חייב למצוא דרך לעכב את הקופאית בסופר -אני לא עומד בקצב שלה

[elibaba]

אפרופו רמי לוי

מה שעות השפל שלו?

 

בבוקר בראש העין אין כלב מת. אני לפעמים עושה ככה קניות ומאפסן את הדורש קירור במקרר של העבודה עד שאני חוזר הביתה (ושונאים אותי על זה כי חלב אני קונה 16 שקיות למשל)

[razmel]

נעשה בדק בית, איך לא גובב.

[sronis]

בסופרים רבים באירופה יש לאזור שאחרי הקופה, בו מסדרים את המוצרים בשקיות, שני חלקים המופרדים במחיצה. סיימת את הרכישה? כל המוצרים שלך נמצאים בצד אחד והקופאית יכולה להמשיך עם הלקוח הבא.

מה שכן, זה עובד רק עם אירופאים שרגילים לקנות בכמויות קטנות יחסית. נסה להעמיס עגלה מלאה בדברים - בלתי אפשרי. מצד שני, עוד לא יצא לי לראות פה מישהו מעמיס עגלה מלאה. זה פשוט לא קורה...

[Nemesis]

מה אתם בלחץ עם הקופאית, שיתפוצץ העולם והתור - אני אסדר את המצרכים בקצב ובזמן שלי.

 

בגלל לחץ בסוף שוכחים לארוז משהו, לא שמים לב לטעויות בחשבון, ההוא שלידך בטעות לוקח משהו שלך. רק בארץ יש פה תרבות מזעזעת שבנאדם שרק השניה הקופאית סיימה להעביר לו את המוצרים כבר חייבים שיעוף מעמדת האריזה.

 

נ.ב - דברים מרגיזים זה להתקע בתור אחרי מישהי/מישהו שהחליטו לעשות משלוח ואז שנה לוקח לקופאית לסגור עניין (אני בכלל בדעה שיעשו עמדת נפרדת לאנשים שרוצים לבצע משלוח).

 

על מה אתה מדבר? נראה אותך עומד בפני מבטי השיטנה של האנשים העומדים בתור אם הקופאית סיימה להעביר את המוצרים ואתה לא מוכן מזומן, ארוז ועם הכסף/כרטיס ביד. בגרמניה למשל.

והרשה לי לספר לך ששם הקופאיות עובדות בקצב מהיר פי שלוש מאשר בישראל. במצב כזה לא נותר לך אלא להתכווץ ולרצות למות.

 

בסדר, זה מתאים גם לי אם זה המצב.

יצא לי בנתיים רק לרפרף באתר האינטרנט של מגה, אתם מוצאים אותו נוח לשימוש?

 

הנקודה שהעלה רופני גם חשובה:

אין פיתויים מיותרים ועל כן החסכון,

בנוסף אתה יושב בבית עם כוס הקפה מול המחשב

ולא נאבק עם הקופאית, עם ישראל, ולא מתמרן עם עגלה

בעלת 3 גלגלים במעברים צרים.

 

התמרונים עם העגלה קשים מאוד, במיוחד בחנויות כמו רמי לוי ואושר עד (שלדעתי טוב הרבה יותר מרמי לוי), לעומת חנויות כמו חצי חינם. אבל, במיוחד לצורך העניין פותחו שיטות מדעיות לטיפול בבעיה. מחלקים את החנות לרבעים, ומשאירים את העגלה במיקום אסטרטגי ברובע שאתה מטפל בו באותו רגע. הולך ומביא את המוצרים לעגלה. בדרך זו אתה יכול לתמרן בזריזות של קטנוע בין עגלות מקרטעות, שכנים שנפגשו בסופר וחוסמים את המעבר, משפחה דתית עם 13 ילדים או סתם מישהו שקורא את האינציקלופדיה שכתובה מאחור המוצר תוך כדי שהוא החנה את עגלתו באמצע המעבר. בניצב.

יש חיסרון אחד לשיטה הזו. גנבי העגלות. בכל סופר ישנם מספר בני בליעל שרק מחכים להזדמנות פז לחטוף עגלות תמימות. לכך יש פתרון בדמות מוצר אקראי וגדול שאתה לוקח בכניסה לחנות ומניח אותו בעגלה. עגלה ריקה תחטף מהר. אחרי שמילאת את עגלתך אתה יכול להשאיר בצד את המוצר הסתמי. גם במקרה ועגלתך מלאה, אתה עלול להתקל במקרים נדירות בבן בליעל זדוני במיוחד שיקח את עגלתך כמו שהיא, או פשוט יוציא את כל המצרכים שלך מהעגלה, ישליך אותם מהרצפה וימלט מהמקום עם השלל. במקרה כזה אסור בתכלית האיסור להסתובב בסופר בפרצוף אדום, עשן מהאוזניים תוך כדי שאתה ממלמל לעצמך מה תעשה לאותו אדם. זה סתם בזבוז זמן. הפושע מזמן נמלט והסיכוי שלך לתפוס אותו זהה לסיכוי שלך לתפוס את הנבלה ששרט לך את הרכב בחנייה וברח בלי להשאיר פרטים.

