ילדים שמקבלים הורמונים לשינוי מין. חסר אחריות? מטורף? משוגע? הזוי?

[vadim6385]

לפני 6 דקות, yd b-4 כתב:

זה תמיד עניין אותי. רוסים לפחות בדרום הגיעו די "מקובצים" לא הייתה תמיכה חברתית מהקהילה? הרי ממש לא היית הילד היחידי שעלה לארץ בתקופה הזו. 

 

זה התחיל יותר מאוחר, ואז לא היו מרביצים לך כי אתה רוסי.

 

אבל אם אתה שמן/רזה/מדבר מוזר/לא אוהב מה שכולם אוהבים/סתם חננה, זה חופשי. גם ילדים רוסים מניאקים.

[פבל]

לפני 4 דקות, yd b-4 כתב:

זה תמיד עניין אותי. רוסים לפחות בדרום הגיעו די "מקובצים" לא הייתה תמיכה חברתית מהקהילה? הרי ממש לא היית הילד היחידי שעלה לארץ בתקופה הזו. 

לא הייתי היחיד (מכאן שאני מכיר הרבה "מכחישי רוסיות"), ויכול להיות שזה פשוט חיבור של האופי הסובייטי של להוריד את הראש ולסתום ת'פה כדי שאדוניי הארץ יקבלו אותך לשורותיהם. 

אז כשהיינו קבוצה של רק רוסים, זה פשוט לא עלה. וכשלא רוסים העלו את הנושא, כולנו פשוט סתמנו (עד שנחצה - מצידם כמובן - גבול מסוים, שלרוב היה אלימות פיזית). רק בגילאים יותר מאוחרים (16-17 בערך) נולד הקונספט של "לעמוד על שלנו" ו"לא לתת להם לדבר אלינו ככה". עד אז כל מה שאמרו פשוט היה נכון, אז לא באמת היה לנו איך להתמודד עם זה או לסתור את זה.

אני מניח (רק מניח) שזו אחת הסיבות גם שתגובות הנגד - בדלנות, אנטי ממסדיות, ובהרבה מקרים "גזענות הפוכה" - חזקה יותר אצל חבר'ה אתיופים. כי הם החליטו שהם Not taking shit from anyone כבר מההתחלה, אז זה התפוצץ הרבה יותר חזק מאשר אצל רוסים. 

לפני 44 דקות, פינדר כתב:

ההבדל הגדול הוא שגם ההורים שלך היו כאלה. הייתם מיעוט ולהיות מיעוט, זה לא כיף לצערנו.

אבל אני מניח שלא היית צריך להסתיר מההורים שלךאת זה שאתה רוסי.

ההורים שלך לא הסתירו מהמשפחה את זה שנולד להם ילד רוסי.

לא שכבת בלילות וחשבת שאתה פריק מוזר שצריך למות.

לא גרמו לך להרגיש שאתה "טעות של הטבע".

ועוד בהמשך לזה, אתה תתפלא כמה מעט השפעה חיובית יש לזה שגם ההורים שלך אוכלים את אותו חרא כמוך. במיוחד כשזה משהו שהם לא ממש נתקלו בו לפני זה. אז אין להם כלים לתת לך להתמודד עם זה, הם לא יודעים איך לעזור, המקסימום שהם היו יכולים להגיד לך זה ש"אין מה לעשות, שם היינו יהודונים מסריחים, פה אנחנו רוסים מסריחים. אל תתייחס".

 

מהר מאוד אתה מבין ש"הם לא מבינים כלום" ושאין לך ברירה אלא להתמודד עם זה - בדיוק כמו עם העדפה/זהות מינית "לא סטנדרטית" - לבד.

[EliC25]

טוב עכשיו גם קראתי את התגובות כאן ואתייחס.

אקדים ואומר על עצמי אישית: חבר הכי טוב שלי הומוסקסואל (ולמדנו יחד בישיבה [לא חרדית]), אני מכיר לא מעט טרנסג'נדרים, ומבחינה אקדמית אני סטודנט לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית.

