תרבות נהיגה ובחירת נתיב נסיעה

[אנלוגי]

בימים טובים אלה באה לבקר אותי חברה לשעבר, בריטית שפגשתי בהודו.

 

יצא לי לנסוע איתה ברחבי הארץ לא מעט, החלחלה שהיא חוטפת כל יום מחדש ממש מעציבה אותי.

באחד הימים אמרה לי:

 

"זוכר איך בהודו דיברנו על כמה תרבותם שונה משלנו, כמה רחוקים הם מהמערב בתפישה? אז תדע לך, שכרגע אני מרגישה בדיוק אותו דבר כאן. מה שהולך אצלכם על הכביש, זה חד וחלק לא עולם מערבי. בהודו לפחות היה חן מסויים בכאוס, והיו לזה שורשים מובנים. כאן זה פשוט נראה כאילו חצי מהנהגים הם מתאבדים, וחצי מתנקשים".

 

מיותר לציין שכבר שנים שאני מתחרפן מ"תרבות" הנהיגה פה, ואפילו בלי נקודות השוואה - נהגתי רק באוסטרליה מחוץ לישראל. באירופה הייתי נוסע שליד הנהג. הכבוד שרוכשים שם משתמשי הכביש אחד לשני ראוי לציון - אצלנו - אצלם אין סיבה לציין את זה, זה ברור מאליו.

אם יש יותר מנתיב אחד, מה יותר הגיוני בלהתחלק בכביש לפי מהירות הנסיעה?

אם בן אדם מאותת, מה יותר הגיוני מלהבין שהוא מתכוון לסטות מהנתיב ולאפשר לו לעשות את זה?

אם אני מאותת ובמראה רואה רכב "סוגר" עלי מאחור, למה שלא אתן לו לעבור?

 

למה אנחנו נראים ככה? זה שקול לחלוקת מרפקים תוך כדי הליכה ברחוב. מי מאיתנו עושה את זה? למה קופסת הפח הזו נותנת לחלקנו לגיטימציה לרמוס את זכויות וכבוד האנשים מסביבנו?

אפילו אם נשים רגע בצד את הכבשים שבכלל לא שמים לב שהם נוהגים, ועסוקים באלף ואחד דברים אחרים, יש יותר מדי כוונה תחילה בהתנהגות מגעילה בכביש.

 

בקיצור, כבר מזמן לא הייתי מיואש ככה. לא רוצה לעזוב את הארץ, רוצה לחיות כאן בכבוד. למה השאר לא רוצים?

 

אה, עוד אנקדוטה - חבר טוב שלי פעם היה מנהל זוטר בחברה כלשהי. יום אחד הוא נסע עם אחד מעובדיו, בחור עשר וגם מוצלח בעבודתו. אחרי אותה נסיעה הוא פיטר את העובד. לטענתו - מי שמתנהג ככה על הכביש, לא יכול להיות אדם מן השורה, ולא משנה אם זה לא בא לידי ביטוי ביומיום. מתישהו הגסות הזו תתפרץ גם בעבודה, ועדיף להקדים תרופה.

 

אז ראבאק, די כבר להתנהג כמו חזירים. או כבשים. הגיע הזמן שנתקדם אל המאה ה-21 כמו שאנחנו מתיימרים בהרבה תחומים אחרים. אין את מי להאשים - לא תשתית, לא משטרה ואפילו לא את החינוך. זה רק אנחנו והגסות הבילד אין שלנו. והיכולת המדהימה הזו לכבות את השכל כשנכנסים לאוטו.

[Blaz00r]

אין את מי להאשים - לא תשתית, לא משטרה ואפילו לא את החינוך. זה רק אנחנו והגסות הבילדאין שלנו . והיכולת המדהימה הזו לכבות את השכל כשנכנסים לאוטו.

מאיפה הגסות בילט אין הזאת באה אם לא מחינוך? למה שבנאדם שרואה את אבא שלו חותך מכוניות ונתיבים ולא מאותת ינהג (תרתי משמע) אחרת? הכל מתחיל ונגמר בחינוך,ולצערי - הרבה מה לעשות אין...

[snoop90]

ככה זה כש"פראייר" הוא אחד המושגים הבולטים בחברה.

 

ככה זה כשצופרים לפני שחושבים. לי אישית זה מאוד עוזר, כשבטעות נכבה לי המנוע בשניה שהרמזור התלחף לירוק, חס וחלילה שאני לא ארדם כשאני מתניע.