 

בהצלחה!

[sperial]

בסופרים רבים באירופה יש לאזור שאחרי הקופה, בו מסדרים את המוצרים בשקיות, שני חלקים המופרדים במחיצה. סיימת את הרכישה? כל המוצרים שלך נמצאים בצד אחד והקופאית יכולה להמשיך עם הלקוח הבא.

מה שכן, זה עובד רק עם אירופאים שרגילים לקנות בכמויות קטנות יחסית. נסה להעמיס עגלה מלאה בדברים - בלתי אפשרי. מצד שני, עוד לא יצא לי לראות פה מישהו מעמיס עגלה מלאה. זה פשוט לא קורה...

 

את שיות דלפק הכפול הזכרתי קודם. העיין הוא שאירופים עורכים קניה יומית, לא שבועית כמו אצלנו.

נסה להסתדר בישראל עם קניה יומית. מעבר לבזבוז הזמן מדובר בהפסד כלכלי עצום. אתה רווק אז אינך מרגיש בכך, אבל כבעל משפחה מדובר בהפרש עלויות שעשוי להגיע למאות ואף אלפי שח בחודש בין קניה שגרתית בסופרים שכונתיים לבין יציאה לחנויות הענק בפרברים. אם לא שמת לב גם המטבח הישראלי יותר גדול ומצוייד ביותר נפח אכסון, במיוחד בקירור, ולא רק בגלל האקלים אלא גם בגלל שיטת הקניות.

[locomotive]

נמסיס,

מאוד התרשמתי ממך, נראה שאתה מבין עיניין.

שאלה בקשר לגנבי העגלות:

כן, אני מכיר אותם ואת דרכי הפעולה שלהם, אבל יש דבר שאני לא מבין,

אני לא מבין את הקשר הפסיכולוגי העמוק שנוצר בין אדם לעגלתו.

לפני רגע היה בן אדם והייתה עגלה- שתי ישויות נפרדות,

אך ברגע שהאדם הניח אפילו חבילה קטנה של טמפונים בעגלה - נוצר קשר חזק

ותחושת רכושנות קנאית אובססית שתלווה את האדם לאורך המסע בסופר,

 

האדם ישגיח על עגלתו וישמור עליה בחירוף נפש מפני גנבים מזדמנים, סתם אנשים

שנשענים עליה ואחרים.

לדעתי הפשע המושלם הוא להכנס לסופר ולדפוק עגלה מלאה של מישהו אחר

וללכת ישר לקופה.

רוב הסיכויים שדברים שרצית כבר נמצאים בעגלה שלו.

גם לנו מותר להיות רעים לפעמים.

[sperial]

הדבר נבדק, בסיטואציה אחרת: בתצפיות בחניה ציבורית מדדו כמה זמן לוקח לנהג להכנס לרכב ולהניעו כאשר חזר אליו והחניון פנוי ממתינים, לבין הזמן כאשר מישו ממתין לפינוי המקום. מסתבר שיש משהו פסיכולוגי שקרוי "בעלות זמנית" - וכאשר יש מישו הממתין למקום החניה הרי שהנהג היוצא ישתהה בה בערך 20 שניות נוספות.

[locomotive]

זה כל כך אידיוטי ואני מתבייש להודות, אך גם אני עושה את זה.

[דניאל1983]

את שיות דלפק הכפול הזכרתי קודם. העיין הוא שאירופים עורכים קניה יומית, לא שבועית כמו אצלנו.

נסה להסתדר בישראל עם קניה יומית. מעבר לבזבוז הזמן מדובר בהפסד כלכלי עצום. אתה רווק אז אינך מרגיש בכך, אבל כבעל משפחה מדובר בהפרש עלויות שעשוי להגיע למאות ואף אלפי שח בחודש בין קניה שגרתית בסופרים שכונתיים לבין יציאה לחנויות הענק בפרברים. אם לא שמת לב גם המטבח הישראלי יותר גדול ומצוייד ביותר נפח אכסון, במיוחד בקירור, ולא רק בגלל האקלים אלא גם בגלל שיטת הקניות.

 

 

מעניין למה האירופאים עושים קניות יומיות למרות כול החסרונות?

[sperial]

עניין של תרבות. כמו שהם נוהגים בימין ולא צופרים. אני גם לא מכיר את הסטטיסטיקה מה באמת תדירות ואופי הקניות במדינות אירופיות שונות, כיון, שלמשל, הפעם הראשונה שבה נתקלתי סופרמרקט ענק (מהסוג של "יוניברס קלאב" אצלנו) היתה בצרפת.

