הברה הטבעית, וגם: למה לאלפא אין שוק??

[system_x]

יש לי אלפא ספרינט... הרכב מאוד ספורטיבי, זה גם רכב ראשון שלי... הוא בנוי להיות רכב ספורט... התאוצות, השליטה, הכיף!

 

זה רכב שנועד להפיק ממנו את הכיף... זה בהרבה פחות רכב לשימוש יום יומי ואת האמת יש מקרים שאני אעדיף את האוטובוס בגלל צריכת הדלק... אבל כשמתחילים לנסוע בה פשוט קשה להפסיק, היא מבקשת עוד סיבוב ועוד... לא לנהוג בה יומיים ואז לקחת את הרכב לסיבוב של חצי שעה זה פשוט תענוג מכל רגע!

 

זה לא כמו רכבים משפחתיים או אוטומטיים אלה זה רכב שבנוי להפיק ממנו את הכיף!

 

כששאלתי לגבי האמינות אכן ישר קפצו כל אלה שכן יודעים וכל אלה שלא יודעים... מי שנהג על אלפא יודע שגם אם יש אמינות לקויה הכיף מחזיר את ההשקעה ברוב המקרים, מי שלא מכיר אלפות ולא נהג בהן אלה שמע רק על כמות הביקורים במוסך וישר שופט אין לו כלל זכות דיבור.

 

אם מדברים על אלפות של שנות ה 80-96 בערך אין תמורה טובה יותר למחיר מאשר אלפא!

 

עמית.

[dudu g]

יש לי אלפא ספרינט... הרכב מאוד ספורטיבי, זה גם רכב ראשון שלי... הוא בנוי להיות רכב ספורט... התאוצות, השליטה, הכיף!

 

זה רכב שנועד להפיק ממנו את הכיף... זה בהרבה פחות רכב לשימוש יום יומי ואת האמת יש מקרים שאני אעדיף את האוטובוס בגלל צריכת הדלק... אבל כשמתחילים לנסוע בה פשוט קשה להפסיק, היא מבקשת עוד סיבוב ועוד... לא לנהוג בה יומיים ואז לקחת את הרכב לסיבוב של חצי שעה זה פשוט תענוג מכל רגע!

 

זה לא כמו רכבים משפחתיים או אוטומטיים אלה זה רכב שבנוי להפיק ממנו את הכיף!

 

כששאלתי לגבי האמינות אכן ישר קפצו כל אלה שכן יודעים וכל אלה שלא יודעים... מי שנהג על אלפא יודע שגם אם יש אמינות לקויה הכיף מחזיר את ההשקעה ברוב המקרים, מי שלא מכיר אלפות ולא נהג בהן אלה שמע רק על כמות הביקורים במוסך וישר שופט אין לו כלל זכות דיבור.

 

אם מדברים על אלפות של שנות ה 80-96 בערך אין תמורה טובה יותר למחיר מאשר אלפא!

 

עמית.

מחזק את דברייך אני בעל 12 רכבים לשעבר וגם בעל אלפא 33 שנת 92 מכל הרכבים שהיו לי האלפא הכי מהנה לנהיגה יש ברכב הזה משהו שאין ברכבים אחרים אני פשוט מתגעגע לרכב הזה אומנם זולל דלק (4 קרבורטורים)ולא הכי אמין אבל שווה תהנאה ! *** שווה תהנאה = שווה = שווה את ההנאה **

[alfa_draco]

למה היא בעצם לא מוצלחת בארצנו הקטנה???

כי אלפא היא לנשמה, ואנחנו פה בארץ - אנחנו חומרניים.

 

הבעיה היא שבשביל לקנות ולהחזיק אלפא צריך להתפרנס = צריך להיות חומרני. מלכוד!

 

לכן אלפא מיועדת לאותם מעטים שמוכנים להתאמץ ולעבוד בשביל ההנאה שלהם, ויודעים גם לעצור בזמן את העבודה כדי שיהיה להם גם זמן וראש להנות מפירות העבודה שלהם.