[dorshoshani]

קודם כל אני רוצה לתת ישר כוח לאור ירוק שבאמת מנסה לשנות את תרבות הנהיגה.

פונה לדור החדש-הנגים הצעירים ובאמת מנסים לשפר.

אבל,הכל בחינוך.

אני יגיד לכם משהו כל שיעורי הנהיגה שלי פעם אחת ,אחת, לא נגעתי בצופר.

ביום יום אני רק שומע צפירות.

רבאק,

אני ברמזור,הרמזור עוד לא ירוק(אדום וכתום) ושומע צפירה

כאילו מה?

הצופר אמור לשמש למקרה חירום,בארץ כל פיפס צופרים פשוט מעצבן.

עזבו את זה שנהגים חותכים אותך כאילו אתה אוויר.

מקרה שקרה לי

אני נוסע לתומי בכביש ומונית(כרגיל,המוניות...) בא מהצד ומנסה להשתלב בכביש כמובן זכות קדימה שלי הוא מסמן לי ביד את התנועה הזאת של "הכל בסדר" ואני בא לעבור ואומר לעצמי "אוקי,הוא הבין הוא בטח יעצור"רק שהוא לא עצר והמשיך לגלוש ולגלוש שהייתי חייב לסטות שמאלה בחדות(מזל שהשמאל היה פנוי..)

בקיצור,

הכל מתחיל ונגמר בחינוך.

[kilek]

אין מה לעשות הלוואי והיה תנסה אתה לנהוג כמו שצריך וגם אם זה יהיה 5% מכל ישראל שינהגו כמו שצריך אולי רק אולי זה יתפוס

[Tida-man]

עוד סיפור לגבי השתלבות בתנועה-

 

אני נוסע בנתיב הימני ברחוב ויצמן בנס ציונה לכיוון רחובות

מימין הבחנתי ברכב שמתקדם מכיוון בית עובד במהירות עצומה

כמובן שזכות הקדימה היא שלי,לפניו מוצב תמרור המחייב אותו להאט ולתת לי זכות קדימה

הוא ראה אותי ובכל זאת לחץ על גז ,כמובן אפילו ללא איתות.

 

לאחר המקרה נאלצתי לעצור בצד כי לא יכולתי להמשיך בנסיעה,הלב דפק כמו משוגע.

[oferh]

אני אסתכן בלהשמע לא פופולרי ואומר שמה שאתם מדברים עליו הוא זר לי כמעט לחלוטין. לא רק זה - גסות בנהיגה זה דבר שאני נתקל בו לעתים רחוקות. אותי נהגים כמעט ו- לא חותכים, לא מפתיעים ולא מפריעים. אני לא גר על המאדים אלא נוסע באותם כבישים כמוכם.

 

אז מה ההבדל ? ההבדל נמצא לפניכם. תרתי משמע: כל נהג עצבני אפשר לזהות ממאות מטרים ולדעת להתרחק ממנו, מרוב המצבים המיותרים והמסוכנים שציינתם אפשר להמנע אם רק תרימו את העיניים ותסתכלו סביבכם. לא 50 מטר קדימה אלא חצי ק"מ. אתה רואה מכונית צמודה למכונית אחרת - אתה יודע שהיא תסטה מהנתיב, תוריד את הרגל מהגז ותן לה לעבור במקום להתלונן שהיא חתכה אותך. מישהו צפר לך? So what? אתה צריך להיות איתו בבית האח הגדול עכשיו שלושה חודשים? פשוט סע לדרכך. מישהו לא נתן לך להשתלב - זה באמת מפתיע אותך או שסתם בא לך להתעצבן? זה מה שאנשים עושים, לא שאני מצדיק את זה. מישהו לא נתן לך זכות קדימה וראית את זה מראש? אז מה קרה?

 

נראה לי שרוב התקריות של "גסות-רוח" בכביש הן לא רק תוצאה של הנהג "העבריין" שגרם להם בצורה ישירה אלא גם של "הקורבן" שהעדיף להיות צודק, זועף ולסכן את עצמו ואת אחרים במקום לראות את הנולד. אפשר לראות את זה הכי טוב כשאתם נוסעים עם אחרים, יש הרבה דברים ברורים מאליו שהנהג מפספס או מתעצבן סתם ואתה יכול לראות בקלות ולמנוע.

