנם דומה אך מעשית שונה ולכן נדרש תכן מחודש ולא לקיחת מוצר מדף).

 

 

דוגמא נוספת הינה מנגנון העברת ההילוכים. כאמור התיבה הינה תיבה של אופנוע אשר בה מתבצעת ההעברה במקור באמצעות הרגל, דבר אשר לא יתאים לרכב מרוץ ארבע גלגלי ולכן נדרש תכן עבור ייצור מנגנון להעברת ההילוכים דרך היד.

 

על הצוות מוטלות הגבלות רבות אשר מופיעות בתקנון התחרות בהן אנו מחויבים לעמוד ולקחת בחשבון במהלך תהליכי התכן במכלולים השונים. אציין שלוש הגבלות לדוגמא שניתן למצוא:

 

• חיפויים לפי מפרט ספציפי אשר מיועדים למנוע חדירה של גופים זרים למכלולים נעים, זאת על מנת למנוע פגיעה לא רצונית בגוף האדם וגם במכלולים בזמן שהרכב מונע.

• מפסקי חירום מסוגים מסוימים אשר יופעלו במצבי קיצון הן מתוך הרכב ע"י הנהג והן מחוץ לרכב ע"י מפעיל חיצוני. לדוג'- במקרה של מהלך יתר(כשל) בדוושת הבלם יופעל "Kill switch" אשר יכבה את כל מערכות הרכב וידומם מנוע כאשר פעולתו חד צדדית בלבד, כלומר כאשר נחזיר את המפסק למצבו הראשוני המתח לא יחזור ישירות לרכב.

• איטום המערכות ברכב מפני נזילות. אחת מבדיקות הרכב במהלך התחרות הינה Tilt test כאשר במהלכה הרכב מוטה לזווית של 45 מעלות ונבדק נושא איטום המכלולים.

 

 

הקווים המנחים את הצוות הינם:

• חיסכון במשקל.

• עלויות נמוכות.

• הקניית ביצועים מקסימאליים תוך תכנון כמה שיותר פשוט.

• אמינות המכלולים.

 

 

קווים אלו נלקחים בחשבון במהלך תהליכי התכן שכן בסופו של דבר הרכב עומד להיבחן במקצה סטטי וגם במקצה דינמי.

 

לסיכום ניתן לומר שאחריות הצוות כמו גם שאר הצוותים הינה חשובה ביותר ויכולה להכריע בין הצלחה לבין כישלון בתחרות. לכן נדרשת עבודה יסודית ומקיפה להשגת התוצאות המצופות. הצוות נשען על מספר מוצרי מדף אך גם בחירתם מצריכה ביצוע תכן ואנליזות לשם התאמה ואינטגרציה בין המכלולים השונים ולכן נדרשות למידה, רמת בקיאות וידע ברמה גבוהה לשם קבלת החלטות נכונה ומתאימה.

 

בברכה,

איציק סווירי,

ראש צוות העברת כח.

קבוצת TAU Racecar Design.

[TAU-RD]

צוות יצירת כוח

 

אנו, צוות יצירת כוח אחראים על לב הרכב - המנוע וכל הרכיבים הנלווים לו. הפעילות מסובכת ומסועפת, ואנו נתונים תחת הגבלות רבות.

 

הפעילות שלנו תתבצע בשלבים הבאים:

 

- תחילה עברנו על אוסף החוקים והתקנות של איגוד מהנדסי הרכב העולמי – SAE, וציינו את הדרישות וההגבלות הקשורות לחלקים שבאחריותנו.

 

- מיקום המנוע ועיגונו בשלדת הרכב:

עלינו לחפש מנוע שיענה על דרישות התחרות ויחד עם זאת יתאים לביצועי הרכב שאנו דורשים. אם זה מבחינת נפח, מספר בוכנות, סל"ד, עקומת הספק וכו'. בתיאום עם צוות שילדה ,נקבע את מקומו. כמו כן נוסיף עיגונים למנוע.

 

- תכנון וייצור מגביל זרימה, סעפת יניקה וסעפת פליטה:

לאחר שנקבע ונקבל את המנוע, נפיק את כל נתוניו: נפח, משקל, ספיקת אוויר ועוד, ובהתאם לכך נחשב מה צריכים להיות הממדים של החלקים שמתחברים למנוע - מגביל הזרימה, סעפת היניקה וסעפת הפליטה אותם אנחנו מתכננים ובונים בעצמנו. יש לציין כי בתקנון התחרות אנו נתונים להגבלה של קוטר מגביל הזרימה ל-20 מ"מ. זה גורם להורדה משמעותית בהספק המנוע. בשל כך אנו צריכים להפעיל חשיבה רבה בתכנון סעפת היניקה (למשל מהו נפח תיבת אוויר הדרוש) כך שנתגבר על הפסד זה.

 

מידול ראשוני של מערכת היניקה

 

- תכנון וייצור מיכל הדלק:

בהתאם להנחיות התחרות ,שיקולי ביצועים ובהתייעצות עם צוות שילדה, נקבע את מיקום מיכל הדלק, גודלו והחומר ממנו הוא יהיה עשוי.