קודם כל, אני חושב שזה לא נכון לעשות טיפולים כאלו לילדים.

כפי שפבל אמר, ילדים הם מרושעים, וימצאו על מה לצחוק עליך. עלי צחקו כי הייתי שמן ונמוך, על ילד אחר צחקו בגלל המשקפיים ועל השלישי על זה שהוא אתיופי. כל אחד לקח את זה אחרת, היה מי שנעלב קשות ונהרסה לו הילדות, והיה מי שהיו לו מספיק ביצים כדי לא להתרגש מהערות פוגעניות, או אפילו לקחת את ה'חסרון' ולהפוך אותו ליתרון.

אני חושב שהתופעה של טרנסג'דרים אינה דבר שצץ לפתע בעת המודרנית, אלא היה קיים תמיד, ואנשים התמודדו איתו בהתאם לתקופה. בתקופתנו שרוויה בפתרונות טכנולוגיים, נראה שהדרך להתמודד היא פשוט לשנות את המין, אך השאלה היא מה יוצא מכך ומה ההשלכות?

אז בהקשר לקהילה הלהט"בית ככלל, רובם יודעים להגיד שכבר מגיל קטן הם נמשכו ל\הרגישו שייכים\לא שייכים ל... ושזה גרם להם לסבל בילדות. אבל יש גם הרבה אחרים, סטרייטים, שעברו תקופה של חקירה עצמית וניסו להבין איפה הם על הסקאלה, בגיל ההתבגרות או אפילו לפני כן ואחרי כן.

בנושא אחר, אני בגיל 12 רציתי להיות חזן בכלל ומאוד אהבתי לקרוא בתורה. היום כאדם בוגר זה רחוק ממני שנות אור, הייתה השפעה רבה של הסביבה בה גדלתי על השאיפות שלי.

נחזור לתחילת התגובה שלי, הפתרון לא נעוץ בהליך חד כיווני, אלא בחינוך חברתי ואישי לקבלת עצמי, קבלת השונה, וכמובן מציאת מקום אישי של הילד בלי לקבל תווית ולהשתייך לקטגוריה כוללנית שאולי הוא לא מתאים אליה.

 

[Potato]

לפני 32 דקות, yd b-4 כתב:

 

זה תמיד עניין אותי. רוסים לפחות בדרום הגיעו די "מקובצים" לא הייתה תמיכה חברתית מהקהילה? הרי ממש לא היית הילד היחידי שעלה לארץ בתקופה הזו. 

זה מאוד מאוד תלוי בגישה(וגם בגיל) של ההורים.

היו כאלה שניסו להיטמע ולהיות חלק וכאלה שחיפשו את הפינה בתוך הקהילה שלהם.

מזכיר לי מקום שעבדתי בו,מחלקות שלמות של עובדי ייצור כולם עלו בשנות ה90 והגיעו לאותו מפעל,הם באותה עבודה 25 שנה עם אותם אנשים סביבם

וזהו,זה מה שהם מכירים ויכירו(מבחירה או שלא).

 

אלה שחיפשו את הפינה שלהם עשו לילדים שלהם ילדות יותר קלה,הם תמיד היו מקובצים בחבורות שלהם ומתעסקים בשיט שלהם,

כשהם גדלו והגיעו לצבא ואחריו אלה אנשים שבאופן טבעי ייתקלו ביותר קשיי הסתגלות ופערי תרבות.

 

ההורים שחיפשו לדחוף את הילדים שלהם לתוך הישראליות עשו להם חיים קשים יותר.

כי כמו שפבל אמר,ילדים הם קקות ויעשו את המוות לשונה מהם(לפחות היו גם שמנים,ולא הייתי היחיד שספג אש).

כשהייתי ילד,שזה לא כזה רחוק,בערך לפני 15 שנה עץ אשוח ולחגוג את השנה החדשה היה משהו שמסתירים כי היו צוחקים על זה וסופגים כל מיני הערות פוגעניות,

אירוני שכל הערסים שהיו מתנכלים אל ילדי הקהילה בגלל הבדלי תרבות עכשו חוגגים את החג גם.