 

בקיצור - במקום להתלונן על חוסר תרבות, קחו אחריות על עצמכם. להיות צודק עוזר רק בבית משפט וגם זה לא תמיד. בכביש עדיף להיות חכם ועירני.

[kilek]

oferh

אני לא מסכים איתך בכלל .

יש לי כביש בדרך לבסיס שאף פעם אין שם משטרה לכן אנשים מנצלים את זה לרעה יש פניה ימינה עם תמרור עצור יש ישר ושמאלה .

ישנם אנשים הגונים שעומדים בתור שבצד ימין לפניה ומבצעים את העצירה רוב האנשים פונים שמאלה עוברים על האי תנועה ובאים מהצד השני כלומר האנשים בתור הימיני עם העצור חייבים לתת זכות קדימה למרות שהם היו שם הרבה לפני והאחרים פשוט "גנבו עוד דקה" ועברו את כל הטור ואז כמובן יש את אלה שבאים בקו ישר אפילו לא פונים שמאלה מעל האי תנואה כדי "לקבל" את זכותם לעבור אלא פשוט נכנסים לצומת בנתיב שמוביל רק ישר ללא לעצור בתמרור וחותכים גם את אלה שגנבו וגם את התור "הצדיק" כנהג נורמאלי מה אתה הייתה עושה במצב זה ? איך הייתה מתגבר על תרבות הנהיגה המגעילה חסרת ההתחשבות והמסוכנת ??

[yaniv572]

עפר, עקרונית יש הרבה דברים נכונים במה שאתה אומר, שכל אחד צריך להסתכל חצי קילומטר קדימה ולהתחיל לזהות את המשוגעים עם הפונטציאל שעל הכביש.

אני הרבה פעמים קולט אותם ומגיע למצב שאני לא מופתע מהם ( עקיפות מימין, חיתוכים... ) אבל עדיין זה שכל אחד כאן ישנה את עצמו זה לא מה שישנה את תרבות הנהיגה כי אותם משוגעים ישארו על הכביש ולא ישתנו.

 

kilek, מה שציינת זה רק קצה הקרחון

לא חסרים עשרות מקרים מגעילים של אנשים...

אולי מי שמכיר, בבת ים בקוממיות, מי שנוסע לכיוון חולון יש את הפרסה לכיוון בת ים, עקרונית יש שם נתיב אחד אבל דיי גדול, ועשרות פעמים באו לי מהצד ונדחפו בנתיב. כמובן שאני נותן להם שיכנסו בשקט ולא הולך ראש בראש ( עדיף להיות חכם מאשר צודק... )

אני חושב שמה שישנה את התרבות זה אך ורק הדור החדש שמגיע, את אלה שכבר נמצאים 10 שנים על הכביש כניראה שאי אפשר לשנות, אבל את אלה שעוד לא עלו על הכביש ונמצאים זמן מעט על הכביש אפשר עוד לשנות.

[liorwohl]

אני רואה מה מפריע לי ומשתדל לא להפריע לאחרים בסיטואציה דומה... דברים כמו:

 

מישהו מאותת לעבור לנתיב שלך שהוא דיי עמוס,אז (כל עוד זה לא נהג מסוכן שנוסע על 25 באופן קבוע) אני יאט קצת ויתן לו להכנס, זה די ברור שהוא רוצה לפנות לאיפהשהוא אם הוא נכנס לנתיב הספציפי, וכל ההסתכלות שלו לצדדים וישר באותו זמן מסוכנת בשבילו. נהגים אחרים ממש אדישים, בכאילו איתות זה משהו שהם לא מכירים, תאותת להם דקה והם לא יקלטו אותך וימשכו לנסוע בדיוק באותו קצב, עד שלא "תדחף" הם לא יאטו.

 

אם אני נוסע בעיר בכביש של נתיב וחצי כזה שאני לא מכיר, ואני מחפש חנייה או פניה, אני אף פעם לא יעשה את זה על 15 קמ"ש ושמי שמאחורי ישבור את הראש לבד, מה שאני לא יראה מראש במהירות נורמלית אז ההפסד שלי ולא מגיע לאף אחד שתהיה אחריי שיירת מכוניות עצבניות שמחפשות רווח מסוכן לעקוף.