 

חישוב וניתוח מהירויות האויר במגביל הזרימה

 

פעילותנו כרגע:

כרגע טרם נקבע סופית המנוע בו נשתמש, ולכן החלטנו להניח שיש בידנו מנוע עם נתונים מסוימים, ובהתאם לכך מידלנו דגם של מגביל זרימה וסעפת יניקה בתוכנת .CAD כעת אנו מבצעים אנליזות זרימה ומתקנים את מימדי הדגם בהתאם.

אחד מהדברים החשובים שעלינו להקפיד עליהם הוא לא להגיע למצב של זרימה חנוקה.

 

מהי זרימה חנוקה?

כאשר זורם נע ממיכל אחד למיכל שני דרך צינור וונטורי (צינור בעל הצרה - אצלנו זהו מגביל הזרימה), במהירות גבוהה - הלחץ, באזור ההצרה, יורד וספיקת האוויר לא יכולה לגדול. כלומר זרימת האוויר מהמגביל לסעפת תהיה נמוכה וזאת משום שאוויר זורם מלחץ גבוה ללחץ נמוך כך שמאזור בלחץ נמוך מדי יהיה לאוויר קשה להמשיך בתנועתו.

המהירות המקסימאלית של האוויר מבלי להגיע לזרימה חנוקה היא 340m/s.

 

חישוב וניתוח מהירויות הזרימה במגביל הזרימה

 

בקרוב נעדכן עוד על המשך הפעילות בצוות.

 

בברכה.

קרן אבי אבן,

צוות יצירת כוח - TAU Racecar Design.

[TAU-RD]

שלום לכולם.

 

לטובת גיוס התמיכה ואמצעים למימוש הפרויקט השקנו קמפיין באתר "מימונה".

נודה לכם אם תכנסו לקישור, תפיצו בין כל המכרים שלכם וגם תתרמו במידת יכולתכם.

לדאבוני ממשק הפורום לא מאפשר פרסום קישורים - על מנת להגיע לקמפיין, פשוט היכנסו ל-Mimoona.co.il וחפשו TAU Racecar Design או רכב מירוץ.

זוהי ההזדמנות שלכם לעזור לנו להגשים את הפרויקט והחלום, ולהפוך לחלק בלתי נפרד מהפרויקט.

תוכלו לבחור האם תמונתכם תופיע על הרכב, אם להגיע להרצאה בנוגע לתהליכים בפרויקט, לקבל חולצה, להגיע לאירוע השקה או אפילו איתנו לתחרות!

כל תרומה וסיוע יתקבל בברכה!

 

תודהרבה!!!

שבת שלום.

 

שחף בן צבי,

מנהל פרויקט TAU Racecar Design.

[TAU-RD]

שלום לכולם.

 

ברצוננו לאחל לכם חג אורים שמח!!

 

בהזדמנות זו נזכיר שוב כי יש לנו צורך מהותי בסיוע שלכם בהגשמת הפרויקט ומימוש רכב המירוץ מהשרטוטים לייצור והרכבה!

נודה לכם מקרב לב אם תיכנסו לאתר "מימונה", חפשו TAU Racecar Design, ראו את הסרטון, עזרו במידת האפשר והפיצו.

 

חג שמח!

שחף בן צבי,

מנהל הפרויקט - TAU Racecar Design.

[TAU-RD]

צוות מתלים והיגוי

 

כששומעים "ביצועי רכב" חושבים ישר על הספק מנוע ומהירות מכסימלית. אבל האמת היא ששום מנוע, חזק ככל שיהיה, לא יהיה שווה כלום אם ארבעת הגלגלים שהוא מניע פשוט יחליקו על הכביש כתוצאה מפניה חדה או יקפיצו את הרכב באוויר לאחר עליה על פסי האטה.

כאן אנחנו נכנסים לתמונה- צוות מתלים והיגוי.

הצוות שלנו מונה 4 סטודנטים העובדים יחד לתכנון המערכת על כל חלקיה.

למערכת המתלים וההיגוי מספר תפקידים:

• אחיזת כביש- הצמדת הצמיג לכביש ויצירת אחיזה טובה בכביש כמה שאפשר לאורך זמן במהלך הנסיעה.

• שמירה על יציבות הרכב בזמן פניות ותמרונים תוך שליטה על העברת המשקל של הרכב בזמן פעולות אלו.

• חיבור מכאני של ההגה לגלגלים- שליטה בתנועתם תוך מניעת היגוי יתר.

מערכת המתלים מטפלת בנושאים אלו ובכך מאפשרת נסיעה נוחה ובטוחה.

מערכת המתלים וההיגוי מורכבת ממספר חלקים עיקריים:

• הגה ותיבת היגוי.

• בולמי זעזועים ומערכת ייצוב.

• מתלים (double wishbone).

• מכלול הגלגל (ג'אנט, נאבה, upright).

כדי שנוכל להתחיל את תכנון המערכת עבור הרכב, עברנו על תקנון הפורמולה ועל המגבלות שארגון ה SAE הגדיר עבור המערכת.

 

 

תכנון המערכת חולק לשלושה תתי נושאים:

1. הגה ותיבת היגוי- ההיגוי מקנה לנהג את השליטה בהתנהגות של הרכב. הוא זה שמקשר בין הנהג מצד אחד לבין הצמיגים מצד שני. דרישות התחרות קובעות כי המערכת חייבת להיות מכאנית לחלוטין. המערכת תהיה מסוג rack and pinion. בנוסף קובעות דרישות התחרות כי חייב להיות מנגנון שחרור מהיר של ההגה, שיאפשר לנהג לצאת מהרכב תוך 5 שניות. מערכת ההיגוי תלויה מאוד במערכת המתלים מכיוון שכל מאמץ במהלך פנייה או בעלייה על מהמורה מורגש ביכולת השליטה על ההיגוי על ידי הנהג.