 

אלה שרק עובדים ושוכחים בשביל מה הם חיים - יסעו הביתה במשהו אחר...

 

* סתם תאוריות של חצות הלילה, לא לקחת יותר מדי ברצינות, כן? *

[jink]

בנוסף להכל, בשנים האחרונות היבואן דופק פה מחירים פשוט לא רלבנטים.

זה ממש לא עוזר לכמות המכירות (המגוחכת) של אלפות חדשות בארץ.

[Boxer]

שימו לב - אלפא לא רק לא מצליחה בארץ, אלא בכל העולם. נפח היצור שלהם קטן, וללא התבססות על פיאט (או על GM בדור האחרון) - לא היה על מה לדבר (בניגוד לב.מ.וו., למשל).

 

ובתור אחד שמחזיק אלפא כבר כמה שנים טובות, אני בהחלט מבין למה אנשים לא קונים אלפא בארץ - אין כמעט איפה לטפל בהן, והתחזוקה, באופן טבעי למכונית ספורטיבית, יקרה.

 

ולך תנסה לשכנע מישהו שאלפא 156 עולה 240,000ש"ח, כשהוא יכול לקנות מאזדה 6 עם אותם 2 ליטר מנוע, ועוד אוטומטית בהרבה פחות.

[Moti - Miata R]

סיפור אמיתי -

 

אבא שלי רצה לרכוש רכב חדש לפני כמה שנים.

כחובב מכוניות ספורטיביות ואלפיסט בעברו ובנשמתו הוא קבע עם החבר'ה של סמל"ת נסיעת מבחן על ה-156 2.0L שלהם.

הגיע היום המיוחל לנסיעת המבחן, והאלפא עמדה במלוא הדרה בפתח הסוכנות, באמת אוטו יפה.

התיישב אבי מול ההגה וניסה לכוון את המושב לגובהו (יותר נכון אין-גובהו), בניסיון שלישי המושב אכן החליק למקומו הרצוי.

סוכן המכירות כמובן מיהר להסביר ש"זה בגלל שהמסילות חדשות הן עדיין צריכות להשתפשף טיפה"..

נו שויין, שיהיה..

 

המושב כוון לנוחותו של אבי כלאחר כבוד ומיד נשלחה ידו אל הסוויץ'.

קול הגרגור האלפיסטי החדיר מחדש את רוח ההתלהבות במפרשים והנה כבר הוא מסובב את ההגה אל מחוץ לחניון ובשחרור קלאצ' "שועט לאיטו" (כל הזכויות שמורות לניסים קיויתי) אל מחוץ לסוכנות, אך אבוי, שוד ושבר!

ההגה הנאה מסרב להסתובב!

להזכירכם, הרכב כבר מונע, ועדיין, ההגה לא מראה שום סימן על נכונות לפנות לכיוונים שונים מזה שהוא כבר ניצב בו.

סוכן המכירות בצחקוק עצבני מסביר לאבי ש"זו פעם ראשונה שהוא רואה דבר כזה" ושינסה לכבות ולהניע את הרכב מחדש.. אוקיי.. שווה לנסות.. נשמע פשוט למדי.

לא.

ההגה ממאן בכל תוקף להסתובב גם בניסיון שני.

גם בניסיון השלישי שבוצע על ידי סוכן המכירות זה לא ממש עבד.

בשלב זה קרא סוכן המכירות לאחד מנציגי השירות שאחרי מספר כאפות חזקות ומשיכות אימתניות שחרר את ההגה הסרבן ממקומו.

נסיעת המבחן נגמרה לפני שבכלל התחילה.

אבא שלי יצא את שערי הסוכנות ואחרי מספר ימים הצטייד באודי A3 טורבו חדשה במקומה של האלפא וזו שרתה אותו בנאמנות ובאמינות כמצופה מרכב חדש.