[sronis]

את שיות דלפק הכפול הזכרתי קודם. העיין הוא שאירופים עורכים קניה יומית, לא שבועית כמו אצלנו.

נסה להסתדר בישראל עם קניה יומית. מעבר לבזבוז הזמן מדובר בהפסד כלכלי עצום. אתה רווק אז אינך מרגיש בכך, אבל כבעל משפחה מדובר בהפרש עלויות שעשוי להגיע למאות ואף אלפי שח בחודש בין קניה שגרתית בסופרים שכונתיים לבין יציאה לחנויות הענק בפרברים. אם לא שמת לב גם המטבח הישראלי יותר גדול ומצוייד ביותר נפח אכסון, במיוחד בקירור, ולא רק בגלל האקלים אלא גם בגלל שיטת הקניות.

 

אני לא חושב שהם הולכים כל יום. בערך פעמיים בשבוע. לפחות הנורמלים שבהם (עדיין אני רואה כאן לפעמים טמבלים שנכנסים לסופר ויוצאים עם חמישה מוצרים אחרי שעמדו בקופה).

זה מאוד נכון שהמטבח הישראלי מצויד יותר בנפח אכסון ובמיוחד המקררים גדולים משמעותית. ראיתי כאן כבר כמה בתים גדולים עם מקרר 300 ליטר...

 

מעניין למה האירופאים עושים קניות יומיות למרות כול החסרונות?

 

לא יודע, אולי עניין של טריות מוצרים? זה לא שאין פה סופרים ענקיים (יותר גדולים מבארץ). אני לא מטריח את עצמי ללכת יותר מפעמיים בשבוע - קנייה אחת "גדולה" וקניית השלמות קטנה של חלב, לחם וכו'.

[Nemesis]

נמסיס,

מאוד התרשמתי ממך, נראה שאתה מבין עיניין.

שאלה בקשר לגנבי העגלות:

כן, אני מכיר אותם ואת דרכי הפעולה שלהם, אבל יש דבר שאני לא מבין,

אני לא מבין את הקשר הפסיכולוגי העמוק שנוצר בין אדם לעגלתו.

לפני רגע היה בן אדם והייתה עגלה- שתי ישויות נפרדות,

אך ברגע שהאדם הניח אפילו חבילה קטנה של טמפונים בעגלה - נוצר קשר חזק

ותחושת רכושנות קנאית אובססית שתלווה את האדם לאורך המסע בסופר,

 

האדם ישגיח על עגלתו וישמור עליה בחירוף נפש מפני גנבים מזדמנים, סתם אנשים

שנשענים עליה ואחרים.

לדעתי הפשע המושלם הוא להכנס לסופר ולדפוק עגלה מלאה של מישהו אחר

וללכת ישר לקופה.

רוב הסיכויים שדברים שרצית כבר נמצאים בעגלה שלו.

גם לנו מותר להיות רעים לפעמים.

 

לדעתי התשובה לכך די ברורה. אחרי שבחרת לך את העגלה שאתה רוצה מתוך מלאי העגלות (בלי גלגלים מרקדים, צירים עקומים, לא מלוכלכת משאריות ירקות מסריחים), בחרת לך את מוצרי החלב עם התוקף הכי ארוך, את העגבניות הכי יפות בסופר מגיע בן בליעל וגונב את פירות עבודתך הקשה והשקעתך. אין פלא שנוצר קשר הדוק בין אדם לעגלתו והוא שומר עליה מכל משמר.

יש גם הבדל בין עגלה זו*ה (עגלה שנמצאה משוחררת במגרש החנייה) לבין עגלה שחיזרת אחריה והשקעת בה חמישה שקלים או מחזיק מפתחות. קל יותר להשלים עם עגלה זו*ה שרועה בשדות אחרים מאשר עגלה שהשקעת בה את זמנך וכספך וכרגע נמצאת אצל מישהו אחר.

[sperial]

יש מצב יותר גרוע - שה"במקום 5 שקלים" משורשר למפתחות הבית והרכב. לאחר שהעגלה אבדה גם הרכב עשוי להעלם, ואולי ייערך גם ביקור לילי בביתך.

[locomotive]

לאחרונה קיבלתי מתנה מדג האבו-נפחא המיסתורי,

קיבלתי את המפתח הזה שתוקעים בעגלה במקום החמישה שקלים,

מה שקסום בו הוא שמכניסים אותו בשביל לשחרר עגלה אך הוא נשלף החוצה.

זה מפתח הפלאים שמשחרר אותך מתפקיד הבייבי סיטר של העגלה.

אני מוכן למכור אותו לכל המרבה במחיר.

[flytomars]

אה, אז אתה בעצם אחראי לכל העגלות המשוחררות שלא ברור איך הן הצליחו לברוח?

עבודת קודש אתה עושה!