 

הייתה לי שיחה עם חבר שהוא גם "רוסי"(נולד בארץ בשנות ה90),והתקשינו להגדיר מה התרבות שלנו.

אנחנו רחוקים מהתרבות של סבים וסבתות שלנו(מה שהגיע עם העליה) ורחוקים מהתרבות המקומית שמערבת משפחתיות ומסורת.

לדעתי,בגלל זה המון מילדי העולים(מה שנקרא דור 1.5) לא מצאו את עצמם בישראל והמשיכו הלאה(ויכול להעיד על עצמי שאני גם בכיוון).

[falou]

קודם כל (ואין לי המקור לזה, אפשר למצוא), אחוז ההתאבדויות בקרב טרנסג'נדרים חורגת מהנורמה בקנה מידה, ולא דומה בכלום לשום חתך אחר באוכלוסיה. אנחנו לא מדברים כאן על בעיית שונות חברתית "גרידא". מדובר כאן על התמודדות כפולה, אולי משולשת. כן, יש בעיה גם איך החברה תופסת אותך, לא רק כחריג, אלא להתרגל לקרוא לך יוסי במקום חנה.

זה לכשעצמו זו חתיכת בעיה.

אבל זה בתנאי שאתה סגור על זה שאתה חנה...

גם זה לא ממש בטוח, כי אף אחד לא באמת יכול לשנות את המגדר שלו. אפשר לשנות הרבה, אולי מספיק כדי להרגיש יותר טוב, אבל להיות במצב טוב?

לא בטוח.

לכל שינוי יש מחיר, וכמה שהוא יותר דרסטי, המחיר יותר גדול, פיסי וחברתי.

שמעתי פעם טרנסג'נדרית שהתחרטה על הניתוח שעשתה. מתגעגעת לאורגזמות, ולאחר הניתוח שעברה, איבדה את היכולת לחוות עונג מיני.

מישהו יכול לחשוב מה זה לחיות עם דילמה בסדר גודל כזה?

 

הבעיה מתחילה מזה שאתה מנוכר לגוף הזה שאתה חי בו, וכל הזהות הפנימית שלך מתנגשת עם מי שאתה אמור להיות ומי שלמדת שאתה, בתוך המשפחה המיידית שלך. בניגוד לכת "התאמין בעצמך ועל הזין העולם", אדם בונה את התפיסה העצמית שלו, מיהו ומה הוא, קודם כל ולפני הכל, מהסביבה. בהתחלה מהמשפחה המיידית ואח"כ מהסובבים.

עכשיו תחשבו מה זה לגדול שמתייחסים אליך בתור זכר, ובעצם, עם הזמן, אתה מגלה שאתה דווקא היית מעדיף להיות נקבה מנוכר לגוף שלך, ובמקביל, סותר את הזהות שקיבלת מאז שאתה זוכר את עצמך.

 

זה קונפליקט יותר בסיסי מלהתנגד לאידיאולוגיה שההורים שלך גידלו אותה עליה (למשל, לחזור בשאלה), זה לכפור במי שאתה, במי שהם לימדו אותך שאתה, וגם להיות מנוכר לפיזיולוגיה שלך.

אין לך אפילו את הנחמה של לברוח ולהיות עם עצמך, כי העצמי שלך חצוי.

 

קשה לי לחשוב על משהו יותר גרוע. באמת.

 

[חן ג.]

לפני 24 דקות, falou כתב:

קודם כל (ואין לי המקור לזה, אפשר למצוא), אחוז ההתאבדויות בקרב טרנסג'נדרים חורגת מהנורמה בקנה מידה, ולא דומה בכלום לשום חתך אחר באוכלוסיה

 

 

C. M. Wiepjes, et al., "Trends in suicide death risk in transgender people: results from the Amsterdam Cohort of Gender Dysphoria study (1972–2017)," in: Acta Psychiatrica Scandinavica (2020 Jun; 141), pp. 486–491:

 

ציטוט

Out of 5107 trans women (median age at first visit 28 years, median follow‐up time 10 years) and 3156 trans men (median age at first visit 20 years, median follow‐up time 5 years), 41 trans women and 8 trans men died by suicide. [...] Suicide death risk is higher in trans people than in the general population.