 

 

2. בולמי זעזועים ומערכת ייצוב- המערכת מורכבת משני רכיבים עיקריים - קפיץ ומרסן, מערכת זו קיימת עבור כל גלגל. בעבר הקפיץ והמרסן היו נפרדים אך כיום הם מגיעים כיחידה אחת, כאשר הקפיץ מולבש מסביב לגוף הגליל של המרסן. התפקיד של הקפיץ הוא לספוג את האנרגיה שמייצר הצמיג בעקבות הפרעות. קבוע הקפיץ מתאר את היחס בין הכוח להתכווצות, מושפע מהחומר ממנו עשוי הקפיץ, הקוטר האפקטיבי (הקוטר של הספיראלה כולה), קוטר התיל ומספר הליפופים של הספיראלה. כאשר הקפיץ מתכווץ הוא מפעיל כוח נגדי על הגלגל וכך משאיר אותו צמוד לכביש. הבעיה בפעולה זו היא שהקפיץ יפעיל אותו הכוח גם על מסת הרכב דבר שיגרום לרכב לקפוץ ולהתנדנד, כמובן זה מאוד לא רצוי. תופעה לא רצויה נוספת במקרה שלנו בקפיצים הינה תהודה. בטווח הקצר הנהג יחוש בבחילות נוראיות ובטווח הארוך זה יוביל לשבר בקפיץ. לכן הדרך למנוע את התופעות האלה היא על ידי הוצאת האנרגיה מהקפיץ אל הסביבה.זה התפקיד של המרסן.

המרסן הוא מערכת חלקים מורכבת, אבל בפשטות היא בנויה מגליל חלול הסגור מצד אחד, בוכנה וזורם שנמצא בחלל הגליל. הזורם יכול להיות גז או נוזל דחיס, כמו שמן. התכווצות המרסן גורמת לעלייה בחום בגלל דחיסת הנוזל, והסעת החום על ידי אוויר, וכך מוצאת אנרגיה מהמערכת. הכוח הנגדי שמפעיל הזורם משכך את מהירות התכווצות הקפיץ מחליש את עוצמת הזעזוע המועברת אל הרכב והנהג.

מערכת נפרדת וחשובה לא פחות היא מוטות הייצוב. ישנם שני מוטות כאלה, כאשר אחד מחבר בין הגלגלים הקדמיים והשני את האחוריים. המוטות בנויים בצורת ח' והתפקיד שלהם הוא ליצור התנגדות לשקיעה של צד אחד של הרכב ולעלייה של הצד השני בזמן פניות, וכך למנוע מהרכב להתהפך. מידת ההתנגדות נקבעת לפי החומר והמידות ממנו עשוי המוט. המוטות הם כמעט כולם בעלי חתך עגול, לכן המידה הקובעת היא קוטר המוט.

 

 

3. מתלים ומכלול הגלגל- מערכת המתלים תפקידה להעניק לרכב יציבות דינאמית על הכביש כלומר, המתלים הם אלו האחראים על ניהול מעבר הכוח מהגלגל לרכב ומספקים שליטה על מרכוז הגלגל בזמן פניות כך שהם מעניקים לרכב אחיזה טובה בכביש בזמן האצה ופניות. גיאומטריית המתלים ואופן חיבורם לשלדה משפיעים על מרכז הגלגול של הרכב, אנחנו נשאף למקם את ציר מרכז הגלגול כמה שיותר קרוב לקרקע ובכך להבטיח את יציבות הרכב. עבור הרכב שלנו נבחרה גיאומטריית מתלים מסוג A-arm unequal unparalleled .

 

 

המערכת מורכבת משתי זרועות בצורת האות A (או משולשים) כאשר קודקוד המשולש מחובר ל upright המורכב לגלגל דרך ה- hub ושני החודים האחרים מחוברים לשלדה על ידי מיסב כדורי אשר במקרה שלנו יאפשר בעיקר תנועה כלפי מעלה ומטה. ישנה חשיבות רבה לאורך הזרועות זווית הפתיחה שלהן והזווית היחסית בין שתי הזרועות.

הגדרת מימדי הזרועות תלויה בהגדרת גודל הכוחות הפועלים על הגלגל ואופן העברתם למתלים. לכן, ישנה חשיבות מרכזית לסוג הצמיג, מימד הג'אנט שנשתמש וכמובן לתכנון הupright ו hub דרכם מועברים הכוחות.

בתחרות הFSAE ישנן מגבלות על מימדי הג'אנט (8inch=203.2mm) כמובן שיש צורך למצוא איזון בין מימדי הגלגל לבין יעילותו. בנוסף התאמת הצמיג לג'אנט ולרכב עצמו הינה קריטית מאחר ויש לקחת בחשבון את זווית ההחלקה שמספק הצמיג ביחס לכוח הפועל עליו.

הupright אליו מחוברים המשולשים צריך להיות מסוגל לעמוד בעומסים ולחצים גדולים שיופעלו עליו בזמן תמרונים לכן, על ה upright להיות בעל סיבולת גבוהה ומשקל נמוך.