כולל כמובן את המותרות שמאפשר הגה שאכן מסתובב.

תמיד.

בלי מכות.

 

מוטי

[zvit]

ה"שוק הגרוע" של אלפא אינו ייחודי לישראל.

 

אי שם בסוף שנות השמונים כש-Autocar ו-Motor עוד היו עיתונים נפרדים והייתי קורא את שניהם באדיקות, הופיע סקר על אורך החיים הממוצע וירידת הערך של המותגים השונים.

 

אלפא הגיעה למקום האחרון והמפוקפק עם הנתונים הבאים:

 

אורך חיים ממוצע: שנתיים וחצי (!)

ירידת ערך ממוצעת לאחר 12 חודשים: 50% (!)

[TShavit]

כמה שאנחנו ממהרים להאשים את "הישראלי": אנחנו חומריים, אנחנו עדר שטוף דעות קדומות... אבל מה לעשות והמציאות קצת שונה. אותן דעות קדומות נתמכות שוב ושוב על-ידי סקרי אמינות ושביעות רצון, גם ועדיין בשנים האחרונות. באירופה, שם צריך לעבוד קצת פחות מאשר אצלנו כדי לקנות מכונית חדשה ולתחזק אותה, ולכן גם ענייני ירידת ערך קצת פחות מפריעים, יחס המכירות בין ב.מ.וו לאלפא עומד על בדיוק 1:5. אפילו אם אותו יחס היה נשמר אצלנו, היו מכירות אלפא השנתיות מגיעות למשהו כמו 150 מכוניות בלבד. עכשיו תוסיפו לכך גורמים נוספים, כמו למשל שבאירופה יש לאלפא לפחות שוק ביתי אחד גדול ואוהד, ואת ההבדלים ברמת החיים שמחריפים כל פער שקשור איכשהו בכסף, והתוצאה ברורה וידועה מראש.

ברור שסיפורים אישיים אינם מייצגים כלום, אבל הנה עוד אחד שמחזק את סיפורו של מוטי. אחד ממכרי, איש שיכול לקנות עשר אלפות בלי להניד עפעף, היה אלפיסט מושבע. אצלו הכסף לא משחק. אבל אחרי שה-166 שלו בילתה יותר במוסך מאשר על הכביש הוא התייאש, קנה משהו אמריקני או יפני, לא זוכר, ומבסוט עד הגג.

 

טל

[alfa_draco]

מוטי, הסיפור שסיפרת אמנם עצוב, אבל כדרכם של סיפורים - צריך להזהר כשבונים עליו תזה.

 

אני לפני כשנתיים הלכתי לעשות נסיעת מבחן על מיני, לאחר ששמעתי דברים טובים על איכויות הנהיגה במכונית הזו.

 

קיבלתי מכונית שלא היה אפשר לפתוח בה חלון (כפתור מקולקל) ואי אפשר היה להפעיל בה מזגן (אולי תקלה, אולי נגמר הגז, לא ממש עניין אותי). זה היה יום חם באוגוסט, והאוורור היחיד היה דרך פתיחת חלון הגג. הנסיעה לקחה בדיוק 5 דקות לפני שהחזרתי את המיני - מתוצרתה הבווארית האיכותית של ב.מ.וו להזכירכם - לסוכנת המכירות ה"מופתעת".

 

מה אפשר ללמוד מזה? שב.מ.וו לא יודעים לייצר מכוניות? ש"קמור" לא יודעים למכור? או שסוכנת המכירות הספציפית הזו התרשלה במילוי תפקידה? אולי אי אפשר ללמוד מזה כלום.