 

עריכה אחרונה ב-7 לפברואר, 2021 על ידי חן ג.

[netanel1014]

היי. אני מאוד שמח לראות את התגובות פה. רואים שהחבר'ה כאן איכותיים. תגובות באמת איכותיות.

לדעתי האדם מושפע מאוד מהסביבה בה הוא גדל. ראיתי נערים עד גיל 18 שהם היו עבריינים וחיות אדם ואח"כ שהלכו לצבא והתרחקו מהסביבה הטבעית שלהם השתנו 180 מעלות. יש כאן הורים שיש להם איזו בעיה (בשם הליברליזם) והם דוחפים את הילדים שלהם לעשות דברים נוראיים ובלתי הפיכיים. לא, לילד אין בחירה בגיל הזה וגם אני יגלה לכם סוד גם בגיל 18 אין ממש בחירה. המוח מתיישב רק אחרי גיל ה20. 

אני כל יום מברך על זה שהקשבתי להורים בגיל 18 בניגוד לרצוני ורק עכשיו מבין שהם צדקו.לא סתם שולחים לצבא בגיל כזה, אחרת רובם לא היו הולכים לקרבי.

אני חושב שכאן מוצג פשע אנושות גדול מאוד בשם הנאורות. אל תשכחו שגם היטלר הציג עצמו כנאור. ויש לי חבר קרוב שהוא הומו.

וגם בחור שהוא טרנגנדר שהתחרט אחרי שעבר ניתוח בעת שישב שבעה על אביו (אביו מת ממחלה) והשתנה לגמרי אבל היה מאוחר מידי.

עריכה אחרונה ב-7 לפברואר, 2021 על ידי netanel1014

[memilavi]

אז אומרים שריבוי של אנקדוטה זה לא Data, אבל בכל זאת שני מקרים שאני, קונקרטית, מכיר היטב:

(ואני משנה את קשרי המשפחה / חברות באופן פראי כדי שלא יהיה שום סיכוי לזיהוי)

 

1. בת של בן-דוד שני שלי החליטה, בגיל 12, שהיא בעצם בן. זה הגיע קומפלט עם הכל: שינוי שם, שינוי לבוש, התעקשות על פנייה בלשון זכר בלבד וכו'. ההורים (בעיקר האמא) זרמו מהרגע הראשון, ושמו קו אדום רק במקום אחד: לקחת הורמונים לשינוי מין. הם אמרו: "תגיע לגיל 18, ואז תחליט". היום, 5 שנים אחרי (כשהוא בן 17), הוא הספיק לעזוב את בית הספר, לריב עם כל החברים, להביא את האמא לסף התמוטטות עצבים, וכמעט לגרום לכל המשפחה לעבור דירה. אז האם מדובר על טרנסג'נדר מתוך מחשבה, או פשוט על ילדה שנכנסה לגיל ההתבגרות בסערה ועשתה מה שילדים מתבגרים והורמונליים עושים?

 

2. מטפל (שילוב של צמחי מרפא / עיסויים / פסיכולוג) שאני מכיר היטב סיפר לנו שהוא עובד לא מעט עם טרנסים, והוא לא מכיר אחד (ואחת) שלקחו תרופות לשינוי מין ולא התחרטו על זה. 

[אורח לרגע]

ההורים בסרטון הם הפריקים האמיתיים.

עוד זוג אמריקאי שיעשה הכל בשם הנאורות, כדי להראות שהם ליברליים עד הסוף, מבינים, מכילים, וכמובן- מחפשים (וקיבלו) את תשומת הלב שלהם. 

על חשבון מה זה בא? לא מעניין אותם. כפי שכתבו לפניי- הילד רוצה להיות משהו אחר? "אין בעיה, ילדי האהוב, מהיום אתה חד קרן. כשתגיע לגיל 16~ נדבר על אם מגיע לך ניתוח להשתלת קרן וזנב."