 

 

מאחר וכל המערכות הללו תלויות אחת בשנייה ומשפיעות באופן ישיר על השליטה ברכב ויכולות התמרון שלו עלינו תחילה להגדיר: מה מצפים מהרכב ואילו כוחות פועלים עליו בזמן האצה בלימה ופניות. ישנן מערכות היגוי, בולמים ומתלים שונים עבור רכבים משפחתיים רכבי הובלה (משאיות) וכמובן רכבי מרוץ.

העבודה על המערכות האלה היא דינמית מאוד וכלולה בחשיבה רבה, הבנה של כל המרכיבים וההשפעות שלהם. חשוב לדעת מהן הפשרות שיש לעשות על מנת להגיע לביצועים הטובים ביותר שאפשר, ולזכור כי יש יותר מתשובה אחת נכונה. זו בהחלט עבודה קשה, אבל גם מעניינת מאוד.

 

אנחנו נמצאים כרגע בשלב ניתוח הכוחות הפועלים על מערכת המתלים והבולמים והשפעתם אל אופן חיבור מערכת ההיגוי לגלגל. בדיקת זוויות הפתיחה של המתלים, הזווית היחסית בין המתלה התחתון לעליון והשפעתן על חלוקת הכוחות המועברים לשלדה. הגדרת אופן חיבור הבולם לשלדה ו ל- upright והשפעת המיקום על העברת הכוח לשלדה. התאמת מערכת ההיגוי והגדרת זווית ההיגוי (תנועת הגלגל ביחס לסיבוב ההגה).

 

להלן תמונה של סימולציה דינמית של תצורת המתלים בתוכנה ייעודית, להמחשה כיצד אנחנו מבצעים את כל האמור לעיל:

 

 

בהזדמנות זו נזכיר שאנו זקוקים לעזרתכם בהגשמת הפרויקט! אנא כנסו לאתר "מימונה", חפשו את פרויקט רכב מירוץ, עזרו במידת האפשר והפיצו למכריכם.

 

בקרוב נעדכן עוד על התפתחויות התכן בצוות מתלים והיגוי.

 

בברכה,

צוות מתלים והיגוי - TAU Racecar Design.

[TAU-RD]

זה למעלה מחודשיים מאז שהתחלנו בפירוט עיסוק הצוותים השונים בפרויקט ומאז לא היו כאן עדכונים בנעשה בקבוצת TAU Racecar Design.

-------

 

אי שם באוקטובר, החלטנו לנצל את השקט היחסי לפני תחילת הסמסטר ושלב התכן המתקדם. באווירת חג הסוכות ביצענו שני ימי התנדבות בבית החולים "אסף הרופא" ובמרכז שניידר לרפואת ילדים, בפעילות 'נהג מירוצים ליום אחד'. הילדים המאושפזים הגיעו, קיבלו הדרכה מלאה על נהיגת מירוץ וירטואלית בסימולטור ה-LFS ונהגו בשיא המרץ. זאת רק לאחר שחגרו את הרתמות הייצוגיות והצטיידו בקסדה מדומה, מאחר והבטיחות חשובה מכל.

 

 

בסיום הפעילות הוענקו לילדים רשיונות מירוצים וירטואליים, סוכריות וחיוכים המוניים.

 

 

ההנאה הייתה מוקרנת בעיניהם, וגם אנחנו נהננו לא פחות – תודה רבה לבית החולים "אסף הרופא" ומרכז שניידר על האירוח.

 

-------

 

ומה עם התכן?

 

על המודל הראשוני של השלדה שבנינו מעץ כבר סיפרנו – המידות והמסקנות הועברו לתוכנת ה-CAD, נוספו חלקים מעבר לתא הנהג והשלב הבא הוא שילוב מודלים גנריים של האלמנטים המשמעותיים ברכב – המנוע המועדף, מתלים, סופג אנרגיה וגם החשוב מכל – הנהג.

זאת על מנת לקבל מושג ראשוני על שילוב האלמנטים הללו ועדכון השלדה בהתאם.

 

בשלב זה הזדמן לנו לבצע הדפסה תלת מימדית של הדגם באוניברסיטה וזכינו לראות את הביטים הממוחשבים הופכים לאובייקט מוחשי.

ההדפסה מבוצעת באמצעות אבקה הדומה לגבס, כאשר בכל שכבה של עשירית מ"מ מודפס דבק – ממש בדומה להזרקת דיו במדפסת ביתית. ספציפית בדגם שלנו יש למעלה מ-1,000 שכבות כאלו!

 

 

הדגם המודפס הינו עדין ביותר, ולכן משחנו אותו במספר שכבות של דבק אפוקסי להקשחה וגם צבענו להמחשה.

 

 

הדגם המוחשי מאפשר לראות דברים בצורה ברורה יותר – להסיק מסקנות קונקרטיות יותר לגבי תנוחת הנהיגה למשל וזווית הראיה של הנהג, אפילו תחושה לגבי קשיחות השלדה מורגשת. מעבר לכך, מדובר בעזר שיווקי נהדר.

