Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 8362 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם
אבל תודו שההרגשה אחרי 3 שנים של שירות היא טובה

וכמעט כל דבר בחיים הופך להיות קל

עבודה...12 וחצי שעות ביום...

 

מצד אחד כן אבל מצד שני אני רואה את חברים שלי , שמשרתים ביחידות ח"יר ואני רואה איך הם נשרטו לגמרי , וזה ישפיע עליהם לכל החיים ...

המון חיילים שהשתתפו בחומת מגן נשרטו קשה ... הם עוד יחייו עם זה הרבה זמן .

פורסם

חבר'ה,מצטער לנפץ לכם את האשלייה ואת הסיפור הכביכול טראגי,אבל המכתב שפורסם כאן זה לא מכתב התאבדות ולא כלום,זה עיבוד של מכתב שבאמת נקרא "מכתב לאלמונית", כתב אותו לוחם צה"ל, והמכתב נכתב באמת במטרה שיפיצו אותו, כדי שאנשים יבינו את העוצמות והקושי שבלהיות לוחם.

 

הגירסה המקורית הרבה יותר עוצמתית בתחושות שהיא מעלה,אם אני אמצא אותה (היא מתגלגלת אצלי בין כל הציוד של הצבא...) אני אפרסם אותה.

 

בכל אופן,זה לא היה במקור מכתב התאבדות.

 

ואגב,אני מכיר המון חיילים לוחמים (חלקם היו איתי במסלול וחלקם היו חיילים שלי אישית) ואף אחד מהם לא נשרט,אומנם נכון,עוברים דברים מאוד קשים,שהלוואי שלא היינו צריכים לעבור (מוות של חבר לצוות,מוות של חייל,מקרים של כמעט מוות של עצמך,ואפילו הריגה של מחבלים),אבל בסופו של דבר מתגברים ומתחזקים מהכל וממשיכים הלאה (ועדיין זוכרים את אלה שנפלו-יהי זכרם ברוך).

ניתן לפנות אלי בה"פ לייעוץ בענייני יהלומים ותכשיטים

 

http://www.sheynjewellery.com.hk

פורסם
חבר'ה,מצטער לנפץ לכם את האשלייה ואת הסיפור הכביכול טראגי,אבל המכתב שפורסם כאן זה לא מכתב התאבדות ולא כלום,זה עיבוד של מכתב שבאמת נקרא "מכתב לאלמונית", כתב אותו לוחם צה"ל, והמכתב נכתב באמת במטרה שיפיצו אותו, כדי שאנשים יבינו את העוצמות והקושי שבלהיות לוחם.

 

הגירסה המקורית הרבה יותר עוצמתית בתחושות שהיא מעלה,אם אני אמצא אותה (היא מתגלגלת אצלי בין כל הציוד של הצבא...) אני אפרסם אותה.

 

בכל אופן,זה לא היה במקור מכתב התאבדות.

 

ואגב,אני מכיר המון חיילים לוחמים (חלקם היו איתי במסלול וחלקם היו חיילים שלי אישית) ואף אחד מהם לא נשרט,אומנם נכון,עוברים דברים מאוד קשים,שהלוואי שלא היינו צריכים לעבור (מוות של חבר לצוות,מוות של חייל,מקרים של כמעט מוות של עצמך,ואפילו הריגה של מחבלים),אבל בסופו של דבר מתגברים ומתחזקים מהכל וממשיכים הלאה (ועדיין זוכרים את אלה שנפלו-יהי זכרם ברוך).

 

טוב , קצת מאוחר מדי ,

חברה שלי מעבירה יום נוהל יום ו' והעברתי לה את המכתב זה שתעביר לחיילים שאסור להישבר וזאת לא הדרך וכו' וכו' וכו' ... ובסוף זה לא מכתב התאבדות ... טוב נו...

 

לגבי השריטות , לי אישית יש מספר חברים ,מגולני , שאחרי חומת מגן פשוט נשרטו , נהיו אנשים אחרים , גם עקב אנשים שנהרגו מסביבם , וגם עצם ההריגה שלהם.

פורסם

יש, יש מצב לשריטה ועוד איך!

אצלי בטירונות (חי"ר נוב' 93 נח"ל) המ"מ הודח באמצע הטירונות על קאדרים והמ"פ חטף נזיפה.

שני חיילים מהפלוגה הגיעו לקב"ן ויצאו מהצבא לא בגלל שהם רצו להשתמט, אלא בגלל שהם היו בוכים כל לילה בשק"ש ופחדו שהם יתאבדו. לא מעטים אחרים נשלחו לקב"ן וחזרו.

ושוב פעם - זה לא היה בשביל להתחמק. כולנו רצינו מאוד לעבור את הכל בשלום ובהצלחה, כי היינו סך הכל בשלב ראשון של מסלול של 10 שנים שכולל קצונה.

 

מה שנורא זה לא הקשיים הגופניים (שהיו איומים בפני עצמם), זו ההשפלה, חוסר האונים והניתוק.