 

לגבי אלפא, היא בפירוש מכונית של פשרות. כמו כל רכב אחר שאני מכיר. באאודי אתה מתפשר על הנאה בנהיגה לטובת איכויות נסיעה (כך לפחות באילו שנהגתי בהן - A3 ולהבדיל, כמה רמות פינוק למעלה, A8 ). בב.מ.וו אתה מקבל עיצוב פנים משעמם וחוץ קונטרוברסיאלי, ומשלם הרבה כסף בשביל אבזור בסיסי ובשביל כל תוספת קטנה, ומקבל הנאה אחורית. באלפא אתה משלם פחות ברכישה (בהשוואה לבימר) ויותר באחזקה וירידת ערך, וכן - אתה גם מסתכן, למרות שיפור האיכות המהותי, בנפילה על תקלה כזו או אחרת. אבל אתה מקבל הרבה יופי והנאה, גם אם קצת "פרימיטיבית" ומונעת בגלגלים הקדמיים.

 

כמובן כשמדובר בפשרות, לכל פשרה יש את קהל היעד שלה - אותו קהל שהיתרונות הספציפיים המוצעים מדברים אליו יותר, והחסרונות הספציפיים פחות מציקים לו. לכן כאשר יצרן הרכב קובע איפה הוא הולך לשים דגש ועל מה הוא קצת מוותר, באותו רגע הוא גם קובע את קהל היעד שלו. ומה לעשות - רוב האנשים מוכנים לוותר על עיצוב למען יותר אמינות, מעדיפים את ההנאה התאורטית של הנעה אחורית (שבינינו, רובם לא ממש יודעים לנצל אותה) על הקדמית וכו', ובכך ממצבים עצמם כקהל יעד של הגרמניות לדוגמא, ולא של אלפא.

 

אלפא לא יכולים לראות את הקפי המכירות הנמוכים יחסית ככשלון, כי הם בנו מכונית שמיועדת לקהל יעד מצומצם יותר (אני מודה - אני משתייך לקהל הזה). עם ה-159 החדשה הם בפירוש זוחלים לכיוון ה"מרכז" (גרמניה), ורק הזמן יוכיח אם הם הצליחו להרחיב את קהל היעד, או להפך: הפסידו משני הצדדים.

[N.bentovim]

א. מסכים עם כל מילה שערן אמר.

 

דבר שני, טל, מעבר לנתונים היבשים שפירטת, אני חושב שמדובר גם בסוג היישות ובמקום בו הוא נמצא בחיים שלו.

 

אני בטוח שאיש משפחה העובד קשה לפרנסתו נורא רוצה לנהוג באלפא-רומיאו. הוא מבין אמוציות מה הם, מוכן להתמסר ולמסור את נשמתו עבור רגעי חסד עם המכונית האהובה שלו, אבל בתוך כל זה ,יודע שאותם רגעים בסוף יגרעו מחשבון הבנק שלו סכום לא קטן, וכשיגיע רגע המכירה הוא יפסיד סכומי עתק. אבל זה שיקול מאוד רציונאלי בהתאם לרמת החיים ולעת בה אתה נמצא.

 

הטיפוס השני הוא ה "מתעלם". לא מעניין אותו עלויות תיקון, רק לנהוג ולהנות. למכירה הוא כבר ידאג כשיימאס לו וגם אז הוא ירגיש שהוא מוכר את הרכב בכדי לעבור לריגוש הבא.

 

ז"א , לדעתי ברור שאם לכסף אין גבול גם אין כל כך מה להתלבט. אז מן הסתם, אלפא רומיאו לא מכוונת היישר לאיש המשפחה , אלא למשהו מעבר לזה ,וכמות המכירות גם לא צריכה להשתוות למסות היפניות שמסתובבות פה על הכבישים.

 

מוניטין לדעתי [לפחות הכללי ,עזוב רגע את הסקרים] נובע משילוב של שני יסודות. בורות+שמועות. לתוך המשוואה הזו זרוק כמה נתונים , קצת "לדוד שלי", "לאבא שלי" , ובל נשכח "שכן שלי" , ותקבל טיפה מושג למה מסתובבים פה עוד אנשים שחושבים שסיטרואן ואלפא רומיאו אמינות כמו דונלד רמספלד.