 

 

 

עיקר העיסוק בתקופה האחרונה היה במחקר מקיף וקביעת קונספט התכן הסופי. עד לרגע האחרון התחבטנו עם עשרות הטיעונים לכאן או לכאן בכל רכיב ומערכת, ובסופו של דבר נקבע הקונספט הסופי והמפרט הטכני העקרוני. נעדכן עליו בהמשך.

 

לצורך תיאום הכוונות בין כלל הצוותים נבנה מודל CAD אינטגרטיבי:

 

 

תוך כדי בחינת הכיוונים השונים לתכן צוות השלדה המשיך במידול השלדה, חישובי החוזק ועדכונים בהתאם לשינויים. בתהליך גם הסקנו שתנוחת הנהיגה הראשונית שהגדרנו לא מספקת לתכן המתקדם ולכן נבנה מודל עץ יציב יותר, בעל כסא עם משענת בזוויות משתנות. כך מדדנו בצורה קונקרטית את זווית המשענת הנכונה, גובה קשתות ההתהפכות, מיקום הכסא וגובה ההגה (תוך עמידה בתקנון המגדיר מרווח בטיחות בין קסדת הנהג לקשתות ההתהפכות) ונקבעה התנוחה.

 

 

חישובי קשיחות השלדה:

 

 

צוות יצירת הכוח ביצע ניתוח מתקדם למספר סוגי מנועים – החל מהנפוצים יותר בתחרות – הסופר ספורט 600 סמ"ק, דרך מנועי סינגל בנפח נמוך יותר (400-500 סמ"ק), מנועי קטנועים שונים, ואף מנוע גנרטור! לכל אחד כזה מגוון יתרונות וחסרונות ותכונות שונות בעליל – משקל, חלוקת המשקל והמימדים, עקומת הכוח, מערכות העזר, פשטות השימוש והניהוג ועוד.

להלן תמונה הממחישה חישוב מהירויות זרימת האוויר ביניקת המנוע:

 

 

צוות העברת הכוח עסק באיפיון מקיף לאופן העברת הכוח בציר האחורי – היתרונות והחסרונות של דיפרנציאל פתוח או ננעל, דיפרנציאל SPOOL או ציר קשיח. לכל תצורה כזו גם השפעה על תצורת הבלמים (שגם באחריות הצוות) ובכלל על ביצועי הרכב והתכן בצוותים האחרים.

 

צוות המתלים וההיגוי שוקד על קביעת תצורת המתלים וזוויות הגלגלים. מדובר בתהליך ארוך, מתמשך ואיטרטיבי בו מגדירים תצורה של זרועות המתלים ומיקום הקוילאובר – חישוב כיצד התצורה תתנהג תחת עומס פניה, ואז הגדרת תצורה אחרת וחישוב מחודש על מנת להגיע להתנהגות המיטבית.

בנוסף גם תצורת המתלים נבחנת בתוכנה ייעודית וסימולציות שונות של התנהגות הרכב בעומסי פניה ותנאי כביש מסויימים.

 

 

-------

 

בין לבין, עלה צורך גם ביום גיבוש לקבוצה. עשרות השעות השבועיות שאנו מבלים יחדיו בתכנון הרכב מהנות מאוד, אך גם להתאוורר מחוץ למעבדת הרכב מדי פעם צריך.

אז היכן הקבוצה שלנו יכולה לבלות יום אחד של חופש מתכנון הרכב?....

 

בחברת רכבים שכבר תוכננו, יוצרו והורכבו ברמה גבוהה מאוד. בין הגבוהות בנמצא בארץ ישראל.

 

 

תודה רבה ל"אוטו איטליה" ואודי בניה על ההדרכה המקיפה והמעניינת.

 

 

-------

 

כפי שהצהרנו בעבר, מטרתנו בין היתר, היא קידום הספורט המוטורי בישראל. אנו משיגים זאת גם ע"י נוכחות באירועים השונים והצגת הפרויקט לקהל. עד כה זכינו להיות באליפות ישראל במרוצי אספלט, ראלי ספרינט קצרין וראלי ספרינט ערד.

 

בנוסף גם הצגנו את הפרויקט בכינוס ה-32 להנדסת רכב בישראל.

 

 

-------

 

בתקופה הזו גם נחשף הפרויקט במדיות שונות (לדאבוני הרב ממשק הפורום לא מאפשר לפרסם קישורים!!):

 

ידיעה בפורטל "גלגלים",

כתבה בערוץ 1 על מפגש ג'יפולוג בו הצגנו את הפרויקט (תודה לזיו רייף),

ידיעה באתר הפורמולה הישראלי,

כתבה ב"חדשות הספורט" בערוץ 5 על פעילות ה-FSAE בישראל (תודה רבה לבועז קורפל!).

 

------

 

ומה הלאה?

 

כרגע אנו נמצאים בשלב התכן המתקדם והקריטי. כל צוות עובד על תכנון הרכיבים באחריותו, כמובן תוך וכדי תיאום עם יתר הצוותים. בתקופה הקרובה נסיים את החישובים, מידולי ה-CAD והאנליזות הממוחשבות השונות.

 

השלב הבא הוא בניית מודל אינטגרטיבי מלא של הרכב על כלל רכיביו – הנקרא Super Assembly. בשלב זה הרכב מורכב בתוכנת ה-CAD והתנגשויות בין הרכיבים (מהן אנו נמנעים במידת האפשר בשלב התכן) יצופו אל פני השטח. אז נחזור אל החישובים, נשנה את התכן בהתאם לצורך ונעדכן את המודל האינטגרטיבי. במודל זה כל חלק מורכב וירטואלית בדיוק כפי שיורכב במציאות כך שבמודל המלא הרכיבים ינועו כפי שינועו במציאות.