אז לא היו פלאפונים, לא היה שום קשר עם העולם שבחוץ. רק אתה והמפקד (מבוגר ממך בשנה ואתה בוגר ממנו בעשור) באמצע הכלום. חוטף צעקות, קללות, עונשים סתמיים. אתה כל הזמן עייף וטיפש, מלוכלך ומדוכא, לא יודע מאיפה תיפול המכה הבאה.

 

אם אומרים שבחורה שעברה אונס נשארת שרוטה לכל החיים, אז גם חייל קרבי שנפל על סגל של מנייקים ייצא בדיוק אותו דבר. מנסיון.

 

אני מאוד גאה בעצמי שהצלחתי לשרוד את כל זה. זו חוויה שבהחלט ביגרה אותי כי היא עימתה אותי עם גבולות הסבל שלי. אבל את הילדים שלי אני לא אתן שיעבירו את כל זה. בחיים לא.

פורסם

לא אמרתי שאין מצב שחייל יצא מהצבא עם שריטה,אני פשוט אומר שזה לא כזה נפוץ כמו שאתם אומרים.

 

אני גם הייתי בחומת מגן ברמאללה ובשכם,וראיתי שם הרבה דברים שאני בטוח שהשאירו על חבר'ה מסביב משקעים (טנקיסט שהיה ת"פ כוח שלנו קיבל כדור שנכנס לו דרך האוזן ויצא מהצוואר,וזו רק דוגמא אחת),אבל הרמה שזה משפיע על החיילים זה בזה שהם יותר מרגישים את הצורך וזה מגביר להם את המוטיבציה להמשיך להילחם.

 

הלוחמה היום היא מאוד פסיכולוגית ומאוד קשה,ואין ספק שהרבה מושפעים מזה,אבל ביחס למספר החיילים שנמצאים תכל'ס בפעילות כזאת,המספר שיוצאים מהשירות עם "שריטה" הוא ממש קטן.

 

ואגב,למי שחושב שלהרוג מחבל זה יותר פשוט יש טעות-כי אחרי שזה קורה,אתה לפחות כמה לילות לפני שאתה נרדם,אתה שוכב בשק שינה שלך ופשוט משחזר שניה אחרי שניה את מה שקרה,אתה פשוט רואה את זה פריים אחרי פריים וזה לא עוזב אותך עד הפעילות הבאה,ואתה גם חושב מה היה קורה אם לא היית מוריד אותו,וזה די מצמרר.....

 

אגב,במחלקה שהייתי מפקד בה, ביקשתי מסמל המחלקה שיקריא לחיילים את המכתב המקורי,הוא עשה את זה והאפקט היה מדהים ויותר עוצמתי ממה שהערכנו- עמדה מחלקה שלמה ובכתה.....זה היה פשוט מדהים...(זה היה אחרי שהם היו כחודש וחצי בתוך הטירונות,ממש אחרי שהם סיימו את אחד המסעות שלהם).

ניתן לפנות אלי בה"פ לייעוץ בענייני יהלומים ותכשיטים

 

http://www.sheynjewellery.com.hk

פורסם
אנשים הולכים לעביר עלי ביקורת, אבל שום דבר לא מצדיק התאבדות!!!

בסופו של דבר המכתב הזה נכתב ע"י בן אדם שלא בריא בנפשו.

זה שהוא עשה את החשבון שלו והבין שבגלל שיש אנשים שלא רוצים לשרת ובגלל שיש אנשים

שלא מבינים אותו ובגלל מה שהוא עובר בצבא ובגלל שהחברה עזבה אותו אז לא מתאים לו המצב הזה והוא מחליט להתאבד???

נכון שזה מקרה מצער, אבל לפי דעתי הפצת מכתב מסוג זה ברשת רק תגרום

לאנשים עם בעיות דומות להבין שאולי זה המוצא גם בשבילהם כשהמוצא הזה הוא

אף פעם לא המוצא הנכון.

אולי יש אמת בדברים שהוא כתב, אבל זה אף פעם לא יצדיק את המטרה ואת המעשה.[/b]

 

פיברגלס - אתה מדבר שטויות אני לא התאמץ אפילו להעביר עליך ביקורת...

המסקנות שלי מקריאת המכתב - לא מעריכים מספיק את החיילים הקרביים בצבא. צריך להזכיר שוב ושוב לאזרחים כמה הצבא מגן עליהם וכמה חייל קרבי ראוי להערכה וכבוד.

 

לא דיברתי על תוכן המכתב, אני מודע לזה שהחיילים האלה לא מקבלים בתמורה אפילו

חצי ממה שהם תורמים .

אני דיברתי על המעשה ועל מה שהוא רצה להראות בעזרתו.

אבל בגלל שעכשיו גילינו שהעניין קצת לא רלוונטי, אז נעזוב את זה ככה...

נחזור לדיון כשנקרא את המכתב המקורי.

×
×
  • תוכן חדש...