 

(בדרך לעבודה הנוכחית שלי בקריית אונו יש את זה הרבה...) אם יש כביש 2 נתיבים שמגיע לכיכר (והופך שמה לנתיב אחד כמובן) אז אני לא יסע לצד מישהו בנתיב השני עד שנגיע לכיכר ואחד מאיתנו יצטרך לעצור ולעקב את התנועה, אני מראש ישאיר לו רווח לפני ויאט כדי שהתנועה תזרום בלי עצירות. (ואני לפעמים עומד עם האוטו באמצע בין 2 הנתיבים כדי שנהגים אחרים אולי יקלטו את העיקרון..)

נהגים אחרים לא עושים את זה ובגלל זה יש תמיד פקק בכיכר הזאת בקרית אונו ליד התחנת דלק, כל מי שנוסע שמה מכיר בטח

 

ברמזור קצר ומעצבן שצריך לחכות בו הרבה אני תמיד יהיה "דרוך" ומוכן להאיץ כדי שאף אחד מאחורי לא יתקע באדום בגללי. כל נסיעה אני רואה איך בגלל מישהו בתחילת השיירה ברמזור אדום ש"נרדם" ולא נוסע (ואני לא מדבר על לנסוע בכתום כמו שיש אנשים שצופרים, אלה לבזבז שניות ארוכות של ירוק) או סתם מישהו שמאיץ כמו משאית אז אנשים נתקעים בגללם..

 

אלה דברים שהם לא חוקים, אבל באירופה למשל כל אחד יודע את זה והתנועה שמה זורמת הרבה יותר נחמד...

 

וכמובן יש דברים שהם ממש עבירות כמו שאתה מחכה בצומת של זכות קדימה למישהו ובסוף הוא פונה ימינה בלי איתות כמובן ואתה סתם התייבשת כדי לחכות לו, או לפיך אנשים שלא מסוגלים לחכות ואתה צריך לאט בשבילם בצמתים שלך יש זכות קדימה

[ד"ר פוליצ'וק]

אני נוסע מדי יום בכביש גיא. בקטע מסוים (מעל הגיא) ישנו התמרור מהירות מותרת 70. אם אין פקק איש לא מגיב לתמרור וכולם ממשיכים 90-100, למעשה ניתן לרשום דו"חות מוצדקים לכל באי הדרך. יתרה מכך, אם מישהו יעיז לצייט לתמרור - סביר להניח כי יגרום לפרעה לתנוע וייצור מצב מסוכן. אני נמצא בדילמה זו יום יום. אם אני נוסע בלילה והכביש פנוי, אני מעט בקטע ההוא. אבל כאשר התנוע צפופה - נוסע כמו כולם ומתפלל שלא יבולה לי.

 

ועוד משהו... מאוד קשה לנסוע עם ברקת שיוט. התנוע מעיטה ומאיצה ללא שום סיבה. אז אם נניח אני בוחר מהירות 90 - פעם אני צריך לתמרן בין הנתיבים ע"מ לשמור על המהירות, ופעם כולם עוקפים אותי. אגב, את רוב אלה שטסים ועוקפים אני פוגש ברמזור הקרוב או בפקק.

[AmitGo]

אתמול אני נוסע ב431 ממערב ראשון למזרח.

 

אני נוסע בנתיב השמאלי, מלפני נוסע גיפ ענק, אסקלייד משהו. לפתע הבחור עם הגיפ בולם בפראות. נעצר (נתיב שמאלי ב431...) מאותת ימינה וחותך שלושה נתיבים כדי להגיע ליציאה שכנראה הוא פספס.

 

טוב ששמרתי מרחק, אחרת הייתי פותח תר'ד בנושא של "הלך לי הרכב בגלל נהג מטורף".

 

ולגבי כל הנושא עם נהיגה בהודו, הייתי שם כשנה וחצי, נהגתי על אופנוע כבד (אנפילד 750), ורכב(סוזוקי מארוטי חמודה לגמרי). שעלתה לי 200 דולר.

 

מעולם לא חתכו אותי, יש שם מעין נוהל לא כתוב, הרכב הקטן נותן זכות קדימה לרכב גדול:

אופנוע לרכב, רכב לטנדר, טנדר לאוטובוס, ואוטובוס למשאית.