בהמשך נעבור אל הוצאת השרטוטים – ההתקדמות הזו תתאפשר רק לאחר ווידוא שבמודל האינטגרטיבי אין חופשים בין רכיבים, הגבלות לתנועה של הרכיבים הנעים, והכל מתפקד כראוי.

 

מיד לאחר מכן הייצור וההרכבה המיוחלת...

 

-------

 

והחשוב ביותר:

 

אנחנו שמחים מאוד להודיע ש-TAU Racecar Design רשומה לתחרות הפורמולה SAE באיטליה שתתקיים בספטמבר 2013!!!!!!!!!!!

אנו נתחרה לצד 2 קבוצות ישראליות נוספות להן אנו מאחלים גם המון הצלחה.

 

 

-------

 

עוקבים ותומכים יקרים, עזרתכם נדרשת בהגשמת הפרויקט והחלום!!

קמפיין המימונה שלנו כבר עבר את נקודת החציון ואנו זקוקים לסיוע שלכם בתרומה והפצת הקישור, כך נוכל לממש את הפרויקט באופן איכותי ומכובד ולייצג את ארצנו בכבוד בתחרות באיטליה!

אנא כנסו לאתר 'מימונה', חפשו את הפרויקט שלנו, ראו את סרטון העדכון והפירוט, תרמו והפיצו.

 

השתתפו איתנו במרוץ למרוץ לאיטליה.

תודה רבה!!

 

עדכונים רבים יהיו בקרוב.

שבת שלום.

 

שחף בן צבי,

מנהל פרויקט TAU Racecar Design.

[TAU-RD]

שלום לכולם.

 

זמן רב לא עדכנו כאן בפעילויות המתרחשות בפרויקט TAU Racecar Design לדאבוננו והנה אנו באים לכפר.

 

בשלושת החודשים האחרונים נוכחנו שוב ושוב לכך שאחד האתגרים המהותיים ביותר בפרויקט הזה, נוסף על הקושי התקציבי, מציאת החסויות והאינטגרציה של עשרות המערכות איתן אנו מתעסקים – הוא הזמן או ליתר דיוק חוסר הזמן, אך האתגרים נוצרו כדי שנתגבר עליהם.

קיבלנו תזכורת לכך שנוסף על מספר השעות העצום המושקעות בפרויקט, אנו גם סטודנטים החייבים לצלוח תקופות מבחנים, מחויבויות אקדמיות שונות ושאר מרעין בישין.

 

ולהלן עיקר הפעילויות שחלו בתקופה זו:

 

-------

 

קונספט הרכב הסופי:

 

בשלב התכן המתקדם החלטנו שקונספט הרכב יהיה מעט חריג בחלקו האחורי ויכלול ציר אחורי קשיח להעברת הכוח מהמנוע לגלגלים האחוריים ומערכת מתלים ייחודית תואמת. התצורה נדירה בעולם הפורמולה SAE אך קיימת ומספר קבוצות בעולם דובקות בשיטת הציר הקשיח (קיימות קבוצות אף שהחליפו את התצורה השגורה יותר של מע' מתלים עצמאיים – עצמות עצה כפולות, ודיפרנציאל בתצורה זו ואף שיפרו ביצועים).

לתצורה אמנם יש חסרון בדמות קושי ניהוג בפניות חדות (אותו אנו משתדלים לבטל באמצעות תכנון מושכל של מע' המתלים האחורית), אך יתרון בחסכון מהותי במשקל וחלוקתו (הדיפרנציאל הכבד נעלם מהמערכת וחלקה האחורי של השלדה מצומצם) ופשטות בייצור, הרכבה, אפשרויות כיול ונגישות לתיקונים.

 

קונספט הרכב

 

מעבר לכך, מערכת המתלים הקדמית בתצורה מתקדמת:

 

 

השלדה תורכב מצינורות פלדת ST52 וכיום בחישובי הקשיחות האחרונים והכנה לייצור (הצינורות בדרכם בתרומתם האדיבה והמשותפת למוסך 'דרך השטח' בשרון ו'ספארקו' ומפעל 'מזור הנדסה' נרתם לתמיכה בייצור השלדה, תודה רבה!!!!).

 

 

זוג קוילאוברים עבור המתלים הקדמיים כבר אצלנו במעבדת הרכב, אותם אלו מתחום אופני השטח שהזכרנו בעבר (תודה ל'סינגל טרק' על ההנחה ברכישתם):

 

 

-------

 

עיצוב:

 

סקיצת העיצוב הראשונית התגבשה באדיבותו של מעצב הרכב הישראלי אמיר זייד, נשמח לשמוע דעתכם:

 

 

 

 

-------

 

מעורבות קהילתית:

 

כפי שהזכרנו בעבר, אנו נהנים ממעורבות קהילתית ובמסגרת כך אירחנו במעבדת הרכב קבוצת תלמידי תיכון הפעילים בחוג רובוטיקה, גם הם עתידים להשתתף בתחרות בינלאומית.