למלא גחמות (מוגזמות) של ילד בגיל כזה רק בשביל לספר אחר כך כמה ההורה נאור יותר מהסביבה זו טעות, לדעתי האישית זה ניסוי בבני אדם, לא פחות.

 

ולא, אין לי שום דבר נגד הקהילה. אחד האנשים הכי קרובים אליי בעולם הוא הומו. מעניין לי ת'תחת (אבל לא תרתי משמע )הנטיות המיניות שלו ופשוט לא דנים בעניין הזה.

לא מספר את זה בשביל לספר כמה אני גבר-גבר, פשוט לא צריך לעשות מכל דבר אישיו. אז זה הומו, וההוא רוסי, וההוא שמן, who the fuck cares?

כן, גם זה כבר כתבו פה אבל אחזק- כשיפסיקו לעשות אישיו מכל עניין אז דברים בסופו של דבר ימצאו לסדר את עצמם. גודל פה (פה, בתרבות המערבית) דור מפונק שלא יודע לקבל "לא" ולא יודע להתמודד עם שום דבר שנוגד את רצונו.

אז הילד רוצה. יופי לו. הוא ילד!! שיגדל קצת ונדבר. וזה נוגע להמון תחומים, בתוכם אני מכליל גם את מה שראינו בסרטון.

 

[SlowRide]

מאד קשה לחוות דעה על דבר כזה במיוחד כשבחיים לא התמודדת על משברי זהות ברמה הזו. אני חושב כמו ודים, לפני גיל 18 לא צריך לשנות שום דבר. אחרי זה האדם מקבל אחריות חוקית על עצמו ויעשה מה שהוא רואה לנכון.

[vadim6385]

לפני 16 דקות, memilavi כתב:

1. בת של בן-דוד שני שלי החליטה, בגיל 12, שהיא בעצם בן. זה הגיע קומפלט עם הכל: שינוי שם, שינוי לבוש, התעקשות על פנייה בלשון זכר בלבד וכו'. ההורים (בעיקר האמא) זרמו מהרגע הראשון, ושמו קו אדום רק במקום אחד: לקחת הורמונים לשינוי מין. הם אמרו: "תגיע לגיל 18, ואז תחליט". היום, 5 שנים אחרי (כשהוא בן 17), הוא הספיק לעזוב את בית הספר, לריב עם כל החברים, להביא את האמא לסף התמוטטות עצבים, וכמעט לגרום לכל המשפחה לעבור דירה. אז האם מדובר על טרנסג'נדר מתוך מחשבה, או פשוט על ילדה שנכנסה לגיל ההתבגרות בסערה ועשתה מה שילדים מתבגרים והורמונליים עושים?

 

לדעתי האמא צודקת

[guya72]

להבנתי, חלק נרחב מהתגובות כאן באו מתוך אמוציות.

קודם כל, אני מודה - לא ראיתי את הסרטון מעבר ל-20-30 שניות ראשונות. הסרטון נראה לי כמו סרטון שבא להעביר אג'נדה מסויימת, ולאו דווקא סרטון עם קשר מלא למציאות.

בארץ, כדי לעבור ניתוח לשינוי מין יש צורך באישור של אנשי מקצוע (פסיכולוג/ פסיכיאטר) כי האדם מוכן לכך נפשית ומבין את התוצאה של המעשה, וגם זה רק לאחר שהגיע לבגרות.  למיטב ידיעתי, זה המצב גם בארה"ב (לכן זה נראה לי משהו מפוברק).

כמו כן, צר לי לבאס אתכם, אך רופאים לא מחלקים הורמונים (או חוסמי הורמונים) באופן חופשי אלא רק אם יש הצדקה לכך (פירוט בהמשך).

מאידך, יכול להיות שיש הורים חסרי אחריות, שיתנו לילדים הורמונים באופן לא חוקי (ולמיטב ידיעתי, בארה"ב יש לזה שוק שחור פעיל).