[שלומי]

הכול עניין של נישה.

אלפא מוכרת בעיקר שיק ,שיק מהנה, איטלקי ומעוצב כמו מלדיני .

הבעיה היא שבניגוד למלדיני שכבר כמה שנים באופן עקבי הוא אחד השחקנים הכי טובים בעולם בתפקידו , אלפא מפשלת ובכל הזדמנות מקבלת כרטיסים אדומים.

הם קיבלו כרטיס אדום עם ה 33 המאוד בעייתית ולא מהנה.

הם קיבלו כמה וכמה כרטיסים צהובים עם ה 145/146 (שם הם אפילו הצליחו לאבד את אפקט השיק העיצובי) בעיות האמינות והחלודה תמיד היו שם ברקע , אף אחד לא באמת רצה לשלם על ה 166 מחיר דומה למחיר של גרמניה מהשורה ולמרות שה 156 /147 נתנו תצוגות טובות, אבותיהם אכלו מספיק בוסר בשביל כמה וכמה דורות.

במצב שנוצר אלפא איבדו את הקהל שלהם , מי שנשאר זה רק הקומץ. והקומץ לא קונה אלפות חדשות , הם מתרפקים על העבר.

אלפא איבדה כל ייחודיות שהיתה לה ובניגוד לבמוו שדבקה לאורך כל השנים באלמנטים הכי בסיסים כמו הנאה מנהיגה ואיכות , אלפא מכרה את נישמתה לשטן.

הרבה יותר קל להרוס מוניטין מלבנות אותו, כבר כמה שנים אלפא מנסה לבנות את המוניטין הזה מחדש , לדעתי זה לא יקרה עד שהם יתחילו לייצר מכוניות עם הנעה אחורית ומחיר של פיאט.

[msds]

אלפא זה רכב חד פעמי, טוב לשנה ראשונה, אח"כ איבוד ערך טוטאלי,אמינות פקקט,בלאי עצום,אין מי שיודע באמת להתעסק איתם...ויש עוד המון .

[TShavit]

הטיפוס השני הוא ה "מתעלם". לא מעניין אותו עלויות תיקון, רק לנהוג ולהנות. למכירה הוא כבר ידאג כשיימאס לו וגם אז הוא ירגיש שהוא מוכר את הרכב בכדי לעבור לריגוש הבא.

מה שאני טוען הוא שאצלנו הטיפוסים הללו יותר נדירים מאשר באירופה. בשביל להיות טיפוס "מתעלם" כדבריך צריך להיות בעל כיס שמאפשר לך את הלוקסוס הזה.

ז"א , לדעתי ברור שאם לכסף אין גבול גם אין כל כך מה להתלבט. אז מן הסתם, אלפא רומיאו לא מכוונת היישר לאיש המשפחה , אלא למשהו מעבר לזה ,וכמות המכירות גם לא צריכה להשתוות למסות היפניות שמסתובבות פה על הכבישים.

לא דיברתי על מסות יפניות. השוויתי למותג פחות או יותר מקביל, דהיינו ב.מ.וו; יחס של 1:5 באירופה אומר דרשני.

מוניטין לדעתי [לפחות הכללי ,עזוב רגע את הסקרים] נובע משילוב של שני יסודות. בורות+שמועות. לתוך המשוואה הזו זרוק כמה נתונים , קצת "לדוד שלי", "לאבא שלי" , ובל נשכח "שכן שלי" , ותקבל טיפה מושג למה מסתובבים פה עוד אנשים שחושבים שסיטרואן ואלפא רומיאו אמינות כמו דונלד רמספלד.

למה לעזוב את הסקרים? כמה פעמים, ועל פני כמה שנים, אפשר להמשיך ולהתעלם מהם?