 

 

במסגרת הביקור ביצענו הסברה על התהליכים בפרויקט, הדרך מהקונספט לייצור, והתוכנות השונות איתן אנו מפתחים את הרכב.

 

 

-------

 

חשיפת הפרויקט והשתתפות באירועים לקידום הספורט המוטורי:

 

ב-26/2/2013 התקיים כנס "אור ירוק" לבטיחות בדרכים ובו התארח ז'אן טוד, נשיא ה-FIA. במסגרת מעורבותנו בקמפיין ה"Action for Road Safety" של ה-FIA לקידום הבטיחות בדרכים השתתפנו בכנס לצד שגרירים נוספים של התוכנית בישראל (תודה לממסי על הזכות).

 

 

בחופשת הפסח התקיים ההפנינג המוטורי "מהיר ועצבני בים המלח" ובו הקמנו דוכן הסברה (תודה למארגני האירוע על האירוח):

 

 

 

ב-27/2/2013 התפרסמה כתבה במוסף הרכב 'מודל 2013' של מעריב על הפעילות של שלושת קבוצות ה-FSAE בישראל – "פורמולה יונייטד" (תודה לגיל מלמד);

אתר "ג'יפולוג" סייע בפרסום הפרויקט לקראת סיום קמפיין ה"מימונה" לגיוס התרומות (תודה לצוות ג'יפולוג);

בנוסף התפרסמה כתבה במגזין הסטודנטים של תל אביב – "תזה" במסגרת סקירת הפרויקטים המעניינים בקמפוס (תודה לאולגה רובלסקי).

 

-------

 

ומה הלאה?

 

כעת אנו מסיימים את התכן ובשלבי הוצאת שרטוטים לקראת הייצור. חומרי הגלם מוזמנים בשלבים.

לצערנו דווקא רכישת המנוע, מוצר המדף המשמעותי, התעכבה מסיבות כאלו ואחרות ואיתה גם השלבים הסופיים של התכנון והאינטגרציה של כל המערכות. כרגע אנו בתהליך קניית אופנוע מורד מהכביש כך שנוכל לדלות בנוסף למנוע גם מערכות נלוות שיוכלו לשמש אותנו (חשמל, קירור וכד'). במידה ולכם יש הצעה לכלי שכזה נשמח לבחון גם אותה.

עם זאת, אנו לא נותנים למהמורה הזו לפגוע בסיכויי ההצלחה ומתקדמים בתהליך כך שברגע שהמנוע ימצא ברשותנו, לאחר מדידות זריזות נוכל להתאים את כל הרכיבים המתוכננים ולהתקדם לייצור באופן מיידי.

 

במסגרת תקנון התחרות אנו מחוייבים להציב חומר סופג אנרגיה בחזית הרכב ולבצע עליו ניסוי כך שבקרוב מאוד נחל בייצור אלמנט הניסוי (מסגרת פלדה, פלטת פלדה וספוג אלומיניום). בהזדמנות זו נודה לעמיתנו מקבוצת BGR החלוצה על הסיוע הרב.

 

בהמשך נייצר את רכיבי המתלים הקדמיים ומערכת ההיגוי ובשלב הבא את מרכיבי החלק האחורי של הרכב שיהיה כאמור מעניין וייחודי בקרב הקבוצות כיום.

 

לכל שאלה נשמח לענות.

 

מבטיחים לעדכן בקרוב!

 

שבת שלום.

 

שחף בן צבי,

מנהל פרויקט TAU Racecar Design.

[TAU-RD]

שלום לכולם, להלן סשן עדכונים נוסף בפרויקט TAU Racecar Design.

 

ניסוי ריסוק לסופג האנרגיה

 

בתחילת חודש מאי ביצענו ניסוי ריסוק לחומר סופג אנרגיה שיוצב בחזית הרכב.

מדובר בתקנה מחייבת בתקנון התחרות על מנת להעלות את רמת הבטיחות ולוודא שגם במקרה של תאונה חזיתית עוצמתית, קדמת השלדה לא תקרוס והנהג (בדגש על רגליו) יהיה בבטחה.

 

הניסוי מבוצע על בסיס מתקן מיוצר המדמה את חזית השלדה – מסגרת קדמית ופלטת פלדה עליה מודבק חומר סופג האנרגיה.

 

מתקן הניסוי לפני הריסוק - דימוי לחזית השלדה

 

החומר הוא ספוג אלומיניום – נראה בדיוק כמו ששמו רומז – קציפת אלומיניום עם הרבה נקבוביות אוויר כשאחוז האלומיניום בנפח הוא 8%.

אל תוך החומר אנו מרסקים מטוטלת במשקל 740 ק"ג המשוחררת מגובה של כ-30 ס"מ.

 

המתקן לאחר הניסוי

 

החומר הוענק לנו ע"י עמיתינו קבוצת Ben Gurion Racing והניסוי בוצע באוניברסיטת בן גוריון באדיבותו של ד"ר אורן שדות – אנו מודים מאוד לחברינו הדרומיים על הרוח הספורטיבית והעזרה המתמשכת להצלחתנו.

 

בסרטון המקושר ניתן לראות את מהלך ההתנגשות בצילום מהיר (10,000 פריימים לשניה) ומעניין, כאשר הניסוי מדמה התנגשות לתוך קיר במהירות של כ-25 קמ"ש. במקרה זה החומר ספג את כל האנרגיה, ופלטת הפלדה התעוותה פנימה כ-2 מ"מ – זאת כשתקנון התחרות מאפשר התעוותות של עד אינץ' (25.4 מ"מ).