מאחר וארה"ב היא מדינה ענקית עם בעיות חברתיות נרחבות, נולדים שם כל מיני תאוריות וזרמים חברתיים הזויים -> וכאשר הסביבה לא מקבלת אותם, אז הם יכולים לעבור לאזור אחר בו יש יותר קבלה של דעות חריגות (או אפילו להקים איזו קומונה המבוססת על הרעיון שלהם). נראה לי שזה הרקע לסרטון.

מאידך, לכל מדינה יש את הנורמות החברתיות שלה. זה לא נכון לשפוט אדם ממדינה אחרת מבלי להכיר ולהבין את הרקע התרבותי שלו (סתם דוגמא : מדינה באפריקה, כמדומני ניגריה, שמדכאים ומסתירים את הנשיות אצל נערות צעירות.  נשמע חמור עבורכם ?  אבל בהתחשב בסיטואציה שיש שם מיליציות שלוקחות "שלל" נערות ואונסים אותן - אז פתאום זה נעשה מובן ונסבל -> בקיצור, לא לשפוט מבלי שיש את כל המידע, ולא להסתמך על מידע חלקי בלבד).

 

מקרים אשר אני יודע שמוצדקים לספק הורמונים באופן שוטף :

1. ילד שנולד ללא מגדר ברור, ולכן הוחלט על מגדר ספציפי תוך כדי ביצוע ניתוחים פלסטיים מתאימים.

2. אדם בוגר שקיבל אישור לשינוי מין

3. אדם עם בעיות הורמונליות המצריכות טיפול.

 

אני מניח כי מקרה(1)  ומקרה (3) הם טריוויאליים עבורכם, ולכן אין צרך לגעת בזה.

הבעיה והדילמה האמיתית היא לגבי מקרה (2).  מעבר לדילמה החברתית והאישית, יש גם דילמה אצל אנשי המקצוע - האם האדם באמת סובל במגדר הנוכחי, ושינוי מגדר יהיה עבורו פתרון או שהבעיה נובעת ממקור אחר.

לגבי הפסיכולוג שמכיר אנשים שעברו ניתוח לשינוי מין וכעת הם מתחרטים עליו - תמיד יהיו כאלה.  בשביל זה עושים מאמצים לוודא כי האדם באמת זקוק לניתוח. מאחר וזה לא שחור או לבן - אז תמיד יהיו טעויות באבחון, בעיקר אם המטופל יודע ל"שחק" בצורה טובה.  מעבר לכך - זה שהוא מכיר רק אנשים שהתחרטו, לא אומר שכולם התחרטו.

יש לי הכרות זעירה עם קהילת הלהט"ב. כמו כן, יש לי היכרות מאוד שטחית (דרך צד ג') עם מישהי שעברה ניתוח שינוי מין (לשעבר מישהו). במקרה המדובר - אין חרטות שאני יודע עליהם.

 

שורה תחתונה - חברים, זה יוטיוב. אתם לוקחים יותר מדי ברצינות כל שטות שמישהו מפרסם שם.

 

אני מקווה שהצלחתי להעביר את דבריי בצורה מובנת ועם מינימום התפזרות (מדי פעם חזרתי והוספתי לכתוב בקטע שנכתב לפני כן)

עריכה אחרונה ב-7 לפברואר, 2021 על ידי guya72

[zvit]

מי שמכיר יודע שאני דוס ומתנחל - ממש לא מהמגזר שמכיל את הדברים הללו.

 

לפני קרוב ל-40 שנה. כשהייתי תלמיד בכיתה י"ב, אחד מחבריי הטובים הודיע לפתע שהוא עוזב את בית הספר ועובר לבית ספר אחר.

 

אחרי כמה שבועות מגיע מישהו מההנהלה ושואל אותי אם אני יודע היכן הוא, שההורים שלו התקשרו שהוא נעלם. נסעתי לתמוך בהוריו, ובין השורות הבנתי שעובר עליו משהו, שגורם לכל הבלגן. כשהוא חזר הוא לקח אותי לשיחה וסיפר לי שהוא כבר הרבה שנים מרגיש שהוא אישה בגוף של גבר.