 

יתרה מזה על כל הרכבים הגדולים רשום מאחורה בגדול "נא לצפצף". במידה ואתה רוצה לעקוף רכב גדול, אתה מצפצף פעמיים , הוא מחזיר לך 2 צפצופים- תעקוף.

 

לא מחזיר לך צפצוף, תישאר במקומך.

 

עולם שלישי- זה אנחנו.

[yuvk]

אני עומד כל יום בפקק ע"מ לרדת אל כביש החוף דרומה מכביש 553 (פולג). נתיב אחד מאפשר פנייה. כ-10 דקות בתור.

 

כמות מאוד מכובדת של כלי רכב, אני מעריך כ-30% מאלו שנכנסים שם לכביש החוף, נוסעים בנתיב השמאלי , ואז נדחפים בפנייה ימינה. את חלקם אני כבר "מכיר" ומזהה (בכל זאת, יום יום באותה שעה אנו נפגשים בפקק) וברור שרובם המכריע לא "התבלבל".

 

אני תוהה - מה גורם לאנשים לנהוג בתוך קופסת הפח באופן שונה? כשאני עומד בתור בסופר / קופ"ח או כל מקום אחר, הנדחפים הם נדירים ביותר. אז למה על הכביש נראה להם פתאום לגיטימי כל כך להדחף בתור? כנ"ל לגבי עוקפי הפקק בכביש החוף דרך נתיבי ההאצה ומפרצי האוטובוס - כולנו עומדים בפקק, אז למה נראה להם לגיטימי לעקוף?

 

פעמים נדירות מדי אני רואה ניידות תנועה. פעם הם היו תופסים את הנדחפים הפונים ימינה מהנתיב השמאלי (עבירה ברורה), ולפעמים עומדים במפרצי האוטובוס ועוצרים את ה"מקצרים" (לא עבירה ברורה על החוק - מלבד אי מתן זכות קדימה בהשתלבות אח"כ).

[natco]

אני גר ברחוב ראשי בהרצליה.

מפרצי חניה בניצב למדרכה נמצאים לאורך הרחוב.

 

בקצה הרחוב ישנו רמזור. ובבוקר-תמיד פקק תנועה עומד לכוון אחד.

 

אני נוסע בכל בוקר בכוון ההפוך מהפקק.

 

מחכה כמובן שהתנועה תזוז, ומנסה לצאת. מאותת שמאלה (הפקק לנוסעים ימינה ממני). שלא יחשבו שאני רוצה "להדחף להם לתור". (למרות שניתן היה לצפות שיתנו לי להשתלב גם לכוון השני- גם לי להגיע מתישהוא לעבודה, למרות שבחרתי לחנות דווקא שם). הרמזור כבר התחלף חזרה לאדום. הראשון השני והשלישי טסים לקו העצירה. אני מנפנף בידי כדי למשוך תשומת לב. הרביעי מתעלם, אני מנסה להוציא את האף של ההונדה בזהירות. החמישי בא וחוסם את דרכי.

אני אנסה את מזלי ברמזור הבא.

 

אני וותרתי על מקום החניה שלי. האמת, בהתחלה הייתי יוצא, צועק,מסביר. אבל יש כ"כ הרבה רכבים על הכבישים, אין לי כח להסביר לכולם.

השכן שלי נלחם בכל בוקר, מתעצבן, ואפילו נפגע פעם מרכב שהחליט לא לתת לו לעבור ויהי מה. (אגב, הנהג שלא נתן לו לעבור ופגע בו, תבע אותו בבית משפט לתביעות קטנות והפסיד. השופט אמר לו שלמרות שזכות הקדימה היתה שלו סביר היה שיתן לרכב שרוצה לצאת מהחניה להשתלב בתנועה.)

 

ואני שואל-למה,למה לא לתת לי לצאת? מה הרווחת מזה? הרי נעצרת פחות מחצי מטר אחרי.

[kilek]

כי כל אחד נדחף וזה מה שמעצבן בארץ נדיר שמשהוא עוצר ונותן לך לצאת מאשר פשוט לנסוע למרות שזה זכותו אבל קצת תרבות אתה רואה שמשהוא רוצה להכנס לנתיב אוו לצאת מחניה וכו תן לו תהיה בידיוק 2 שניות יותר מאוחר מאיפה שהייתה אמור להגיע לא כזה נורא ולא התחלת את הבוקר בריב אוו בכעס אלה במעשה טוב