ממשק הפורום לא מאפשר פרסום קישורים, לצפיה בסרטון חפשו ביוטיוב: TAU Racecar Design impact attenuator

 

תורם האיברים

 

בשעה טובה התחדשנו באופנוע תורם איברים – Kawasaki ZX6R משנת 2010. הכלי הושבת עקב תאונה, אך במצב מכני מעולה (קילומטרז' אפסי של 2,000 לערך) וישמש אותנו לדליית רכיבים רבים לרכב שלנו – המנוע – מערכות הדלק, חשמל, קירור, פליטה ובלימה.

 

התורם לפני הניתוח

 

להלן סרטון להמחשת הסאונד האדיר שלו לפני תחילת הפירוק:

ממשק הפורום לא מאפשר פרסום קישורים. לצפיה בסרטון חפשו ביוטיוב TAU Racecar Design Engine Operating.

 

את תורם האיברים פירקנו בסדנת "דרך השטח בשרון" בניהולו של ניר בן ארי, שהוא גם מצוות המנחים האקדמיים של הפרויקט (ונהג מירוצים ידוע בישראל). תודה רבה על הסדנה, הזמן, הכלים והעזרה!!

 

את הפירוק ביצענו בזהירות ובעדינות, תוך כדי צילום כל שלב וארגון 400 התמונות ב-70 תיקיות של שלבי הפירוק.

 

להמחשה קלה עד כמה הכלי בתולי – מסנן האוויר נקי לחלוטין ובמצב חדש. בנוסף, כל בורג שפורק היה עדיין משוח בלוקטייט המקורי של המפעל, כשאנחנו הראשונים לפרקו מהיציאה משערי המפעל. חוויה.

 

 

תיעוד כל מחבר שמנותק

 

ניקוז נוזלים

 

הפירוק מבוצע באווירה מוטורית במיוחד - מארחות לנו חברה סיטרואן ויזה 4X4 ראלי שהתחרתה במירוצי שנות ה-80 ואימפרזה STI ראלי של קבוצת "דרך השטח" עטורת הגביעים.

 

ניר בן ארי, מצוות מנחי הפרויקט ומנהל מוסך "דרך השטח בשרון" מסייע בפירוק שרשרת ההינע, מתעניין ותומך בכל שלב

 

עבודת צוות - שם המשחק בפרויקט

 

חיוכים - חלק בלתי נפרד בפרויקט

 

לאחר חילוץ המנוע מהשלדה ביצענו מדידות באדיקות ומידלנו אותו בתוכנת ה-CAD להמשך תכן החלק האחורי של הרכב.

 

הפרדת המנוע משלדת האופנוע - גירושין במובן הטוב

 

גירושין - תמיד דבר לא פשוט

 

המנוע לאחר החילוץ

 

צמת החשמל חולצה במלואה, כאשר כל מחברי החשמל עטופים וממתינים לתפקידם החדש – בקרוב נתחיל ביצירת צמת חשמל לרכב שלנו בהתבסס על מחברים אלו שישודכו לחיישנים המקוריים של הכלי (כאשר ברכב שלנו יהיה מחשב ניהול מנוע חיצוני – Haltech).

 

סימון כלל המחברים ותפקידם

 

אבי העורקים של המנוע - צמת החשמל מפורקת במלואה

 

מודים ללא הפסקה לניר בן ארי ו"דרך השטח בשרון" על העזרה האינסופית!!

 

רכיבים שמגיעים

 

סוף כל סוף החלו להגיע מוצרי המדף המיועדים לרכב:

רכיבי בלימה שהוזמנו מחו"ל – דיסקים, משאבות וקאליפרים של Wilwood (מיועדים לציר הקדמי), ו-Balance Bar לכיול חלוקת הבלימה בין הצירים.

 

דיסקים קדמיים

 

קאליפרים קדמיים ומשאבות

 

Balance Bar לאיזון חלוקת הבלימה בין הציר הקדמי והאחורי

 

מיסבים שונים מסבים למעבדת הרכב שלנו:

 

כמו כן, קיבלנו בתרומה רביעיית צמיגי Toyo Proxes R888 באדיבותם הרבה של Checkup יבואני Toyo. יבוא הצמיגים בוצע באופן מיוחד לטובת הפרויקט ואנו מודים מקרב לב ל-Checkup ומארק מ"אוטולוקס" על העזרה הרבה.

 

תודה רבה ל-Checkup!!!

 

תכן

 

חלקו האחורי של הרכב מתוכנן בקצב כרגע, תוך כדי תחילת ייצור החלק הקדמי.

בפוסט הבא נעדכן בצורה נרחבת על עיקרי סוגיות התכן בחלק האחורי והתקדמות הייצור.

 

לבינתיים, קצת תמונות...

 

מודל CAD נוכחי ומתעדכן

 

מודל CAD נוכחי ומתעדכן

 

המחשת המתלה הקדמי

 

המחשת מערכת המתלים הקדמית וההיגוי

 

המחשת השלדה

 

שבת שלום.

שחף בן צבי,

מנהל פרויקט TAU Racecar Design.