לאלפא היה פוטנציאל נהדר עם ה-147 וה-156. שאל את עצמך למה הפוטנציאל הזה לא התממש. לך לאתר reliabilityindex דוט קום ובדוק מה הזמן הממוצע שאלפא מבלה במוסך לעומת האחרות (ואלו נתונים אמיתיים ועדכניים, לא דעות). המותגים היחידים שיותר גרועים מאלפא בהיבט זה הם ג'יפ, MG, פורשה ו...סובארו (מן הסתם כי הרוב המכריע של סובארו בבריטניה הם אימפרזה טורבו).

 

טל

[alfa_draco]

משום מה אני מקבל לפעמים את הרושם שלהתרפק על ההיסטוריה המפוארת של אלפא זה אסור, אבל לדוש שוב בפרקים האפלים יותר של החברה זה מותר.

 

למען הסר ספק - גם זה וגם זה מותר, ושניהם פחות חשובים ממה שיש כיום בהצע.

 

מה שיש כיום, מלמטה למעלה, זה:

 

147. מכונית נהדרת, בנויה היטב, עדיין לא מושלמת מבחינת איכות אבל עולה ברמתה על כל מקביליה (מקבילה זה מכונית מנהלים קומפקטית. לא קליאו ספורט. רק שיהיה ברור...) מבחינת ההנאה, כולל הנאה בישיבה בפקק. (כן, עיצוב פנים זה לא סתם פסיכולוגיה בגרוש ליאפים - זה הדבר שחיים איתו. מי שחושב אחרת מוזמן לרהט את סלון ביתו ברהיטי ברזל עם ריפוד ברזנט אפור.) כפי שאמרתי לעיל, מכונית של פשרות, אבל יש לה קהל יעד, ואני לא מתכוון דווקא לאלפיסטים פנאטים, ובשביל הקהל הזה היא נותנת תמורה טובה יותר מכל המתחרות.

 

159. מכונית שקיבלה ביקורות מעולות. ככל הנראה קצת כבדה מדי, אך בעלת היגוי חד ומדוייק, מנועים טובים, אחיזה מעולה, יופי ואיכות (שעדיין צריכה להוכיח עצמה לאורך זמן). לדעת רבים, נותנת פייט למיטב הגרמניות ללא רגשי נחיתות.

 

בררה. כמו ה-159, יותר צפופה, פחות פרקטית, אותן איכויות באריזה יוצאת דופן.

 

GT. האבולוציה האחרונה של ה-156. יותר קלילה מהבררה (ופחות יקרה), קצת מיושנת מתחת לעור אבל עדיין יפה ומהנה.

 

ונכון, יש גם את ה-166 שזמנה עבר, ולצד ה-159 העדיפה ימיה כנראה ספורים. ולא הזכרתי את ה-GTAים למיניהם, שעדיין מסתובבים באולמות המכירה בחו"ל.

 

147. 159. בררה. GT. האם זה באמת קו מוצרים כל כך רע? אני חושב שלא: אני חושב שזה קו מוצרים מעולה, שנאלץ אמנם להתמודד עם זכרונות רעים של דגמים ישנים, ונעזר גם באותה מידה של לגיטימיות בזכרונות הטובים יותר מהעבר הרחוק יותר.

[יאשה והפיצפוצים]

 

147. 159. בררה. GT. האם זה באמת קו מוצרים כל כך רע?

ממש לא .

 

המחיר הוא זה שרע...

 

וכאשר המחיר הוא כל כך גבוה ( אפילו מדי ) ואתה יודע שהירידת ערך היא כל כך גדולה אז עם כל הכבוד ועם כל האהבה שלך לנהיגה ולייחודיות אתה נאלץ לוותר או יותר נכון להתפשר .

 

זו הבעיה האמיתית של אלפא היום . במיוחד כאשר מסתכלים על מדינה כמו שלנו שהכסף בה הוא קשה יותר להשגה מאשר בחו"ל...