 

מיותר לציין שהייתי בהלם מוחלט. הוא דאג לספק לי ספרות בנושא כדי שאוכל להבין מה עובר עליו.

 

חברים - אני לא אומר שאין חריגים, אבל רוב הטרנסג'נדרים יודעים בשלב די מוקדם בחיים שלהם, שהם נמצאים בגוף הלא נכון. וככל שהם יתחילו את התהליך מוקדם יותר כך הוא יהיה יותר קל להם.

 

חבר(ת)י חיה חיים מלאים באושר עם בעלה ושני חתולים, ועושה קריירה מקצועית מרשימה.

 

אנחנו בקשר, ובקשתי ממנה לכתוב בשרשור הזה, אני ממתין לתגובתה ומקווה שהיא תענה לאתגר.

[netanel1014]

לפני 31 דקות, zvit כתב:

מי שמכיר יודע שאני דוס ומתנחל - ממש לא מהמגזר שמכיל את הדברים הללו.

 

לפני קרוב ל-40 שנה. כשהייתי תלמיד בכיתה י"ב, אחד מחבריי הטובים הודיע לפתע שהוא עוזב את בית הספר ועובר לבית ספר אחר.

 

אחרי כמה שבועות מגיע מישהו מההנהלה ושואל אותי אם אני יודע היכן הוא, שההורים שלו התקשרו שהוא נעלם. נסעתי לתמוך בהוריו, ובין השורות הבנתי שעובר עליו משהו, שגורם לכל הבלגן. כשהוא חזר הוא לקח אותי לשיחה וסיפר לי שהוא כבר הרבה שנים מרגיש שהוא אישה בגוף של גבר.

 

מיותר לציין שהייתי בהלם מוחלט. הוא דאג לספק לי ספרות בנושא כדי שאוכל להבין מה עובר עליו.

 

חברים - אני לא אומר שאין חריגים, אבל רוב הטרנסג'נדרים יודעים בשלב די מוקדם בחיים שלהם, שהם נמצאים בגוף הלא נכון. וככל שהם יתחילו את התהליך מוקדם יותר כך הוא יהיה יותר קל להם.

 

חבר(ת)י חיה חיים מלאים באושר עם בעלה ושני חתולים, ועושה קריירה מקצועית מרשימה.

 

אנחנו בקשר, ובקשתי ממנה לכתוב בשרשור הזה, אני ממתין לתגובתה ומקווה שהיא תענה לאתגר.

זה מזכיר לי..בצבא הייתי ביחידה של חרדים (נצח יהודה) וכולם היו בנים, כולל מש"ק ת"ש!.

היו עליו ליחשושים שהוא הומו אבל היה קשה מאוד לראות את זה עליו. הוא היה בחור רגיל אבל לפעמים היו כל מיני 'תנועות' וכאלה. והוא הסתיר את זה כנראה כי פחד שלא יקבלו אותו כמו שצריך. 

שלוש שנים אחרי השחרור אני רואה אותו בפייסבוק עם בן זוג מאושר. זה כנראה בא אחרי שזה הבשיל אצלו וממקום יותר 'בוגר' מאשר ילד בן שמונה עם הורים חולניים. 

מה שאני לא מבין למה יש כאלו שמחליטים לשנות את הגוף בהורמונים ויש כאלו שלא ..אשמח שמישהו יאיר את עיניי..

 

עריכה אחרונה ב-7 לפברואר, 2021 על ידי netanel1014

[zvit]

פשוט כי מדובר במשהו אחר לחלוטין.

 

טרנסג'נדר הוא לא הומו הוא אשה בגוף של גבר (יותר שכיח) או גבר בגוף של אישה (פחות שכיח)

יש טרנסג'נדרים מהסוג הראשון שנמשכים לנשים (כנראה 10% כמו אחוז ההומואים/לסביות באוכלוסיה) וטרנסג'נדרים מהסוג השני שנמשכים לגברים.

 

כן טרנסג'נדרים מסתובבים הרבה פעמים עם להטבי"ם אחרים - לא בגלל נטיה מינית, אלא בגלל שהם מרגישים יותר נוח בחברתם.